כותרות TheMarker >
    ';

    כך אני רואה את המציאות

    לזכור את העבר לזכור את הנרצחים

    0

    מבצע שובו בנים

    1 תגובות   יום שלישי, 17/6/14, 09:22

     


       מיום שישי האחרון כאשר צה"ל ושאר מערכות הביטחון נכנסו לפעולה רחבת היקף בשטחי הגדה המערבית כל חיי התושבים שם הפכו לגיהנום.
       מנגד, שלוש משפחות אצלנו יושבות בבתיהן מודאגות בצורה שאי אפשר לתאר במילים וסימן שאלה גדול תלוי ועומד באוויר על גורל שלושת הצעירים שאף אחד לא יודע מה עלה בגורלם.
       עם כבוש, עם כובש, מציאות שקשה להסבירה היום. מציאות שרק בני אדם יכולים להמציא. בחיינו אין שחור לבן, אין שלום או מלחמה, אחד עצוב אחד שמח, הכל בעין המתבונן.
    1967, 2014, 47 שנים,
       רוב תושבי הגדה הפלסטינאים כלל אינם זוכרים איך הכיבוש החל, מה מהותם של חיי חופש ודרור, איך זה לחיות כבני אדם גאים. מאידך אני זוכר היטב את אותו יום ביוני 1967 כאשר לא היה אדם אחד בישראל שליבו לא רעד כאשר כל צבאות ערב עטו על המדינה ורצו לרצוח את כולנו כפי שנהגו בעבר. באותו יום אף אחד אצלנו לא חשב על כיבוש או על שטחים.
       אם הקורא חושב לרגע שאני קרוב משפחה של גדעון לוי המתועב או יריב עופנבך(אופנהיימר) חולה הנפש האנטישמי הרי הוא בהחלט טועה.
       אני גר בהתנחלות מהודרת בבית פרטי עם גינה מפוארת לא הרחק מהריסותיו של ישוב יהודי שנכחד לפני 650 שנים ותדמיינו לעצמכם מי רצח את יושביו.

       דבר לא קיבלתי בחינם(וחבל), שילמתי עבור ביתי בכסף מלא ואני כל יום מתעורר מאושר כאשר אני מביט על ההריסות הנבטות ממול ואומר לעצמי שהגיע זמן הנקמה על כל מה שעשו הערבים לעמנו כאשר הם יכלו לעשות ככל העולם על רוחם.
       אז, באותה תקופה, הם עשו מעשי רצח וביזה בלי כל מחשבה אם מותר להם לרצוח יהודים רק בגלל שהם יהודים.
       זו גם מציאות עבורי בדיוק כפי שהערבי היום בחברון מרגיש כשחיילים דופקים על דלת ביתו.

       השאלה היא(אם אכן היא קיימת) ואם היא השאלה נכונה להיום אם מה שאנחנו עושים היום בכל הערים והכפרים הערביים הוא הדבר הנכון, האם לצורך איתורם של שלושת הצעירים הנעדרים החטופים האם אנחנו צריכים להכניס לשטח הזה 3000 חיילים. האם זו בדיוק הדרך הנכונה. לי זה לא נראה.

       יש לי הרגשה שמישהו במערכת מגזים וטועה. לא צריך בגלל שנים ארבעה או עשרה טרוריסטים למרר את חייהם של מיליון וחצי בני אדם גם אם אני יודע שרובם שמחים שהפעולה הזו נעשתה. זכותם לשמוח כי זה מה שהם ואנחנו לעולם לא נשנה אותם. ערבי לעולם ישאר ערבי וזה אומר שהוא מיום לידתו הוא יודע בכל נימיו שהוא נולד כדי להרוג ולהשמיד יהודים.
      אני מאוד מקווה ששלושת הנעדרים ימצאו בהקדם ובחיים כדי שיחזרו למשפחותיהם ושכולנו נוכל לחזור לחיינו.


     

     

    ''

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        18/6/14 15:03:
      ראשית, הערבים בגדה לא היו עצמאים ערב מלחמת ששת הימים, הם חיו תחת כיבוש ירדני. לאחר המלחמה (1967) הכיבוש היה ישראלי. ירדן לא רצתה לחזור לשטחים אלה. היא בוודאי ידעה למה. בתקופה הראשונה, לאחר המלחמה, הערבים שמחו על השינוי בריבונות. רק ברבות הימים השתנתה דעתם. (סיוע לשינוי היתה כמובן הבנייה המסיבית שלנו). נקפוץ למה שנעשה היום. הכנסת המסה של חיילים ואנשי שב"כ לשטחים, נובעת מההזדמנות לסלק את אנשי החמאס, ולהחזירם לעזה. ישראל כמובן אחראית ליצירת החמאס, בראשיתו היא קוותה כי יסלק את פאתאח. התברר שהוא גרוע לישראל מפאתאח, ואז ישראל נלחמת בו. כמובן שרוצים למצוא את שלושת הצעירים, ולהחזירם לביתם. הם רק התירוץ. בסיכום, זו מלחמה "קטנה" בחאמאס מתוך כוונה לנער אותו ולהחזירו לעזה, ותוך כדי כך לבטל את הממשלה המאוחדת שהוקמה- ממשלת פאתאח וחאמאס. לצערנו, הערבים למדו דברים רבים מאתנו, והם היו לרעתנו. כאשר הגיעו ראשוני החלוצים לארץ, בסוף המאה ה-19, מספר הערבים היה כאן מועט ביותר. ישנם ספרי מסעות של תיירים המעידים על כך. המנדט הבריטי נועד להכשיר מדינה יהודית משני עברי הירדן. אבל מה קרה? אנגליה החלה להתעניין בערבים וזנחה את תפקידה, היא מסרה את עבר הירדן למלך עבדאללה. הערבים, שמספרם עלה ועלה עקב הדרישה לפועלי חקלאות בארץ, למדו מאתנו על מהותה של לאומיות, והפכו ללאום - פלשתינאים. כל זה היסטוריה, אבל ההשפעה שלה היא על חיינו יום יום.

      ארכיון

      פרופיל

      eyalees
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין