בתי המשפט בפניהן מוגשות תביעות רשלנות רפואית בעילת הריון בעוולה דנים במקרים בהם נולד ילד בריא להורים שלא רצו להביא כלל ילד לעולם. בעבר, בתי המשפט בישראל כבר הכירו עקרונית בנזק שנגרם להורים עקב הולדת ילד בלתי מתוכנן, בהסתמך על החוק לפיו לכל אדם יש את הזכות להחליט האם להביא ילדים לעולם, כמה ומתי. בהתאם לחוק זה, לכל אדם הזכות לתכנן את המשפחה, לבצע עיקור, להשתמש באמצעי מניעה או לבצע הפלה.
בתי משפט בעולם מחזיקים בגישות שונות בנוגע לתוקפן של תביעות רשלנות רפואית על רקע הריון בעוולה, גם כאשר מוכח כי אכן היתה רשלנות מצד גורם רפואי כלשהו. עקב השוני בגישות, פסיקות בתי המשפט שונות זו מזו. להלן דוגמאות לפסיקות אפשריות בתביעות מסוג זה: א. בית המשפט דוחה את התביעה לחלוטין ופוסק כי אין להורים זכות לפיצוי בגין הולדת ילד בריא. במקרים אלו בית המשפט יסבור כי אין בהולדת הילד גרימת נזק כלשהו להורים. ב. בית המשפט פוסק פיצוי להורים רק עבור הכאב, הסבל והנזקים הממוניים שנגרמו להם. ג. בית המשפט פוסק פיצוי להורים בהתאם לנסיבות המקרה הספציפי. לדוגמא, בית משפט יפסוק פיצוי גבוה יותר במקרה של זוג הורים נכים אשר לא רצו להביא ילד לעולם עקב מצבם הבריאותי, לעומת זוג הורים בריאים אשר לא רצו להביא ילד לעולם משיקולים שאינם כלכליים או משיקולי קריירה. ד. בית המשפט פוסק כי להורים מגיע פיצוי, ומחשב את גובהו תוך השוואת הנזק הממוני והלא-ממוני שנגרם להורים מול ההנאה והתועלת שהילד הביא להם. ה. בית המשפט פוסק כי מגיע להורים פיצוי מלא בגין הנזק שנגרם להם מההריון והלידה הלא רצויים וכן מפצה אותם בגין הוצאות גידול הילד עד הגעתו לגיל בוגר.
עד כה, בתי המשפט המחוזיים בארץ דנו במספר מועט של תביעות הריון בעוולה. נטיית בתי משפט היתה לאמץ גישת ביניים לפיה הכירו בהוצאות גידול הילד אך לא בנזקים הלא-ממוניים. זאת, בטענה כי הנזקים הלא-ממוניים מתקזזים מול ההנאה מהילד. |