0
חברים יקרים אורחי הקפה וגם אתם המציצים פנימה לתוך ההוויה רוויית הקפאין שלנו. היום לפני שלושים ותשע שנים ראיתי אור לראשונה כהפקה פרטית של המולי"ם שלי אשר באמת עשו כמיטב יכולתם לצקת תוכן הולם לתוך הרך הנולד למרות קשיי השפה אבל אני מלא הערכה ותודות רבות על המאמצים.
את מירב התודות אני חייב לתת לשנה שבה נולדתי שנה גדולה - עדיין שנות השישים להזכירכם ושנה בלבד לפני שפרצה עלינו התקופה המזעזעת שנקראת שנות השבעים. למזלי גדלתי בעיר ובשכונה שלא זזה לאף מקום ואת מיטב ילדותי עברתי בהוויה של הסיקסטיז... חברים יקרים בציר שישים ותשע הוא שם דבר במאה הקודמת המון דברים ונקודות ציון חשובות התרחשו בו שהחשוב מבינהם איך לא נחיתת האדם על הירח מאורע שקרה כשהייתי בן חצי שנה לערך ואני עדיין זוכר את התמונות והקולות ואיך לא - צעד קטן לאדם צעד גדול לאנושות - וטראח התחלתי לצעוד את צעדיי הראשונים אומנם קטנים אבל צעדים. ובאמת מאז ועד היום אני הולך תודה לאל וגם שב. חברים יקרים בחודשים האחרונים גם אתם מקור לגאווה שמחה ואושר ונוכחותכם כאן מעלה בי חיוך של נחת. |