כותרות TheMarker >
    ';

    תרבויות ועסקים

    מזרח אסיה הוא מרחב של תרבויות עתיקות וכלכלות ממריאות, והוא הזדמנות עסקית גדולה.
    כדי לעשות עסקים עם מדינות דוגמת סין, הודו, יפאן או ויאטנם צריך להכיר אותן ואת תרבותן.

    0

    גוש ASEAN - הענק השלישי במזרח

    0 תגובות   יום רביעי, 25/6/14, 07:36

    [כתבת אמצע במוסף "הארץ" בנושא שוקי אסיה, 17 ביוני 2014]

     

    מתי פרצה דרום מזרח אסיה אל התודעה העולמית?

    האם זה קרה כאשר החלו להגיע למהדורות החדשות תמונות ממלחמת ווייטנאם? או אולי כאשר אנג'לינה ג'ולי הופיעה עם זוג אקדחים בתור לארה קרופט על רקע המקדשים של אנגקור שבקמבודיה.

    אזור זה נהנה לאורך השנים מיחסי ציבור לא מוצלחים והרבה פחות חשיפה מאשר אזורים אחרים במזרח. זה עומד להשתנות.

    ''

    משהו קורה באותו אזור שמדרום לסין וממזרח להודו, אותו גוש מדינות שפעם היה ידוע כ"הודו סין" ושהגיע לתודעה שלנו פעם בגלל העובדים הפיליפיניים ופעם בגלל חיי הלילה של בנגקוק. היום הוא מציב את עצמו כדרקון השלישי לצד המעצמות עתירות האוכלוסין. זה גוש מדינות בלתי אחיד לחלוטין שבו דרות בכפיפה אחת הדמוקרטיה התוססת של תאילנד לצד המשטר הקומוניסטי של וייטנאם, כלכלה של אורז במיאנמר ומעצמת פיננסים והשקעות בסינגפור, ברוניי הקטנה ואינדונזיה העצומה, מלזיה האיסלמיסטית וקמבודיה הבודהיסטית.

     

    מדינות אלו, אשר כל כך שונות זו מזו, מהוות יחד כ-8% מאוכלוסיית העולם עם כ-600 מיליון תושבים, הן חברות בארגון שיתוף פעולה הקיים מאז 1967, ויוצרות בהדרגה גוש משותף ופתוח כלכלית יותר ויותר, אולי בהשראת השוק האירופי המשותף. הגוש הכלכלי הזה, שבו ניתן להניע השקעות, סחורות ושירותים ממדינה למדינה עם הגבלות מועטות מאוד הוא אלטרנטיבה לגושים הקיימים.

     

    כאשר מדינות מקיימות ביניהן אזור סחר חופשי הצמיחה של האחת הופכת להיות ההזדמנות של האחרת. כאשר כלכלת וייטנאם, השואפת להיות "סין החדשה", מטפסת למעלה היא גם מתייקרת ואז היא מייבאת מוצרים ושירותים משכנותיה לאוס וקמבודיה הזולות ממנה. לצד זאת המדינות העניות, אשר עושות כעת את צעדיהן הראשונים בתחומי החקלאות ליצוא ויצור מוצרי צריכה פשוטים, זקוקות לשירותים בינלאומיים ברמה גבוהה ואת אלה הן מקבלות מהמדינות היותר מפותחות, ובראשן סינגפור כמובן.

     

    למי אתה רוצה למכור? עבור מי אתם מעוניינים לייצר? הצמיחה ההולכת וגוברת של האזור, שבו מרבית הכלכלות גדלות בקצב הנע סביב 6% לשנה, מציבה אותו על שולחן האפשרויות הכלכליות לצד השוק היפני, הסיני וההודי. דרום מזרח אסיה עולה במספר תושביה על השוק האירופי, ואם תמשיך להתפתח בקצה הנוכחי לא ירחק היום בו גם תעקוף אותו ביכולתה הכלכלית.

     

    מדינות גוש ASEAN מספקות שווקים ופסי יצור. ניתן בהן היום לגדל ירקות ברמת יוקר המחיה של מיאנמר, לייצר טקסטיל בקמבודיה, ואלקטרוניקה בפיליפינים ולפתוח מטה בינלאומי של החברה בסינגפור. לכל מדינה היכולת התשתיתית שלה ועלויות היצור שלה, בכל מדינה ניתן לייצר בכדאיות שונה מוצרים שונים, ואת כל אלה ניתן למכור בעלויות מכס מופחתות לכ-600 מיליון איש.

     

    בעצם גם הנתון הזה עומד להשתנות. במהלך שנת 2015 יכנס לתוקפו הסכם הסחר החופשי שנחתם בין סין לבין מדינות ASEAN, הגוש הכלכלי של דרום מזרח אסיה. ההסכם, שמעט מאוד דובר בו בעיתונות הישראלית, מבטל עלויות מכס מכ-90% מהמוצרים, הוא יוצר מרחב כלכלי חדש, ויש בו גם בשורה עבור איש העסקים הישראלי, בעיקר אם הוא מעוניין לייצר במזרח אסיה. בעקבות הסכם הסחר עם סין  מרבית המוצרים המיוצרים בדרום מזרח אסיה יוכלו להימכר בעלויות כמעט מקומיות למעשה לשני מיליארד איש, אם מוסיפים את אוכלוסיית הענק שמצפון. מפת האפשרויות השתנתה.

     

    יש בכך בשורה שצריך לקחת לתשומת ליבו המנהל בחברה הישראלית אשר מעוניין לייצר במזרח ולשווק שם. אם מדובר במוצר שלמדינות ב-ASEAN יש היכולת הטכנולוגית והתשתיתית לייצר יהיה זול יותר לעשות זאת שם מאשר בסין עצמה. יתרה מזאת, הסכמי הסחר של דרום מזרח אסיה עומדים להפוך לאבן הבסיס של ההסכמים שיקיפו את כלל מזרח אסיה, אלה הידועים כ-TPP ו-RCEP, הסכמים שיאגדו בעוד מספר שנים לאזורי סחר חופשי את כל האזור על 3 וחצי מיליארדי תושביו. מי שתהיה לו שם דריסת רגל ימצא את עצמו מייצר ומשווק במרכזו של שוק שצפוי לכלול יותר ממחצית כלכלת העולם. זה אזור שעומד להיות מקושר אל שאר חלקי היבשת ברשת רכבות מהירות מתוצרת סינית כמובן שתאפשר שינוע של אנשים וסחורות ב-300 קמ"ש מסינגפור דרך תאילנד ומיאנמר מצד אחד ודרך וייטנאם ולאוס מצד שני אל דרום סין, וממנה על מסילות מהירות אל צפון הודו, אל מזרח רוסיה, ועם הזמן גם אל אירופה. לארה קרופט על המפה.

     

    את התופעה הזאת כבר הבינו בכמה וכמה חברות בינלאומיות. יצרנים יפניים מעבירים בשנים האחרונות את יצור המכוניות מסין דרומה, בעיקר לתאילנד, חברת פוקסקון הטאיוונית החלה להעביר את יצור הסמארטפונים משנז'ן שבסין לאינדונזיה, ויצור לוחות אלקטרוניים, שפעם היה נחלתה הבלעדית של סין, עובר היום אל הפיליפינים ואל וייטנאם. עולם חדש ואמיץ.

     

    חיוני להבין את הפוטנציאל של האזור וחיוני גם לדעת להתגבר על הקשיים שהוא מציב. זה אזור שעד לאחרונה היה רובו בשולי הכלכלה העולמית ומרבית אנשיו חושבים ומתנהלים בדרכים מסורתיות מקומיות. חיוני להבין זאת על מנת להצליח שם. פעילות בוייטנאם מחייבת הבנה של דרך הניהול של הכלכלה בידי המפלגה הקומוניסטית. פעילות במיאנמר או בקמבודיה מחייבת להבין את חשיבתם של אנשים שקיבלו חינוך בודהיסטי, מה הרגישויות שלהם ומה הדרך להגיע אל ליבם ואל כיסם. חיוני להכיר את הרקע של המדינה שאליה תיכנסו, הדברים שיכולים להביך והדברים שעליהם לא מדברים, והדרך המקומית ליצור אמון וחיבור עסקי בין אנשים. חיוני שיבין זאת המנהל שטס לשם וחיוני שיבינו זאת העובדים שמקבלים את המשלחת מגיעה מהמזרח כי חיוני להבין את אסיה על מנת להצליח באסיה.

    ---------------------------------------------------------------------------------------------

    טל רשף - מומחה לפעילות עסקית מול שוקי מזרח אסיה, מייעץ ומכשיר עובדים ומנהלים בנושאי שיווק, מו"מ, רכש, ניהול עובדים ורילוקיישן באסיה.

    אימייל: Tal@intelectual.co.il , אתר: http://intelectual.co.il, טל. 054-4606270

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      טל רשף
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין