כותרות TheMarker >
    ';

    היום שהיה

    בלוג אינפורמטיבי בעיקר, מבחר נושאים מכל העולם, וגם קצת מפרי עטי..

    0

    הגנרל הגרמני שמת בשמלת טוטו

    2 תגובות   יום חמישי, 22/5/14, 13:11
     
    ישנם מעט מאוד מקרי מוות מגוחכים יותר מאשר להקטל בגיל 56 על ידי התקף לב, כאשר אתה לבוש בשמלת בלט טוטו, ראשך מעוטר בזר שושנים, בזמן שאתה רוקד בפני הקיסר של אחת המדינות העוצמתיות בעולם.
     
    למרות שהיה באמתחתו של הגנרל דיטריך פון הולסן-הסלר - המפקד הראשי של הקבינט הצבאי של הקיסר וילהלם השני - רקורד מבריק של קריירה צבאית עבור צבא גרמניה, חייו צומצמו להערה קצרה בספרים הבוחנים את הסיבות שהובילו למלחמת העולם הראשונה (1914-1918).
     
    אזכורו בתחתית הדף הוא לא, לרוע מזלו, בגלל ערך הקריירה שלו או היישגיו הצבאיים, אלא בגלל מותו המגוחך ב-1908.
     
     
    ''
    פון הולסן-הסלר
     
    הענין הוא, כפי שמדווחים עיתוני התקופה ההיא, ההופעה ההומוארוטית של פון הולסן-הסלר במסיבה שנערכה בבקתת ציד, עשתה רושם טוב בין משתתפיה. כולל קיסר גרמניה וילהלם השני, כולם געו מצחוק בראותם איך בריון גרמני בעל שפם מטופח ולבוש בשמלת טוטו, משאיר בצד כל תחושה של מבוכה או גיחוך.
     
    מותו הפתאומי של הגנרל (ורוזן) דיטריך פון הולסן-הסלר גרם לבהלה בקיסר והוא מיהר לעזוב את המקום כדי להימנע מכל מעורבות באירוע.
    "כאשר הסתיימה ההצגה, הגנרל בירך את הקהל במחוות קידה והתעלף. פאניקה ובהלה התעוררו בין האורחים. הנסיכה פירסטנברג, המארחת, בכתה למכביר והקיסר העצבני התהלך ממקום למשנהו. הרופא, שנקרא במהירות, לא יכל לעשות דבר מלבד לאשר את מותו של הגנרל שנגרם על ידי התקף לב. כאשר לבסוף ההתמקדות חזרה למת, צפידת המוות כבר נקבעה והיה קשה מאוד להוריד את שמלת הטוטו ממפקד הקבינט הצבאי ולעטוף אותו בתכריכים צבאיים הולמים יותר", מספר הסופר פיליפ בלום בספרו "שנות ורטיגו".
     
    לפון הולסן-הסלר "הייתה היכולת לספר הסיפורים המדהימים ביותר בניב ברלינאי ונהנה מהשפעה רבה בצבא כי כל עלייה בדרגה, עברה תחת ידיו. מפקדים בכירים הסתמכו במידה רבה על דעותיו", סופר בהודעת פטירה שלו ב`דה ניו יורק טיימס` ב-15 בנובמבר 1908.
     
    ''
    הקיסר האחרון של גרמניה, וילהלם השני
     
    מותו של חברו, הותיר את וילהלם השני בהלם, בתקופה שלא הייתה, ללא ספק, הטובה של חייו.
    למעשה, מותו של פון הולסן התרחש במהלך מספר ימים שהקיסר יצא לנפוש ולהרגע לאחר שגרם להצתה אשר תרמה להחמרת היחסים הדיפלומטיים שבין כה היו כבר שבריריים למדי.
     
     
     
    המקרה של "דיילי טלגרף"
     
    ''
     
     
    ב-28 באוקטובר 1808, "דה דיילי טלגרף" פרסם ראיון כביכול עם הקיסר הגרמני, שלמעשה היה זה אוסף של חלקי שיחות שהיה לקיסר עם בעל קרקעות אנגלי במהלך נסיעה פרטית. הטקסט היה חומר נפץ טהור. מעט רקע: בריטניה וגרמניה היו יריבות גדולות (בכלכלה, צבא, חברה..).
    כל מילה מיותרת, כל מחווה שלו הובנה כראוי, עלולים היו להוביל לקונפליקט דיפלומטי סוער. משם להכרזת מלחמה, היה רק צעד אחד.
     
    בטקסט, וילהלם השני הציג את דעותיו על היחסים אנגלו-גרמניים והיריבות בכיבוש ימים. הקיסר אמר כמה שהוא תמיד רצה יחסים טובים בין אנגליה וגרמניה והתלונן שהבריטים לא מעריכים כמה גרמניה עשתה למענם. כמו כן הוא תקף את הידידות האחרונה שנוצרה בין אנגליה וצרפת, הברית הבריטית עם יפן והזהיר בפני "הסכנה הצהובה".
     
    הגרמנים לא אהבו את ההצהרות האלו בכלל. היו בקשות שיתפטר, וברייכסטאג מילותיו של הקיסר התקבלו בתערובת של הפתעה וזעם.
    פגוע מכך שלא קיבל את האהדה של כיתות פוליטיות בארצו, וילהלם השני פרש לאחוזה כפרית ביער השחור כדי לצוד ולנוח. בנוסף, בהתחשב באופי שלו, כדי להשפיל ולצחוק מאחרים.
     
    המשבר של הדיילי טלגרף ובנוסף מותו של חברו הגנרל היו להשפעה הרסנית על הקיסר. הוא איבד את הביטחון העצמי שלו ושקע בדיכאון שלא יצא ממנו.
    "רוב בני דורו, ובהם מדינאים אירופיים, האמינו שהוא מעורער בנפשו, באופן קליני, כנראה שצדקו", מספר ההיסטוריון מקס הייסטינגס בספרו "1914, השנה של האסון".
     
    השפעתו, הן בתוך ומחוץ לארצו, נפגעה באופן רציני. אבידה שניסה לשחזר דרך מלחמה הרת אסון שארצו הפסיד בסופו של דבר.
    ואני שואלת, כמה ההשפעה ומה המשקל ששיחקה שמלת הטוטו הזו בהרג של מעל 16 מיליון בני אדם במלחמת העולם הראשונה
    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        27/5/14 17:53:

      צטט: ARMAND 2014-05-23 16:03:48

      כשלמדתי את התואר לאדריכלות, היה לנו פרופסור למקצוע שנקרא : "ההיסטוריה של האדריכלות"...

      זהו לכאורה מקצוע מאוד משעמם המתאר את ההתפתחות האדריכלית באופן כרונולוגי, מאספקטים שונים (טכני, טכנולי, חברתי, כלכלי וכ"ד)

      המרצה הקשיש הזה (הוא נפטר עוד בתקופה שלמדתי, לקראת סוף התואר), היה מספר לנו על מסעותיו באיטליה (ההיסטוריה של האדריכלות בימי האימפריה הרומית היוותה נתח מכובד מתוכנית הלימודים) ועל החוויות שהוא עבר שם, באם באתרים הארכיאולוגיים, באם במפגשים עם האזרחים המקומיים ופרופסורים איטלקיים...

      בזמנו מאוד התעצבנתי עליו, שבמקום ללמד אותנו חומר "רלוונטי" הוא מבזבז לנו את השיעורים על חוויות נוסטלגייות אישיות שלו...

      לימים נוכחתי להבין שהסיפורים שלו הינם מחצב יקר ערך (למרות שאינני זוכר ולו מילה אחת מההרצאות שלו)

      .

      הסתבר לי יותר ויותר, שכל תולדות האנושות כולה, מושפעת ומוכרעת מ"סיפורים קטנים" של אנשים מאוד ספציפיים...

      ושלפעמים, ארוע קטן וחסר משמעות לכאורה, כגון אמירה מסוימת שנזרקה לאוויר בשוגג בנוכחות פרסונה מסוימת - יכולה לגרום לשינוי כיוון דרמטי במהלך ההיסטוריה

      (בדיוק כפי ששאלת על "משקל" ארוע השמלה ומות החבר, וההרג העצום של מלחמת העולם הראשונה)

      .

      באותה מידה ניתן למשל לשאול שאלות כגון :

      איך השפיעה הערה פוגעת של שר זוטר בממשלת ישראל, לגבי השליח קרי - על מהלך קיומה או הריסתה של מדינת ישראל ?

      איך השפיעה הערה זדונית של שרה נתניהו, לגבי ביתו של ראש ממשלת יפן, בזמן שהיא ארחה את בנייה... על החלטותיו של ראש ממשלת יפן בהצבעות באו"ם... ועל הקמתה של מדינה פלסטינאית...

      וכ"ו וכ"ו

      אנחנו נוהגים ללמוד בבתי הספר את מהלכי ההיסטוריה "הגדולים"... ולתת להם "פרשנות הגיונית" של תהליכים חברתיים למינהם...

      כשבעצם - הכל בנוי ממקרים קטנים עד כדי מזעריים...

      תודה על תגובתך :)

      אני מסכימה איתך לחלוטין, הסיפורים הקטנים האלה הם מה שנקרא, הבין השורות של ההיסטוריה. מצאתי המון סיפורים כגון אלה ואעלה אותם בבלוג.

      תודה והמשך יום נפלא

       

        23/5/14 16:03:

      כשלמדתי את התואר לאדריכלות, היה לנו פרופסור למקצוע שנקרא : "ההיסטוריה של האדריכלות"...

      זהו לכאורה מקצוע מאוד משעמם המתאר את ההתפתחות האדריכלית באופן כרונולוגי, מאספקטים שונים (טכני, טכנולי, חברתי, כלכלי וכ"ד)

      המרצה הקשיש הזה (הוא נפטר עוד בתקופה שלמדתי, לקראת סוף התואר), היה מספר לנו על מסעותיו באיטליה (ההיסטוריה של האדריכלות בימי האימפריה הרומית היוותה נתח מכובד מתוכנית הלימודים) ועל החוויות שהוא עבר שם, באם באתרים הארכיאולוגיים, באם במפגשים עם האזרחים המקומיים ופרופסורים איטלקיים...

      בזמנו מאוד התעצבנתי עליו, שבמקום ללמד אותנו חומר "רלוונטי" הוא מבזבז לנו את השיעורים על חוויות נוסטלגייות אישיות שלו...

      לימים נוכחתי להבין שהסיפורים שלו הינם מחצב יקר ערך (למרות שאינני זוכר ולו מילה אחת מההרצאות שלו)

      .

      הסתבר לי יותר ויותר, שכל תולדות האנושות כולה, מושפעת ומוכרעת מ"סיפורים קטנים" של אנשים מאוד ספציפיים...

      ושלפעמים, ארוע קטן וחסר משמעות לכאורה, כגון אמירה מסוימת שנזרקה לאוויר בשוגג בנוכחות פרסונה מסוימת - יכולה לגרום לשינוי כיוון דרמטי במהלך ההיסטוריה

      (בדיוק כפי ששאלת על "משקל" ארוע השמלה ומות החבר, וההרג העצום של מלחמת העולם הראשונה)

      .

      באותה מידה ניתן למשל לשאול שאלות כגון :

      איך השפיעה הערה פוגעת של שר זוטר בממשלת ישראל, לגבי השליח קרי - על מהלך קיומה או הריסתה של מדינת ישראל ?

      איך השפיעה הערה זדונית של שרה נתניהו, לגבי ביתו של ראש ממשלת יפן, בזמן שהיא ארחה את בנייה... על החלטותיו של ראש ממשלת יפן בהצבעות באו"ם... ועל הקמתה של מדינה פלסטינאית...

      וכ"ו וכ"ו

      אנחנו נוהגים ללמוד בבתי הספר את מהלכי ההיסטוריה "הגדולים"... ולתת להם "פרשנות הגיונית" של תהליכים חברתיים למינהם...

      כשבעצם - הכל בנוי ממקרים קטנים עד כדי מזעריים...

      ארכיון

      פרופיל

      מיסיס הייד
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין