ד"ר מיכאל דור, מנהל היחידה לקנאביס רפואי, אמר, כי בישראל יש 17,000 מטופלים בקנאביס רפואי, ובכל יום מקבלות כ- 300 בקשות חדשות לרשיון. על כל רשיון הוא חותם בעצמו 
 

בואו חשבון
 

אם כל יום מגיעות 300 בקשות חדשות לקנאביס רפואי, כמובן על פי המלצת הרופא המטפל של המבקש, אז במהלך חודש של 20 ימי עבודה, מגיעות 6,000 בקשות, ובמהלך 3 חודשים (בניכוי חגים, ימי אבל, שופר, דגל, המנון, ימי זיכרון, וצום גדליהו) מוגשות 17,000 בקשות. תזכורת יש "רק" 17,000 בעלי רשיון.  
 

לפני שנה מסרה יעל גרמן, כי יש 14,000 בעלי רשיון לקנאביס רפואי, ועתה מתברר שמספרם עלה ל- 17,000, כלומר נוספו 3,000 חולים בעלי רשיון במהלך כל השנה האחרונה. לפי חשבון פשוט, 6,000 בקשות לחודש כפול 12 חודשים הם 72,000 בקשות, שמהן אושרו רק 3,000 כלומר כ- 4%.  
 

ומה עם היתר?
 

לפי חשבון זה, אם לא טעיתי בכפל ובחילוק, דוחה ד"ר מיכאל דור 96% מהבקשות. חולים אלה לא מקבלים קנאביס, בניגוד להמלצת הרופא המטפל שלהם, אלא אצבע משולשת מהקומיסר של שרת הבריאות. 
 

מהי הסמכות החוקית של הדוקטור הנכבד, בעל המשכורת השמנה, לדחות - ולו המלצה אחת של הרופא המטפל? 
 

אין לו סמכות כזו, משום שאין שום תרופה, ואין שום "סם מסוכן", כהגדרתו בפקודת הסמים המסוכנים, שרופא כלשהו, אשר אינו הרופא המטפל, רשאי לבטל מרשם רפואי, שניתן בידי הרופא המטפל. 
 

כל חולה זכאי לבחור את הרופא המטפל שלו, אבל בכאוס שיצר משרד הבריאות, ניתן לפגוע בזכויות החוקיות של החולה, בניגוד לחוק הבריאות הממלכתי ובניגוד לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. 
 

אז מהו מעמדו של הדוקטור הנכבד, אם הוא אינו "הרופא המטפל" של החולה, שמתחנן לקבל את התרופה למחלתו ולכאביו?  
 

הוא "הרופא המטפל" של שרת הבריאות יעל גרמן, אשר מינתה אותו להיות "הרופא המטפל" של עם ישראל.  
 

3 הצעות חוק להפסקת ההתעללות של גרמן בחולים מונחות על שולחן הכנסת. אני מאחל לכל חבר כנסת שירים את ידו כנגד הצעות חוק אלה, שיאריך ימים ושנים, ושיזדקק לקנאביס רפואי בכל יום שנותר לו לחלות ולסבול על פני האדמה.