כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    משחק החיים

    החומרים בבלוג הזה, כתובים ומצולמים, מוגנים בזכויות יוצרים. אין לשכפל, להעתיק, לצלם,לאחסן במאגר מידע או להשתמש בכל צורה בחומרים מהבלוג לכל מטרה שהיא אלא ברשות מפורשת ממני ובכתב

    ביום חולין כזה דרכינו מצטלבות

    6 תגובות   יום רביעי, 7/5/14, 12:40

    ולפעמים זו רק תנועת יד אגבית, כמו זו שהיתה לך אתמול, תנועה טבעית ,חסרת משמעות עבור כל אחד אחר,

    אותי ,היא זרקה שנים אחורה...

    לזכרונות שחשבתי שדהה צבעם , אבד ריחם, קולם נמוג...

    והתמונה חוזרת בבהירות רבה...

    השער החשמלי שנפתח לקראתי, חריקת הצמיגים על החצץ שלפני הבית.

    הצעדים שלי מהרכב ועד לשער העץ הכבד, הכלבים שנובחים לקראתי, מזהים ,האחד מפנה לי את השטח, והשני מלווה אותי עד לגרם המדרגות, כמו מסמן לי "זה בסדר...הוא מחכה לך..."

    המדרגות הצרות

    גג העץ המשופע... 

    הזיכרון כל כך חי, צבעוני, כמו להלך בתמונת תלת מימד...

    המפתח שטמון בין קורות העץ שמעלי...אני סופרת את הקורות, מזהה את הבליטה, מתרוממת מעט על קצות האצבעות, והמפתח בידי ...אני משחקת בו מעט, מהססת, שקטה...

    ריח האורווה מתערבב בריחה העז של האדמה...

    והשקט.....השקט המשקר הזה ...

    השקט הזה שעוטף אותי ,הוא התפאורה הכוזבת המושלמת, לאמת שמסתתרת שם , במרחב הפסטורלי הירוק...

    עכשיו, במבט של שנים לאחור, אני מבינה את הצורך של האמת במרחב העצום והשקט הזה...

    גם היא צריכה לברוח מעצמה לפעמים,

    לעטות על עצמה את השטיח הירוק היפיפה הזה של הטבע...

    לאטום את האזניים חזק, עם השקט המדהים הזה בין זריחה לשקיעה...

    גם האמת ,מייצרת לעצמה מנגונני הכחשה משלה, באותם פעמים שאפילו לה, קשה להביט בעצמה במראה.

    שנים שלא חזרתי לשם, למקום שכל כך אהבתי...

    לשקיעות היפות של ימי שישי ...

    לשדות...

    לבית העץ החמים...

    עוד הסוואה, מכוונת ? "בית עץ חמים"...

    ממרחק הזמן ,אני יכולה לראות את עצמי שם... עומדת באמצע השקט המדהים והכובש הזה,

    מול עוד שקיעה של כתומים ואדומים עזים מעורבלים יחדיו...

    כשהבית לשמאלי..

    ומהרכב אילנית שרה ..."פרטים קטנים, שמחות קטנות של יום חולין "

    היום נותרה רק התהייה ..

    איך זה שנתתי לכל הטבע הקסום הזה לכסות על הכיעור האנושי...

    ועוד מחשבה אחת קטנה...

    לו היה קיים בית קברות לאהבות....

    זה הטקסט שהייתי חורטת על מצבת אהבתנו.

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (5)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        10/5/14 22:07:

      צטט: windstone 2014-05-08 09:50:53

      http://youtu.be/77gKSp8WoRg

       

       

      long time.....

        10/5/14 22:06:
      ארמנד, חייבים לעשות משהו עם עולם האסוציאציות שלך :))
        10/5/14 22:03:

      צטט: לנהזקס0 2014-05-07 14:56:19

      מקסים! כתיבה סוחפת ומעניינת :) לפעמים הזכרונות באמת קופצים להם ומחזירים אותך לאותו הרגע, לתחושות לרגשות...

       

      תודה.

        7/5/14 14:56:
      מקסים! כתיבה סוחפת ומעניינת :) לפעמים הזכרונות באמת קופצים להם ומחזירים אותך לאותו הרגע, לתחושות לרגשות...

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      עינת (ש)
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין