החיים כחשבון בנק-פרק רביעי-לוקחים אחריות על בריאותנו

חולה מגיע לרופא המשפחה עם תוצאות בדיקות הדם וכו.לרוב כשהרופא מגלה מחלה חדשה ,שלא היתה עד כה ידועה לחולה הרופא יסתפק במשפט קצר לרוב בן מילים ספורות:

אדוני,יש לך בעיה זו וזו,עליך לקחת תרופה פלונית.קח מרשם לבית המרקחת,שלוש פעמים ביום לפני הארוחה.בבקשה...הפציאנט הבא"

אלו מעשים של יום יום וכמובן ישנם רופאים יוצאים מהכלל ויבורכו על כך.

אין הרופא מספר לאדם על הגורמים שהביאו עליו את מחלתו ומה עליו לעשות כדי שהיא לא תחריף בעתיד.אין הוא מסביר לו על שיטות נוספות של טיפול למחלה זו ,אם ישנן ומהו הסיכון והסיכוי של כל אחת מהשיטות וכדומה.

לכן,אל לנו להיות סמוכים ובטוחים על הרופא,ואל לנו ללכת כעיוורים אחריו אלא חובה עלינו לשאול ולברר כל דבר מבלי לחשוש מפני קוצר רוחו וגערותיו.

עלינו לזכור כי מדובר בחיים שלנו ולא בחייו של הרופא.

לעיתים כדאי ללכת ולבקש חוות דעתו של רופא נוסף,אשר יניח את דעתנו.

מה בין טייס לרופא?

מדוע אנו בודקים וחוקרים על הרופא לפני שאנחנו הולכים אליו האם הוא מומלה בתחומו,מה נסיונו ועוד.לעומת זאת אנו עולים על מטוס ולא שואלים על נסיונו וכישוריו של הטייס?

ההבדל הוא פשוט מאד.

הטיס טס איתנו!

אם ישגה הטייס הרי הוא מסכן את עצמו בדיוק כפי שהינו מסכן אותנו.

לעומתו הרופא-

אין הוא נמצא איתנו על שולחן הניתוחים.הוא חותך אותנו ,אבל אינו מסכן את עצמו .

זאת הסיבה שיש לברר היטב על רופאנו.

אכן יש לתת כבוד לרופאינו אך מאידך-אין לתת לו כבוד יתר.אין צורך לפחד מפניו ויש לשאול את השאלות המציקות עד שנרגיש שהבנו את המחלה והשלכותיה.

רק נזכור:אם אנחנו לא נפקח ,נעקוב ונבדוק את מהלך המחלה ואת הטיפול בנו ,כמובן מתוך ציות לטיפול המקובל על הרופא לאחר שהסביר לך את ערכו-אין מישהו אחר שיעשה זאת עבורנו...

אם כך ניקח אחריות על בריאותנו!!!!