0

15 תגובות   יום שלישי, 27/5/14, 15:46

 

 

 

עוד מעט עוד דקה 

אי שם תתבודד, בקו צל תתעטף. 

מאורות עיניך ישקו עומק, מכובדם דמעות יפלו, 

כוחותיך יכלו. 

עבר יצוף בעלטה, יהי כצל המתעמעם, גודש לבך עצב מטשטש. 

או אז, תבוא חרטה, 

אכזבות ילוו-ך יום 

יעלו על דש לב, ייסרו ימיך. 

עצבות תכסה לילות אילמים


שתזכור?   

באם כן, ינקרו עמוק לבך חרטה, 

סביב עיניך יוסיפו קמטים. 

בתום שלוות ימיך, 

יוותרו עלומיך לצדי הדרכים כפרחים הנבולים, 

יופייך היתום יתפורר בנתיב צערי,


שוב - 

יתאדו בי שנותיך סלע. 

דיי ל-שלושה יובלים, 

עת היית בחדרי כנר זיכרון דולק! 

זה זמן, לאחר שנות אור - 

שבתי ליטול מעמך שלכת, באמתחתי חמה בוערת 

מעם, שנית, פירורים יצקת, 

שלחת בי כסות איוב, ייסורים. - 

נטלת שבריר אמונתי המתחדשת 

תקוותי המתרוקנת קמלה בכמיהתי,  

שוב תרמילי על גבי.

~~~~~~~~~~


עוד מעט, עוד דקה  

אולי הלב...

ירעד.

  


 *כל הזכויות שמורות 

דרג את התוכן: