איבדתי את הסמרטפון שלי ביום הזיכרון כתוצאה משכחה רגעית שהנחתי אותו  במקום שאסור היה לי  מראש לשים אותו שם, לאחר שצלמתי את המכוניות שעמדו בשולי הכביש ויושביהם המתינו לצפירה.

חצי שעה מאוחר יותר רציתי להשתמש בסמרטפון ונזכרתי!

נסעתי למקום האבידה בתקוה קלושה שאמצא אותו ומצאתי אך, רק את הכיסוי של הסמרטפון.

שמחתי שהסמרטפון נמצא והאמנתי שהמוצא השאיר את הכיסוי כסימן  לכך שהוא נמצא.והוא יחזיר לי אותו.

המתנתי שהוא יתקשר ומשחלפו מספר שעות ואין קול ואין מתקשר, חסמתי את הקו.

הסבירו לי שאף אם המוצא יחליף סים הסמרטפון ינעל אוטומטית לאחר 48 שעות והוא יהפוך לסתם ברזל.

אך יותר מהשיחות שהמוצא יכול היה להתקשר, המידע המצוי  במכשיר שיכול לספק למוצא הלא כל כך ישר (מסתבר) צוהר לחיי הוא אשר הטריד את מנוחתי.

מזל שאני מוחקת את המידע הכחול :)

לא , לא קבעתי סיסמת כניסה למכשיר ולא התקנתי תוכנה במחשב שיכולה לאתר את המכשיר למרות שהתעתדתי לעשות זאת.

היום בשיחה עם נציג החברה עולה שישנו שירות  של היצרן שלא ידעתי על קיומו ואף אחד לא מסר לי מידע עליו, אלא אם כן הייתי שואלת והוא -

בעת שהמכשיר אובד או נגנב  והלקוח מודיע לחברה על כך, היא מוחקת את כל המידע המצוי על גבי המכשיר ונועלת אותו.

לשירות הזה יש לרשום את המכשיר והוא ניתן בחינם.

היום אני מקבלת מכשיר  אחר וברור שאבקש את השירות.

ציין האנתרופולוג הצרפתי מארק אוז'ה בספרו 'שכחה':

"זכרונות מעוצבים על ידי השכחה כשם שקו החוף נותר על יד הים'