לפני כשבועיים נפטר פרופסור ראובן פוירשטיין ז"ל. (למען הגילוי הנאות, הוא היה דוד של אבי - יבלח"א).

דוד ראובן (כך קראנו לו) היה יקיר העיר ירושלים, חתן פרס ישראל ובעל עיטור הנשיא שהוענק לו בתזמון אירוני במקצת בעת הלווייתו. אך יותר מכך, הוא זכה עוד בחייו להכרה בינלאומית (ב_ע_י_ק_ר בינלאומית – ו'די לחכימא ברמיזא' ) לתאוריה ופרקטיקה שפיתח שהוותה, ועדיין מהווה, פריצת דרך עולמית בנושא הלמידה.

אינני בקיא בתאוריה (המוכרת בשם Instrumental Enrichment, העשרה אינסטרומנטלית) אך אנסה במספר מילים – משלי - לתאר את המוטיבים המרכזיים שלה. התיאורטיקנים בעשרות השנים האחרונות הבינו ש'למידה'  היא מושג שמלמד על שינוי – שינוי בידע, שינוי בתפיסה (קוגניציה) וכו והשאלה שהטרידה את גדולי הפסיכולוגיים החינוכיים איך תורמים לשינוי כזה וללמידה. השאלה הזו חשובה כאשר מדובר במורה בכיתה, אך קריטית עשרות מונים בלמידה של ילדים, נוער ואף מבוגרים הסובלים מחסכים שונים – מנטליים, קוגניטיביים, תרבותיים ועוד.

בחתך אחר ומקביל , נושא הלמידה והשינוי מאוד משמעותי במיוחד באותם תתי מגזרים שמבחנים דידקטיים (לרבות מבחן IQ ) הצביעו אליהם כבעלי כושר למידה נמוך או חלילה לא קיים בכלל. מתוך אמונה עצומה באדם (באשר הוא אדם) ומתוך אהבה וחמלה שחש לאותם מעוטי יכולת,   דוד ראובן נלחם כל חייו נגד אותם תפיסות המקטלגות ומתוך זה חוסמות את האדם המתקשה, וטענתו העיקרית הייתה שאין גבול להתקדמות ולשינוי באמצעות למידה נכונה, ושאלמלא מגבלת זמן חיי האדם (או מגבלות טכניות אחרות) כל אדם יכול היה להמשיך ללמוד ולהתקדם ללא גבול, יתרה מזו – הלמידה (השינוי) הינו שינוי ושיפור פיזי של מבנה המח , כך שעם למידה נכונה ניתן יהיה לשפר את יכולת הלמידה של האדם !  

התפיסה הזו בעצם ביטלה את ההבנה שניתן למדוד את יכולתו של האדם ולהסיק מכך שזוהי תהיה יכולתו גם בעתיד. דוד ראובן פיתח אבחון דינאמי שמלמד על המצב העכשווי של המאובחן ויכול לנבא באיזה כיוונים כדאי לעבוד איתו על השתפרות, למידה ושינוי.

על פי שיטת ההעשרה האינסטרומנטלית הלמידה מתאפשרת על ידי לימוד מוכוון – שנקרא בתאוריה 'תיווך', שיטה המחייבת שלוש עקרונות מרכזיים בכל אינטראקציה על מנת שנוכל ליצור את השינוי המצופה.

העקרונות הללו הם: תיווך בעל כוונה והדדיות (הבנה של מסגרת הלמידה והכוונה ללמוד אחד מהשני) , טרנסצנדנטאליות 'מה_שמעבר_ל..' (תיווך המורכב ממסרים ראשיים ומשניים - כמה 'רווחים' מכל אינטראקציה בכל מיני רמות ) ותיווך של משמעות (הסיבה למסר – מדוע יש צורך במסר או באינטראקציה הזו – מהי המשמעות).

דוגמא קטנה שניתנת ליישום. גם ביחסים זוגיים, ישנם רגעים שבהם שמירה על שלושת העקרונות הללו תהווה נקודה חיובית ותפרה את הקשר בכלל והאינטראקציה בפרט. במסגרת הפרקטיקום שאני עושה כיום, אחת השאלות שהפניתי אל זוג שהגיע להתייעץ היתה איך אפשר לנצל את זמן הארוחה במשותפת במסעדה לא רק לאוכל וחוויה משותפת (שהיא חיובית בפני עצמה לחיזוק קשר) אלא לארוע יותר משמעותי ומפרה. בין הרעיונות שהועלו היו להוסיף שיחה על היום שעבר או על תוכנית לעתיד,  לשתף ברגשות חיוביים (כדאי לחפש ולמצוא!), להחמיא, לפרגן על נעימות המפגש ועוד (כמובן לא לשכוח לאכול). בהיבטים הללו , תיווך זוגיות הינו עבודה מחשבתית והכרתית של הכנה לקראת המפגש עם בן הזוג מתוך מודעות לחשיבותו וניצול הזמן המיטבי.

דוד ראובן ז"ל נפטר בשיבה טובה, מוקף במשפחה גדולה (כי"ר), מיוחדת ועוצמתית. הנוכחות שלו גם במשפחה המורחבת היתה גדולה ומשמעותית וכך מורגש כבר חסרונו. אין ספק שנותר לי ללמוד עוד רבות ממה שהשאיר אחריו.

בברכה,

פרי פוירשטין