כותרות TheMarker >
    ';

    רשמים מהג'ונגל

    יועץ תקשורת.מתייחס במרבית רשימותי לנושאים מתחום הפוליטיקה, התקשורת והתדמית.
    בבלוג זה אשתף אתכם בתובנות המבוססות לעיתים על היכרות לעיתים בלתי אמצעית, אך גם בהחלט אמצעית, עם החומרים עליהם אכתוב. על אף נאמנותי הרבה ללקחותי, איני מסתפק בייצוג אחרים ולא מוותר על הבעת עמדה על אף רגישות תפקידי.
    http://www.monipr.co.il
    מזה שלוש שנים מתמחה ביעוץ תקשורתי למשרדי עורכי דין ומעניק שירותים לגופים עסקיים ולארגונים חברתיים, בעיקר בתחום הזהות היהודית.
    בשנת 2003 שימשתי מזכ\"ל תנועת שלום עכשיו למשך אפיזודה לא ארוכה ולצערי לא הספקתי לממש את חזוני במסגרת תנועה זו.
    לפני כן שימשתי יועץ תקשורת לרב מיכאל מלכיאור בתפקידיו כסגן שר החוץ ושר לענייני חברה ותפוצות וניהלתי את מטה ההסברה של תנועת מימד בשתי מערכות בחירות.
    בעל ניסיון של כ- 15 שנים בתחום התקשורת. בשנות התשעים הייתי חבר הנהלת מרצ עד שקצה נפשי.
    וכן, אני גם מחזיק בתואר שני בתקשורת פוליטית מטעם אוניברסיטת ת-א (חניכו של הגדול מכולם- פרופ' גדעון דורון).
    וגם בוגר תכנית העמיתים של קולות בלימודי גמרא...
    http://www.monipr.co.il/

    0

    תקשורת ומשפט- מקומם של יחסי הציבור בהליכים משפטיים

    0 תגובות   יום חמישי, 29/5/14, 16:31

    נשיא בית המשפט העליון תוקף יחצנים ולוביסטים שהם מנסים להשפיע על ההליך המשפטי.
    נו? ואז מה אם הם מנסים להשפיע?
    לעיתים קרובות, במיוחד בהליכים בעלי פרופיל ציבורי, יש משמעות גדולה מאד להיבט התקשורתי/ ציבורי שכן ללא קשר לתוצאות ההליך המשפטי, הדימוי הציבורי לא פחות חשוב ואף קובע את המשמעויות של ההליך המשפטי לאורך זמן. בנוסף, לעיתים נתונים בתי המשפט לתעלולים משפטיים. דווקא לדרך הצגת הדברים בתקשורת יכולה להיות השפעה מזקקת.
    בנוסף, ראוי לציין כי לא כל דבר הוא שפיט, ולעיתים צריכה דעת הקהל באמצעות התקשורת להזכיר את זה לשופטים.
    הנסיון לבקר את עורכי הדין ואת יועצי התקשורת הוא לא רק אנכרוניסטי, אלא גם לא דמוקרטי.


    כבר הבעתי דעתי על השימוש במילים מסוימות בגזר הדין של אולמרט. היום אני מופתע לקרוא את כתב ההגנה של השופט דוד רוזן בכנס לשכת עורכי הדין. שלשום נשיא העליון תקף עיתונאים ויחצנים על כך שהם מנסים להשפיע על הליכים משפטיים ואני שואל- איפה האתיקה של השופטים? 
    למה הוא מתראיין לתקשורת על תיק שסיים זה עתה? (בעיני לדבר בכנס פומבי שבו השיב לשאלות, כמוהו להתראיין...
    אם זה לא גלגול עינים מצד מערכת המשפט, אז מה כן?

     

    משרדי מעניק שירותי יעוץ תקשורתי, יחסי ציבור ודוברות למשרדי עורכי דין.

    המשמעות היא שבראש ובראשונה אנו מסייעים ללקוחות שלנו לבנות לעצמם מוניטין. באמצעות יחסי הציבור והפעילות התקשורתית שיווקית הם גם זוכים ללקוחות חדשים.

    חשוב להבין שבארץ מרובת עו"ד, שמונהגת על ידי משפטנים ומרובת משפטים, עורכי הדין יוצרים חדשות. מעבר לנושאים מדיניים ובטחוניים, תמצאו בכל יום בכל כלי תקשורת עשרות ידיעות וכתבות שמעורבים בהן עורכי דין.

    מאבק על נארטיב
    לעיתים מעורבים עוה"ד בהליכים משפטיים שיש להם פרופיל ציבורי מסוים. במקרים מסוימים אנחנו עובדים בצמוד לעורכי הדין- בשירות מזמין העבודה ולעיתים בשירות עורכי הדין.

    לעיתים ההליך המשפטי הוא נדבך במאבק ציבורי, כאשר ההליך המשפטי משמש לנו מעין 'אקשן אייטם' ומינוף. בהקשר זה אני תורם לעיתים את חלקי בניסוח כתבי בית משפט מתוך פזילה לתקשורת.

     

    פעמים מתנהל משפט שהוא לא מאבק ציבורי אלא יותר במישור אישי או מסחרי-אזרחי בין שני צדדים פרטיים או גורמים עסקיים. כאשר מוגשת תביעה, יש לעיתים משמעות לפרסום הפרטים ואנו אמונים על זיקוק הטענות בצורה שתשקף מבחינת הלקוח שלנו את הנושא ואת האינטרס שלו מבחינה מיטבית.
    הפרסום בתקשורת לא נועד בהכרח להשפיע על בית המשפט אלא על בעלי העניין במעגל השני והשלישי ועל הצדדים לאותו סכסוך.
    בסופו של דבר, פרסום תביעה נגד גורם עסקי ועל אחת כמה וכמה ציבורי, אינה דבר נעים מבחינתו שכן מדובר בפרסום שלילי בסך הכל ולעיתים הוא גם ינסה למנוע את הפרסום.
    מצד שני, הדבר יכול לשמש זרז עבורו להגיע לפשרה...


    מעבר לכך, הן עורכי דין והן שופטים אוהבים להתהדר בהצלחות ולכן כאשר יש זכיה או פסק דין מעניין , אנחנו דואגים לפרסומו.
    יש מקרים בהם מופעל משרדי על ידי עו"ד לקידום אייטם מחוץ לכתלי בית משפט כדי לחסוך את ההליך המשפטי.


    שופטים ותקשורת
    שופטים מאד רגישים להלך רוח ציבורי, קשובים לתקשורת. סימנים לכך יש מאז האקטיביזם השיפוטי של ברק ולכך שבית המשפט העליון דן מהר יותר בסוגיות בעלות פרופיל תקשורתי. נוכחתי ביותר מפעם אחת שלטעמי שופט שדן בתיק תקשורתי כתב פסק דין מוטה תקשורתית.

    לפני יותר מ- 5 שנים הבעתי את דעתי במאמר, כי התקשורת כבר חדרה למערכת השיקולים של העליון. כתבתי אז כי בעוד מונחים בפני בגץ מאות תיקים הממתינים לדיון שנים רבות, אנו מוצאים לעיתים מזדמנות את בגץ דן בנושאים שיש להם פרופיל ציבורי גבוה, גם אם הוא יודע שלא תמיד זה מתפקידו. שופטי העליון מודעים היטב לתפקידם בדמוקרטיה הישראלית ומשחקים את המשחק התקשורתי באותה מידה שמערכות אחרות בעלות אינטרס נוהגות.

     

    תקשורת משפט ודמוקרטיה

    אנו חיים במדינה דמוקרטית בה חופש העיתונות וזכות הציבור לדעתם הם נר לרגליה. ביקורת שיפוטית ועצמאות המערכת המשפטית היא חשובה, אולם החלשתה של המערכת הפוליטית היא הפגיעה האמיתית בדמוקרטיה.

    המשפטיזציה ששולטת בשיח הציבורי עיקרה את המערכת הפוליטית והחלישה אותה. ישנם תחומים רבים בהם התערב ביה"מ העליון בשנים האחרונות ובכך טישטש את הגבול בין הרשות השופטת לרשות המבצעת והמחוקקת.

     

    התקשורת היא האיזון הראוי לדעת הקהל והשופטים אינם חפים מרחשי לב הציבור לטוב ולרע.

    אנו נמצאים בעידן חדש שבו התקשורת חדרה מזמן למערכת המשפט, בעידן שבו מחלוקות מושפעות ע"י מהלכים תקשורתיים.


    לסיכום, השימוש שעושים עורכי דין ויחצ"נים בתקשורת הוא מבורך ומטרתו גם לתת לדעת הקהל לשפוט. השופטים מצידם צריכים לעשות משפט צדק אבל גם להיות קשובים למציאות החברתית.

    ישנם נושאים רבים שלא חייבים להגיע להכרעה בבתי המשפט וראוי כי דעת הקהל תשפוט אותם. השימוש במערכה המשפטית הוא כלי בידי הרשויות כשם שהוא כלי בידי האזרחים במסגרת מאבק ציבורי. הדברים רלוונטיים מאד בכל הנוגע לזכות העמידה בבגץ, אבל גם כאשר עומד אדם לדין על סירחון מוסרי כזה או אחר, שלעיתים ראוי כי דווקא דעת הקהל תשפוט אותו ולאו דווקא מערכת המשפט.

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      מוני מרדכי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין