0

פיוס וגישור בגן הילדים - לייב יפה

29 תגובות   יום שלישי, 13/5/14, 00:26

 

תומר חזר מהגן עצוב ומתייפח.
"כולם אוהבים אותי... גילי ואושי וירין, גלי, ענת ומיכל..."
הוא המשיך ומנה בנשימה אחת, כמעט את כל ילדי הגן.
- "ולמה אתה עצוב ?"
- "כי ישראל לא משחק איתי ואפילו שרט אותי, אמר ופרץ בבכי קורע לב.."
**
אין לי ניסיון בפיוס ובגישור בין פעוטות, אבל לא יכולתי לעמוד מול עיניו הגדולות, התמימות והעצובות של תומר. 
אחרי שכל הנסיונות לתפוס את הגננת העלו חרס, החלטתי לקחת את העניינים לידיים ולהגיע לגן. 
בלילה "הפכתי והפכתי" ולמרות העייפות הנוראה, תלשתי את עצמי מהמיטה, רקמתי תכנית לתפארת בשם "פיוס וגישור בגן הילדים"
שילבתי איורים וציורים,ערכתי, הדפסתי וכרכתי בספירלה.
**
בבוקר התיישבתי על כיסא ירוק וקטנטן בין הילדים, נראיתי כגוליבר במדינת הליליפוטים וחילקתי את החוברות.
- "אתם יודעים מי אני", שאלתי ?
- " אבא של תומר" - ענו הילדים במקהלה.
- "מי זה גילי ומי זה אושי מי זו מיכל ומי זו ענת?" דליתי את השמות שזכרתי, ומהילדים האחרים ביקשתי שיציגו את עצמם.
- "ומי זה ישראל ?"
- "ישראל בחוץ !" ענו כל הילדים כולל הגננת.
- "ולמה הוא בחוץ ?"
- "כי הוא חתול."
דרג את התוכן: