להקשיב לדממה/דודי רצם.

ראיתי גשם זלעפות
שאינו חס על הקשת בענן
ושטף את כל צבעיה .
ראיתי קליע מדמם ואם בוכייה עומדת מול מצבה.
בשמונה שמעתי צפירה, כקולה של מקוננת שכולה. 
ראיתי דמעות אדומות ניגרות מדגל המבקש סליחה.
ראיתי ילדה קטנה עם תמונה של אח שלא ישוב
ולב אומה מצטמרר מכאב ותר אחר פעימותיו 
פרח שקמל - אבד ריחו והוא עודו באיבו
אותיות כתובות על אבן חרוטות לנצח
מנציחות פרחים שקומתם נשברה.
מעל הקבר ניצבת אם מחבקת ילדיה
שחוחה, דוממת וגרונה ניחר, צופה ובוהה...
ובין לבין נזדקפה קומתה בזוכרה את יתר ילדיה,
מבקשת עבורם בתקווה: "לא עוד מלחמה".
יהי זכרם ברוך.
© כל הזכויות שמורות לדודי רצם.