כותרות TheMarker >
    ';

    חביתה

    רשימות מהמחבת, מהלב ומעוד מקומות - בקצור, קולינריה ספרותית וחיים

    0

    גם יָרוֹזֶלְסְקִי* נִימוֹל - סיפור קצר

    36 תגובות   יום רביעי, 14/5/14, 17:59

    השנה היתה  1983, שלושים ושמונה שנים אחרי מלחמת העולם השנייה, העונה – אביב, והשעה – אם לשפוט לפי גודלו של גוש האדם הנפלט עכשיו מן החשמליות – היתה בערך חמש אחר הצהריים.

     

    החשמליות, מפלצות מפוייחות – פעם היו אדומות – המונעות על חוטי פלדה דקים כאילו היו מריונטות, הקיאו עכשיו לרחובותיה הראשיים של וארשה מאות פרצופים חסרי זהות. אף-על-פי-כן קרובים. צלילים מוכרים התאותתו ועלו אליה מלמטה, מארכיון מאובק, מילון נשכח, שהיה חבוי בה כל השנים הללו. רק במעומעם ידעה עליו.

     

    היא נחה עכשיו על מרפסת בית-הקפה, בפינת הרחובות קְרוּצָ`ה-אָלֶיֶיה יֶרוֹזוֹלִימְסְקֵיי. גם אישוניה נחו, כמו מצאו את עוצמת האור היעודה להן, אבל המראות היו זרים, והלוא  עיבדה אותם ולעסה ושכחה ואיבדה,  עטפה בתחרת חלומות ומצאה שוב. שלושים שנה התגעגעה לפינה הזאת, שאת שמה לא זכרה. עכשיו הגיעה לפה, לסגור אחת לתמיד את מיכל הגעגועים, לסתום את פתחו במלט, שלא יתגנב משם ולו געגוע.

     

    לרגע עצמה את עיניה. הצלילים הנשכחים של השפה המוכרת הלמו בעורפה. אפילו בשדיה הלמו, כאילו ישבה ערומה בבית-הקפה, מקולפת מהעור שהצמיחה עם השנים, וברד הצלילים מכה ומכה בה, נקווה בה לים גדול, לאוקיאנוס של מלים והן פורצות מתוכה, מלה אחרי מלה, תחיית המתים.

     

    למרות הקור האביבי היא חשה בזיעה הניגרת על מצחה. העיר מיוזעת נשפה בעורפה והאד טיפטף על יושבי בית-הקפה ועליה. ידה של אשה העמידה על שולחנה מי צבע דלוחים בגביע, נוזל ורדרד, מתקתק, "היין שהזמנת, גברתי".

     

    משהבחינה שהוא מתבונן בה, השימה עצמה שאין דעתה נתונה ליין ועיינה בפזור נפש בקטלוג שבידיה, על תערוכתו של יוזף שיינה, שזה עתה ביקרה בה בהיכל התרבות. שם יהודי, שיינה, כמו שיינדל, השם של אמא שלה.

     

    "שיינה, יליד  1922," ניסתה לקרוא, "נושא עליו מגיל שבע עשרה את אות אושוויץ ובוכנוולד. הוא נמנה  עם קבוצת אסירים שנידונו להוצאה להורג... צל אושוויץ", היא קוראת, "הטביע את חותמו על כל יצירתו. ב`רפליקה`, אחד ממחזותיו הראשונים, הוא עורך חשבון נוקב עם הקורבנות ועם התליינים... `רפליקה` היא קומפוזיציה פלסטית בחלל, והמלה בה מביעה את המינימום ההכרחי או בלשונו של שיינה: `הכוונה היא להפוך את המלה לאימאג`, כי המלה חלשה מדי כדי שתישמע מתוך השאון הכללי.` "

     

    רגע הרימה את עיניה ומשנתקלה במבטו השפילה אותן שוב, חלל התערוכה היה מלא בדמויות אדם עשויות קרטון, דמויות או מטרות קליעה מתקפלות, כשהתקרבה אליהן, נוכחה לדעת, שכל אחת היא קולז` של צילומי אסירים, רגע חיפשה שם את פניה, את פני אימה ומיד המשיכה לקרוא על הביקורות הנלהבות במערב, בבייאנלה של ונציה, שלהן זכו שני המיצגים של שיינה, "עקבות" ו"צללים" בשנת 1970. חמש שנים אחר כך, נקרא על שמו תיאטרון בפורט ג`פרסון בניו-יורק, וב-1979 היה לחבר כבוד של הארגון הבינלאומי ליצירות פלסטיות שליד אונסק"ו.

    בטח יהודי.

     

    "אפשר לשבת לידה, גברתי?" העז הזר.

    אף שהבחינה במבטו קודם לכן, התיקה עכשיו תמרה את עיניה מן החוברת וכמו ממרחק של זמן ומקום הנהנה, כן, כן, וחייכה, כמובן. אשה מנומסת. הוא התיישב לצדה.

    נאה, כבן ארבעים.

     

    "גברתי מכאן?" שאל ודחק את פניו קרוב, קרוב מדי לפניה. בעצם, לא אל פניה, אלא אל החוברת המונחת פתוחה על השולחן. אחר-כך הרים את מבטו. כמה כחולות עיניו.

    "זבל יהודי," אמר.

    "יהודי?" חזרה על דבריו, "מי יהודי?"

    "שיינה, גברתי, אלא מי."

    "אדוני מתכוון להגיד שיוזף שיינה יהודי, אהה, כן, גם אני חשבתי."

    "ודאי יהודי, גברתי, עם שם כזה, כולם יהודונים מוסווים, הלא גברתי יודעת, אם היא מקומית," אמר וקרץ אליה מתוך קרבה של בעלי סוד, ובמבט מופקר הוסיף:

    "כולם פה יהודונים מוסווים, אני מכיר את היהודייה המכונמת, את אשתו, בבית הקפה, פה, מכירים את הזונה הזאת. היא יושבת פה מידי פעם, מסתובבת כאילו היה בית-הקפה הבית שלה, שולטים לנו פה היהודונים האלה," אמר, ומעודד משתיקתה, הוסיף, "לא רק בווארשה, בעולם כולו."

     

    תמרה חשבה, שאילו נולדה עשר שנים קודם לכן, היתה  בוודאי ניצלת בזכות המראה הארי שלה. היא ניסתה לקום, אבל רגליה לא נשמעו לה. היא נכנעה לכובד, משנכנעה, חשה כאילו השתחררה ממנו ואיזו שביעות רצון התפשטה מכפות רגליה, כמו הפשירו פתאום מן השיתוק שאחז בהן לרגע, חיוך הרחיב את שפתיה ובנימוס פולני שמעה את עצמה אומרת:

    "איפה כל היהודונים, שעליהם אדוני מדבר, חשבתי שכבר וארשה נקייה מהם".

    "מוסווים, החליפו שמות."

     

    כתם לבן קרב אל שולחנה במהירות, ככל שקרב, כך צורתו התבהרה, וכבר ירכיים מולה, ירכי אשה, וקולה של המלצרית:

    "האם, אדוני, כבר הזמין משהו", וקולו: "גביע של יין גם בשבילי, גבירתי, תודה לך."

    ירכיה של האשה התרחקו, גם הכתם הלבן הלך ונעלם, וקולו, רם מקודם, הבקיע אליה את דרכו מבעד לבועה:

    "יש אצלי בעבודה יהודון אחד, כל גובהו עם הקאפלוש* כמטר וחמישים, גמד, אני אומר לגברתי, גמד," הפסיק לרגע את דבריו, קם מכסאו – כמה נאות עיניו – ובאצבעותיו סימן קו על חזהו, שעד אליו מגיע גובהו של היהודון והוסיף, ששמו  וודאי היה גרוסמן או פרלמן, אבל היום שמו קרקובסקי והוא היה מולק את ראשו, אילו נפל לידיו. הוא שאל אם היא יודעת על מי הוא מלשין, היהודון, וענה בלי לחכות לתשובה, שהוא מלשין בעיקר על היהודים.

    "ככה הוא רוצה למצוא חן בעינינו. נו ובאמריקה, מי היא חושבת שולט, אם לא היהודונים והציונים, שאף גרועים מהם. איך הם משתוללים, והעולם מוחא להם כפיים. וגבירתי, יודעת..." תמרה חשה רגע בהבל פיו, ריח היין הזול על לחיה, שוב ניסתה לקום מאצל השולחן, הוא נגע בזרועה ולחש, שאומרים שגם ירוזלסקי* נימול.

     

    אף-על-פי שכבר התכוונה לקום, ורגליה נשמעו לה הפעם, שמעה את קולה:

    "האם אדוני, ראה במו עיניו?"

    הוא לא התבלבל והשיב, שלראות לא ראה, אבל אומרים, אמר, אומרים.

    מה יאמר, האדון, אם תגיד לו שהיא יהודיה, אחת משליטות העולם, גם ציונית, הוסיפה בנשיפה אחת, כאילו נאבקה וניצחה מישהו, אף שמעולם לא היה עולה על דעתה להגדיר את עצמה כך. בכיליון עיניים ציפתה לסומק, שיציף את פניו היפות, שתראה בנקמתה, אבל הוא חשף שיניים צחורות וישרות כאילו נחתכו בפס ייצור של בית חרושת ואמר:

     

    "נו, גברתי, שתפסיק עם הסיפורים."

    אחר-כך צחק בקול רם והוסיף, כמעט לעצמו, שהבדיחה טובה, באמת טובה. עליצותו גברה מן הבדיחה, אולי אף מהיין, שוב רכן אליה ולחש, אם היא יודעת שהיהודים – ככה סיפרו לו -  גורבים גרביים לבנים.

    היא השפילה מבט, הפשילה את מכנס הקורדרוי והרימה את רגלה גבוה כמעט לגובה השולחן, שיראה היטב.

    "הנה גרביים לבנים, אדוני, רואה בעצמו."

     

    היא לא תשכנע אותו באמצעים כאלה, אולי הוא יערוך לה מבחן. תגיד היא  שמות יהודיים. יגיד לה הוא שמות של יהודיות, והוא בלי להסס, מנה, רבאקה, שרה, אסתרה, הנה, גברתו רואה, הוא דווקא יודע שמות של יהודיות, אף-על-פי שלא ראה יהודיה מימיו.

    כעסה פרץ כמו נהר, וצעקה שהיא יהודיה, ולהבא מן הראוי שיהיה זהיר יותר. לא לפני כל אחד יסגיר מחשבות, כי אף פעם אי אפשר לדעת, אבל האוויר בריאותיה אזל, היתה מוכרחה למלא שוב את ריאותיה, אולי תראה את ראשיתה של המבוכה המיוחלת על פניו. אבל הוא אמר בנימוס, שהוא אינו שונא יהודים, בעצם, והיא מוצאת חן בעיניו, ואף שהיא יהודיה, הוא מוכן לאהוב יהודיה ולהיווכח שטעה בהם ביהודים וגם ביהודיות, שאצלן וודאי הכל לרוחב.

     

    "לא תיווכח!" צעקה סוף-סוף. הבחינה לראשונה ביושבי מרפסת בית-הקפה, שהתבוננו בה ורגליה נשאו אותה אל הרחוב, והיא בחוץ, בפינת הרחובות קרוצ`ה-אלייה ירוזולימסקיי, שדרות ירושלים בעברית.

     

     

     

    * וויצ`ך ויטולד ירוזלסקי  פולנית:Wojciech Witold Jaruzelski;    נולד ב-6 ביוני 1923  מנהיג קומוניסטי ומצביא פולני, ראש ממשלת פולין 1981 1985,  ראש מועצת המדינה  1985 - 1989 ונשיא פולין 1989 1990.

    כש "סולידריות"  של לך ואלנסה החלה לצבור אהדה בציבור הפולני, יסודותיו של הקומוניזם בפולין החלו להתערער, ואמות הסיפים בפולין רעדו, הכריז הגנרל ירוזלסקי על מצב מלחמה או במלים אחרות על ממשל צבאי.

    כך עורר עליו ירוזלסקי את שנאת ההמונים.

    תומכי "סולידריות" ופעילי אופוזיציה חשו כי ירוזלסקי מתנהג כעריץ ומדכא את התנועה העממית באמתלה של הצלת פולין מפני פלישה סובייטית. ואם הוא פועל בנגוד לדעת ההמון, הוא ודאי נימול, משמע, יהודי. זו בין השאר היתה רוח אחת שנשבה בשנות השמונים ברחוב הפולני. מעניין לציין, שבשנת 1968 היה ירוזלסקי אחראי לטיהורים בשורות הצבא שכללו פיטורים של יהודים!

     

    איזה עיתוי, ב- 25.5.2014 קראתי שירוזלסקי מת, בן 90 היה במותו!

     היום, 30.5.2014 נקבר ירוזלסקי  בווארשה בטקס צבאי רשמי, קבורתו הרשמית מעוררת מחלוקת, רבים התנגדו שייקבר בטקס של המדינה.

     

    בסרטון  למטה:

     

    Warsaw: The past is today, only a bit further on

     

    ''

     

     


     

     

    ''

     

    (C)כל הזכויות שמורות לבאבא יאגה

    דרג את התוכן:

      תגובות (36)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        19/5/14 14:02:

      צטט: ~בועז22~ 2014-05-19 06:12:49

      עד כמה קל להפוך אמונה טפלה לאמונה של ממש, לאנטישמיות..., מסופר להפליא!

      כן, קל מאד. שמחה על שנהנית

       

        19/5/14 13:59:

      צטט: dikla121 2014-05-18 23:41:41

      הסיפור כתוב יפה ואפשר ממש להרגיש את האוויר נגמר לה.. עצוב ועדיין קיים

      תודה רבה, דקלה, שמחה על המחמאה, ואכן עצובה הסיטואציה
        19/5/14 06:12:
      עד כמה קל להפוך אמונה טפלה לאמונה של ממש, לאנטישמיות..., מסופר להפליא!
        18/5/14 23:41:
      הסיפור כתוב יפה ואפשר ממש להרגיש את האוויר נגמר לה.. עצוב ועדיין קיים
        18/5/14 16:05:

      צטט: שולה ניסים 2014-05-18 13:48:01

      סיפור קצת קשה לבליעה בשבילי.. ואני חשבת שאת המילה "יהודונים" אפשר להחליף במילה אחרת, כמו"כושים" או "פרסים" או "עירקים". אני אומרת זאת כי בעצמי חוויתי בעבר נידוי והשפלה בשל מוצאי העדתי ( הורי ילידי עירק).

      נכון, הסיפור קשה לבליעה לכל יהודי, אבל גם לכל מי ששיערו סומר בגלל גזענות ואפליה של כל מיעוט.

       

        18/5/14 16:03:

      צטט: ישראל איגרא - isig 2014-05-18 00:07:27

      הפולנים יונקים אנטישמיות עם חלב אמם...

      לא מקרה הוא שהגרמנים הקימו שם את רוב מחנות הריכוז.

      כן, ללא ספק, אם כי הגרמנים עשו חשבון כלכלי פשוט, כיוון שמרבית יהודי אירופה התגוררו בשטחי פולין, יהיה כלכלי יותר לשנע את שאר יהודי אירופה לפולין. אגב, אסור גם לשכוח שאולי גם בשל רבוי היהודים בפולין, מקרי ההצלה על ידי פולנים שסכנו את עצמם היה גם הוא הגדול ביותר

       

        18/5/14 16:00:

      צטט: צוריאל צור 2014-05-17 16:24:39

      הסיפור מרתק וכתוב היטב
      ולי כיהודי, היה מאוד עצוב לקרוא אותו..
      שבת שלום .

       

      תודה רבה, זה באמת עצוב

        18/5/14 13:48:
      סיפור קצת קשה לבליעה בשבילי.. ואני חשבת שאת המילה "יהודונים" אפשר להחליף במילה אחרת, כמו"כושים" או "פרסים" או "עירקים". אני אומרת זאת כי בעצמי חוויתי בעבר נידוי והשפלה בשל מוצאי העדתי ( הורי ילידי עירק).

      הפולנים יונקים אנטישמיות עם חלב אמם...

      לא מקרה הוא שהגרמנים הקימו שם את רוב מחנות הריכוז.

        17/5/14 16:24:

      הסיפור מרתק וכתוב היטב
      ולי כיהודי, היה מאוד עצוב לקרוא אותו..
      שבת שלום .

        16/5/14 19:17:

      צטט: באבא יאגה 2014-05-16 19:15:48

      צטט: מרב 1956 2014-05-16 10:02:39

       

      לדעתי הוא לוקה בנפשו.

      הוא רדוף.

      הרי הוא לא מדבר מתוך ידיעה אלא מתוך הנחה ("היהודים שינו את שמם", "ירוזלסקי נימול")

      לא משנה בכלל מה הן העובדות.

      דעתו על היהודים מוצקה, עד שלפתע מתערערת .

      כמו נפשו הלא יציבה.

      בכלל נראה לי שהאנטישמיות או כל שנאת האחר והשונה, מונעת מבורות, פחד ואולי קנאה.

      אני לגמרי מסכימה איתך

        16/5/14 10:02:

       

      לדעתי הוא לוקה בנפשו.

      הוא רדוף.

      הרי הוא לא מדבר מתוך ידיעה אלא מתוך הנחה ("היהודים שינו את שמם", "ירוזלסקי נימול")

      לא משנה בכלל מה הן העובדות.

      דעתו על היהודים מוצקה, עד שלפתע מתערערת .

      כמו נפשו הלא יציבה.

      בכלל נראה לי שהאנטישמיות או כל שנאת האחר והשונה, מונעת מבורות, פחד ואולי קנאה.

        15/5/14 20:21:

      צטט: עמנב 2014-05-15 17:53:30

      הסיפור כתוב יפה מאד. התוכן רחוק ממני, אך אני נתאל באנטישמיות במקומות אחרים - אפילו בביקורי האחרון באיסטנבול. הד לאנטישמיות מצוי גם בסיפור על רוקסנה. שבת שלום, עמוס.

      תודה רבה, כן אנחנו נתקלים באנטישמית, בני סיפר לי באחרונה על תקרית שהיה מעורב בה בקליפורניה, ארה"ב

       

        15/5/14 17:53:
      הסיפור כתוב יפה מאד. התוכן רחוק ממני, אך אני נתאל באנטישמיות במקומות אחרים - אפילו בביקורי האחרון באיסטנבול. הד לאנטישמיות מצוי גם בסיפור על רוקסנה. שבת שלום, עמוס.
        15/5/14 12:21:

      צטט: דליהו 2014-05-15 10:22:50

      הלכת בין הטיפות. כשכל טיפה אימא'ז ומילה נוגעת בנימים.אותו סיפור אותו כאב הולך איתנו תמיד הסיפור היהודי.

       

      תודה, דליה

        15/5/14 12:20:

      צטט: זירעונית קוסמית 2014-05-15 07:30:24

      בוקר טוב:))

      גם לך, חברה

       

        15/5/14 12:20:

      צטט: שושנה13 2014-05-15 06:36:57

      לאבי היה מטפל פולני. א"כ הגיע גם בנו (בן 27). אעפ"י שהם לא הכירו יהודים, הם היו ספוגי אנטישמיות. הם דיברו על הקמצנות של יהודים, אבל גנבו מכל הבא ליד. גם הסיפור על הריגת ילדים נוצריים לשם שימוש בדמם לא נפקד. אגב, רק אז נודע לי שפולנים שירתו בצבא הגרמני במלחה"ע השניה.
      היתה ויש אנטישמיות בפולין, אבל יש גם רבים שם שנאבקו  בה, גם כשסיכנו את חייהם וחיי משפחותיהם.  אינני יודעת על פולנים ששירתו בצבא הגרמני, אל תשכחי שהפולנים כן נלחמו לצד הצבא האדום והיתה מחתרת שנלחמה הנאצים.
        15/5/14 12:14:

      צטט: קביאר 2014-05-15 01:00:24

      בצעירותי הייתי מגיבה כמוה ואולי אפילו באופן בוטה יותר היום אני לא מבזבזת אנרגיה על גזענים. הם לא שווים את זה

      הם  שווים סטירה

       

        15/5/14 12:12:

      צטט: התרנגול 2014-05-14 23:15:51

      מה בעצם אכפת אם אנשים נבובים ואינפנטילים, בדומה לימין השונא הישראלי, מדברים נגד יהודים? שידברו. לא הייתי נותן להם כבוד ומתווכח אתם. שיוציא אשפה מהפה.

      טוב, טוב אני מבינה, צריך להעביר את ההמלצה שלך לגבורת הסיפור

       

        15/5/14 12:00:

      צטט: sbhsport 2014-05-14 23:03:46

      משובח ואקטואלי מתמיד. הפולנים והרוסים הם בין העמים האנטישמיים ביותר בעולם, זאת למרות שתרומת היהודים לכלכלתם ולפיתוחן המדעי היא בלתי ניתנת להחלפה. תודה רבה באבא, נהניתי.

      שמחה שנהנית, הפולנים יונקים איכשהו את האנטישמיות וזו עוברת מדור לדור, אבל אני מוכרחה לסייג מניסיון אישי, שממש אבל ממש לא כולם ויש שנאבקו ונאבקים שם בתופעות אנטישמיות  ואפרופו רוסים, דווקא לא, מספורים של פליטים יהודיים במלחמת העולם השניה התרשמתי אחרת.

       

        15/5/14 11:56:

      צטט: Zvi Hartman 2014-05-14 22:53:59

      אפילו המוזיקה והתמונות שדרו עצבות ואפרוריות.

      כן המוזיקה המלנכולית השפיעה על התמונות, שהן יפות, ונדמה לי, שאילולא ההקשר הן לא היו מביעות את זה

       

        15/5/14 11:54:

      צטט: שוש חזן גרינברג 2014-05-14 22:37:42

      אנטישמיות תמיד תהיה, בדיוק היום פורסם סקר מפחיד מאד בנושא.

      כן, תודה, קראתי את הסקר
        15/5/14 11:53:

      צטט: זונות פוליטיות 2014-05-14 22:28:15

       

       

       

      ברוטוס:   שנאת היהודים, שנאת ישראל - היא התחביב של המוסלמים ושל הנוצרים מקדמת דנא DNA

       

       

      נטוס:      כשאתם חושבים שתוכלו להסתדר כיהודים באירופה או באמריקה, זכרו שהשואה הייתה אצלם שאלמלא מדינת ישראל היא הייתה כבר שבה וחוזרת, ואל תחשבו ששכנינו מרצועת עזה ואחריהם מהגדה המערבית טובים מהפולנים או מהאוקראינים המכונים ביום השואה "ועוזריהם"

       

      כו, יש אנטישמיות באירופה ואני זוכרת אותה בפולין מילדותי. לאנטישמיות יש שורשים עמוקים מאד בתודעה המערבית וחדשים יחסית בחברה המוסלמית, כיום מעורבת האנטישמיות עם ה"אנטיישראל".

      תמיד האנטישמיות התלבשה יפה על שנאת הזר שאופיינית לצערי, למרבית בני האדם . כולל אותנו, שאיננו  נקיים ממנה.

      לשמחתי, יש מעוט של בני אדם בעולם שמגנה ונאבק בתופעות של שנאת זרים, גם כאשר עמדות כאלה אינן פופולריות, וגם כשהן כרוכות בסכנת חיים.

       

       

      ..

       


       

        15/5/14 10:22:
      הלכת בין הטיפות. כשכל טיפה אימא'ז ומילה נוגעת בנימים.אותו סיפור אותו כאב הולך איתנו תמיד הסיפור היהודי.
      בוקר טוב:))
        15/5/14 06:36:
      לאבי היה מטפל פולני. א"כ הגיע גם בנו (בן 27). אעפ"י שהם לא הכירו יהודים, הם היו ספוגי אנטישמיות. הם דיברו על הקמצנות של יהודים, אבל גנבו מכל הבא ליד. גם הסיפור על הריגת ילדים נוצריים לשם שימוש בדמם לא נפקד. אגב, רק אז נודע לי שפולנים שירתו בצבא הגרמני במלחה"ע השניה.
        15/5/14 01:00:
      בצעירותי הייתי מגיבה כמוה ואולי אפילו באופן בוטה יותר היום אני לא מבזבזת אנרגיה על גזענים. הם לא שווים את זה
        14/5/14 23:15:
      מה בעצם אכפת אם אנשים נבובים ואינפנטילים, בדומה לימין השונא הישראלי, מדברים נגד יהודים? שידברו. לא הייתי נותן להם כבוד ומתווכח אתם. שיוציא אשפה מהפה.
        14/5/14 23:03:
      משובח ואקטואלי מתמיד. הפולנים והרוסים הם בין העמים האנטישמיים ביותר בעולם, זאת למרות שתרומת היהודים לכלכלתם ולפיתוחן המדעי היא בלתי ניתנת להחלפה. תודה רבה באבא, נהניתי.
        14/5/14 22:53:
      אפילו המוזיקה והתמונות שדרו עצבות ואפרוריות.
      אנטישמיות תמיד תהיה, בדיוק היום פורסם סקר מפחיד מאד בנושא.
        14/5/14 22:28:

       

       

       

      ברוטוס:   שנאת היהודים, שנאת ישראל - היא התחביב של המוסלמים ושל הנוצרים מקדמת דנא DNA

       

       

      נטוס:      כשאתם חושבים שתוכלו להסתדר כיהודים באירופה או באמריקה, זכרו שהשואה הייתה אצלם שאלמלא מדינת ישראל היא הייתה כבר שבה וחוזרת, ואל תחשבו ששכנינו מרצועת עזה ואחריהם מהגדה המערבית טובים מהפולנים או מהאוקראינים המכונים ביום השואה "ועוזריהם"

       

       

      ..

       


       

        14/5/14 20:42:

      צטט: עמי100 2014-05-14 18:56:22

      בעיון ראשוני נראה מעניין...אקרא עוד פעם בערב ואגיב..בינתיים כוכב..

      תודה, אשמח

       

        14/5/14 20:42:

      צטט: א ח א ב 2014-05-14 18:37:39

      קרוצ`ה-אלייה ירוזולימסקיי

      בדיוק, קצת מסובך, לא?

       

        14/5/14 18:56:
      בעיון ראשוני נראה מעניין...אקרא עוד פעם בערב ואגיב..בינתיים כוכב..
        14/5/14 18:37:
      קרוצ`ה-אלייה ירוזולימסקיי

      ארכיון

      פרופיל

      באבא יאגה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין