נאמן למקור/דודי רצם.

כשאני כותב ומצייר, אני בורח מחוקי האמנות.

זאת אמירה ידועה שכתבתי, דרכה אני  נשמע רק לקולי הפנימי.

יצרתי חותם אישי המוכר גם במרחב הווירטואלי.

מטבע הדברים – עולים התהיות .

- "במידה  ואסטה מדרכי עקב השפעתם של אנשי מקצוע ומבקרים.
האם אהפוך להיות הצייר שלא ידע את יוסף?
האם כל "יציאת מצרים", יש בה גאולה"?.

את התהיות אני  מעלה באופן סימבולי לפניכם בעזרת רישום.
באיור: אישה מצריה תפוסה חזק ברגלה שנמצאת מתחת לפירמידה.
שתי ידיה פרוסות לצדדים כאשר כל יד מכילה משקל מחשבתי.
מימין, היא אוחזת בדמות של לוחם -אופי ובידיו כליו האימתניים - הנחש והחץ.
משמאל, בתוך סירתה נמצאת עין מפקחת שמנסה לשנות את דעתה לשקול "נתיב" אחר .
האומנם ישנו "נתיב" אחר?!
אפילו אל השמש תהה.
© כל הזכויות שמרות לדודי רצם.