תקציר הפרקים הקודמים:
היום: פרק ג - אברהם בן טאבו
אורח חשוב ביותר עומד להגיע לארכיון לבקורת, וזקי המפקד לחוץ ומזיע כולו, מת להרשים את האורח ושהביקורת הזו כבר תסתיים בשלום.
בינתיים בארכיון, הגיעה שעת הפסקת הצהריים. קרן ומקסים נועלים את הארכיון מבפנים, כדי שאף אחד לא יפריע להם בזמן אכילת הסנדוויצ'ים.
זקי פונה לאורח ומשוויץ: הארכיון שלנו הוא מספר אחד! הכי מסודר בעולם! זרוק לי שם של תיק כלשהו ותראה איך תוך שניה אני שולף לך אותו!
האורח: חפש לי את עובד צה"ל "אברהם בן טאבו"
זקי: אין בעיה! בוא אחרי לתיקיה.
האורח וזקי מגיעים לארכיון. זקי מתפלא לגלות את הדלת נעולה, ודופק עליה.
קרן ומקסים משתתקים ומפסיקים אפילו לאכול, כדי שלא ישמעו את קולות הלעיסה וידעו שהם בפנים.
זקי הנבוך פונה לאורח: שניה, הם בטח יפתחו לי עוד רגע, הם נעלו כדי שלא יפריעו להם לעבוד.
זקי דופק שוב על הדלת ומחכה. אין תשובה.
זקי הלחוץ מתעצבן ודופק יותר חזק על הדלת וצועק בנואשות: זה אני, זקי!!! תפתחו לי!!! אני יודע שאתם שם!
קרן ומקסים מרחמים על זקי ופותחים לו לבסוף, תוך התנצלות מזוייפת: אוי המפקד! אנחנו ממש מצטערים! היינו שקועים כל כך עמוק בעבודה, במעמקי הארכיון ולא שמענו אותך בכלל!
זקי מחייך מרוצה לאורח: אתה רואה? מה אמרתי לך? איזה חיילים חרוצים יש לי!
האורח: עכשיו תמצאו לי את התיק של אברהם בן טאבו.
קרן מחפשת מחפשת ולא מוצאת.
זקי: חיפשת בט' "טאבו" ?
קרן: כן
זקי: מקסים, אולי אתה תמצא את זה באות א' "אברהם"
מקסים: מחפש מחפש ולא מוצא.
זקי חושב בלב: שיט! הלך עלי! בוא נעשה עוד ניסיון אחרון להציל את הכבוד האבוד שלי אצל האורח.
זקי פונה לקרן: אולי זה באות ב'? "בן" ?
קרן מחפשת מחפשת ולא מוצאת.
זקי מקלל בלב: כוסעמק ערס על כל התיקיה המזדיינת הזו...איזה חיילים מטומטמים יש לי! מה כבר ביקשתי מהם?? למצוא לי תיק מסכן...איזה פדיחות עשו לי.
האורח : אוקיי, תשמע, אני נורא ממהר, התעכבתי פה כבר מספיק. אני חייב לזוז.
זקי המבוייש מלווה את האורח החוצה, עם זנב מקופל בין הרגליים, וחוזר עצבני לתיקיה בשביל לנזוף בחיילים.
כשהוא נכנס לתיקיה, קרן מקדמת את פניו בחיוך גדול.
קרן: המפקד! בשורות משמחות! מצאתי את התיק! מישהו כתב בטעות "אבו" במקום "טאבו" לכן לא מצאנו את התיק!
זקי: יא מטומטמת! עכשיו את נזכרת??אחרי שהאורח כבר הלך?? סעמממאמק...
מחר, בפרק ד', קללות נוספות בתיקיה. זה יהיה פרק קצר במיוחד, אז תחזרו...
|