כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    אם כבר באתי אז...

    באתי, הצצתי ונשארתי.
    מקווה שתעשו אותו דבר אצלי :)

    פוסטים אחרונים

    ארכיון

    פיטר פן שלי

    2 תגובות   יום שני, 16/6/14, 01:07

    כמה כבר כתבתי לך, פיטר פן שלי,

    בשמונה שנים האחרונות?

    וכמה דמעות שפכתי עליך, פיטר שלי,

    לפעמים בימים והרבה בלילות.

    ותיכף נסגרת השנה השמינית שאתה אינך ורוב הזמן אני ממשיכה עם החיים,

    אבל לפעמים, האין שהוא אתה, תופס לי את כל המרחב.

    הרגעים האלה, שאני לא מצליחה לשלוט בעצמי, בזכרונות, בדמעות

    במחנק שעולה בגרון ואז הבכי שמציף הכל, כאילו לא עברה דקה...

    מאז.

    ואיך הפכת מפיטר פן, הילד הנצחי והשובב, של כולם,

    לפיטר פן, הילד הנצחי, שמת לי. לי באופן אישי.

    שבועיים מפרידים, בינינו, לבין היום שבו התהפכו חיינו.

    אתה עברת לגור בארץ לעולם לא ואני נשארתי כאן.

    כמו וונדי... בלי מחשבות שמחות, בלי אבק פיות, בלי כנפיים.

    ואני כבר לא יודעת על מי אני בוכה עכשיו,

    עליך, או עליי, או על כל אלה שנשארו בינינו.

    ולפעמים אני חושבת שהילדים האבודים,

    הם ילדים מתים, כמוך, שההורים שלהם נשארו כאן.

    ופעמים אחרות אני אומרת לעצמי, שהילדים האבודים הם אנחנו.

    שאיבדנו אתכם. ואנחנו עסוקים כל הזמן בלחפש אתכם, באנשים אחרים.

     

    רק אתמול, ישבתי באיזה פאב ואפילו לא חלפת לי במחשבה

    וכשסובבתי את הראש לאיזה צד, פתאום היית שם.

    זה היה הכל אתה, במבט בעיניים, בחיוך, בתנועות הידיים,

    לא יכולתי להוריד את המבט, קפאתי במקום, 

    ידעתי שזה החושך והאלכוהול, שגרמו לי להאמין שהבחור הזה,

    הוא אתה, פיטר פן שלי.

    ובכל זאת, לא הצלחתי להפסיק לבהות בו.

    ואם הייתי שיכורה יותר, עוד הייתי קמה ללטף אותו.

    וכשהוא קם ללכת, הלב שלי נשבר שוב.

    אפילו שהוא סתם איזה בחור זר שקם ויצא מהדלת.

    אבל לרגע הוא היה אתה. ואני הייתי אני.

    והכל היה שוב בסדר.

     

    ואז אני יושבת עם חבר משותף שלנו 

    ואני מספרת לו את זה.

    והוא אומר שזה קורה לו כל הזמן.

    שהוא רואה אותך. ושהוא לא מספר לאף אחד,

    כי הוא מרגיש שהוא משתגע.

     

    אז אולי זה באמת אנחנו, פיטר,

    אולי אנחנו הילדים האבודים.

    שמשאירים חלונות פתוחים בלילות,

    שמחפשים את הכוכב השני מימין,

    שעוצמים את העיניים ממש חזק, 

    כדי לגנוב ממך עוד חיוך אחד,

    כדי לחשוב עוד מחשבה שמחה אחת,

    שתתן לנו כנפיים ונוכל לחבק אותך,

    עוד פעם אחת ודי.

     

    להתראות פיטר פן שלי.

    תשמור על עצמך.

    עד שנפגש שוב...

    בארץ לעולם לא.

    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        16/6/14 15:46:
      הרגת אותי לגמרי המעיים שלי הפוכים עכשיו אין מילים
        16/6/14 07:52:
      קרעת את ליבי על הבוקר...חזקי ואמצי

      פרופיל

      bianka js
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      http://www.atzuma.co.il/uzihitman/