כותרות TheMarker >
    ';

    החלום שלי

    החיים על הספקטרום.
    אני לא מאמינה שהם החיים שלי.

    אם זאת האהבה

    6 תגובות   יום שישי , 16/5/14, 18:14

    אני מנסה לכתוב על מה שאני מרגישה.

    ככה עוצמת עיניים,חושבת,פותחת,כותבת קצת  ואז עוצמת עיניים.

    שומעת אם זאת האהבה שלך של מירי מסיקה.

    "גם הכאב שוקע בסליחה,אם זאת ה אהבה שלך".

    מה היא אומרת בעצם?

    אני מקבלת את מה שאתה נותן לי.

    מקבלת אותה ואסירת תודה עליה.

    לא חשוב לי שזה קשה,לא חשוב לי שזה קצת.

    רק חשוב לי שזה יהיה.

     

    ככה אני,מוכנה לקבל מנות מדודות בקמצנות של אהבה.

    כל עוד זו האהבה שאני רוצה בה.

    כל עוד הוא מגשים אותי דרכו.

    כל עוד נפשי מייחלת למשוך אותו אליי.

    אז למה לא התאמתי לו?

    הוא שהחופש והבדידות הרגשית מנהלים אותו.

    הם האמת שלו,אסטרטגיית חייו.

    הוא שהזוגיות והדאגה למישהו חוץ ממנו הבהילה אותו,הקפיאה.

    אז למה אני שאוהבת את הפינה השקטה שלי והעצמאות שאחרי הגירושים.

    אני שלא לחצתי ולא ביקשתי כלום מלבד מה שנתן.

    למה אני לא התאמתי להישאר שם.

    למה הוא סילק אותי מחייו כל כך כואב וכל כך מוחלט?

     

    אז מה אני מרגישה?..

    אז אני מרגישה שאני כואבת אבל זה כאב יציב שקט.

    כי יש בי את הקבלה הזאת של גזרי דין.

    ואני לוחמת.

    אני קמה ממשברים כל חיי.

    אני עושה הכל לפי היעדים שאני מציבה לעצמי כל חודש כל שבוע כל יום.

    נרשמתי ללמוד עוד משהו.

    אני מטפלת בבן שלי כל כך טוב,שאפילו אני על כל הביקורת שיש לי עצמי.

    אז אני עצרתי היום בצהריים ופשוט אמרתי לעצמי  שאני גאה בי.

    ואני חושבת שאני מקסימה.

    הייתי רוצה להיות חברה שלי.

    ואני באמת בן אדם מיוחד.ואני בוערת.

    אני מרגישה שאני רוצה לאהוב ולהרגיש ולנשק ולחבק.

    אני רוצה לטעום ולגעת קודם בנשמה ואחר כך בגוף.

    אני רוצה להכנס למיטה ולהשאיר את כל הפחדים והכבלים שלי בחוץ.

    אני רוצה להתמכר לתחושה שיש כשאת משתוקקת לרצות מישהו.

    משתוקקת להשביע ולענג אותו.

    אני רוצה להשתעבד לקו מחשבה של מישהו.

    לתת לו לפרוט על מוחי,ללהט בו,להגמיש.

    אני חייבת את החיבור האירוטי שיש בין נשמה לגוף ואז הכל מושלם.

     

    ואני איכשהו רגועה ובטוחה.

    אני יפה יותר לאחרונה.

    אני טובה יותר.

    אני מתחילה להרגיש את ההתקרבות הנכספת והלא מושגת הזו לשלמות נפשי,להשלמה מבורכת.

    ואני יודעת בפנים.

    אני יודעת עמוק בתוכי.

    ויש לי שם לחישה שמתעצמת כשאני מתרכזת בה ואז היא הופכת לצעקה.

    אני יודעת שהבן שלי יצא מהעיכוב שלו ,אני יודעת שהוא יצא מהבועה שלו,

    אני יודעת שאני אהיה גאה בו ושהוא לא יהיה סתם כאחד האנשים.

    אני מרגישה שזה מתחיל כבר.

     

    ואני יודעת שהוא חושב עליי.

    יודעת שהוא נזכר בי ועוברת בו ערגה.

    לא גדולה.זה נכון.

    אבל היא שם.

    אני לא סתם מישהי ששוכחים.

    אני בלתי נשכחת.

    לא כשמצליחים לגלות אותי,להוציא אותי מעצמי.

    אז אני הופכת מסתם בחורה פשוטה ומעט מוזרה.

    אז אני הופכת לאש,לוהטת וחושבת ורוקמת.

    אני יודעת שהוא יחזור.

     

    אז אני מרגישה טוב.

    http://www.youtube.com/watch?v=5X_pqFLjeFE&list=PL5AE0F3FB93664F33&index=5

     

    אה ועוד משהו ככה שחשוב לציין.

    רק בשביל גילוי נאות.

    עישנתי ג'וינט מרומם.

    חושבים שזה קשור?????.

     

    ''

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (6)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        17/5/14 15:36:
      דון ויטוריו- אתה תמיד מצליח להביא שיר שמשקף את מה שאני מרגישה. ירח....-אני לעולם איני ממליצה על שימוש בסמים.אפילו לא קלים. כי זה מתעתע.
        17/5/14 15:34:

      צטט: הקשתית 2014-05-16 19:50:26

      כבר מכתיבתך, רואים שאת מיוחדת מארי ואי אפשר שלא להתאהב בך...מי שלא, ההפסד הוא שלא...נכון שזה כואב יותר, בעיקר שהוא זה שה-♥ שלך בחר...הכאב ילך ויפחת עם הזמן ואז יבוא האחד שבאמת יהווה את החיבור המיוחד הזה שבין הגוף לנשמה...החיבור האידיאלי. והג'וינט עשה את שלו :-)

       

      קשתית מתוקה שלי-תמיד המילים שלך כאלה מנחמות.אני רק רוצה שמישהו יגלה אותי שוב.

        17/5/14 08:52:
      את כותבת מאוד מרגש, מצליחה לגעת... עשית לי חשק לג'וינט, יום יבוא ואולי אנסה...;-)
        16/5/14 23:40:

      אם זאת אהבה ,כמו בשיר  הבא . . .

      ''

        16/5/14 22:05:

      עזבי, ג'וינט. אין כמוך. את מיוחדת בזכות עצמך!

        16/5/14 19:50:

      כבר מכתיבתך, רואים שאת מיוחדת מארי ואי אפשר שלא להתאהב בך...מי שלא, ההפסד הוא שלא...נכון שזה כואב יותר, בעיקר שהוא זה שה-♥ שלך בחר...הכאב ילך ויפחת עם הזמן ואז יבוא האחד שבאמת יהווה את החיבור המיוחד הזה שבין הגוף לנשמה...החיבור האידיאלי. והג'וינט עשה את שלו :-)

      ארכיון

      פרופיל

      מאריאנטואנט
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין