כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    תיקון עולם

    אקטואליה, פוליטיקה והומור

    0

    קבלת הפנים הנירגשת בבית

    0 תגובות   יום רביעי, 18/6/14, 05:35

    ''

     

    בעוד צאצאי מסיימים את הבחינות האחרונות ביחד עם שאר התלמידים, והם כבר נירשמו כעולים חדשים יחד עם הוריהם, שנירשמו כבוגדים שמשום מה שבים, אני מוצא את עצמי מהרהר הירהורים, חלקם שמחים וחלקם קצת נוגים. איך תראה קבלת הפנים באולם המגיעים? איך יהיה לנו בארץ בתור תושבים קבועים ולא רק כאורחים שחוזרים ומבקרים מזה שנים ולעיתים אפילו מצביעים ומתאכזבים?

     

    הילדים רגילים לטיולים, מיפגשים מישפחתיים, לחופים חמימים וללילות זרועי כוכבים בפארק עם משבים קלים. כבר מזה כמה שבועות אני מנסה להסביר לעוללים שזיקוקים ורעמים יש בארץ כל השנה, שהאנשים שם קצת פחות סובלניים בקייץ ויותר אלימים ממה שהם רגילים, זה כמו בסרטים. הם מהנהנים, ואני מבין שהם כלל לא מבינים. אני שב הבייתה עם אישה ושני ילדים בתקופה הכי חמה ונפיצה מזה הרבה מאוד שנים. מה אפשר לומר? ביבי פעם דיבר על איומים קיומיים? בעזרתו הרבה ותרומתו החשובה לעירעור ביטחון האומה, ובעזרת השם והשכינה אנחנו באמת מאוד קרובים.

     

    יש לי תחושה שנבוא בדיוק כשיתחילו האירועים המסעירים. כמו תמיד, כשיש משבר שעושה כותרות בעיתונים כולם מזדרזים לחטוף ולנצל את ההזדמנות לקדם דברים שבהם הם מאמינים. ביבי מאמין באיומים, בסרבנות להסכמים, בסיפוחים ובביטולים. פוטין מאמין בכיבושים ללא תשלומים, איראן רוצה עסקיים, מזומנים וגם טילים וכורים חדשים, חוליות של קיצונים עיוועים מכל הצדדים בכל האיזור שואפות לחבל ככל יכולתן במאמצים להביא שלווה לתושבים במעשים מקוממים, מתריסים ומתגרים.

     

    המזרח התיכון משתנה במהירות מדהימה. מישטרים קמים ונופלים, עריצים נעלמים ובמקומים באים זדים אחרים, שהם לפעמים יותר ערמומיים. הרג, טבח ואלימות מתפשטים כשריפה בשדה קוצים, ובינתיים האמריקאים מתעלמים וחושבים מה עושים.

     

    ביבי רצה לסרב להסכמים? בבקשה. שיתמודד עם התוצאות הטובות של מעשיו הטובים. אני מניח שבקרוב יגמרו לו המזומנים או הכדורים והוא ירוץ עם הזנב בין הרגלים לאמריקאים, כמובן, בעודו שרוע מעדנות על מיטה זוגית במרומים, כדי לחפש עזרה מדינית ותמיכה נואשת מידידים ישנים. קרי יזכיר לנשיא מה אמרו עליו הישראלים, ואובנה הנימוסי יבקש שביבי ישאיר ביציאה בקשה רישמית בשלושה העתקים. סך הכל, כולם רוצים כל מיני דברים מהאמריקאים, לא רק הישראלים חשובים או באים ראשונים. חוץ מזה, הם די חוצפנים.

     

    אם המצב קשה, אם המצב לא טוב, אנחנו עולים ארצה בקרוב ומקווים לטוב. כמובן, כנביא חובב אני צופה הרבה בעיות חמורות שיורגשו הייטב ברחוב, בחוב הלאומי, במצב המדיני, החברתי והביטחוני, אבל זה גורלי. כיהודי וישראלי עלי לשוב למולדתי ולקבל על עצמי את גורלו של עמי. על אברהם פקדו פעם לקחת את יצחק להר, ואני מביט בבני ומהרהר לעצמי מה תאמר לי רעייתי חביבתי אם, חס וחלילה, פעם תבוא דפיקה מהוססת ונוגה על דלתי. יתכן שאחשוב אז שעדיף היה להישאר בניכר. אבל לא אני קובע את הדבר, האחריות הסופית היא על זה שיצר.

     

    אני מבין את כל ההורים בעולם מאז נעשיתי אחד בעצמי. אין בטבע קשר יותר חזק בין בני אדם מאשר עם אלה שעשו אותם. זה כאילו הוא זה אני. למרבה הפליאה, כך בדיוק אני גם מרגיש כלפי ביתי, אפילו שלי אין ציצי, אבל זה בעצם טוב לחשוב שאני גבר מסוג אבהי ולא סתם נקבה מהזן האימהי.

     

    היום שוב דיברתי עם סבתי המאמצת סוניה על שובי, ותיארתי לה מה חשבתי לעצמי שמחכה לי. אני מבין, פחות או יותר את המצב המדיני, הביטחוני, הקלקלי והחברתי שמצפה לי, אבל מה באמת יקרה בחזרתי? האם באולם קבלת הפנים אחטוף עגבניות בשלות מידי וביצים סרוחות? חיבוקים? נשיקות? קללות? יריקות? פרחים? מכות? אין לי באמת מושג למה לצפות.

     

    כולי תיקווה שפשוט ניקח את המיזוודות וניסע הבייתה ללא תקלות מביכות. לשימחתי, במשך זמן מה שמרתי בקפדנות על היותי זוטר אלמוני, כך שאף אחד לא ישים לב לשובי. להפתעתי, בני מישפחה, פוליטיקאים, חברים ודורשי טובתי מביטים בי בחודשים האחרונים ברחמים ותמיהה. מה בכלל יש לי לחפש בארצי מולדתי? התשובה פשוטה: שם נולדתי, וכשעזבתי לרכוש קצת יותר השכלה הבטחתי להורי שאכבד את הדיבר החמישי.

     

    אבי ואחותי קבורים באדמת השרון, שם נולדתי ושם נטוע ליבי. זה גורלי, אפילו שעל פניו זה לא הגיוני, לא ממש בטוח למישפחתי או אפילו לעמי. לצערי, המצב בארץ יחייב המון עבודה בחזרתי, כי הרבה דברים מאוד התקלקלו בזמן היעדרי הזמני.

     

    נו, טוב. כנראה שאמצא לי בארץ חיבור לרשת, ומייד אכתוב את עניות דעתי. זה בטח מאוד יעזור לתקן מייד כל דבר שהוא בעייתי, וזה די ישמח אותי. אני ממש אופטימי. סך הכל, אחרי ביבי, המצב מאוד ישתפר במדינתי. הרי ביבי, ככולנו, הוא רק מלך זמני, וגם זה משמח אותי, כך שלא הכל שלילי.

     

    (איור: גוגל)

     

    http://cafe.themarker.com/post/3111954

     

    http://cafe.themarker.com/blog/513647

     

    http://cafe.themarker.com/post/3110381

     

    http://cafe.themarker.com/post/3110026

     

    http://cafe.themarker.com/post/3106591

     

    http://cafe.themarker.com/post/3105130

     

    http://cafe.themarker.com/post/3103593

     

    http://cafe.themarker.com/post/3098599

     

    http://cafe.themarker.com/blog/513647

     

     

     

    ''

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      ronkraus
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין