עשר שנים. פחות או יותר. עשר שנים, אבל מי סופר.... עשר שנים ,תיבה אחת. בכל מפגש, שיחה, מחשבה או מכתב הנחנו בתיבה פריט אחד. אוסף של פריטים תיבה אחת בת עשר שנים ועדיין, אנחנו לא ממש מכירים.
שירים של מוש, אהוד וברי טקסטים של גולדברג ,אלתרמן וחלפי סיגריות ומסטיקים בטעם מנטה , מילים, הרבה הרבה מילים ושתיקה שלעיתים היתה ארוכה עד כאב. מרחק עצום וקרבה בלתי מוסברת נסיון ורצון ,הצלחה וכשלון . רגש והתרגשות, התעלמות ואדישות .
שפתיים שכיף לנשק נשיקות ארוכות. נגיעות מתמשכות. נקודה ופסיק ושירים מבפנים תבוא בלבן ,רק תבוא אבל הוא... אין לו זמן.......
מעגלים של חיים ונקודות של מפגש ככה אנחנו יחד כבר עשר שנים ועדיין אנחנו לא מכירים
לא ממש...
|