קוראי טורי זה יודעים שאני לא מתרגש בדרך כלל מ"נתוני העוני" בארץ, כל עוד הם פונקציה של איזו עמותה דורשת תרומות ותשומת לב... אך באותה מידה טענתי תמיד שיש אוכלוסיות שאת מצבן יש להיטיב משמעותית, יעלה ככל שיעלה. אלו הם הקשישים נטולי ההכנסות הנוספות, מפרנס/ת יחיד/ה עם ילדים בשכבות החלשות ונכים שאינם עובדים מחוסר ברירה. והנה הקימה המדינה ועדה למלחמה בעוני, שישבה ומילאה את משימתה ברצינות רבה, למרות כל הציניות מסביב ועתה סיכמה את המלצותיה בדו"ח נוקב. והנה הוגש הדו"ח וכבר החל מסע הריכוך לקראת גניזתו (יחד עם הדוחות של ועדות קודמות מכל סוג...) כשמספרים לנו שביצוע ההמלצות יעלה כ7.8 מיליארד ₪ לשנה וזה אחרי שכבר דיללו את ההמלצות המקוריות, אשר כללו הגדלת קצבת הילדים, רכישת 1,500 דירות לדיור הציבורי מדי שנה. אגב, "הקרן לידידות" ערכה סקר מיוחד לגבי רמת האמון של אזרחי המדינה בממשלה – ככל שמדובר במאבק בעוני. וסופרייז 72% לא מאמינים שהממשלה תאמץ את מסקנות הועדה ו-40% סבורים שמדיניות הממשלה היא שאחראית לעוני... נשוב לדו"ח ונדון רק ב-2-3 המלצות שאני מתקשה להאמין שיש בינינו – ביניכם ולו אדם אחד שיתנגד להם. 1. תוספת 400 ₪ לחודש לקצבת השלמת הכנסה לקשישים. 2. הגדלת קצבת הבטחת הכנסה לסך השווה 67% מקו העוני הרשמי 3. הגדלת מס' העובדים הסוציאליים עד למצב בו כל עובד/ת יטפל ב-60 משפחות ולא במספר כפול – כמצב הנוכחי. יש המלצות נוספות ולא נרחיב, אך את רובן ניתן לאמץ ולממש – בעלות של לא יותר מ-4-5 מיליארד ₪ בשנה.
ועתה נעבור לתשובה הנצחית "אין כסף" וננסה לחשוב על כדאיות של "פרויקט לאומי" אחד מיני רבים שבקרוב ייצא לדרך, נדחף בידי ה"בולדוזר" ישראל כץ... המדובר ברכבת לאילת. יתכן והיא חשובה ומועילה. אך מאחר שאיני מבין בכך, טרחתי וחיפשתי ולא מצאתי ולו מומחה אחד שטען שהקמתה חיונית ודחופה, ממש קריטית... למעשה, יש מומחים הסבורים שלעולם לא תהיה לה כדאיות כלכלית ויש רבים המצביעים על נזקיה לשמירת הסביבה ולאתרי הטבע בערבה. וכמה היא תעלה? השר כץ טוען שהיא תעלה 24.5 מיליארד, כולל בלת"מים, בעוד המתנגדים מדברים על סכום כפול(!) ובלהט הוויכוח לא קם אף שר בממשלה ושאל בקול רם: מה חשוב יותר? קו רכבת לאילת, שיקצר את הנסיעה אליה לשעתיים ורבע (וירוקן את שדה התעופה שם מחוסר כדאיות... כשם שיחסל את ענף המשאיות הכבדות) או אולי דחופים וחשובים יותר תקציב החינוך (32 ילד בכיתה, הבטחתם פעם, נכון?) תקציב הביטחון ואפילו תקציב הרווחה – כדי להילחם בעוני האכזרי והמביש ממנו סובלים האוכלוסיות שמניתי. אגב, להלן ציטוט מאלף מ"דה מארקר" השבוע: בצירוף מקרים מוזר, 7.8 מיליארד שקל הוא גם סכום הכספים שהמדינה העבירה בשנים האחרונות, ועוד מתכוונת להעביר, לכיסי שלושת ועדי העובדים במונופולים הגדולים במשק: חברת החשמל, נמלי הים ורכבת ישראל. במלים אחרות, האוצר צודק. אמנם אין בשנה הבאה תקציב של 7.8 מיליארד שקל לטיפול בעוני – אך לשיפור תנאי המחייה של מגזרים אחרים, התקציב קיים ועוד איך. כספים אלה, יש להדגיש, לא שולמו או ישולמו בגין פיטורי עובדים, או כפיצוי בגין הרעת תנאים. אלה 7.8 מיליארד שקל שנועדו אך ורק לקנייתה בכסף ציבורי של הסכמת ועדים לשינויים משקיים נדרשים. 7.8 מיליארד שישולמו כדמי שתיקה, כדי שהוועדים לא יעשו שימוש בשאלטר התשתיתי שהפקיד הציבור בידיהם. 7.8 מיליארד שקל שהוזרמו ויוזרמו לכ-18 אלף עובדים בעלי עוצמה כלכלית ופוליטית – במקום ל-1.8 מיליון עניים שחסרים גישה למוקדי כוח, ולכן נעדרים קול.
הבנתם? אגב, יתכן ו"דה מארקר" קצת מגזימים. קשה לי להאמין שהם לא צודקים כלל...
|