פרק שלישי-החיים כחשבון בנק-לוקחים אחריות אישית על בריאותנו

[מתוך הספר"חיים בריאים כהלכה"-יחזקאל אסחייק]

הרופא הסטנדרטי היום אינו עוסק ברפואה מונעת.הוא אינו לומד כמעט מאומה על נושא המזון והשלכותיו על הבריאות.

ההבדל בין רפואה ציבורית לרפואה אישית:

-העיקרון עליו מושתתת הרפואה הציבורית הוא :השימוש בתרופות כאמצעי ריפוי ולא ברפואה מונעת.

-הרפואה האישית-גם בהיותך קשור לרפואה הציבורית ,תוכל לפנות למשל אל רופא המשפחה שלך לבקש/לדרוש ממנו בדיקות מעקב תקופתיות,בכדי ללמוד על המגמה של בריאותך,האם היא מחמירה או נחלשת.למשל לפנות כדי לבקש דיאטנית שזו יוזמה שלך.

ברפואה הציבורית השימוש בתרופות ניתן כאמצעי ריפוי ולא כרפואה מונעת.קרוב לוודאי שעלות שימו בריאותנו זולה בהרבה מהריפוי לאחר מחלה

לרפואה הציבורית ישנן עקרונות המתאימים לכלל ולא לפרט.הם אינם לוקחים בחשבון את טובתנו האישית –לכן עלינו לקחת את האחריות על בריאותנו ,ולא לסמוך בעיניים עצומות על הרופא ועל הרפואה הציבורית..

לדוגמא:

הדילמה של הרופא בבוא אליו חולה בעל לחץ דם גבוה :מה להעדיף?לתת תרופה או להציע שינוי אורח חיים?

חוקרים הצליחו להוכיח שניתן להגיע לירידה משמעותית בלחץ הדם בהתערבות לא תרופתית,אך מכיוון שכולנו יודעים עד כמה קשה להביא לשינוי באורחות החיים –כך יוצא שההמלצה היא על תרופות.האין מחובתו של הרופא להזכיר לחולה את התרומה של דיאטה,ספורט,מדיטציה כדי לאזן את לחץ הדם?

מנסיוני,לאחר שהתגלה אצלי לחץ דם גבוה ותחילה העמיסו עלי תרופות ובדיקות כמה פעמים ביום של לחץ דם שרק הביא ללחץ גבוה יותר ודאגה.

פשוט לקחתי את עצמי בידיים וירדתי כשלושים קילו,הגברתי את המדיטציות שכידוע מורידות מתח ומרפאות,התחלתי ללכת ולתרגל עצמי בחדר כושר.כל עולמי השתנה יחד עם מראה מחמיא..

ואני לא בעלת רצון וכוחות על-פשוט הרעיון לקחת תרופות כל חיי ולחוש חולה לא מצא חן בעיני...

שמנה ללא חשבון ותמונה למטה-לוקחת אחריות על בריאותי-הכל אפשרי!