"איך אני אוהבת את הישראלים האלה שיושבים בחוץ לארץ,גרים שם, נהנים שם, אבל תמיד מדברים על הארץ ועל תל-אביב. על כמה שהארץ לא נוחה לגור בה ולא טובה להינות בה, ועל כמה שאין לה מה להציע.וגם כותבים עליה באופן הכי מובן מאליו שיש, באופן שפורש את הדברים כמו שהם, במילים פשוטות, כאילו הם מתארים נושא יבש - כמו עור יבש- שתקוע להם על העקבים של הרגליים המטופחות מדי שלהם. הם לא חווים את הכאב, את עומק העניין, את הרצון לשינוי. הם פשוט מתארים תמונה, כמו שהם ראו תמונה בפאקינג פייסבוק שלהם, בפאקינג טלוויזיה שלהם. תמונה מסוננת, משופצרת, מרוטשת שמוגשת להם בצלחת הסוהו שלהם, במנות הגורמה, בפאקינג המקום החדש והמוצלח והמשופר שבו הם חיים כרגע.
אני רוצה להגיד להם: פלוץ נפוח. זה מה שאני שומעת.
כן. קשה פה. גם אני משווה ומקללת ואומרת שבאירופה נח יותר, אבל אני כאן. אני כאן כי אני רוצה בית, כי אני רוצה זהות, ובשביל להשיג את זה צריך לעבוד. הכי קל ללכת למשהו שהוא כבר מאורגן ומסודר ומנומס ומלוקק ויפה, ונכון, גם יותר נח. אבל גם זר וגם מנוכר. שברגע אחד יכול להיהפך למכונת רצח אנטי - מה- שאתה- שייך - אליו - באמת."
זה פוסט שהעלתי היום בפייסוק ומיד כשפרסמתי אותו חשבתי על הצדדים האחרים. על כמה שהמצפון שלהם כואב מכל מה שמתרחש במדינה. מהשחיתות, מהעבדים שרוצים להפוך אותנו כשלוקחים מאיתנו את הדברים האלמנטריים ביותר כמו הזכות לחינוך הגון ונכון והזכות לדיור והמצב הכלכלי שעל הפנים וזה שאני בת 28 וגרה אצל ההורים כי אין לי היכולת לשכור דירה בתל אביב ולחיות חיים הגונים ונוחים מבחינה כלכלית, שאני צריכה לספור כל שקל שיוצא לי מהכיס. וזה כואב. וזה נורא. זה נכון שבאירופה יותר נח. יש מקום לנשום.
(יחד עם זאת, אני מעלה את האפשרות לחשוב שבגלל שאין לי היכולת הכלכלית לעבור למדינה אחרת, או לחיות חיים נוחים כמו שאני רוצה זה בגלל מעמדי הכלכלי. שאם הייתי במצב כלכלי אחר, הייתי חושבת אחרת. אבל זה המצב. וזו עוד צורת חשיבה. עוד אני חושבת שאם כבר יש לנו משהו משלנו, איתו צרך לעבוד ואותו צריך לרצות לשפר. )
מצד שני, אני חושבת מה אם לא הייתה לנו מדינה? מה אם היינו באותו מצב בעולם רק בלי מדינה. איך מתקיימים עם אלוהים אחד במדינה שבה האלוהים הוא אחר. איך מתקיימים במקום שבו השפה היא אחת אבל הנטייה היא לשפה אחרת. איך נקשרים לאדמה שהדם שזורם בה הוא של מישהו אחר?
לא יודעת! אני יש לי צורך במשהו משלי. (ועכשיו, זה מצחיק, אבל אני חושבת על כל אלה שבאים להיקבר כאן. יהודים. שחיו רחוק כל חייהם ובאו מרחוק כדי להיקבר כאן.חחח) |