אולמרט ישב שם עם כמה אנשי חליפות ודיסקס עניינים של ראש עיר. אחותי, כמו שאר הצעירים הלא דתיים בירושלים דאז, לא חיבבה את אולמרט כל כך, בלשון המעטה. יצא לו שם של עוזר לחרדים וזונח את הלא חרדים. יתכן מאוד שאכן הייטיב עם החרדים אך בזמנו הייתי צעיר מידי בשביל להבין מה קורה.

בכל מקרה, אחותי דיברה דברים לא נחמדים במיוחד עם חברותיה המלצריות ממש בזמן שהוא ישוב שם. לאחר זמן מה הוא קם ועזב את המסעדה, הוא לא העיף אליה מבט ולא אל חברותיה. היא והן הרגישו הקלה שזה, הלא נחמד, עזב את המקום.

עם עזיבתו, קרא מנהל הבית קפה אל אחותי בצעקה לא נעימה. 'מה נראה לך שאת עושה תגידי לי?? זה ראש העיר את מבינה? הוא שמע אותך!'

אחותי שאולי התפדחה ואולי הרגישה תחושת סיפוק, כי מהוא ערכן של מילים שלא נשמעות? המשיכה את יומה ומשום שהייתה עובדת חרוצה מאוד, היא לא פוטרה.

הילה סיימה את המשמרת וחזרה לבית בשכונת רמות. השעה כבר שעת ערב מוקדמת וצליליו הפעמוניים של טלפון מחוגה שחור הרעידו את הבית. הילה ענתה ראשונה.

'שלום, אפשר לקבל את הילה בנימין?'

'מדברת'

'זאת לשכת ראש העיר, ראש העיר ישמח לדבר איתך'

לאחר המתנה של שתי דקות אולמרט תפס את הקו ושוחח עם הילה למשך כ20 דקות. הוא שאל אותה שאלות נוקבות ורצה להבין בדיוק מדוע היא סולדת ממנו כל כך.

לא היה איזכור של האירוע בעיתונות ובעצם אף אחד מחוץ למעגלה הקרוב ביותר של אחותי לא ידע או יודע על כך.

אני שמעתי על הסיפור הזה רק שנים לאחר מכן.

מעשה כזה הוא מעשה של אופי אמיץ ואמיתי. של כנות ורצון להיות טוב ולהבין את האנשים למענם אתה עובד.

עכשיו, תמשיכו לודא הריגה עם פוסטים תוקפניים כלפי אדם שאינכם מכירים. ואל נא תשכחו את שאר המנהיגים שאמנם לא סיימו בין סורגים אך ביצעו דברים נוראיים.

ביבי שיקר יום אחרי רצח גנדי, ממש בהלוויתו וסיפר איך גנדי כיהן כשר בממשלתו, דבר אשר מעולם לא קרה, אך אין ענישה על מעשה נבלה שכזה. ברק שנהג כמו מיני נפוליאון וניצל את כוחו ומעמדו בשביל לצבור הון וכוח עסקי, גם על כך אין ענישה. רבים אחרים עוד היו ועדיין עושים דברים נוראיים שאין להם דין.

אולמרט הוא זה שנתלה בשערי העיר למען יראו וייראו הגנבים הלא מספיק מתוחכמים, הרמאים והמושחטים המתחילים. למען יבינו שעליהם לעשות את פשעם המלוכלך בצורה נקיה מספיק שלא תמשוך את תשומת השופטים.