בתי המשפט בפניהן מוגשות תביעות רשלנות רפואית בעילת הריון בעוולה דנים במקרים בהם נולד ילד בריא להורים שלא רצו להביא כלל ילד לעולם. בעבר, בתי המשפט בישראל כבר הכירו עקרונית בנזק שנגרם להורים עקב הולדת ילד בלתי מתוכנן, בהסתמך על החוק לפיו לכל אדם יש את הזכות להחליט האם להביא ילדים לעולם, כמה ומתי. בהתאם לחוק זה, לכל אדם הזכות לתכנן את המשפחה, לבצע עיקור, להשתמש באמצעי מניעה או לבצע הפלה.

בהקשר זה, חשוב להבין את ההבדל בין המונח הריון בעוולה והמונח הולדה בעוולה. זה האחרון מתייחס למצב בו עקב רשלנות רפואית נולד ילד אשר סובל מנכות או מחלה, בעוד הראשון מתייחס למצב בו התינוק אשר נולד הינו בריא לחלוטין. לדוגמא, רשלנות באבחון מחלה תורשתית אצל אחד מבני הזוג או אצל שניהם או רשלנות באבחון פגם אצל העובר יכולה להוות בסיס לתביעת הולדה בעוולה. תביעה כזו תתבסס על כך שנמנעה מן ההורים הבחירה שלא להיכנס להריון מלכתחילה או להפסיק את ההריון בכדי שלא להביא לעולם ילד פגוע. לעומת זאת, תביעות רשלנות רפואית בעילת הריון בעוולה אינן מתייחסות כלל לנזק רפואי אלא לכך שהכניסה להריון לא היתה רצויה מלכתחילה. הבסיס לתביעות אלו הוא בעל אופי ערכי - הטענה כי הרשלנות הרפואית הובילה לפגיעה באוטונומיה של ההורים.

ככל תביעת רשלנות רפואית, תביעת הריון בעוולה צריכה להתבסס על חוות דעת משפטית אשר תתמוך בטענות התביעה. היות ומדובר בתחום מורכב המצריך ידע רב הן בתחום הרפואה והן בתחום המשפט, סיכויי התביעה ללא ייעוץ וייצוג של עורך דין רשלנות רפואית הינם קטנים ביותר. כמו כן, העובדה כי רופאים ומוסדות רפואיים בארץ מיוצגים על ידי עורכי דין מחברות מובילות המתמחות בתביעות רפואיות מדגישה את הצורך בעורך דין אשר מחזיק בידע משפטי ורפואי נרחב, ומנוסה בניהול תביעות רשלנות בהריון.

להלן מספר נסיבות אשר יכולות להוות עילה להגשת תביעת רשלנות בהריון בהקשר של הריון בעוולה:

1. רשלנות רפואית בהליך עיקור האב או האם.
2. רשלנות בביצוע הפלה שהובילה לכשלונה.
3. ביצוע אבחון הריון באופן לקוי בעקבותיו לא בוצעה הפלה או בוצעה הפלה באיחור.
4. רשלנות רפואית בתהליך הפריית מבחנה שכתוצאה ממנה נולד מספר רב יותר של ילדים משביקשו זוג ההורים.
5. פגם  באמצעי מניעה.
6. רשלנות רופא ברישום אמצעי מניעה.
7. רשלנות רוקח במתן אמצעי מניעה.

בתי משפט בעולם מחזיקים בגישות שונות בנוגע לתוקפן של תביעות רשלנות רפואית על רקע הריון בעוולה, גם כאשר מוכח כי אכן היתה רשלנות מצד גורם רפואי כלשהו. עקב השוני בגישות, פסיקות בתי המשפט שונות זו מזו. להלן דוגמאות לפסיקות אפשריות בתביעות מסוג זה:

‏א.      בית המשפט דוחה את התביעה לחלוטין ופוסק כי אין להורים זכות לפיצוי בגין הולדת ילד בריא. במקרים אלו בית המשפט יסבור כי אין בהולדת הילד גרימת נזק כלשהו להורים.

‏ב.      בית המשפט פוסק פיצוי להורים רק עבור הכאב, הסבל והנזקים הממוניים שנגרמו להם.

‏ג.       בית המשפט פוסק פיצוי להורים בהתאם לנסיבות המקרה הספציפי. לדוגמא, בית משפט יפסוק פיצוי גבוה יותר במקרה של זוג הורים נכים אשר לא רצו להביא ילד לעולם עקב מצבם הבריאותי,  לעומת זוג הורים בריאים אשר לא רצו להביא ילד לעולם משיקולים שאינם כלכליים או משיקולי קריירה.

‏ד.      בית המשפט פוסק כי להורים מגיע פיצוי, ומחשב את גובהו תוך השוואת הנזק הממוני והלא-ממוני שנגרם להורים מול ההנאה והתועלת שהילד הביא להם.

‏ה.      בית המשפט פוסק כי מגיע להורים פיצוי מלא בגין הנזק שנגרם להם מההריון והלידה הלא רצויים וכן מפצה אותם בגין הוצאות גידול הילד עד הגעתו לגיל בוגר.

עד כה, בתי המשפט המחוזיים בארץ דנו במספר מועט של תביעות הריון בעוולה. נטיית בתי משפט היתה לאמץ גישת ביניים לפיה הכירו בהוצאות גידול הילד אך לא בנזקים הלא-ממוניים. זאת, בטענה כי הנזקים הלא-ממוניים מתקזזים מול ההנאה מהילד.