כותרות TheMarker >
    ';

    שלטון היצרים

    כסף, סקס, יצר הקיום, נקמנות, אהבה, שנאה, רגשות, כל אלה מניעים את העולם.
    זה נושא הספר השני שלי שלטון היצרים.
    כסופרת , בנקאית, אשה ואם החיה במספר ממדים
    שונים אך משלימים אכתוב על היצרים המניעים
    את כולנו וגורמים לנו לפעול. בעיקר מנסיוני האישי.



    כבר לא ילד של אמא...

    72 תגובות   יום שני, 4/2/08, 21:18

    אתה מסתכל עלי בעיניים הריקות שלך ולא מזהה אותי.

    התמונה הזאת לא יוצאת לי מהראש. אני אוחזת בך חזק

    וצועקת "אני אמא" אתה מסתכל עלי מתוך הלבן של העיניים

    שלך, אבל לא מגיב. מתוך מיטת האישפוז ב"טיפול הנמרץ",

    משותק, תצעק מילים חסרות פשר. רק אחר כמה חודשים,

    כאשר תוכל לדבר, תספר לי שרציתי להגיד לי לעזור לך

    להתאבד.

     

    ואמרו לי שיהיה שיני אישיותי.

     

    ועכשו אתה מתעקש לעשות הכל לבדך. לצבוע את החדר שלך,

    לנקות אותו, לקפל את הבגדים שלך, לסדר את הארון שלך.

    כבר לא שולח לי אס.אמ.אסים מהחדר שלך לסלון....כבר לא

    מבקש שאמזוג לך קולה או אכין לך כריכים....

     

    מנשק אותי כשאנחנו נפגשים במטבח. מדבר איתי, עונה

    לטלפונים שלי.

     

    לא הכינו אותי לזה. להתבגרות שלך בבת אחת. להתכנסות

    שלך בעצמך, לרצון שלך להוכיח לעולם כולו ובעיקר לעצמך,

    שאתה עצמאי, שאתה יכול.

     

    לא הכינו אותי לשיני האישיותי שאני אצטרך לעבור. לא אמרו,

    לא הסבירו שזה מה שאתה תרגיש.

     

    לא ידעתי ככשתחזור כבר לא תהייה הילד של אמא.

    כי עכשו זאת המלחמה שלך.

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (71)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        16/2/08 22:31:

      אילנית יקרה,

      ילדים תמיד נשארים ילדים של אמא....

      עכשו הוא חייב להוכיח לעולם ולעצמו שהוא התגבר...

      ואני מקבלת ומבינה את השינוי.

      תודה על הביקור.

      שבוע מקסים.

      צטט: e-lanit 2008-02-16 19:01:35

       

       

      הוא תמיד ישאר הילד של אימא :)))

      רק שהוא ילד גדול של אימא...

       

      את מלכה אמיתית - מדהים מה שהזמן עושה הא?...

       

      מרגש לקרוא את הרגישות שלך אליו - ואיך הוא יוכל להפסיק להיות הילד של אימא?...

      לעולם לא :))) יק שהוא צריך קצת להרגיש עצמאי, ואולי זו הדרך שלו לומר לך תודה,

      שלא צריך יותר שיעשו בשבילו...

       

      חיבוק גדול ושבוע נפלא.

      אילנית

       

        16/2/08 19:01:

       

       

      הוא תמיד ישאר הילד של אימא :)))

      רק שהוא ילד גדול של אימא...

       

      את מלכה אמיתית - מדהים מה שהזמן עושה הא?...

       

      מרגש לקרוא את הרגישות שלך אליו - ואיך הוא יוכל להפסיק להיות הילד של אימא?...

      לעולם לא :))) יק שהוא צריך קצת להרגיש עצמאי, ואולי זו הדרך שלו לומר לך תודה,

      שלא צריך יותר שיעשו בשבילו...

       

      חיבוק גדול ושבוע נפלא.

      אילנית

        10/2/08 06:55:

      ציונה יקרה

      תודה על החיבוק.

      שבוע טוב.

      צטט: אני פה בשבילך... 2008-02-10 06:10:27

      לבנה יקרה,

      אני איתך ומחזיקה לך אצבעות להיות חזקה...

      גיל ההתבגרות הוא לא פשוט...את רוצה לתת את המקסימום

      והוא רוצה להיות עצמאי-..

      שולחת לך חיבוק מלב אל לב,

      באהבה, ציונה

      לא הכינו אותי לשיני האישיותי שאני אצטרך לעבור. לא אמרו,

      לא הסבירו שזה מה שאתה תרגיש.

      לא ידעתי ככשתחזור כבר לא תהייה הילד של אמא.

      כי עכשו זאת המלחמה שלך.

       

        10/2/08 06:10:

      לבנה יקרה,

      אני איתך ומחזיקה לך אצבעות להיות חזקה...

      גיל ההתבגרות הוא לא פשוט...את רוצה לתת את המקסימום

      והוא רוצה להיות עצמאי-..

      שולחת לך חיבוק מלב אל לב,

      באהבה, ציונה

      לא הכינו אותי לשיני האישיותי שאני אצטרך לעבור. לא אמרו,

      לא הסבירו שזה מה שאתה תרגיש.

      לא ידעתי ככשתחזור כבר לא תהייה הילד של אמא.

      כי עכשו זאת המלחמה שלך.

        9/2/08 13:14:

      ג'ו מ,

      עצוב ויחד עם זאת הכיוון חיובי ומעודד.

      תודה על הביקור.

      שבת נפלאה.

      צטט: ג'ו מ 2008-02-09 09:59:27

      מצד אחד קצת עצוב, אך יחד עם זאת מאוד מעודד.

      בהצלחה בהמשך.

       

        9/2/08 13:12:

      זה נכון שזה היה תהליך מבגר ומפתח.

      ככל שהיה קשה וכואב...

      ממרחק הזמן, כמובן שהוא יראה גם את התועלות.

      תודה על החיבוק הוירטואלי.

      שבת נפלאה.

      צטט: סמדרים@ 2008-02-09 01:14:31

      לבנה היקרה,

      את מדהימה אותי מפוסט לפוסט,

      מגלה בכל פעם, חלק חדש.

      הפעם גיליתי את האומץ שיש בך. .

       

      אין הרבה מה להגיד, רק הזמן יעשה את שלו..

      אבל אני חושבת שבעוד כמה שנים, הבן שלך

      יוכל להסתכל על התקופה הזו ולדעת שזו הייתה

      נקודה משמעותית- נקודה שבה הוא התבגר, גדל והתפתח.

       

      שולחת לך חיבוק ווירטואלי... מחייך

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

        9/2/08 13:12:

      קדרית,

      תודה על העידוד.

      אמן שהילד יהיה רק בריא.

      הוא באמת מתוק (- :

      שבת מקסימה.

      צטט: הקדרית 2008-02-08 23:20:33

      לבנה

      את נדרשת לעמוד במקום שרק חזקים יכולים לו..

      שהילד המתוק שלך יהיה רק בריא.

      אין מילים..דמעות...!

       

        9/2/08 13:09:

      תודה על החיבוק.

      מקווה שאנחנו בדרך הנכונה (- :

      צטט: קאיה 2008-02-08 23:16:17

      מחזיקה לכם אצבעות

      ומחבקת אותך חזק

       

        9/2/08 13:09:

      אכן הילדים הם לא שלנו כי אם של החיים...

      והם לוקחים כיוונים שונים...

      עכשיו הכיוון חיובי ואני מקווה לטוב.

      תודה על התגובה.

      שבת מקסימה.

      צטט: החתולה מהכיכר 2008-02-08 23:01:22

          הילדים נוטים להשתנות גם בלי שיקרו להם מאורעות דרסטיים בחיים. זה קורה רק מעצם הגדילה וההתבגרות.

          הנה אמא שלי מתעצבנת ממני המון כי אני שונה מדי ממנה באופי, דומה לאבא יותר.  ובטח שאינני הילדה הקטנה שהיא גידלה בזמנה. כנראה שהיא מתקשה לראות בי אישיות אחרת.

       

        9/2/08 09:59:

      מצד אחד קצת עצוב, אך יחד עם זאת מאוד מעודד.

      בהצלחה בהמשך.

        9/2/08 01:14:

      לבנה היקרה,

      את מדהימה אותי מפוסט לפוסט,

      מגלה בכל פעם, חלק חדש.

      הפעם גיליתי את האומץ שיש בך. .

       

      אין הרבה מה להגיד, רק הזמן יעשה את שלו..

      אבל אני חושבת שבעוד כמה שנים, הבן שלך

      יוכל להסתכל על התקופה הזו ולדעת שזו הייתה

      נקודה משמעותית- נקודה שבה הוא התבגר, גדל והתפתח.

       

      שולחת לך חיבוק ווירטואלי... מחייך

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

        8/2/08 23:20:

      לבנה

      את נדרשת לעמוד במקום שרק חזקים יכולים לו..

      שהילד המתוק שלך יהיה רק בריא.

      אין מילים..דמעות...!

        8/2/08 23:16:

      מחזיקה לכם אצבעות

      ומחבקת אותך חזק

        8/2/08 23:01:

          הילדים נוטים להשתנות גם בלי שיקרו להם מאורעות דרסטיים בחיים. זה קורה רק מעצם הגדילה וההתבגרות.

          הנה אמא שלי מתעצבנת ממני המון כי אני שונה מדי ממנה באופי, דומה לאבא יותר.  ובטח שאינני הילדה הקטנה שהיא גידלה בזמנה. כנראה שהיא מתקשה לראות בי אישיות אחרת.

        8/2/08 22:44:

      סמדר יקרה,

      תודה על ההצעה שלך. אני מקווה שאנחנו בכיוון חיובי של בניה.

      אהבה אכן היא התרופה הכי טובה.

      לא אהסס לפנות אליך.

      נשיקות

      שבת שלום.

       

      צטט: חבצלת בעיר 2008-02-08 21:19:53

      לבנה

      תודה על השיתוף

      מרגש,

      איזו אשה אמיצה.

      מתפללת עבורך שתהייה לך אמונה גדולה,

      שהכל לטובה,

      שאלוהים אתך.

      שולחת לך ,תקווה גדולה,

      אהבה,וכוחות נפש,

      אכן אהבה ,מרפאה.

      חיבוק גדול.

      את מוזמנת לפנות אלי,

      אשמח להיות בשבילך ובשבילו.

       

        8/2/08 21:19:

      לבנה

      תודה על השיתוף

      מרגש,

      איזו אשה אמיצה.

      מתפללת עבורך שתהייה לך אמונה גדולה,

      שהכל לטובה,

      שאלוהים אתך.

      שולחת לך ,תקווה גדולה,

      אהבה,וכוחות נפש,

      אכן אהבה ,מרפאה.

      חיבוק גדול.

      את מוזמנת לפנות אלי,

      אשמח להיות בשבילך ובשבילו.

        8/2/08 17:52:

      אסתי יקרה,

      תודה על התגובה, המחמאות והכוכב.

      שבת נפלאה.

      צטט: אסתי. 2008-02-08 17:23:51

       

      מעבר לכתיבה המרתקת שלך, את אישה כנה ואמיצה ועל כך תבורכי.

      אמא זו הוויה בלבד, לבניקה. זו לא יישות.

      ילדים אינם שייכים לנו או לאיש כפי שאנחנו לא.

      אם מבינים את התזה הזו במישור הפילוסופי, זה קל יותר.

      שבת שלום אהובה.

       

        8/2/08 17:35:

      ליאור יקרה,

      תודה על התגובה והכוכב.

      שבת נפלאה.

      צטט: ליאור רועי 2008-02-08 17:16:02

      לבנוש, עכשיו נשאר לך להיות אמא מהצד הגאה של המשוואה :-)

       

        8/2/08 17:23:

       

      מעבר לכתיבה המרתקת שלך, את אישה כנה ואמיצה ועל כך תבורכי.

      אמא זו הוויה בלבד, לבניקה. זו לא יישות.

      ילדים אינם שייכים לנו או לאיש כפי שאנחנו לא.

      אם מבינים את התזה הזו במישור הפילוסופי, זה קל יותר.

      שבת שלום אהובה.

        8/2/08 17:16:
      לבנוש, עכשיו נשאר לך להיות אמא מהצד הגאה של המשוואה :-)
        8/2/08 11:04:

      יהודית

      תודה על תגובתך המרגשת.

      אנחנו בתהליך של בניה ואנ מרגישה הרבה יותר חזקה.

      שבת שלום.

      צטט: יהודית מליק-שירן 2008-02-07 01:01:46

      ריגשת אותי מאוד בפוסט הזה

      והוא קשה ולא קל

      אך אני מגלה,למרות התכנים הכואבים הנבטים אל עיניי ,אני מגלה רצון עז לשמר על הקיים

      ולהתחדש בכוחות נפש חזקים. את אישה אמיצה אם שיתפת אותי בכאב האישי הזה.

      תודהנשיקה

       

      ריגשת אותי מאוד בפוסט הזה

      והוא קשה ולא קל

      אך אני מגלה,למרות התכנים הכואבים הנבטים אל עיניי ,אני מגלה רצון עז לשמר על הקיים

      ולהתחדש בכוחות נפש חזקים. את אישה אמיצה אם שיתפת אותי בכאב האישי הזה.

      תודהנשיקה

        6/2/08 17:26:

      דפנה יקרה,

      לאור הנסיבות הפרידה אינה קלה...

      ומה שאמור היה להיות תהליך טבעי, הפך אצלנו למעבר חד...

      אבל זה סימן טוב והכיוון הוא חיובי.

      תודה על התגובה והכוכב.

      ערב טוב.

      צטט: ד פ נ ה 2008-02-06 11:27:14

      ובנוסף, לבנה, אחרי כזו תקופה

      את רוצה להיות אמא יותר מאי פעם

      זה כל כך טבעי

      והפרידה מהילדים שלנו, רהי זה סוג של פרידה, לעולם איננה קלה

      על אחת כמה וכמה במקרה הזה שלכם.

      אבל זה סימן טוב, נכון?

       

       

       

        6/2/08 17:24:

       ליאה יקרה

      כך כך נכון שחיכיתי לזה...אבל לא ציפתי שזה יקרה בכאלה נסיבות...

      הכיוון חיובי ואני מצפה לטוב...

      תודה על הביקור.

       

      צטט: צלילי הלב 2008-02-06 09:28:26

      ולפעמים אני חושבת שכל כך אנחנו מאחלים לרגע הזה...

      שהם יפסיקו להיות ילדים  של אמא,

      ולעיתים זה קורה ביום אחד ,

      אכן תיעוד מצמרר של ההתבגרות,

      תודה לבנה

       

        6/2/08 11:27:

      ובנוסף, לבנה, אחרי כזו תקופה

      את רוצה להיות אמא יותר מאי פעם

      זה כל כך טבעי

      והפרידה מהילדים שלנו, רהי זה סוג של פרידה, לעולם איננה קלה

      על אחת כמה וכמה במקרה הזה שלכם.

      אבל זה סימן טוב, נכון?

       

       

        6/2/08 09:28:

      ולפעמים אני חושבת שכל כך אנחנו מאחלים לרגע הזה...

      שהם יפסיקו להיות ילדים  של אמא,

      ולעיתים זה קורה ביום אחד ,

      אכן תיעוד מצמרר של ההתבגרות,

      תודה לבנה

        6/2/08 07:58:

      טאקילה,

      תודה.

      תודה על הכוכב.

      בוקר טוב.

      צטט: טאקילה 2008-02-06 03:54:00

       

      מסמך עוצמתי, הזדהתי עם כל מילה ומילה,

      ההתבגרות הזו מתלהמת להם מכל נקבובית.

      התברכתי בשלושה, וכולם בגיל המחוצ'קן.

       

      כוכב.

       

      תודה.

       

        6/2/08 07:57:

      זמרלק

      תודה על שאת איתי.

      צטט: zarmelak 2008-02-06 01:13:01

       

      צטט: levana feldman 2008-02-05 19:03:03

      תודה על הביקור.

      צטט: zarmelak 2008-02-05 13:55:54

      woow
      ---------

      עכשיו שאני יכולה לכתוב לך בעיברית
      רציתי לומר שריגשת אותי המון המון המון
      צמרמורות עברו לי בכל הגוף
      רק לחשוב על כל הסיוט שהיית צריכה לעבור
      איך אני שמחה שזה הכל מאחורייך !

       

       

       

        6/2/08 07:57:

      ברביבר,

      התהליך הזה בעקבות הטראומה לא פשוט....

      תודה על האיחולים והברכות.

      תודה על התגובה והכוכב.

      בוקר טוב.

      צטט: ברביבר 2008-02-06 01:46:40

      תהליך לא פשוט הוא לשחרר את ילדינו הבוגרים מאחיזתנו על אחת כמה וכמה כשמדובר בילד אחרי טרואמה שכזו. הרצון שלו להתמודד לבד ולהגיע לעצמאות מצביעה על כוחו ועל כך עליך לברך. מאחלת לך ולו התמודדות כמה שיותר קלה עם קשיי ההסתגלות וההתאקלמות מחדש ובטוחה שהוא יודע שיש לו על מי לסמוך אם יהיה צורך.

      חיבוק! *

       

       

        6/2/08 07:55:

      מניה יקרה,

      צודקת. מלחמה ואהבה עושים הכל כדי לנצח.

      תודה

      נשיקות

      בוקר טוב.

      צטט: mania-nim 2008-02-05 20:16:05

      לבנה יקרה,

      במלחמה כמו באהבה,

      עושים הכל כדי לנצח.

      הניחי לו לעשות את זה בדרכו...

      עדיף שכך...

      נשיקות.

       

        6/2/08 03:54:

       

      מסמך עוצמתי, הזדהתי עם כל מילה ומילה,

      ההתבגרות הזו מתלהמת להם מכל נקבובית.

      התברכתי בשלושה, וכולם בגיל המחוצ'קן.

       

      כוכב.

       

      תודה.

        6/2/08 01:46:

      תהליך לא פשוט הוא לשחרר את ילדינו הבוגרים מאחיזתנו על אחת כמה וכמה כשמדובר בילד אחרי טרואמה שכזו. הרצון שלו להתמודד לבד ולהגיע לעצמאות מצביעה על כוחו ועל כך עליך לברך. מאחלת לך ולו התמודדות כמה שיותר קלה עם קשיי ההסתגלות וההתאקלמות מחדש ובטוחה שהוא יודע שיש לו על מי לסמוך אם יהיה צורך.

      חיבוק! *

       

        6/2/08 01:13:

       

      צטט: levana feldman 2008-02-05 19:03:03

      תודה על הביקור.

      צטט: zarmelak 2008-02-05 13:55:54

      woow
      ---------

      עכשיו שאני יכולה לכתוב לך בעיברית
      רציתי לומר שריגשת אותי המון המון המון
      צמרמורות עברו לי בכל הגוף
      רק לחשוב על כל הסיוט שהיית צריכה לעבור
      איך אני שמחה שזה הכל מאחורייך !

       

       

        5/2/08 20:16:

      לבנה יקרה,

      במלחמה כמו באהבה,

      עושים הכל כדי לנצח.

      הניחי לו לעשות את זה בדרכו...

      עדיף שכך...

      נשיקות.

        5/2/08 19:03:

      תודה על הביקור.

      צטט: zarmelak 2008-02-05 13:55:54

      woow
      ---------

       

        5/2/08 19:01:

      אביה

      נקווה לימים טובים ולבנים.

      תודה על התגובה.

      צטט: אביה אחת 2008-02-05 13:45:19

      לבנה יקרה 

      חושבת שזו לי פעם ראשונה שנכנסתי לבלוג שלך

      מילותייך נוגעות כל כך -

      לימים טובים ולבנים

      מלב -

      אביה

       

        5/2/08 19:00:

      איימי  לי,

      נכון שתמיד נשאר אמא ובן....

      תודה על התגובה והמחמאות.

      צטט: איימי - לי 2008-02-05 13:03:18

      מרגש ונפלא ..

      הוא כבר לא "ילד של אמא" אבל תמיד יהיה "של אמא" ועל כך היי מאושרת, כי הגיע הזמן שלו להיות תלוי בעצמו.. זאת הכנה מצויינת לחיים כבוגר.

      אין לי ספק שכך או כך את אמא נפלאה!

       

       

        5/2/08 19:00:

      מאי יקרה

      נקווה שמעכשו נצמח ונלך לקראת הטוב...

       תודה על התגובה.

      צטט: ~wings~ 2008-02-05 12:37:01

       

       

       

      מרגשת.. ועכשיו תגדלו מתוך הלחוד אל היחד,

      כבר לא ילד של אמא - כבר שני אנשים בוגרים, לומדים

      מתוך הלמידה יבואו דברים חדשים, טובים יותר

      מעשירים ומצמיחים.

      עכשיו קצת קשה ההבנה, אבל אני מאמינה שילמדו בך ובו דברים טובים.

       

       

        5/2/08 18:58:

      נורית יקרה

      תודה על התגובה המרגשת.

      נקווה שמעכשו יהיה רק טוב...

       }{

      צטט: whiteangel 2008-02-05 12:21:13

      מצומררת כולי כשקוראת את זה, פשוט מצומררת.

       

      אשה נפלאה את, לבנה אהובה

       

        5/2/08 18:55:

      פרח יקרה,

      תודה על התגובה המרגשת והעידוד.

      נכון שתמיד נשאר אמא ובן...

      }{

      צטט: פרח האביב 2008-02-05 08:32:55

      לבנה אמיצה שלי... ולילד של אמא שהוא אמיץ לא פחות..

       

      דווקא  ובגלל וגם כך או כך.. הוא לעולם יהיה ילד של אמא..

      ואת, לעולם תהיי האמא של...

      נפלא, פשוט נפלא... להרגיש את האומץ המשותף הזה של שניכם

      ואת ההערכתכם הרבה הניכרת זו מהתנהגותו של זה

       

      }{

       

       

       

       

       

        5/2/08 18:54:

      ילד אמיץ וחזק.

      מקווה שיחזור לאיתנו.

      תודה על התגובה המרגשת שלך.

      צטט: taya1 2008-02-05 08:13:56

      ריגשת אותי.

      ילד אמיץ וחזק יש לך לבנה. גיבור.

       

        5/2/08 13:55:
      woow
      ---------
        5/2/08 13:45:

      לבנה יקרה 

      חושבת שזו לי פעם ראשונה שנכנסתי לבלוג שלך

      מילותייך נוגעות כל כך -

      לימים טובים ולבנים

      מלב -

      אביה

        5/2/08 13:03:

      מרגש ונפלא ..

      הוא כבר לא "ילד של אמא" אבל תמיד יהיה "של אמא" ועל כך היי מאושרת, כי הגיע הזמן שלו להיות תלוי בעצמו.. זאת הכנה מצויינת לחיים כבוגר.

      אין לי ספק שכך או כך את אמא נפלאה!

       

        5/2/08 12:37:

       

       

       

      מרגשת.. ועכשיו תגדלו מתוך הלחוד אל היחד,

      כבר לא ילד של אמא - כבר שני אנשים בוגרים, לומדים

      מתוך הלמידה יבואו דברים חדשים, טובים יותר

      מעשירים ומצמיחים.

      עכשיו קצת קשה ההבנה, אבל אני מאמינה שילמדו בך ובו דברים טובים.

       

        5/2/08 12:21:

      מצומררת כולי כשקוראת את זה, פשוט מצומררת.

       

      אשה נפלאה את, לבנה אהובה

      לבנה אמיצה שלי... ולילד של אמא שהוא אמיץ לא פחות..

       

      דווקא  ובגלל וגם כך או כך.. הוא לעולם יהיה ילד של אמא..

      ואת, לעולם תהיי האמא של...

      נפלא, פשוט נפלא... להרגיש את האומץ המשותף הזה של שניכם

      ואת ההערכתכם הרבה הניכרת זו מהתנהגותו של זה

       

      }{

       

       

       

       

        5/2/08 08:13:

      ריגשת אותי.

      ילד אמיץ וחזק יש לך לבנה. גיבור.

        5/2/08 07:20:

      יונית.

      לא פשוט.

      תודה על התגובה.

      בוקר טוב.

      צטט: יונית א 2008-02-05 07:17:27

      נתת לי בוקס בבטן הרכה.

      קשה.

       

       

        5/2/08 07:17:

      נתת לי בוקס בבטן הרכה.

      קשה.

       

        5/2/08 07:18:

      לא פשוט.

      תודה על התגובה והכוכב.

      בוקר טוב.

      צטט: באה 2008-02-05 06:41:45

      עוצמת הרגשות אז, ועכשיו, שתיארת השאירו אותי עם תחושות עמוקות ללא מילים..

       מאחלת לכם רק טוב וכוכב לחיזוק:)

       

        5/2/08 07:17:

      בת יוסף,

      למרות הכאב, לאור הנסיבות, השינויים בדרך לשיקום...

      תודה על האיחולים והברכות.

      בוקר טוב.

      צטט: בת יוסף 2008-02-05 06:30:12

      קשה מאד לצפות מבחוץ על מלחמה לעצמאות של בן אהוב.

      קשה לא להתערב. להבחין בשינויים ולדעת שזו המלחמה שלו ולך אין מה להתערב. אבל, השינויים שאת מתארת חיוביים ומצביעים על צמיחה שטובה לו. מאחלת בריאות והצלחה בדרכו.

       

        5/2/08 07:15:

      חנוך יקר,

      השינויים פיתאומיים וחדים ולכן גם כואבים.

      תודה.

      בוקר טוב.

      צטט: איירבוס-max 2008-02-05 06:02:52

      גם שינויים כאלה

      (והלוואי שיהיו רק כאלה!)

      דורשים הכנה

      והמון

      אהבה!

      נשיקה

       

        5/2/08 07:14:

      ג'קי יקירי,

      תודה על החיבוק.

      מחבקת חזרה.

      בוקר טוב.

      צטט: jack 2 2008-02-05 05:36:42

      לבנה יקירתי

      אני מחזיק לכם אצבעות .

       

      שינויים כדרך ,ובדרך החיים .

      חיבוק חזק יקרה

       

        5/2/08 07:14:

      דימיונית,

      נכון שבמקרה זה אין מה לעשות אלא לתת לו להתמודד.

      זאת הבחירה שלו והדרך שלו במלחמה שלו.

      תודה על החיבוק.

      בוקר טוב.

      צטט: *הדימיונית* 2008-02-05 01:11:35

       

      לבנה, הרגשתי מחנק בגרון, קטע חזק,

      אין מה לעשות לפעמים צריך להשלים ללוות

      תהליכים יד ביד, או להתבונן מהצד, יש לו אישיות משלו, צרכים משלו

      דברים שהוא צריך לעבור עם עצמו לבד...

      לא תמיד לגונן זה נכון, זה בהחלט חלק

      מהריפוי, לא קל,

       

      חיבוק

       

        5/2/08 07:14:

      פנינה,

      לא קל, כי קרה בפתאומיות ובנסיבות קשות.

      תודה שאת מחזיקה אצבעות.

      בוקר טוב.

      צטט: *כוכבית* 2008-02-05 00:17:57

      לא קל, אבל בסוף כולנו מפסיקים להיות הילדים של אמא..

      מחזיקה אצבעות.

       

        5/2/08 07:13:

      עדינה,

      את צודקת. אם כי לא קל לי לאור הנסיבות....

      כל ילד בקצב שלו, יוצא מהקן לחיים ולהתמודדות...

      תודה על התגובה.

      יום נפלא.

      צטט: *עדינה* 2008-02-04 22:37:34

       

      לבנה יקרה,

      צריך לשחרר את הילדים, כל אחד בשלב אחר וכל אחד בעקבות סיפור אחר.

      עד שלא יתנסו בעצמם, לא יבינו את המשמעות של "אמרתי לך" (לפעמים עם אצבע מתנדנדת מול הפנים).

      זה לא קל לאמא שתמיד רוצה לגונן, אבל זה מתחייב.

      עצם העובדה שאת יודעת שצריך לשחרר - כבר שיחררת.

      "עוף גוזל, חתוך את השמיים" ...

      אוהבת ומחבקת. עדינה

       

       

       

        5/2/08 06:41:

      עוצמת הרגשות אז, ועכשיו, שתיארת השאירו אותי עם תחושות עמוקות ללא מילים..

       מאחלת לכם רק טוב וכוכב לחיזוק:)

        5/2/08 06:30:

      קשה מאד לצפות מבחוץ על מלחמה לעצמאות של בן אהוב.

      קשה לא להתערב. להבחין בשינויים ולדעת שזו המלחמה שלו ולך אין מה להתערב. אבל, השינויים שאת מתארת חיוביים ומצביעים על צמיחה שטובה לו. מאחלת בריאות והצלחה בדרכו.

        5/2/08 06:02:

      גם שינויים כאלה

      (והלוואי שיהיו רק כאלה!)

      דורשים הכנה

      והמון

      אהבה!

      נשיקה

        5/2/08 05:36:

      לבנה יקירתי

      אני מחזיק לכם אצבעות .

       

      שינויים כדרך ,ובדרך החיים .

      חיבוק חזק יקרה

        5/2/08 01:11:

       

      לבנה, הרגשתי מחנק בגרון, קטע חזק,

      אין מה לעשות לפעמים צריך להשלים ללוות

      תהליכים יד ביד, או להתבונן מהצד, יש לו אישיות משלו, צרכים משלו

      דברים שהוא צריך לעבור עם עצמו לבד...

      לא תמיד לגונן זה נכון, זה בהחלט חלק

      מהריפוי, לא קל,

       

      חיבוק

        5/2/08 00:17:

      לבנה

       

      האינסטינקט האמהי שלנו לגונן  ולעטוף.

      קשה לעמוד מהצד ולראות את ההתמודדות היום-יומית

      אך זה חלק מהצמיחה ,חלק נכבד מהריפוי וחזרה לשגרה.

       

      חיבוק לעדוד

      לך ולבנך

       

      פנינה

        5/2/08 00:17:

      לא קל, אבל בסוף כולנו מפסיקים להיות הילדים של אמא..

      מחזיקה אצבעות.

        4/2/08 22:37:

       

      לבנה יקרה,

      צריך לשחרר את הילדים, כל אחד בשלב אחר וכל אחד בעקבות סיפור אחר.

      עד שלא יתנסו בעצמם, לא יבינו את המשמעות של "אמרתי לך" (לפעמים עם אצבע מתנדנדת מול הפנים).

      זה לא קל לאמא שתמיד רוצה לגונן, אבל זה מתחייב.

      עצם העובדה שאת יודעת שצריך לשחרר - כבר שיחררת.

      "עוף גוזל, חתוך את השמיים" ...

      אוהבת ומחבקת. עדינה

       

       

        4/2/08 22:05:

      שרי יקרה,

      מסכימה איתך שלמרות הכיוון החיובי...זה לא קל...

      תודה על העידוד והחיזוקים...

      ערב טוב.

      צטט: sherry refael 2008-02-04 22:04:13

      חויה לא קלה מכל הכוונים. גם לפני וגם השנויים שאחרי.

       ישר כוח, והמון בריאות והחלמה,  גם לבן וגם לאמא

       שלך אוהבת שרי

       

        4/2/08 22:04:

      חויה לא קלה מכל הכוונים. גם לפני וגם השנויים שאחרי.

       ישר כוח, והמון בריאות והחלמה,  גם לבן וגם לאמא

       שלך אוהבת שרי

        4/2/08 21:59:

      כמו שהבנת עכשו הכיוון חיובי...

      אבל השינויים מאוד גדולים ואני צריכה להסתגל...

      תודה על הברכות והעידוד.

       

      צטט: טקסטואלית 2008-02-04 21:54:54

      את מתארת שינויים חיוביים של שיקום, ריפוי, ריפוי במישורים רבים, התקדמות למצב של עצמאות. מאחלת לו הרבה שנים בריאות של עצמאות ולשניכם הרבה שנות אהבה.

       

        4/2/08 21:54:

      את מתארת שינויים חיוביים של שיקום, ריפוי, ריפוי במישורים רבים, התקדמות למצב של עצמאות. מאחלת לו הרבה שנים בריאות של עצמאות ולשניכם הרבה שנות אהבה.

        4/2/08 21:38:

      אורית יקרה,

      לא ידעתי למה התכוונו...

      עכשו אני מבינה שזאת הדרך שלו להתמודד.

      להוכי לעולם ובעיקר לעצמו.

      אני כמובן מקבלת את זה, אבל עם הרבה כאב.

      תודה .

      חיבוק.

      צטט: אור-ית 2008-02-04 21:34:47

      שינוי התנהגותו טבעית והכרחית לתהליך הריפוי .

      זו דרכו בהתמודדות , בכוחות חדשים .

       כהורים לא קל לנו בשינויים .

       להבין ולקבל את הבחירות .

      ב ה צ ל ח ה .

      :)

       

       

        4/2/08 21:34:

      שינוי התנהגותו טבעית והכרחית לתהליך הריפוי .

      זו דרכו בהתמודדות , בכוחות חדשים .

       כהורים לא קל לנו בשינויים .

       להבין ולקבל את הבחירות .

      ב ה צ ל ח ה .

      :)

       

      ארכיון

      פרופיל

      levana feldman
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין