השנה התברכנו בביקור ובהופעה של אמן יוצא דופן. הכוונה היא לא לאבנים המתגלגלות, גם לא לג'סטין טיבמרלייק, אלא כמובן לזמרת נטשה אטלס. הנה תזכורת קטנה למי שהחמיץ. ב-30 שנה האחרונות "מוזיקת עולם" הפכה בהתמדה לאחד הסגנונות המוזיקליים הדומיננטיים. מתוך אותו "עולם" המוזיקה המזרח תיכונית (שלא לומר ערבית) קיבלה משנות ה-90 מקום של כבוד. נטשה אטלס היא אחד האייקונים הידועים של אותו ז'אנר "המזרחי" במוזיקת עולם.
בדרך כלל מוזיקת עולם מאופיינת בשילוב בין צליל אותנטי לבין סגנון מוזיקלי מערבי שיותר נגיש לקהל הצרכנים העולמי. לכן אין זה פלא שחלק גדול מפרסומה של אטלס נעוץ בביצוע ערבי לשירים מערביים (ובביצוע שירים שמלווים פסי קול של סרטים) כמו: I put a spell on you, ne mais quitte pas, One Brief Moment, from russia with love, it's a man world... המוכר ואולי גם המוצלח מביניהם הוא Mon amie la rose.
שילוב הסגנונות שמאפיין את מוזיקת העולם הוא כר פורה לשיתוף פעולה בין יוצרים שונים, ואכן הקריירה של אטלס מאופיינת בהרבה מאוד שיתופי פעולה. בין היתר עם המוזיקאי האלקטרוני ז'אן מישל ז'אר, ואם הכנר הידוע ניג'ל קנדי, הזמרת האירית שינייד אוקונור ועם הלהקה האתנית Transglobal Underground... לקהל הישראלי השיתוף המוכר ביותר הוא הדואט עם גליקרה שנשמע לא מעט בתחנות הרדיו שלנו.
אך לטעמי השיתוף המוצלח ביותר היה עם marc eagleton באלבום הנפלא Foretold in the Language of Dreams. הנה דוגמא:
נטשה ואנחנו: אם כל הכבוד לשירה של נטשה הביקור שלה בארצנו לא היה חורג בהרבה מביקור של "זמר מוצלח" אלמלא הקונטקסט. מדי פעם אנו ניצבים אל מול אמנים מפותחי מצפון שנוזפים בבחירות הפוליטיות שלנו על ידי נשק ההחרמה. והנה מגיעה אלינו זמרת שהיא גם מוסלמית, גם ערביה, גם אייקון של השירה הערבית המתחדשת, ומצפצפת כביכול על מה שנחשב לתקין פוליטית בעולם הערבי. לכן שווה להקשיב לא רק לשירתה אלא גם להסבר שלה מדוע (להבדיל מהמחרימים) היא בחרה להגיע לישראל.
* המילים של נטשה מתוך הבלוג של יובל הראל
מי שירצה יכול לראות גם בשורשים המשפחתיים שלה זיקה לאזורינו. אמנם אמה היא אנגליה שהתאסלמה, אך אביה כפי שנהוג לומר אצלנו הוא חצי מרוקאי, חצי מצרי וחצי פלסטיני. אם התרכובת הזו לא מספיקה מגיע הסבא רבה שהיה איך לא יהודי. אטלס לא מתרגשת מהייחוס המורכב, וטוענת שהיהודים היו נטועים בעולם הערבי כך שזה לא נדיר למצוא ערבים עם שורשים יהודיים. ההתעניינות שלה במה שקורה אצלנו מצאה את ביטוייה בשיר Leysh Nat'arak שהיא כתבה עם חבריה מ-Transglobal Underground . מילות השיר קצת מוכרות (ומעט נדושות) "למה להילחם הרי כולנו דומים”, מילים שיכולות להתאים לכל קונפליקט, אפס כאשר מביטים בוידאו אפשר להבין שהמילים מכוונות בראש ובראשונה לקונפליקט שלנו.
כאשר מדברים על להושיט יד, הדרך של מוזיקאים היא לשתף פעולה. זה הזמן להיזכר בהקלטה שהיא עשתה עם יסמין לוי (תופעת טבע בפני עצמה) לשיר שליווה את תחילת הישוב העברי בארץ, על מילותיו היפות של זלמן שניאור שחוברו ללחן ערבי עממי.
ומילה לסיום. מלבד חומר מקורי וביצועים ערביים לחומר מערבי, אטלס חידשה גם לא מעט שירים ערביים. אחד מהם הוא שירה היפה של פיירוז
מי שיטרח להקשיב לשיר יגלה שהלחן נשמע מוכר. הנה הסיבה למה שיר געגועים אפללו
כנראה שבכל זאת אנחנו לא כל כך שונים.
----------------
על ההופעה בארץ נטאשה אטלאס בישראל הבלוג של יובל הראל שיתופי פעולה http://en.wikipedia.org/wiki/List_of_Natacha_Atlas_collaborations האתר הרשמי |
תגובות (3)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#