כותרות TheMarker >
    ';

    ahavandme

    הבלוג עוסק בתפיסות רוחניות גבוהות הנוגעות לחיים על פלנטת ארץ. החיים שלנו כיחידים, יהודים מול ערבים - פרשנות רוחנית, האהבה האוניברסלית הדרך שלנו לשלום פנימי ושלום עם כל האחרים.

    0

    החיים במרחב שקרוי ישראל

    2 תגובות   יום ראשון, 18/5/14, 18:40

    החיים הם דינאמיים, כל הזמן בזרימה...לאן? למלא את מה שחסר.

    אם נתבונן על החיים שלנו כאינדיבידואל - מה מניע אותנו?  אם לא הצורך למלא איזה מחסור, שאנו חשים בתוכנו ולא יודעים מה מקורו. אנחנו חושבים שכסף, רכוש, אהבה או קריירה מוצלחת הם התשובה, ואנו מנסים לפעול בכיוון הזה. אבל גם כאשר חלקנו מגשים את היעדים האלה, הוא עדיין ממשיך במירוץ,  לא מסופק.

     

    זאת דרך ההתנהלות בסביבה של נפרדות/אינדיבידואליות. כל אחד לעצמו.

    הנפרדות מביאה להתנהגויות שאופייניות לה כמו אנוכיות, מלחמה, חוסר קבלה של האחר. היה צורך באנרגיה מסוימת שתקבע את התכונות האלו כאן, במרחב הזה. ולזה נבחרו נשמות שהתאימו לה המשויכות לעמי האסלאם. אין זה אומר שהם "רעים", אלא פשוט הם השחקן שמתאים ביותר לתפקיד, אם תרצו.

     

    התפיסה הנגדית אומרת, שבעצם הנפרדות/אינדיבידואליות היא אשליה. כולנו יצאנו ממקור אחד, ואנו קשורים אחד לשני, גם אם אנו לא מודעים לכך עדיין. כלומר, תפיסה של אחדות הכול. את זה נבחרו לייצג נשמות שהתאימו לתפיסה זאת. אותן נשמות שנמצאות תחת הכינוי "העם היהודי". דרך ההתנהגות בתפיסה של אחדות היא של חמלה, צדק, קבלה של האחר וכמובן שלום.

     

    זה די ברור שאנחנו עדיין לא שם. הצעד הראשון הוא עבודה אישית של כל אחד על עצמו - להכיר את עצמו. גם אנחנו "מסוכסכים" עם עצמנו וחצויים. בתוכנו קיימים רגשות שלילים רבים.

     

    האדמה (כ"א) היא בעלת תודעה, בדומה לכל דבר שיש לו קיום. תודעת האדמה הייתה תודעה של נפרדות וסכסוך. למה? כי החיים רצו להתנסות בפן הזה. לשם כך נוצר המשחק הזה, וירדו לכאן השחקנים שאמורים לשחק במשחק. אולם האדמה שינתה את מודעותה, הלימוד נגמר, והיא רוצה להתקדם. בני האדם שחיים עליה חייבים לשנות את מודעותם, כדי להתאים לאנרגיה החדשה הזאת.

     

    העם היהודי היה אמור להוביל את התהליך (אור לגויים), אולם הם שקעו לאנרגיה שמובילים עמי האסלאם. כאמור, אין רעים וטובים. וזה לא שאנחנו "אשמים" במשהו. זה יותר כמו משחק תפקידים. אולם גם למשחק יש כללים, ויש זמן קצוב לכל מהלך. והרבה שחקנים נושרים בדרך.

     

    המצטיינים בשני הצדדים, שמתאמנים, לומדים את הכללים ומוותרים על האגו, יכולים לנצח במשחק הזה, שבעצם נועד מלכתחילה להבהיר להם את זהותם האמתית.

    שהם אלוהים

    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        19/5/14 13:07:

      צטט: ARMAND 2014-05-18 23:41:11

      זה מאוד יפה שאת אופטימית...

      .

      וחלל...

      אם לא היה חלל (וואקום) - לא הייתה תנועה... ושום דבר לא היה יכול לזוז ולנוע...

      ככה ש"חוסר"/חור/לא כלום וכ"ד... - הינם דברים מבורכים...

      אחרת לא היה עולם ב"מתנועע" וזז...

       

      "מבורך" הנו עניין יחסי.

      המירוץ  למלא את החסר הוא לעתים מתיש וללא תוצאות .

      התנועתיות של העולם נובעת מהרבגוניות של היצירה , דבר מוליך לדבר אחר. אולם לא תמיד זה בהרמוניה , לפעמים יש מהלכים שגורמים לסכסוך ודיסהרמוניה ומכאן לסבל.  

        18/5/14 23:41:

      זה מאוד יפה שאת אופטימית...

      .

      וחלל...

      אם לא היה חלל (וואקום) - לא הייתה תנועה... ושום דבר לא היה יכול לזוז ולנוע...

      ככה ש"חוסר"/חור/לא כלום וכ"ד... - הינם דברים מבורכים...

      אחרת לא היה עולם ב"מתנועע" וזז...

      ארכיון

      פרופיל

      ירדנהגמליאל
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין