0
קבלת מנת גאווה כמדי שנה או עונה שוב גלשת אל תוך בועה זו החופרת נפשך. הן זה מכבר בלעתי עמך צפרדעים כאלה שעושים אותנו קטנים.
הילדה שבי מסרבת להתרגל לבהות בך שוב טועה להאזין לשתיקות המתחלפות בהתנצלויות להבין שזה הסוף ש ... האושר עמך מחוק, נעול עמוק וכאוב.
השאר במחוזותיך המושלגים, הנח לי להתמוסס לבי לא מתאווה לסלוח, גם לא לוותר רוצה לשכוח, ולדפדף הן הספרים נותרו בלויים ומהולים כיסופים רשומים בדם הלב המטפטף.
*כל הזכויות שמורות |