כשבמערכון 'שוק הספרים' של הגשש, אותו כתב דן בן אמוץ, אומר שייקה - "לקחתי את הספר של זה, איך קוראים אותו - א.ב.ג.ד.ה.ו. מנחם, אחרי חצי עמוד, טראח..." אז כמובן ההנחה המוכרת היא שזה מרמז לשמו של א.ב. יהושע.
שלושה-ארבעה משפטים אחרי הציטוט על א.ב.ג.ד.ה. מנחם - ונאמר: גברי - "הולך למסיבה ישאלו אותו : ' האם קראת את 'הממונה' של קיקי בר-קיקי?' מה יגיד?'"
אחרי מספר משפטים מוזכר ספר בשם 'הממונה', וגם הסרט.
המערכון הוא מ-1971 אני חושבת. יותר משלושים שנה אחרי שהוצג המערכון הזה, יוצא לאור ספרו של א.ב. יהושע ששמו- "שליחותו של הממונה על יחסי אנוש".
אז, זה מקרי? זה נבואי?
|
תגובות (5)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
הספר 'הממונה על יחסי אנוש' מסמל, עבורי לפחות ועבור ידידי הדמיוניים, את שקיעת האלילים המטאפורית בכל האמור בפרוזה של יהשוע. הסיפורים הקצרים שפרסם בשנות ה50 וה 60 הציבו רף גבוה במיוחד, אליו נדמה כי הצליח להעפיל רק עמיתו עוז בסיפורי 'ארצות התן' ו'הר העצה הרעה' אך אין ספק כי הקצרים של 'בולי' עולים על אלה של חברו. אח"כ זכינו לשורה של רומנים מבריקים, רחבי יריעה ומרובי ממדים, בהם גם כאלה שהמציאו מחדש את מלאכת כתיבת הרומן, ולדעתי 'גרושים מאוחרים' הוא הטוב שבהם. אך אבוי, הנה בשנים האחרונות יוצאים לאור, בזה אחר זה, רומנים דהויים, יגעים, חסרי מעוף ונטולי ברק מאת הסופר המחונן. 'הממונה', 'אש ידידותית' ( החביב על אף פגמיו הרבים מאוד ), 'חסד ספרדי' ( מה קרה שם?! ) ועוד. האיש עצמו חביב להפליא, ואכן מסקרנת השתלשלות הארועים כפי שהבאת פה. ד"ש למרב 1965 המקסימה!
יפה מאוד.
קראתי ואהבתי
צפיתי ואהבתי עוד יותר.
הסרט נאמן למקור.