כותרות TheMarker >
    ';

    קורינה: סופרת, מוציאה לאור, הופכת עולמות

    בלוג דעתן, לכל-הדעות. בין ספרות לסאטירה.

    ארכיון

    מדוע אני מגדלת רשימת בלוגים דעתנים?

    7 תגובות   יום רביעי, 6/2/08, 05:15

    איפה הן הבלוגריות ההן?
    הניצחון הראשון

    מיהו סטרום תורמון?
    לא יודעים. לא יודעות. קצר הוא הנצח.
    גם אני לא הייתי יודעת, לולי המהפכה הכרוכה בשמו.

    סטרום תורמון היה מראשי המתנגדים לביטול ההפרדה־אפליה בין שחורים ללבנים בארצות הברית.

    בן הדרום, חבר במפלגה הדמוקרטית (נשמע מוכר?) שהתמודד ב־1948 מול טרומן וניצח רק במדינות הדרום (כאלה היו הדמוקרטים שם).

    הפסיד.

    ב־1956 יזם וחיבר את “המניפסט הדרומי” נגד פסיקת העליון לביטול ההפרדה בין שחורים ללבנים,

    ועוד הגדיל והצטיין ב־1957 כאשר דיבר בסנאט נגד חוק זכויות האזרח 24 שעות ו־18 דקות ברציפות.
    ב־1964 עבר למפלגה הרפובליקנית.


    לא זכה להגיע לנשיאות, אבל זכה להגיע לגיל מאה.
    בדצמבר 2002, התקיימה בוושינגטון הבירה מסיבת יום הולדת שלו.

    כולם באו.


    קם מר טרנט לוט, אז יו”ר הרוב הרפובליקאני בסנאט,

    הרים כוס, ואמר בדעה צלולה:

    “אנחנו במיסיסיפי הצבענו בשבילו. אנחנו גאים בכך.

    אם כל ארצות הברית הייתה הולכת בעקבותינו, לא היו לנו כל הבעיות האלה משך השנים מאז - ועד היום.”

     

    אמירה בשבח הגזענות מפי יו”ר הרוב הרפובליקאני בסנאט של ארצות הברית, ארבעים וחמש שנים לאחר חוק שוויון זכויות האזרח.

    הייתם מצפים שהארץ תרעש.
    הידיעה הובלעה כקוריוז בן שתי שניות שידור.

     

    בדצמבר 2002 פעלו בארצות הברית קרוב למיליון בלוגרים.
    אחדים מהם, הדעתנים, זכו כבר אז לרבבות ולמאות־אלפי מבקרים.
    אחד־אחד עלו הבלוגרים על הידיעה ולא הרפו, עד שהנושא פשט כמו אש בשדה קוצי הבלוגוספרה.


    עיתונאים קוראים בלוגים. לא הייתה להם ברירה אלא להזמין את טרנט לוט הנכבד לרדיו ולטלוויזיה ולהציג לו את השאלות המתבקשות.

    הוא התנצל פעם ופעמיים וחמש. לא עזר.
    נאלץ להתפטר.

     

    או אז נשמעה קריאה רמה מארבעים קצוות הבלוגוספרה:

    יש!
    אנכי, צופה מן הצד, אמרתי בלבי:

    מתי אצלנו?

    פתחתי אז ומאז במפגשים והרצאות מיסיונריות־בלי־בושה.

     

    כי זאת לדעת:

    בכל בלוגר מתחיל צפון הדעתן.

    כשם שיולדת לא מיניקה בלעדית ביום הראשון, כי החלב עדיין בוסר, כך גם הבלוגר שטרם טעם טעמה של כתיבה, מגשש ומנסה עד שמבטו מתרומם - מן הפנים המתלעלע אל האמירה בזקיפות קומה - למרחוק.

     

    למראה המקרים האלה שרק הולכים ומתרבים

    לב המיילדת מבטן ומלידה מתמלא גאוות אמת בצאצאים.

    כן נרבה.

    כן יתמעטו ונבער כל לוט וסטרום הגדלים כחרולים, קוץ ודרדר בחצרותינו.

     **********************************************

    כאן מתקיימים שיח ודיון. הכוכבים בשמיים. 

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (7)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        17/10/08 00:27:
      כחובב היסטוריה אמריקנית, כל הכבוד על השילוב בין אופן התקשורת ההמוני-עממי (נדמה לי שב"כן אדוני ראש הממשלה" היו קוראים לזה דמוקרטיה) לבין תורמונד המנוח(?)
        10/2/08 21:08:

      הי טל,

      הרגע מצאתי את דברייך.

      נושא הרשימה אינו ידענות בלוגרים אלא דעתנות.

      הידען הוא בעל ידיעה.

      הדעתן הוא בעל דעה.

      ידיעה אפשר לשנן.

      דעה אסור לשנן.

       

      ידיעה ודעה דרכן הבריאה היא שהן ובעיקר בעליהם מסוגלים להשתנות. 

       

      מהות חלב האם אינו נושא הרשימה ועיסוק בו כאן מסיט מן העיקר. במקרה כזה ראוי לכתוב מכתב ואז צומחת לה רשימה חדשה.

       


      לעצם העניין, אני סבורה שכל אדם חושב מסוגל לגבש דעה משל עצמו על העולם והסביבה ובכך להשפיע ולהביא שינוי.


       

      הכתיבה הנרקיסיסטית, כאשר היא מתארעה, היא לעתים קרובות רק שלב. עם הזמן ועם הדוגמאות סביב, מתחזק הקול  ואז,  למרבה השמחה, זוקפת ראש הדעתנות. השינוי האישי יוצר שינוי חברתי. זהו תהליך שבארץ אנחנו רק בראשיתו. 


       אתר קפה דה-מרקר דמוקרטי במובן זה שפותח דלת בפני הכל, בלא כל סינון.

      על כן, בניגוד לאתר 'רשימות' שבו אני מנהלת בלוג כבר השנה החמישית ומקיים סינון, יש כאן מספר גדול יותר, גם באחוזים, של כותבים וכותבות הבאים ל'היניק' - או כדימוי שלך, להוליד אמירה ציבורית - כמעט לראשונה בחייהם. 

       


      באים המקצועיים/הוותיקים ו/או הביקורתיים, ומעקמים אף.

       

      לאלה ולאלה אני אומרת, קחו זמן. תנו זמן. 


       רבים באים כיום אל הבלוג, משום שמשום מה זו הפכה להיות עוד אופנה. "כך עושים כולם."

      בעוד הבלוג הדעתן היא ביטוי אישי, בקול האחד שלך. אנטי-עדר. 

       בקונפליקט שבין השניים, מי ינצח?

       

       

       

       

        9/2/08 11:46:

      קורינה בוקר טוב 

      ואם בענייני דעתנות אנחנו - השתמשת במטאפורה של היולדת שחלבה בוסר בתחילה: למען הצדק הקוסמי והדיוק בפיסיולוגי - זה מאוד לא מדוייק: חלבה של אישה מרגע שילדה, הקרוי כולוסטרום,הינו בשל ומותאם בדיוק - כפי שרק הגוף ואלוהים יכול - לצרכי התינוק/ת שרק נולד/ה. היולדת אמורה ויכולה להניק באופן מלא, בלעדי וללא כל הגבלות ותוספות. שנים של הטמעת מיתוסים, הדרת האישה מילדוה-שלה מיד אחרי הלידה, התערבויות של גברים (כבר מאוד שנים...) ורפואה מודרנית (במאת השנים האחרונות), החדירו בנו את החשיבה המוטעת ביסודה שאין לה מספיק חלב, ומגרמו ליולדת להשתכנע שיש לתת לתינוק/ת משהו שאינו חלבה. היום אנחנו יודעים בוודאות - הודות לאותה רפואה מודרנית ומחקר יסודי - שהכולוסטרום אמנם מגיע במנות קטנות (30-100 מ"ל ביומיים ראשונים), אבל הוא מרוכז ביותר, עמוס בסוכרים, חלבונים ובעיקר - נוגדנים. כל תוספת שאינה חלב-אם, עלולה לפגוע בתינוק/ת ובמערכת יצור החלב של האם.

       

      ולגבי בלוגרים חדשים: כנראה שרגע היציאה מהארון עם הכתיבה - הוא רק ההולדה, גם אם הכתיבה עדיין בוסרית והססנית. ממש כמו אותה יולדת שהפכה לאם בין רגע, ואין דרך חזרה, המעבר הוא חד משמעי יותר מכל דבר אחר בחייה, אבל יקח לה זמן, שבועות חודשים ואולי שנים, עד שהמיומנויות האמהית תהיה בשיאה. ובטח גם על כך אפשר להתווכח...:)) 

       

      שבת שלום

       

      טל 

        6/2/08 09:59:

      תודה מקס. איפה הטוריה והמגרפה?

       

        6/2/08 09:56:

      תודה תומיש. רק הגעתי ובאמת כמעט אין יום שאני לא מגלה תגליות ומוסיפה לרשימה. 

      את דבורית אני מכירה היטב ומעריכה.

       

        6/2/08 08:01:

      "כן יתמעטו ונבער כל לוט וסטרום הגדלים כחרולים, קוץ ודרדר  בחצרותינו."

       

      אמן ואמן!

        6/2/08 07:20:

      תחפשי טוב יותר-

      הבלוגריות ההן כן

      ומשתמשות בפלטפורמה

      כדי להעביר מידע, לעורר מודעות,

      להתנצח בויכוחים חברתיים.

      והנה שלל דוגמאות:

      וולווט- פמיניסטית בעלת דעות ברורות בעניין זכויות נשים

      ולוחמת אמיצה במערכת.

      יהל אס קורלנדר- הדוברת של ארגון אשה לאשה

      שכותבת פמיניזם רדיקלי.

      תמר מחפשת- עיתונאית עם מודעות חברתית גבוהה שכותבת.

       

      הן כאן

      והן עובדות

      קשה.

      אם תרוצו עוד תספיקו

      רשומות חשובות

      פרופיל

      corinna hasofferett
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      בלוגרים כותבים על האירוע בצוותא ב-18.11.08

      בלוגים דעתנים: "חזק חזק ונתחזק!" Commentaries

      יש מה לעשות ביום ראשון בתשע בבוקר

      רשומות חשובות

      אם תרוצו עוד תספיקו

      בלוגרים כותבים על האירוע בצוותא ב-18.11.08

      בלוגים דעתנים: "חזק חזק ונתחזק!" Commentaries

      יש מה לעשות ביום ראשון בתשע בבוקר