כותרות TheMarker >
    ';

    צטל'ה

    0

    הטובים והטובות

    1 תגובות   יום שישי , 20/6/14, 08:25

    מסתבר שבזמן שהטובים מזמן דעכו ונשתכחו הטובות רק משתבחות עם הזמן.

    את הטובות הטובים לא שוכחים אף פעם. באף פעם אני מתכוון לשנים. עשרות שנים. הטובות, השפעתן נמשכת כמו קרינה רדיואקטיבית רק הפוך

    ולדעתי איינשטיין (לא אריק. הראשון) פיספס את אחד ממקורות האנרגיה החזקים של היקום.

     

    והסיפור שהיה השבוע כך היה:

    בשבוע שעבר החלפתי עם ד' (אות בדויה) כמה אימילים בנושא הסטראטאפ החדש שאני מנסה להקים. חשבתי שאולי יהיו לו תובנות לגבי המודל העסקי שלי שמקדים את זמנו. לא היו לו אבל טוב שדיברנו. את ד' הכרתי הכרות שטחית בלבד. בזמן שהגעתי צעיר לטייסת הוא כבר היה מילואימניק ותיק, שדי מהר הפסיק טיסות ונעלם. גם לפגישות התקופתיות של זקני הטייסת לא היה מגיע. אבל לפייסבוק / לינקדאין וכדומיהם יש מקדם הדבקה די טוב, כך ששנים אני סופג ומפנים את האינפורמציה על עיסוקיו של ד' והתקדמותו בסולם הדרגות.

    ד' אומנם לא עזר לי אבל עצם השיחה בינינו ייצרה גל הדף קטן שחדר ישירות ללבבותיהם של מספר טובים.

     

    מספר ימים לאחר שיחתי עם ד' נפגשתי לקפה עם אלף (אותו כנ"ל לגבי האות).

    אתה יודע" ריכלתי בעליצות " דיברתי השבוע עם ד' לגבי הסטארטאפ החדש שלי"

    מה אתה אומר" ענה לי אלף "וואו אתה זוכר את רייש פקידת המבצעים בשנת 1980. היא היתה אז חברתו של ד' ”

    לא אני לא זוכר" עניתי "בתור צעיר הזקנים יש לי את הפריבילגיה להגיד שעוד כלל לא הגעתי לטייסת בשנה זו"

    אז אני אספר לך" השתלהב אלף "רייש היתה הכי יפה. גבוהה, אצילית עם חיוך מים לים" והוסיף עוד כל מיני נתונים פיזיים שלא כאן המקום להעלותם מפחד הפמניסטיות. "באותה תקופה כל הטייסים הצעירים התגודדו שעות ליד המבצעים. ולא זה לא היה כפי שבדרך כלל כתוב בבטאון חיל האויר שהם רק חיכו שישבצו אותם לטיסה הכי קרבית באותו היום. כולם חלמו עליה ורק ד' זכה בה ימח שמו". כל המשך שיחתנו שמתי לב שעיניו של אלף זגוגיות משהו. היה לי ברור שהוא עדיין רואה את דמותה של רייש מול עיניו. ולהזכירכם עברו כבר כמעט 35 שנים מאז שניצפתה לאחרונה.

     

    And to make a short story even shorter

    השבוע ישבתי בביתם של חברים. לאחר זמן נכנסו עוד מספר אנשים. גברים ונשים. מבטי התמקד על אחת הנשים שהיתה לי מאוד מאוד מוכרת. היה לי ברור שכבר נפגשנו בעבר. וכמו שישראלים תמיד נוהגים התחלנו לנסות לברר מהיכן אני עשוי להכיר אותה. היא לא הכירה אותי כלל.

    לאחר שהתברר שאף פעם לא עבדנו ביחד ולא התגוררנו באותו ישוב, שאלתי: “אולי היית בחיל אויר?"

    כן היא עונה לי" או זהו חשבתי הנה הקשר (אבל רגע. זה עוד לא נגמר).

    אה אז הנה הקשר בטח היית בחצור לא?” אמרתי.

    לא הייתי בחצור הייתי באיתם" אוףףף התאכזבתי..שוב אין זיהוי....”אבל" היא הוסיפה "רייש זו שיושבת לצידך היתה בחצור".

     

    רייש? רייש זה לא שם ששומעים כל יום וודאי לא פעמיים ביומיים. לקח לי שניה להבין למה השם היה מוכר לי. הסטתי לאיטי מבטי שמאלה, וכן גם כמה מעלות מעלה, ומי יושבת לידי כתף-א-כתף? רייש מהאגדות.

     

    בדרך הביתה לאחר הארוע לא יכולתי להתאפק ובקבוצת הווטסאפ של זקני הטייסת השווצתי "לא תאמינו את מי פגשתי עכשיו....את רייש שהיתה חברה של ד'”

     

    ווטסאפ הקבוצה הישנוני התעורר לחיים ארוכים וציפצופי ההודעות לא פסקו עד לאחר השעות הקטנות של הלילה.

     

    ואני. אפילו לא הכרתי את רייש, אני רק השליח.

     

    _________

    הערה: הדמויות עשויות להיות בדויות והסיטואציה הזויה

    כל הזכויות שמורות © נעם אשכול

    דרג את התוכן:

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        20/6/14 19:15:
      *

      ארכיון

      פרופיל

      NoamE
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין