כותרות TheMarker >
    ';

    המקום של bonbonyetta

    דאגה לסביבה בעיני זה גם אכפתיות ל"שקופים" חסרי הישע שאתנו על הכדור הזה, ומי שבסוף סולם העדיפויות - בעלי החיים. כאן לשם שינוי, אני מנסה לשים אותם בפוקוס קדימה.
    למה? כי רק מי שאוהב רואה את המצוקה, הסבל, וחוסר ההגינות ביחס כלפיהם.
    תמונת הבלוג מהספר "כלבי המגפה", ריצ'רד אדמס, שנתן בי אותותיו וחותמו לנצח.

    0

    להקשיב לשקט

    67 תגובות   יום שבת, 10/5/14, 20:50

    ''

    להקשיב לשקט

     

    החיים בשנים האחרונות רועשים לאללה. שמתם לב כמה רעש יש בכל מקום ומצב ? כבר הפסקנו להרגיש בו. לא שלא "שמנו לב" לזה ברור, אך כל כך התרגלנו עד שאנו רואים זאת כחלק מהסביבה, ושכחנו לגמרי מתי בזמן האחרון ובכלל מה זה שקט.

    מבינים זאת בצורה רחבה ושונה עד כמה חוסר השקט -  הרעש, חדר בכל הדרכים והאפשרויות למוסכמות החברתיות השונות, וההבנה מתחדדת אחרי שקוראים את הכתבה בדה מרקר "תקשיבו לשקט".

     

    אחת הסיבות שאני אוהבת את יום הכיפור, הוא השקט המדהים שפורץ ומחלחל הביתה מחרכי התריסים, עד שמתחילים האופניים והסירנות. נסו פעם להתעורר ממש מוקדם להקשיב, ל"אין רעש" המדהים הזה, הזדמנות אחת בלבד בשנה למי שחי בסביבה עירונית. בלתי נתפס עד כמה איבדנו אותו, הא?!

     

    ישנם דברים שאנו מרגישים ויודעים שמטבעם הם מפיקים רעש. אפשר אבל להפחית אותו, ולא לקבל זאת כמובן מאליו, למשל : בני אדם באוטובוס, בנייד בכל מקום, בכביש, בעבודה ברמקול במקום בשפופרת, הרי אפשר למזער את הרעש בדברים אלה בהרבה.

    ישנם דברים שמרוב שהם מקובלים כשאינם מרעישים, דווקא כן מפיקים רעש: עמודי חשמל, מתח גבוה, מכשירים חשמליים מסוימים ועוד. גם את הרעש של אלה אפשר למזער, אלא שאנו הרבה פחות מודעים אליו מבחינה צרכנית ובריאותית ובכלל.

     

    יש מי שהתרגלו לרעש ושמיעתם נפגמה, ניתן לזהותם בקלות כי הם מדברים חזק יותר, זקוקים לווליום גבוה הרבה יותר כדי לשמוע.  נהגי אוטובוס למשל, עובדים באתר בנייה - שמתם לב כמה חזק הם שומעים את הרדיו?

     

    מוסכמות חברתיות גם מושפעות בדברים שאיננו שמים לב. לטענותיו של מי שמים לב יותר? מי שיודע לצעוק ו"להפוך שולחנות" נכון? זה ששוטח טענותיו בשקט פחות ....

    בישיבות מי נותן את הטון? נכון....מי שמדבר בקול רם יותר, ולא נוהג הכי בנימוס ..

    התרבות והמנהגים של היום רוויים אלימות וזה חדר גם לתחום הווקלי, לדיבור, ולתחום הגינונים – אפילו בתחום הפרסום.

    איזה פרסומים יותר מושכים את העין ? בעלי התכנים הלא עדינים ה"צועקים" ומרעישים ובוטים יותר....

     

    במשך השנים למדתי הרבה מבעלי החיים, בין היתר להרגיש בדברים גם אם לא אומרים אותם, ואין צורך לצעוק אותם. בעלי החיים אומרים לך דברים, צועקים, אך בשקט, בדרכם שלהם, אך לרוב אנו לא שומעים ולא שמים לב לזה.

    ב"טאו של פו" (בנג'מין הוף) עמ' 36:

    "הרבה אנשים מדברים אל חיות" אמר פו

    "אולי אבל"...
    "אבל לא הרבה מקשיבים בעצם", אמר

    "זאת הבעיה" הוסיף

    '' 

    לפעמים קרה לגבי אנשים שאני רואה אותם וחשה את הרגשתם בטרם הם חשו אותה.

    לבעלי חיים דרך אגב מאד מפריעים רעשים בתדרים שאנו כבר איננו שומעים, והם רגישים להם יותר מאתנו. מהם בכלל אפשר ללמוד המון לגבי הרמת הקול.

     

    אבא האהוב ז"ל לימד אותי בקטנותי משהו נהדר, וכשאמרתי לו פעם בנימוקים רציניים מדוע אני צועקת, הוא אמר לי ש: בסדר, בסדר, תמשיכי לצעוק, אבל את יכולה "לצעוק בשקט". אם חושבים על זה זה די נחמד בעצם, ואפשר להעביר את זה לדור הצעיר.  במקום שיעשו לנו לפעמים כאב ראש בצרחות והמריבות שלהם, אפשר ללמדם ליישם זאת בחיים היומיומיים עצמם, גם שלנו כמובן.

     

    אנשים רמי מעלה באמת לא צריכים לנזוף בך או להרים קול, מספיק שהם נותנים בך מבט אחד שלהם לפעמים, וזה קשה ומפחיד הרבה יותר מהרמת קול.

    שמתם לב לנהמתו "צעקתו" של מלך האריות? כמה נמוכה היא, שכמעט ואינה נשמעת?  כששמענו אותה באפריקה היא הייתה מדהימה, והדהדה בכל הסוואנה. הוא אינו צריך לצעוק, הוא "צועק בשקט" ממילא כולם רועדים ממנו.

     

    תקשיבו לשקט יש בו לפעמים עוצמה אדירה, תנו לו מקום בחיים, ותתחילו לשמוע גם את השקטים שבחבורה כפי שמסופר בכתבה, גם את אלה שאינם מדברים בשפתנו (בעלי חיים), ומי שבשקט אבל מדבר וצועק מהעיניים שלו.

    השקט אינו חסר מילים אם מקשיבים, מאזינים, ומביטים בו.

     

    ''

    דרג את התוכן:

      תגובות (67)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        28/5/14 13:10:
      התחברתי מאוד לתוכן ...מסכים לגמרי . רק מתוך רגעים של שקט והתבוננות ניתן לצמוח , להתפתח ולהגיע לתובנות . יש משפט שאומר : "הקשב לשקט. הוא נמצא בכל מקום, אם רק תתרכז מספיק תוכל להרגישו" .
        18/5/14 22:32:

      צטט: Einbar - blog 2014-05-17 20:22:58

      the sound of silenc"" מאוד יפה... חומר למחשבה - הרעש הגדול ביותר הוא הרעש שמשמעיים המחשבות שלנו . למרות שזה לא רעש שבא מבחוץ. שמתי לב שבמדבר למשל שקט יותר. שם אפשר לפוגש את צליל השקט.

      -

      כל כך הרבה זמן לא שמעתי שקט ממש, לגמרי, שווה באמת לנסוע למדבר לשמוע זאת. השאלה אם שם זה לגמרי שקט.

      ''

        18/5/14 22:26:

      צטט: עמנב 2014-05-15 18:32:57

      הנושא שלך הזכיר לי בדיחה ישנה. הנואם הגיע אל מקום בנאומו, שבו היה כתוב בדף: "להרים את הקול - הנימוק אינו משכנע!" כל טוב ושבת שלום, עמוס.

       

      תודה.

      אבל מעבר לבדיחה הם כנראה לא היו בשקט אז לא שמעו....''

        18/5/14 22:24:

      צטט: Sherlock 2014-05-14 14:41:19

      להקשיב! לא רק לשקט. בכלל, אנשים צריכים ללמוד להקשיב. כשזה יקרה, יש להניח שיבוא גם השקט.

      -

      בהחלט יש משהו בדברים. תודה''


        18/5/14 22:22:

      צטט: באבא יאגה 2014-05-14 13:46:00

      מזדהה עם שאון היתר והצורך להקשיב לשקט, כדי לגלות את הסמוי האמיתי

       

      תודה''

        18/5/14 22:20:

      צטט: רחלסביליה 2014-05-14 05:55:55

      בקר טוב. גם אליהו הנביא נוכח לדעת מה זה שקט והבין ונתן לנו את מתת ההבנה הזה של "שקט". מלכים א' פרק י"ט פסוקים י"א-י"ג אליהו עומד ומחכה להתגלות האלוהית ו מתנסה בכל מיני סוגי רעש עד שבאה הדממה, "קול דממה דקה". ואז הוא מבין ומליט פניו מפני הנשגב. אבל אנחנו, לצערי, איננו שומעים או איננו רוצים כל כך לשמוע את השקט, כי אלו רצינו בעידן הטכנולוגי הזה, אפשר היה מן הסתם לפתור בעיה מציקה כזו. מקווה שימצא לזה הפתרון הנכון.

      -

      כן, ולפני שיימצא הפתרון צריכים תחילה להיות מודעים לחוסר הזה בשקט, לצורך בו.

      ''

        18/5/14 22:16:

      צטט: שחר י 2014-05-13 11:39:28

      צלילה !!

      אין כמו שקט של צלילה כשקצב הנשימות בווסת נשמע כמו מטוטלת (של פוקו?)

      -

      מבינה אותך, צלילה זה עולם אחר, אבל אם זה כמו שאתה מספר אז זה לא ממש שקט....''


        18/5/14 22:09:

      צטט: חופר סדרתי :) 2014-05-13 09:58:42

      אנשים שונאים להיות בשקט כי זה מאלץ אותם בעיקר להתמודד עם עצמם, וזה אחד הדברים המפחידים שיש.

       

      כן...''

        18/5/14 22:08:

      צטט: מוטיש_ 2014-05-13 09:47:07

      אכן בונבוניטה, החיים סביבנו רועשים עד מאוד, וגם רובנו התרגלנו לזה. עד שזה ניראה לנו גזרת גורל.
      זן הבעיה, ולא רק זה, חלק גדול מהרעשים כבר הפסקנו לשמוע. אבל המוח שלנו שומע וזה מעמיס ומפריע.
      בבתי הספר המורים התרגלו להרים את הקול וכשהמורה מרים קולו התלמידים נהיים רועשים יותר.
      עוד הרבה מקורות רעש יש: עמודי מתח גבוה, צפירות רכבים, שואבי אבק, מטוסים, ועוד....
      למי שרוצה ומעוניין לרדת מרכבת הרים זו. תרגול מדיטציה. למשך 10 דקות פעמיים ביום, יכול ליצור נקודת שקט פנימי שאותה יפתח בדיאלוג שלו עם בני אדם. עניין אחר לעקוב אחר המחשבות שלנו ולהשתדל לחזור "לכאן ועכשיו" להווה,לרגע הזה להיות נוכח. מודע לרגע. כי ממנו הכל מתהווה. כשאנחנו בורחים במחשבה מהרגע, מההווה המתח עולה בתוכנו ועם הזמן מתרגלים להרים את הקול ולכעוס ועוד.. החברה סביבנו רועשת עד מאוד צריך לרדת מרכבת ההרים הזו ולהתרגל לדבר במודע להווה ולרגע.. ממליץ באהבה את התרגול.

      הייתי ברצון מתרגלת מה שאמרת כאן, אלא שאינני ברת נסיון בנושא ולא יכולה כמובן להתחיל לתרגל מה שמראש אינני יודעת בכלל.

      ''

        18/5/14 22:04:

      צטט: yonbir 2014-05-12 22:44:11

      ושכחת לציין את עוצמת המוסיקה באירועים כמו חתונות. אוי, כמה שאני סובל שם.

      -

      לא שכחתי כלום יקירי, זה השארתי לכם, לך........אני בחתונות למדתי, וכדי לא לצאת עם כאב ראש לוקחת אטמי אוזניים. לא שזה עוזר אבל זה יותר טוב מכלום.

      ''

        18/5/14 22:02:

      צטט: סירפד מתוק 2014-05-12 21:05:03

      אכן, הסביבה שלנו רעשנית. מי שיכול להתכנס אל תוך עצמו ולהקשיב לשקט, יגלה דברים חדשים על עצמו.

      -

      כן, והדברים הללו אינם מבשילים בעולם הרועש ה"ריאליטי" שלנו....

      ''

        17/5/14 22:31:
      מאמר מצויין. לפעמים חשוב מאוד להקשיב לרוח, לאיוושת העלים, לרחש הגלים, לציוץ הציפורים, לקולות שבפנים ולאלוהים. סך הכל, לא הכל בעולם זה אנשים
        17/5/14 22:17:

      צטט: עינבראזולאי0 2014-05-12 19:33:33

      אני כבר 10 שנים חיה באשקלון, נהנית מהשקט ומציוץ הציפורים, ואנשים סביבי לא מצליחים להבין למה אני לא מסוגלת לחזור לחיות במרכז.

      -

      אבל אשקלון היא מקום עירוני, איך זה שאת אומרת שיש לך שם שקט? כאילו זה מקום כפרי או משהו? מופתע

        17/5/14 22:15:

      צטט: נהר רגוע 2014-05-12 18:52:28

      יש עודף רעש כמעט בכל מקום..מאד אוהבת את השקט של יום כיפור

       

      ''

        17/5/14 20:35:

      צטט: פיראט 2014-05-12 18:44:46

       היי בונבונייטה חיוך

       

      אין ספק שאת אדם שיודע להיות עם עצמו, 

      קשה לאנשים להיות עם עצמם, והצרכים הרבים

      שאנשים צורכים מעידים על כך.

      -

      תודה, אבחנה מדהימה, גם אותי. מעולם לא ראיתי זאת כך.

      אני משערת שכבר לפני הרבה מאד שנים למדתי לתת מקום של כבוד למה שה"בטן" וה"לב" אומרים לי, ולא לתת ל"שכל",להגיון, ולמוסכמות להשתלט על כל חלקה טובה.

      אולי בשל כך כשיש שקט, אני כבר די מכירה את הבפנים וזה פחות מאיים עלי. 

      לא יודעת, אולי כשיהיה שקט גמור זה יפריע לי לאורך זמן. כפי שכתבתי קודם בכל מקרה אדם תמיד צריך לעשות דברים בהדרגה כי להרגלים יש חלק נכבד בחיים שלנו.

      ''

       

        17/5/14 20:30:

      צטט: אורי אביבי 2014-05-12 15:58:43

      כשיש שקט,

      אנשים יכולים לשמוע

      את מה שהלב שלהם מבקש

      -

      בהחלט.

      או

      כיש שקט אנשים בהכרח רואים מה שהלב שלהם רואה ושומע גם אם זה לא נוח להם מבחינת השכל השיקולים המעשיים ופעמים רבות זה לא נוח להם. הם מעדיפים שלא להעלות דברים לפני השטח. לפעמים קשה להם עם השקט הזה.

      ''

        17/5/14 20:27:

      צטט: shabat shalom 2014-05-12 15:53:05

      אני חושב שאהבת השקט הופכת לעיתים לפחד מהשקט. הכל תלוי בסביבה בה אתה חי, בתחבורה בה אתה משתמש, בסוג הבילוי אליו אתה הולך, ואופי החברים ומקום העבודה שלך....

      -

      הכל תלוי בהרבה דברים.

      גם הרגלים.

      אני למשל כמהה מאד לסביבה שקטה, לא אוהבת את הסביבה כשהיא כה רועשת. אבל אם אעבור למקום מאד שקט אינני בטוחה שלאורך זמן זה יהיה אכן טוב. גם להרגלים יש מקום בחיים של בן אדם.

      ''

        17/5/14 20:24:

      צטט: קנולר 2014-05-12 11:49:05

      עלית על בעיה.

      נראה לי דווקא שאני "יושבת" עליה המון זמן

      ''

        17/5/14 20:22:
      the sound of silenc"" מאוד יפה... חומר למחשבה - הרעש הגדול ביותר הוא הרעש שמשמעיים המחשבות שלנו . למרות שזה לא רעש שבא מבחוץ. שמתי לב שבמדבר למשל שקט יותר. שם אפשר לפוגש את צליל השקט.
        17/5/14 20:17:

      צטט: ronkraus 2014-05-12 00:15:55

      אמת. אין לנו שקט אלא אם אנו עושים מדיטציה ומרוקנים את סל המחשבות להברה אחת ומרחפים בריק שהוא הכל... לצערי את צודקת לחלוטין. רוב הזמן יש הרבה יותר מידי רעש. יתכן שאשב לי עכשיו קצת בשקט להרהר בזה

      -

      אני מתחילה לחשוב שיש משהו במה שאתה אומר.

      השקט או הרעש של החוץ אינו תמיד מחלחל פנימה, ולפעמים אדם כדי שיהיה לו באמת ממש שקט צריך גם ללמוד לרוקן קצת את מחשבותיו שבטח עלו על גדותיהם.

      חוץ מזה אכן, הרעשים של החוץ גם של הדברים שנדמה שהם שקטים מתגברים מאד בתקופה הזו, וכל תקופה יותר.

      ''

        17/5/14 20:14:

      צטט: eyalees 2014-05-11 23:40:31

      השקט זה השטח שלי

       לא מסכימה שככה תפסת עליו בעלות  קריצה
      במקום מגורי אי-שם בגובה של משהו כמו 440 מטר מעל לים הרעשים היחידים הנשמעים הם קול הרוח כשהיא נושבת וציוץ הציפורים בעיקר בשעות הבוקר והערב. לא נשמעים רעשי תחבורה ציבורית או אותם כלי רכב רעשנים עם צופרים המצביעים על אסון העובר לידנו, ואפילו קולות הילדים ברחוב נשמעים במעין לחש.

      תן מיקום ולו בערך בחייאתק  נבוך
      אני לא יודע מי אמר אך הוא אמר משהו כמו "אם בני אנשים צועקים זה לזה סימן הוא שליבם מרוחק והצעקה כאילו באה לגשר על המרחק" ואולי יש אמת בדבר הרי האוהבים שליבם מאוד קרוב הם לא זקוקים לקולות הצעקה, להם מספיקה הלחישה שתעבור מהאחד לשני.

      לא פעם אמרו לי "אני לא מסוגל לגור במקום שקט כזה אני זקוק לרעש של העיר..."

        נו טוב, כל אחד וטיבו אני אוהב להאזין למחשבותיי...
      לילה טוב

      -

      תודה.

      כל אחד זקוק למשהו אחר, ויש מי שלא יודע למה הוא זקוק.

      לא בטוחה ששקט לגמרי כל הזמן בקביעות היה טוב לי, אבל אני יודעת שהרעש כל הזמן מציק. הייתי מעדיפה משהו באמצע, של מקום של שקט שיש בו גם לפעמים רעשים.

      ''

        15/5/14 19:41:

      צטט: סגנון 2014-05-11 23:13:30

      The best things in life are free

      אכן

      ''

        15/5/14 19:39:

      צטט: don - vetore 2014-05-11 22:25:18

      תשלח לי שקט בקופסא , מארץ רחוקה . .

       

       

      הנה שולחת

      ''

        15/5/14 19:37:

      צטט: דוקטורלאה 2014-05-11 21:26:53

      עלית על נושא מרכזי בחיים שלנו. נתחיל בגן הילדים, הגננת דורשת מהילדים לשיר בקול רם. אפילו לדבר בקול רם. בבית הספר - אותו הדבר. אנשים מתרגלים להרים את קולם.
      בהחלט, והרגלים קשה מאד לשנות  
      מצד שני, בכל מקום יש אקוסטיקה נוראה. פעם אמרתי בצחוק כי את מהנדס האקוסטיקה שעבד בבית הקפה בו אנחנו נפגשות (עשר בנות מבית הספר היסודי!) זרקו מהטכניון בשל חוסר התאמה... וכך הדבר במקומות ציבוריים רבים.
      ובנוסף לדבר הנוראי הזה של הזלזול בתחום הזה יש את המכה המודרנית התעשייתית של מקומות עבודה ב"חללים פתוחים" כשכולם שומעים את כולם, ללא פרטיות, וחייבים להגביר קול כדי לשמוע משהו. נורא.
      עכשיו יש תוספות חדשות: בגינה בה את יושבת עם נכד/ה פעוט ישן, עוברת תלמידת תיכון ורק מדברת בנייד שלה. כל הגינה קמה לתחייה. אפשר לתת אין סוף דוגמאות. האם זה ישתנה? לא בעתיד הקרוב. הקולות הרמים מביעים נוכחות, לא במהרה נלמד להנמיך אותם.

      הגינה אינה קמה לתחייה אלא מופרעת. הרמת קול בטלפון נייד במקום ציבורי זו הפרעה.''


        15/5/14 19:36:
      אמת גדולה מאוד ---
        15/5/14 19:33:

      צטט: topron 2014-05-11 20:51:26

      לאחרונה קראתי מחקר גם על זהום אור. עם כל המסכים מסתבר שיש גם לעודף אור השפעות מזיקות.

      -

      כן מכירה את הנושא, אלא שמדובר לגבי זה באור מלאכותי בלבד כמובן, לא אור שמש של הטבע.

       

      לגבי הנזקים מחוסר שקט הם גם נסתרים קצת, אבל אם תחשוב על זה כמה אנשים פגשת בכל מקום שמדברים בקול רם קצת יותר מדי תבין למה...אלה חלק מהנזקים, הם שומעים פחות טוב.''


        15/5/14 18:32:
      הנושא שלך הזכיר לי בדיחה ישנה. הנואם הגיע אל מקום בנאומו, שבו היה כתוב בדף: "להרים את הקול - הנימוק אינו משכנע!" כל טוב ושבת שלום, עמוס.
        15/5/14 11:13:

      צטט: לבנון ארז 2014-05-11 20:43:47

      תודה מעלה בי מייד 2 מחשבות מדבר ביתי החדש

       

      '' ?

        15/5/14 11:09:

      צטט: אזוטריקה-יומן לימוד 2014-05-11 20:28:45

      את צודקת, כל מילה בסלע.

       אבא האהוב ז"ל לימד אותי  בקטנותי משהו נהדר, וכשאמרתי לו פעם בנימוקים רציניים מדוע אני צועקת, הוא אמר לי ש: בסדר, בסדר, תמשיכי לצעוק, אבל את יכולה "לצעוק בשקט". אם חושבים על זה זה די נחמד בעצם, ואפשר להעביר את זה לדור הצעיר.  במקום שיעשו לנו לפעמים כאב ראש בצרחות והמריבות שלהם, אפשר ללמדם ליישם זאת בחיים היומיומיים עצמם, גם שלנו כמובן

      אבא שלך צדק. בהמשך את אומרת: ואפשר להעביר את זה לדור הצעיר. במקום שיעשו לנו לפעמים כאב ראש בצרחות והמריבות שלהם.

      אני אב חד הורה לבני יחידי יקירי כבר 15 שנה. אין לי וגם לא לפעמים ויכוח או כאב ראש עם הילד.. כשהוא מדבר אני מכבד אותו ומקשיב. כשאני מדבר, בכל משפט שני אני מתחיל את המשפט עם מילת הקסם יקירי. המילה היקרה הזאת מרככת, מלטפת. נותנת אתנחתה לחשיבה, להקשבה, לכבוד ולהרמוניה. הערך הסגולי של המילה הוא בסיס. אין אצלי דבר כזה שאני יפנה אל הילד והמילה יקירי לא נמצאת בחבילה או במשפט.

      גרושתי דהיום תמיד דיברה עם המילה דארלינג.. כך גם אני תמיד מדבר עם הילד ועד היום.. תודה לאל.

      המשך ערב נעים ושקט.

      עמנואל.

      על זה נאמר גם "מענה רך ישיב חימה" ו"חנוך לילד על פי דרכו"

      ''

      .


        14/5/14 20:20:

      צטט: grandpa.zohar 2014-05-11 20:21:42

      אני כבד שמיעה,  כאשר אני מדבר בטלפון, אני מדבר נורא בשקט בשקט ואז הצד השני, יש לו תחושה שהקו לא טוב, והוא מגביר את הקול שלו.....

      -

      איש מקסים ומצחיק אתה. אולי כבד שמיעה אך חד מחשבה והתבטאות.

      אי אפשר הכל אצל בן אדם אחד. תאר לעצמך שגם היית שומע כל רחש קטן? לא היית משתגע מזה?  ''  ''  ''


        14/5/14 20:18:

      צטט: julitte 2014-05-11 18:59:11

      תכבי המחשב לשנה זו התחלה אחרי זה תנתקי הטלפון בהצלחה שיהיה לך שקט

      -

      מה אני מתאבדת? המחשב והאינטרנט הרי מחוברים אצלי לוריד, הטלפון דווקא פחות, לא לעורק ראשי לפחות...''

        14/5/14 20:16:

      צטט: * חיוש * 2014-05-11 16:52:31

      מצטרפת למילותייך בונבוניטה יקרה לליבי נשיקה

      והשיר שהבאת לנו נהדר בכל הזמנים

      (-: בדיוק השבוע שמתי לב שהמחשב שלי מתחיל להרעיש כשהוא עובד

      ( כניראה האבק....) כשכיביתי אותו הבנתי כמה רעש הוא עושה

      החלום שלי לגור בכפר רק בשביל השקט וציוץ הציפורים

      * חיבוקים אוהבים ונשיקות חמות לליבך

      -

      גם לי יש חלום דומה מאד, כזה, כבר המון המון שנים. לא בטוחה שהוא מציאותי עבורי בנתונים של היום. ''

        14/5/14 20:14:

      צטט: . ארז . 2014-05-11 13:56:20

      יש רגעים של שקט ויש רגעים של רעש.... יותר אוהב את השקט ...

      -

      ויש רגעים שהשקט שלהם הוא הצרחה החזקה ביותר.   ''    ''    ''


        14/5/14 20:12:

      צטט: אילנה סמייל 2014-05-10 23:59:43

      להאזין לשקט..אנרגיה רגועה, מרחיב את הנפש.

      -

      כשיש שקט, אמיתי, גם בנפש יכול להיות שקט, וגם יותר מקום לאנרגיה הטובה לא ממקום של מתח ועצבנות אלא ממקור אחר.

      ''

        14/5/14 14:41:
      להקשיב! לא רק לשקט. בכלל, אנשים צריכים ללמוד להקשיב. כשזה יקרה, יש להניח שיבוא גם השקט.
        14/5/14 13:46:
      מזדהה עם שאון היתר והצורך להקשיב לשקט, כדי לגלות את הסמוי האמיתי
        14/5/14 05:55:
      בקר טוב. גם אליהו הנביא נוכח לדעת מה זה שקט והבין ונתן לנו את מתת ההבנה הזה של "שקט". מלכים א' פרק י"ט פסוקים י"א-י"ג אליהו עומד ומחכה להתגלות האלוהית ו מתנסה בכל מיני סוגי רעש עד שבאה הדממה, "קול דממה דקה". ואז הוא מבין ומליט פניו מפני הנשגב. אבל אנחנו, לצערי, איננו שומעים או איננו רוצים כל כך לשמוע את השקט, כי אלו רצינו בעידן הטכנולוגי הזה, אפשר היה מן הסתם לפתור בעיה מציקה כזו. מקווה שימצא לזה הפתרון הנכון.
        13/5/14 22:58:

      צטט: רוניתטלאור 2014-05-10 21:55:36

      יש את השקט שלפני הסערה, אחרי הסערה, ובין לבין..השקט חודר לעצמות, ומרווה את הנשמה...

       

      כמה שההבדלה וההבחנה שלך נכונות. אכן יש כמה וכמה סוגי שקט, כוונתי את השלישי כמובן....השקט האמיתי.

      ''

        13/5/14 22:53:

      צטט: תודנה 2014-05-10 21:22:25

      יש לי משפט קבוע שאני עושה בו שימוש כאשר מסביבי מתחילים להרים את הקול: "לא כל הצועק - צודק!"

       

       

      גם "כל ד-אלים גבר" מתאים קצת, אלימות באה לביטוי גם בצורה מילולית.  ''


        13/5/14 11:39:

      צלילה !!

      אין כמו שקט של צלילה כשקצב הנשימות בווסת נשמע כמו מטוטלת (של פוקו?)

        13/5/14 09:58:
      אנשים שונאים להיות בשקט כי זה מאלץ אותם בעיקר להתמודד עם עצמם, וזה אחד הדברים המפחידים שיש.
        13/5/14 09:47:
      אכן בונבוניטה, החיים סביבנו רועשים עד מאוד, וגם רובנו התרגלנו לזה. עד שזה ניראה לנו גזרת גורל. בבתי הספר המורים התרגלו להרים את הקול וכשהמורה מרים קולו התלמידים נהיים רועשים יותר. למי שרוצה ומעוניין לרדת מרכבת הרים זו. תרגול מדיטציה. למשך 10 דקות פעמיים ביום, יכול ליצור נקודת שקט פנימי שאותה יפתח בדיאלוג שלו עם בני אדם. עניין אחר לעקוב אחר המחשבות שלנו ולהשתדל לחזור "לכאן ועכשיו" להווה,לרגע הזה להיות נוכח. מודע לרגע. כי ממנו הכל מתהווה. כשאנחנו בורחים במחשבה מהרגע, מההווה המתח עולה בתוכנו ועם הזמן מתרגלים להרים את הקול ולכעוס ועוד.. החברה סביבנו רועשת עד מאוד צריך לרדת מרכבת ההרים הזו ולהתרגל לדבר במודע להווה ולרגע.. ממליץ באהבה את התרגול.
        12/5/14 22:44:
      ושכחת לציין את עוצמת המוסיקה באירועים כמו חתונות. אוי, כמה שאני סובל שם.
        12/5/14 21:05:
      אכן, הסביבה שלנו רעשנית. מי שיכול להתכנס אל תוך עצמו ולהקשיב לשקט, יגלה דברים חדשים על עצמו.
        12/5/14 19:33:
      אני כבר 10 שנים חיה באשקלון, נהנית מהשקט ומציוץ הציפורים, ואנשים סביבי לא מצליחים להבין למה אני לא מסוגלת לחזור לחיות במרכז.
        12/5/14 18:52:
      יש עודף רעש כמעט בכל מקום..מאד אוהבת את השקט של יום כיפור
        12/5/14 18:44:

       היי בונבונייטה חיוך

       

      אין ספק שאת אדם שיודע להיות עם עצמו, 

      קשה לאנשים להיות עם עצמם, והצרכים הרבים

      שאנשים צורכים מעידים על כך.

        12/5/14 15:58:

      כשיש שקט,

      אנשים יכולים לשמוע

      את מה שהלב שלהם מבקש

        12/5/14 15:53:
      אני חושב שאהבת השקט הופכת לעיתים לפחד מהשקט. הכל תלוי בסביבה בה אתה חי, בתחבורה בה אתה משתמש, בסוג הבילוי אליו אתה הולך, ואופי החברים ומקום העבודה שלך....
        12/5/14 11:49:
      עלית על בעיה.
        12/5/14 06:01:
      בהחלט נכון מזדהה.
        12/5/14 00:15:
      אמת. אין לנו שקט אלא אם אנו עושים מדיטציה ומרוקנים את סל המחשבות להברה אחת ומרחפים בריק שהוא הכל... לצערי את צודקת לחלוטין. רוב הזמן יש הרבה יותר מידי רעש. יתכן שאשב לי עכשיו קצת בשקט להרהר בזה
        11/5/14 23:40:

      השקט זה השטח שלי
      במקום מגורי אי-שם בגובה של משהו כמו 440 מטר מעל לים הרעשים היחידים הנשמעים הם קול הרוח כשהיא נושבת וציוץ הציפורים בעיקר בשעות הבוקר והערב. לא נשמעים רעשי תחבורה ציבורית או אותם כלי רכב רעשנים עם צופרים המצביעים על אסון העובר לידנו, ואפילו קולות הילדים ברחוב נשמעים במעין לחש.
      אני לא יודע מי אמר אך הוא אמר משהו כמו "אם בני אנשים צועקים זה לזה סימן הוא שליבם מרוחק והצעקה כאילו באה לגשר על המרחק" ואולי יש אמת בדבר הרי האוהבים שליבם מאוד קרוב הם לא זקוקים לקולות הצעקה, להם מספיקה הלחישה שתעבור מהאחד לשני.

      לא פעם אמרו לי "אני לא מסוגל לגור במקום שקט כזה אני זקוק לרעש של העיר..."

        נו טוב, כל אחד וטיבו אני אוהב להאזין למחשבותיי...
      לילה טוב

        11/5/14 23:13:
      The best things in life are free
        11/5/14 22:25:
      תשלח לי שקט בקופסא , מארץ רחוקה . .
        11/5/14 21:32:
      מזדהה,לגמרי ! !!
        11/5/14 21:26:
      עלית על נושא מרכזי בחיים שלנו. נתחיל בגן הילדים, הגננת דורשת מהילדים לשיר בקול רם. אפילו לדבר בקול רם. בבית הספר - אותו הדבר. אנשים מתרגלים להרים את קולם. מצד שני, בכל מקום יש אקוסטיקה נוראה. פעם אמרתי בצחוק כי את מהנדס האקוסטיקה שעבד בבית הקפה בו אנחנו נפגשות (עשר בנות מבית הספר היסודי!) זרקו מהטכניון בשל חוסר התאמה... וכך הדבר במקומות ציבוריים רבים. עכשיו יש תוספות חדשות: בגינה בה את יושבת עם נכד/ה פעוט ישן, עוברת תלמידת תיכון ורק מדברת בנייד שלה. כל הגינה קמה לתחייה. אפשר לתת אין סוף דוגמאות. האם זה ישתנה? לא בעתיד הקרוב. הקולות הרמים מביעים נוכחות, לא במהרה נלמד להנמיך אותם.
        11/5/14 20:51:
      לאחרונה קראתי מחקר גם על זהום אור. עם כל המסכים מסתבר שיש גם לעודף אור השפעות מזיקות.
        11/5/14 20:43:
      תודה מעלה בי מייד 2 מחשבות מדבר ביתי החדש

      .

      את צודקת, כל מילה בסלע.

      .

       אבא האהוב ז"ל לימד אותי  בקטנותי משהו נהדר, וכשאמרתי לו פעם בנימוקים רציניים מדוע אני צועקת, הוא אמר לי ש: בסדר, בסדר, תמשיכי לצעוק, אבל את יכולה "לצעוק בשקט". אם חושבים על זה זה די נחמד בעצם, ואפשר להעביר את זה לדור הצעיר.  במקום שיעשו לנו לפעמים כאב ראש בצרחות והמריבות שלהם, אפשר ללמדם ליישם זאת בחיים היומיומיים עצמם, גם שלנו כמובן

      .

       

      אבא שלך צדק. בהמשך את אומרת: ואפשר להעביר את זה לדור הצעיר. במקום שיעשו לנו לפעמים כאב ראש בצרחות והמריבות שלהם.

      אני אב חד הורה לבני יחידי יקירי כבר 15 שנה. אין לי וגם לא לפעמים ויכוח או כאב ראש עם הילד.. כשהוא מדבר אני מכבד אותו ומקשיב. כשאני מדבר, בכל משפט שני אני מתחיל את המשפט עם מילת הקסם יקירי. המילה היקרה הזאת מרככת, מלטפת. נותנת אתנחתה לחשיבה, להקשבה, לכבוד ולהרמוניה. הערך הסגולי של המילה הוא בסיס. אין אצלי דבר כזה שאני יפנה אל הילד והמילה יקירי לא נמצאת בחבילה או במשפט.

      גרושתי דהיום תמיד דיברה עם המילה דארלינג.. כך גם אני תמיד מדבר עם הילד ועד היום.. תודה לאל.

      המשך ערב נעים ושקט.

      עמנואל.

      .


        11/5/14 20:21:

      אני כבד שמיעה,  כאשר אני מדבר בטלפון, אני מדבר נורא בשקט בשקט ואז הצד השני, יש לו תחושה שהקו לא טוב, והוא מגביר את הקול שלו.....

        11/5/14 18:59:
      תכבי המחשב לשנה זו התחלה אחרי זה תנתקי הטלפון בהצלחה שיהיה לך שקט
        11/5/14 16:52:

      מצטרפת למילותייך בונבוניטה יקרה לליבי נשיקה

      והשיר שהבאת לנו נהדר בכל הזמנים

      (-: בדיוק השבוע שמתי לב שהמחשב שלי מתחיל להרעיש כשהוא עובד

      ( כניראה האבק....) כשכיביתי אותו הבנתי כמה רעש הוא עושה

      החלום שלי לגור בכפר רק בשביל השקט וציוץ הציפורים

      * חיבוקים אוהבים ונשיקות חמות לליבך

        11/5/14 13:56:
      יש רגעים של שקט ויש רגעים של רעש.... יותר אוהב את השקט ...
        10/5/14 23:59:
      להאזין לשקט..אנרגיה רגועה, מרחיב את הנפש.
        10/5/14 21:55:
      יש את השקט שלפני הסערה, אחרי הסערה, ובין לבין..השקט חודר לעצמות, ומרווה את הנשמה...
        10/5/14 21:22:
      יש לי משפט קבוע שאני עושה בו שימוש כאשר מסביבי מתחילים להרים את הקול: "לא כל הצועק - צודק!"

      ארכיון

      פרופיל

      bonbonyetta
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין