כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    nomen omen

    השם (nomen) הוא הגורל (omen) - קובעת הלטינית

    כמו למילה, לשם כוח יצירה המתווה גורלות וקובע מהויות, ובכך מעצב את העתיד

    והשם גל - עולה יורד, שוצף ורוגע - מסביר את כל הבלגן

    © כל הזכויות שמורות לגל וייס. כל הכתוב נוצר על ידי ושייך לי, אלא אם כן צוין אחרת.

    ו.. אני מעונינת בבקורות אמיתיות, בהערות נוקבות, בדברים שיוכלו לשפר את כתיבתי ולא רק בתשבחות המנומסות שמאד נעימות לי - מודה
    ותודה

    ארכיון

    פוסטים מתוך 'האיש שמת מבושה' - רומן אוטוביוגרפי

    15 תגובות   יום שני, 4/2/08, 02:48

    .

    החלטתי להסיר את רובם לאור מחשבות להוציא את הספר.. סליחה

    .

     © כל הזכויות שמורות לגל וייס, 2000-2008.

     (מתוך 'האיש שמת מבושה'  - רומן אוטוביוגרפי שטרם פורסם)  

    .

    רשימת הפוסטים שנקרעו מתוך הספר:

           

    (המוות) מייק טייסון בלי הכנה

     http://cafe.themarker.com/view.php?t=365125   

    .

    (איך הכל התחיל) במיטה הרחבה 

     http://cafe.themarker.com/view.php?t=363838   

    .

    אהבה האמנם

     http://cafe.themarker.com/view.php?t=360911      

    .

    לא נופל 

     http://cafe.themarker.com/view.php?t=358550      

    .

    (ההיכרות) דייט עם המעמד הבינוני העליון

     http://cafe.themarker.com/view.php?t=324494     

    .

    (הקבורה) בצבוץ חיוך

     http://cafe.themarker.com/view.php?t=307577     

    .

    מה עושים עם ראש מנותץ

    http://cafe.themarker.com/view.php?t=369029

    .

    סילואטה (מונולוג של גבר מת)

     http://cafe.themarker.com/view.php?t=347967  

    .

    (פגישה שנייה) ללדת היעלמויות

     http://cafe.themarker.com/view.php?t=369870  

    .

    (זיונים ראשונים) בובת מין 

     http://cafe.themarker.com/view.php?t=372270 

    .

    (התאהבות) מתגלגלת בקטנות

     http://cafe.themarker.com/view.php?t=377111  

    .

    (סיפורי ילדות) חיפה? למה חיפה?

     http://cafe.themarker.com/view.php?t=377675  

    .

    (בוקר ראשון) פלא במיטתי

     http://cafe.themarker.com/view.php?t=377704 

    .

    (הילדים) בול קליעה   

     http://cafe.themarker.com/view.php?t=382077

    .

    זיהום (מכתב אישי)

    http://cafe.themarker.com/view.php?t=193262

    .

    מה צריך בסה"כ בנאדם 

    http://cafe.themarker.com/view.php?t=383744 

    .

    פורנו של אופנועים

    http://cafe.themarker.com/view.php?t=389275

    .

    סופג אותי (מחלה וארוטיקה)

    http://cafe.themarker.com/view.php?t=403165

    .

    כולך יצר (כעס ושנאה)

    http://cafe.themarker.com/view.php?t=414253

    .

    וגעגועיו נהרגו עימו (סיפורי ילדות)

    http://cafe.themarker.com/view.php?t=453670

    .

    לקצרצר על זוגיות

    http://cafe.themarker.com/view.php?t=479046 

    .

    הים של שנינו

    http://cafe.themarker.com/view.php?t=490864

    .

    להריח סטייק (תחילת ההתאוששות מהמחלה)

    http://cafe.themarker.com/view.php?t=517627

    .

    מה שיש לי ללמוד (המחלה כשיעור)

    http://cafe.themarker.com/view.php?t=523044

    .

    לקום בבוקר (מחלה)

    http://cafe.themarker.com/view.php?t=543266

    .

    פרפור (מחלה)

    http://cafe.themarker.com/view.php?t=545995

    .

    ליפול (פריחה על הזין)

    http://cafe.themarker.com/view.php?t=548134

    .

    2 קטעים על בית ומחלה

    http://cafe.themarker.com/view.php?t=549420

    .

    שבר (בגידה)

    http://cafe.themarker.com/view.php?t=552445

    .

    דיאלוגיקה  (טקסט שאולי יכנס ואולי לא שייך)

    http://cafe.themarker.com/view.php?t=564923 

    .

    דיאלוגיקה 2 (כנ"ל - לא ברור)

    http://cafe.themarker.com/view.php?t=567416

    .

    פיתוי (אולי שייך אולי לא)

    http://cafe.themarker.com/view.php?t=784313

    .

    עלטה (אולי שייך ואולי לא)

    http://cafe.themarker.com/view.php?t=791841

    .

    .

    .

    דרג את התוכן:

      תגובות (13)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        14/11/08 10:16:

      תודה על תגובות כאלו, עושה לי חם ורגוע (לרגע של חסד)

       

        14/11/08 10:15:

       

      תגובה שהגיעה בפרטי:

       

      שלום גל

       

      אני חדש בקפה הזה

      והיום אחהצ במהלך שיטוט נתקלתי בכתב ידך

      הדבר הראשון שצד את עיני זה האלמנות

      ומאחר וגם אני קברתי אישה אחרי מחלה קשה

      סיקרן אותי לקרוא את מה שכתבת

       

      ובכן בשלש שעות האחרונות אני לא מצליח להתנתק

      הטקסטים שלך השארו אותי עצבני חסר מנוחה וסקרן עד כאב לקרוא עוד ועוד ממה שאת כותבת

       

      לא תמיד אני מצליח לקרוא ולהבין כל קטע שאת כותבת

      יש פעמים שהדברים נראים לי מתוחכמים מדי לפיענוח

      אבל אני מרגיש את הסערה שמתחוללת מאחורי המילים

      ואולי זה מה שחודר לקרביים

      וגם אם אני מדלג על חלק מהכתוב ולא מבין את הכל בקריאה ראשונה - עדיין התחושה הפנימית חדה ומרגשת

       

      אני טיפוס די פרטי ובדרך כלל לא שולח תגובות כאלו בודאי לא באורך כזה

      אך הצלחת לגעת בי

        

      בשנים האחרונות גיליתי  שהמוות כשהוא עובר בסביבה הוא - משאיר חותם ומזעזע וגורם לדברים רבים לצוף ולצאת

      ואולי בזכות זה הצלחתי לקרוא ולחוש את הטקסטים שלך

       

      תודה רבה

        14/8/08 11:55:


      ועוד מגיע בפרטי.. :

       

      3 שעות אני קורא וקורא את הפוסטים של 'האיש שמת מבושה' מתעלם מטלפונים 3 מאגים של קפה הורקתי ולא יכול להפסיק.

      מנסה להבין מה בטקסטים שלך מגרה אותי כ"כ בנתיים בלי הצלחה. (אולי ההנאה).

      .

      ואחרי כמה שעות ההמשך.. :

       

      יש תחילת הבנה.

      ההנאה על בטוח,

      הלהטטנות שלך במילים מקסימה בעיני 'מרחב אינטימי שפוי'

        5/7/08 14:25:

      ועוד תגובה באישי..

       

      קראתי כמה דברים על

      המחלה, על המוות, על הגברים,

      על המין והשחרור. על הערכות המצב

      והדיעות הקדומות.

      החיות והחיוניות שלך צצות בעורמה וגסות

      כמו beast  באגדות וואללה גל,

      ויכולתי להזדהות עם זה ממש.

       והאיזון המאד יפה בין ה-  being וה-doing

      אבל הרי אי אפשר להגיד בדיוק מה וטוב שכך.

      פשוט הרגשתי איזה התעוררות וקירבה

      ואינטנסיבות ומיקוד בעיניים

      ואני אשמור על גבולות המדיום

       

      מרגש, מרגש אני אומרת לכם

       

        5/7/08 01:13:


      שי שלח לי באישי.. (אני מצרפת לצורך תיעוד התנפחות שריר הגאווה)

      .

      קראתי קטעים מתוך "האיש שמת מבושה"

      וזה, איך נאמר, העלה והוריד את פיקת הגרון שלי

      ככה בשיא החום.

      פתאום נתקלתי במשהו שעשוי מהחומרים הראשוניים

      של הרגש ואני אקרא עוד

      תודה

      .

      תודה לך, שי

        14/6/08 02:53:

       

      צטט: אני פה לרגע 2008-06-13 23:43:01

      מכיוון שידוע שהחינוך שלך עוזר לך בלא מעט היבטים, אולי שוה לבחון איפה הוא בעוכרייך

       

      :)

      לא, אני צוחקת.

      הקריעות והשברים טובים טובים טובים.

      אין דבר יותר טוב בעיני מיוצר שרוצה ושיכול לשחק בבלוקים שבנה. אין יותר כיף ונכון מזה לעונג שבעשייה ולחופש שבה ומתוך אלו לאיכות התוצרת.

      החינוך.. לרוב אני מודה עליו, לצערי אינו עמוק ומספק כפי שהייתי רוצה באמת, החורים והלקונות גדולים ורחבים, אבל לפחות אני יודעת מה הייתי אמורה לדעת, בדרך כלל :)

      .

      השבירה והמשחק חדשים לי

      דווקא הריחוק שנגרם בגלל שנות הניתוק מהטקסט עושה את היכולת הזו לבחון מחדש, זה נחמד, אני מקווה שלא אתאהב שוב בטקסט ברמה שתימנע מחיקות מספיקות, מייחלת ליום שהן יהיו גם מספקות

      איזה כיף להסתובב עם מחק ענק ולהעלים דברים בעולם

      .

        13/6/08 23:43:

       

      צטט: geeee 2008-06-13 23:37:10

      שאלותיך ומחשבותיך תמיד לענין, קרן, תמיד מענינות ומגרות מחשבה

      ושוב החלפת תמונה

      אז תודה קודם כל

       

      בספר כפי שכתבתי אותו יש התחלה שהיא בעצם הסוף כי פתחתי במוות, וגם היה פרולוג קטן לפני הכל, שהוא קצרצר שאני אוהבת, ואפילו התודות כבר כתובות (בחיי, היה איזה לילה לפני כמה שנים בו הרגשתי שאני חייבת תודה להמון אנשים וכתבתי אותו, מאז נוספו עוד כמה שישתבצו שם, כולל זה שלא נתן לי לכתוב אותו ועיכב את הכל כמה שנים) 

      ואז חזר הסיפור אחורה ואח"כ עקף והמשיך מעבר למוות

      אבל דווקא הקריעה והשבירה והאפשרות לקרוא בפאזל לא מתוכנן ומקרי מלהיבה אותי ואני משתעשעת ברעיונות שונים לגבי הסדר והעדרו, יותר שאלות ואפשרויות עולות לי והתשובה או ההחלטה בינתים רק מתרחקת, וזה טוב, אני נהנית ולצערי אין לי די זמן להשקיע בזה כי יש פרנסה ולחצי לקוחות 

      אבל כשיש פרנסה לא מלינים, כך חינכו אותי, ואני די מחונכת :)

       

      מכיוון שידוע שהחינוך שלך עוזר לך בלא מעט היבטים, אולי שוה לבחון איפה הוא בעוכרייך

       

      :)

      לא, אני צוחקת.

      הקריעות והשברים טובים טובים טובים.

      אין דבר יותר טוב בעיני מיוצר שרוצה ושיכול לשחק בבלוקים שבנה. אין יותר כיף ונכון מזה לעונג שבעשייה ולחופש שבה ומתוך אלו לאיכות התוצרת.

        13/6/08 23:37:

      שאלותיך ומחשבותיך תמיד לענין, קרן, תמיד מענינות ומגרות מחשבה

      ושוב החלפת תמונה

      אז תודה קודם כל

       

      בספר כפי שכתבתי אותו יש התחלה שהיא בעצם הסוף כי פתחתי במוות, וגם היה פרולוג קטן לפני הכל, שהוא קצרצר שאני אוהבת, ואפילו התודות כבר כתובות (בחיי, היה איזה לילה לפני כמה שנים בו הרגשתי שאני חייבת תודה להמון אנשים וכתבתי אותו, מאז נוספו עוד כמה שישתבצו שם, כולל זה שלא נתן לי לכתוב אותו ועיכב את הכל כמה שנים) 

      ואז חזר הסיפור אחורה ואח"כ עקף והמשיך מעבר למוות

      אבל דווקא הקריעה והשבירה והאפשרות לקרוא בפאזל לא מתוכנן ומקרי מלהיבה אותי ואני משתעשעת ברעיונות שונים לגבי הסדר והעדרו, יותר שאלות ואפשרויות עולות לי והתשובה או ההחלטה בינתים רק מתרחקת, וזה טוב, אני נהנית ולצערי אין לי די זמן להשקיע בזה כי יש פרנסה ולחצי לקוחות 

      אבל כשיש פרנסה לא מלינים, כך חינכו אותי, ואני די מחונכת :)

       

        13/6/08 23:18:

      לי יש שאלה,

      יכול להיות שזה לא משהו שאת רוצה לעשות אבל כשאני מסתכלת במעוף ציפור על הסיפור וקרעיו, שאלתי עצמי האם יהיה גם פרולוג ו

      חשבתי שגם אם השאלה אולי סתמית, אשתף אותך

        16/5/08 12:22:
      ממך תמיד.. :)
        16/5/08 01:25:

       

      רק את אלה שבא לך :)

       

       

        15/5/08 16:29:
      לקבל פה תגובות? :)
        15/5/08 12:10:

       

      תכרכי ...

      מממ..רב משמעי...