המקום של bonbonyetta
דאגה לסביבה בעיני זה גם אכפתיות ל"שקופים" חסרי הישע שאתנו על הכדור הזה, ומי שבסוף סולם העדיפויות - בעלי החיים. כאן לשם שינוי, אני מנסה לשים אותם בפוקוס קדימה.
למה? כי רק מי שאוהב רואה את המצוקה, הסבל, וחוסר ההגינות ביחס כלפיהם.
תמונת הבלוג מהספר "כלבי המגפה", ריצ'רד אדמס, שנתן בי אותותיו וחותמו לנצח.
פוסטים פופולאריים
-
הקטע הזה עם התריסים
17/4/19 | 111770 צפיות
-
הדמעות שמוטטו אותו
27/2/19 | 108707 צפיות
-
האובססיה
23/11/18 | 119411 צפיות
-
וידוי קורע לקראת פורים
22/2/18 | 355778 צפיות
-
ה"אושר" מכה בעקביות ושיטתיות
24/8/18 | 97707 צפיות
-
כשקטנים העולם גדול עליך ופטאלי
1/3/18 | 208363 צפיות
פוסטים אחרונים
- הסגידה לעגל 5/7/19
- חובות שחייבים לשלם 19/6/19
- לפעמים גם לאנשים מגעילים תפקיד ביקום 12/6/19
- "סיפורה של שפחה" - "סיפורם של העבדים החדשים" 7/6/19
- תגידו, בלב, יש לכם ציפור ? 29/5/19
- הצבי ישראל על במותיך - או כריפוד לכסאותיך? 15/5/19
גם מזרקה צריכה מזל
 גם מזרקה צריכה מזל
כבר יותר משנה, המזרקה בדרום ת"א ליד "ככר תומר" (גן הכובשים) בשיפוצים חוזרים ונשנים, בפירוק, ומה לא. למעשה הכול היה בסדר, היא פעלה מצוין, אך יום אחד בהיר הוחלט משום מה שחייבים "לשפץ אותה", אולי בשל הבחירות המוניציפאליות שאז עמדו בפתח. מאז עברו ימים רבים, והמזרקה סודרה, פורקה, חוברה, ותוקנה שוב ושוב מחדש, מפני שכאשר עשו את העבודה זה היה כמו הפרצוף שלהם, אז היו צריכים לפרק ושוב לתקן. כל אותו זמן המים לא זרמו, הכול יבש, ולאט לאט גם כל הדשא סביב נראה כמו המזרקה..
הדרך בה נעשו השיפוצים לגבי מזרקה זו, היחס לעבודה והקצב שברו לי קצת את הלב. תרגיעו...תרגיעו...מזרקה זה דומם לא בגללה: היא מזרקה זו, היחידה בכל דרום העיר שהיו באים אליה ציפורים, יונים, עורבים, ובעלי כנף מכל האזור. המיוחד בה מבחינתם שזה היה גם מקור מים, גם בריכות קטנות מסביב בדיוק בגובה המתאים להשתכשך במים בשמש הקופחת, וגם דשא קטן סביב ליבש את הכנפיים. מי צריך יותר מזה?
כל בוקר ואחה"צ בעוברי לידה בדרך ומהעבודה הייתי רואה המוני בעלי כנף יושבים מסביב ועל חוטי החשמל סביב, משוחחים על דה ועל הא וממתינים לה, למזרקה, למים. יום אחרי יום ומים אין. לפעמים הפועלים היו מרעישים בכלי העבודה והכל מלא אבק ואתה נכנס לתקווה, אבל עוברים ימים ומים אין. כלומר זה לא אותו דבר השלוליות מלאות טיח ובטון שהם השאירו סביב לפעמים. הציפורים לא מבינות בדברים כאלה, ואתה רואה שהן יורדות מחוטי החשמל, בודקות אם יש קצת מים, והכל יבש, לא מאמינות, בודקות שוב, מתייאשות ועפות.
ימים וחודשים רבים הן המשיכו לבוא, והייתי רואה אותן על חוטי החשמל סביב המון המון מהן, ממתינות....והאמת? כאב לי הלב. הצטערתי באותם רגעים שלא ידעתי איך להעביר להן את המסר. אחרי כאמור יותר משנה הן התייאשו. היית עובר בבוקר או אחה"צ ולא רואה אפילו ציפור אחת סביב המזרקה היבשה, עשה עצוב.
לפני כמה ימים, לא להאמין, סוף סוף ראיתי מים זורמים, מזרקה פועלת – ולא עוד פועלים ודליפות קטנות ושיפוצים. מים זורמים ממש, לא על כאילו, המזרקה פועלת כתקנה. וציפור אחת באה לראות, כנראה לא מאמינה גם היא למראה עיניה, בדיוק כמוני, שותה קצת, מנפנפת כנפיים ועומדת על שפת המזרקה. סמכתי עליה שתעביר את המסר לחברים שלה.
אני עוקבת בימים הבאים לראות כי אינני מעיזה עדיין לגמרי לקוות שהיא אכן חזרה לתקנה ללא תקלות ורוצה לראות אם אותה ציפור סיפרה לחברים שהמזרקה פועלת שוב והקיץ נפתח בדרום ת"א.
שבוע עבר, הרבה פעמים יש מים, אבל לפעמים פתאום אין, אבל כבר יש 10 ציפורים סביב בקביעות, כלומר "השמועה החלה לפשוט".... אמנם רחוק מימי הזוהר כשהמזרקה הייתה אפופת בעלי כנף, עד שעוברים ושבים היו מסתכלים ומחייכים לעצמם, כי זה היה פשוט נחמד לראות אותן משחקות, משפריצות מים, משתזפות ומנערות כנפיים....
דבר אחד אני בטוחה, כי התייאשתי מהרשויות לגבי אכפתיות והתחשבות בבעלי חיים, שגם מזרקה צריכה מזל בחיים. אם היא הייתה בצפון ת"א או באזור יוקרתי לא היו מתייחסים אליה כך, השיפוץ לא היה אורך יותר משנה, והיה איכותי ומהיר הרבה יותר, ובעלי הכנף לא היו מספיקים לנטוש נטישה טוטאלית כזו.
כולם צריכים מזל בחיים, כל אחד מאתנו, בעלי חיים, ציפורים, ואפילו מזרקה בדרום ת"א.
למעלה (מגוגל) המזרקה בימי הזוהר שלה. כיום היא "זקנה", ולא רואים גם בתמונה זו את המוני היונים המשחקות בה, ומפטפטות על חוטי החשמל סביב. |
תגובות אחרונות
-
א ח א ב
בתגובה על שנ"צ ב"חוות החופש"
-
הקשתית
בתגובה על הילדים של חורף שנת 73
-
פומיקיהאוגינל
בתגובה על אי שם בבקעה - רוחמה רז וצוות הווי פיקוד מרכז
-
~ ~
בתגובה על הסגידה לעגל
-
פומיקיהאוגינל
בתגובה על “I’m watching you!”
-
פומיקיהאוגינל
בתגובה על He was the Ghost of a Texas Ladies Man
תגובות (54)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
לא בטוחה שקראתי נכון מה שכתבת או התכוונת כאן. אני מנסה פירוש אחד:
גם המים הזורמים וגם בעלי חיים מחיים נפשו של אדם.
קלעתי?
רק לציפורים חבר יקר, אני רק מספרת את הסיפור שלהן ועוד כמה צדדים נלווים שקשה להתעלם מהם.
תודה חברה לתגובה הזו שלך. לפעמים נדמה לי שאני לבדי בין המזועזעים מדברים כאלה. אבל "אכלתי" כל כך הרבה תגובות בדומות לזו, שתאמיני לי כבר פחות מזועזעת ויודעת היטב איך לענות להן.
ואת יכולה בעצמך לראות.
בודאי שזה שווה מענה. חוץ מזה שכל מי שמגיב אצלי גם אם זה אינו בדעתי אני מכבדת אותו בתגובה שלי.
זה לא צריך להיות כך בשום מקום, ולא פה. ומעבר לזה שפעם פעמיים שלוש והבן אדם מתייאש. אולי זה בעצם מה שהם רוצים מלכתחילה.
האמת? גם אתה לי, תודה לתגובה מלבבת
לא, לא מבינה דברים כאלה, ומקווה שלעולם לא אבין. להבין דברים כאלה יותר מדי גם לא טוב...
גם אני, הציפורים התחילו להגיע, אבל גם הן, כמוני, עדיין לא נותנות אמון. היא עדיין לא כפי שהייתה.
כן, לא בוער כלום....
זו לא שאלה של יפה מאד או לא, יותר המוכנות להסב מבט לראות אותם, כי הם שם, הם תמיד שם, צריך רק להסתכל.
בהחלט. מדהימה אותי כל פעם מחדש "נדיבות ורוחב הלב" של אי אלה מהאנשים שאינם מבינים שהחמלה האהבה העזרה אינם סבון ואינם מתבזבזים, לכן אין חשש שיגמרו ולא צריך "לחסוך בהם".
תודה לתגובה שיותר מבינה את קו המחשבה הזה.
אם את אומרת, בסדר...
בשבילך חברה יקרה,
בשביל מילים מהלב
שנכנסו ללב שלי בדהרה
את תמיד יכולה להגיב כמובן, גם אם לא באותן דיעות, וכמובן לקבל מענה.
אני מניחה שאם אלה הקריטריונים המנחים אותך את עצמך בודאי מתנדבת ועוזרת בתחום שאת חושבת שיותר ראוי ?!
בעיני כאמור כולם ראויים, וכל מי שמתנדב ועוזר לאחר בהתנדבות ללא שכר ראוי להערכה בעיני, אין זה משנה כהוא זה באם אני בדיעה אחת אתו או לא.
אכן נוסטלגיה, אז אתה בטח זוכר את המזרקה...
צודק חבר יקר, זו אכן באמת מזרקת בלאומילך הזכורה לטוב, אך בוואריאציה הפחות מוצלחת שלה...
הלוואי ופעם יתנגדו לי, יראו לי דוגמאות - שאני טועה.
מוזר איך במקרים מסוימים את מתרגשת, ובאחרים כמו נטישת בעלי חיים זקנים וחולים מהבית את נאטמת לחלוטין, ומסוגלת לעשות זאת בעצמך, וגם לתת ביטוי חופשי לכך.
שמחה שנהנית
-
הדרך בה זה נעשה פשוט מבישה, בשום מקום עוד לא ראיתי דבר כזה.
תודה חיוש, אני בהחלט מכירה אותה ומלאת הערכה אליה, לא תמיד אנו ממש בדיוק באותן דיעות, אך ההערכה נשארת ורבה, כי אי אפשר שלא להעריך ולכבד אדם שכל כך עושה למען השקפת עולמו, למען האחר.
שמחה שאת צופה בה, בתוכנית.
ותודה לך חבר יקר על שהיית הראשון להגיב ועוד באופן עצמוני לחתולין...
היי bonbonyetta
מים זורמים ובעלי חיים
מחיי אדם אוהב
אגב, נראה לי שזה מתבקש:
שלום ג'ולייט
אני רואה שמחקת את תגובתך, כפי שאת רואה מצאתי אותה איכשהו ואני רואה לנכון לענות לך.
גם אם טכנית בידך לעשות זאת, את הגבת "בבית שלי" בבלוג שלי, ואין זה נאה מה שעשית, שמחקת לפני שיכולתי לענות לך.
אז אני עונה לך כעת, ולמי "שהפסיד" תגובתך מצולמת רצ"ב בהמשך.
* * *
תודה שהגבת ושיתפת אותנו בדעתך, גם ובמיוחד שאיני שותפה לה.
את רואה? אינני מוחקת תגובות כל כך מהר, ובכלל לא גם כשהן אינן בדעתי, וזאת בהמשך להתכתבות הפרטית בינינו שאינני מעלה כאן כי היא פרטית.
הגבת לא במיוחד לעניין עליו דיברתי עצמו, בודאי לא הלינק שראית לנכון לצרף לה, ומעידה בעיני על משהו בהשקפת העולם שאינני שותפה לו.
לעניות דעתי יש מקום להערכה לכל מי שפועל למען האחר ללא טובת הנאה, בהתנדבות, ואין זה משנה כלל באם זה לפי הקריטריונים וסדר העדיפות של זה או אחר.
כמובן שהיות שזו דעתך אני מניחה שאת עצמך פעילה ועוזרת למי שמתאים לקריטריונים וההעדפות שלך?!
הלב אינו סבון, ואינו מתבזבז כך, שאין צורך "לחסוך" ברחמים, עזרה לזולת, מי שלא יהיה.
כל מי שיכול ונושא זה או אחר קרוב יותר ללבו עוזר.
בכל זאת, אני מעריכה תגובה, גם אם אינה בדעתי, ומעדיפה אותה על חוסר תגובה.
את רואה? לא רק שלא מחקתי אותה אני, גם העליתי אותה וגם עניתי לך.
julitte
היום 22:10:
עם כל הכבוד לציפורים אותי בני אדם מענינים יותר
http://www.amuta.org/?CategoryID=205&ArticleID=141
גם אני שמעתי על המזרקה הזו.
ציפור אחת קטנה לחשה לי...
מזרקת בלאומליך?
אצל קישון זו היתה תעלה:)
ריגשת אותי בסיפורך.
תודה לך על השיתוף והרגישות לבעלי חיים.