המלחמה על ועד הבית החלה בעת שעמדנו - אשתי זהבה ואני - בתור בבית מרקחת של שרותי בריאות בשיטת "אלתור" . נדחף אלינו צעיר כבן ארבעים ומשהו והציג את עצמו כבן של עורך דין רזניצקי ובנו . הוא סיפר כי מעל לסניף העלוב בו היינו יוקם בקרוב גורד שחקים על יד הקבלן מנדי והכרכי שכבר נבחר ועד בית. "אני מתחיל במאבק", הצהיר. אשתי הששה תמיד לקרב הסכימה אתו כי "זוהי שערוריה שלא בוחרים ועד לבית החדש, ולעוד בתים חדשים בסביבה. "הכרחי לקיים מחר בעשר מפגש בקפה עזיזה הידוע כמוקם מפגש מכובד". ואמנם למחרת באנו בשעה היעודה והמלחמה החלה. בנצי שעמד גם הוא בתור דרש מיד להיות יושב ראש הועד כי יש לו ניסיון בריב עם קבלנים. "אנחנו מקפים אויבים ורמאים", אמר בנצי. "צריך כוח ואני יודע קרטה". מהשולחן הסמוך הצטרף יוז'יק שאמר שצריך ללמוד מהרוסים איך להתקדם ודרש להיות סגן יושב ראש הועד. "תלמדו מליברמן" אצלו ואצלי מילה זו מילה. ואני לא מתכוון לברית מילה". אשתי אמרה כי לא תתן לכל מיני שפנים שלא שרתו בצהל להיות בועד. זרניצקי הבן אמר כי הוא בדרך להיות עורך דין והוא יתבע את כולנו אם נשים לו מקלבות בין הרגליים. הוחלט על עוד פגישה לשם בחירות. ככה עברו שמונה חודשים עם בחירות וזיופים. ואז שאל הרוקח בבית המרקחת האמור להיות נהרס מה הענין. אמרו לו כי בקרוב יוקם כאן גורד שחקים ויש מלחמה על הוועד. "גורד בייצים", אמר הרוסי וקרא מיד לעוזרו חסן הערבי. הברית בין הרוסי לערבי השמיעה הצהרה לעתונות: "הכל שטויות. איש לא יהרוס את בית המרקחת. רק הסינים שמתעניינים עכשיו ברכישה קופת חולים. אצלם בטוח אין ועד. "כלאם פאדי, אין לכם בנין ואין לכם אפילו מגרש ואתם רבים עלהכבוד? ככה לא בונים חומה, ציטטה הברית הרוסית ערבית את דבריו האלמותיים של פרשננו לענייני כדורגל יורם ארבל. |