כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    כי האדם עץ השדה

    כי האדם עץ השדה / נתן זך

    כי האדם עץ השדה.
    כמו האדם גם העץ צומח
    כמו העץ האדם נגדע.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    כי האדם עץ השדה.
    כמו העץ הוא שואף למעלה
    כמו האדם הוא נשרף באש.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    אהבתי וגם שנאתי
    טעמתי מזה ומזה.
    קברו אותי כחלקה של עפר
    ומר לי, מר לי בפה.
    כמו עץ השדה.


    כי האדם עץ השדה.
    כמו העץ הוא צמא למים
    כמו האדם גם הוא נשאר צמא.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    0

    חודש תמוז -זמן ההארה האלוקית העליונה

    0 תגובות   יום שני, 30/6/14, 10:45

    ''

     

    חודש תמוז -זמן ההארה האלוקית העליונה

    חודש זה הוא החודש העשירי בלוח העברי בשנה המתחילה בחודש תשרי, והרביעי בשנה המתחילה בחודש ניסן. החודש מונה 29 ימים.

    חודש תמוז הוא זמן ההתגלות ההארה האלוקית העליונה המשולה לשמש, בכל העולמות. תכונת השמש הבולטת, להבדיל מן הירח, היא באי השתנותה. בעוד שהירח משתנה בגודלו מיום ליום, גודלה ועצמתה של השמש הינם ללא השתנות. עובדה זו משתלשלת מן המדרגה האלוקית הנעלה שאיננה משתנה, הפועלת בעולמות את תחושת הביטול. בחודש תמוז מאיר שם ה' שמעל הטבע בעוצמה רבה יותר מאשר בכל השנה, וכתוצאה מכך נובע החום הרב בחודש זה.

    במסורת היהודית חודש תמוז קשור להסתכלות הפנימית, לראיית הדברים שמתחת לפני השטח. חודש תמוז בחיצוניותו מראה על העלם והסתר על הגילוי האלוקי, אמנם בפנימיותו, הוא מלמד על הגילוי האלוקי הנעלה ביותר - שמש ה'.

    בחודש תמוז ניתנת לנו היכולת המיוחדת לראות את הפנימיות שבכל מצב, ובכך להפוך את העניינים בלתי חיוביים, לחיוביים. זאת ע"י שאנו מאפשרים להארה העליונה להיכנס לחיינו ולפעול בעולמנו. במילים אחרות,אנו מכניסים את ה'א' - 'אלופו של עולם'(הקב"ה), בתוך העולם, ובכך הופכים את הגולה לגאולה. 

    בחודש תמוז אנו ניצבים בפני הזדמנות קוסמית מיוחדת - מזל סרטן - סר "טן", ההזדמנות להסיר כאוס ('טן' בארמית) מקרבנו, ולקבל חיסון מפני סרטן גשמי ורוחני.

    חודש תמוז עמוס באירועים קשים, מלבד יום ג` בתמוז, היום בו העמיד יהושע בן נון את השמש והירח, כדי לעשות נקמות בגויים. בהתאם למסורת היהודית החודשים תמוז ואב הינם ימי פורענות לישראל ויש לנהוג בהם משנה זהירות.

    מקור שמו של החודש בגלות בבל:
    1.השם "תמוז" מוזכר בתנ"ך כשמו של אליל בבלי הקדום "דומוזו", הוא אל הצמיחה והפריון , שמת לפי האגדה בחודש תמוז . לפי המיתוס הקדום של העמים מולך האל דומוזי בשלושת חודשי האביב: ניסן, אייר, וסיוון, ומת בחודש תמוז, עם כמישת הצומח בחום הקיץ הלוהט. סביב מותו התנהל פולחן שבו הנשים היו מבכות את יום מותו. כנראה שגם נשים יהודיות אימצו פולחן זה, כפי שמשתמע מדברי הגינוי של הנביא יחזקאל באומרו: "הנה שם הנשים יושבות מבכות את התמוז, ויאמר אלי עוד תשוב תראה תועבות גדולות מאלה." (יחזקאל ה פסוקים י"ד-ט"ו)

    2.על שמו של החום נקרא גם החודש, שמסמל את תוקפו של הקיץ. לפי החוקרים, השם הארמי תמוז הגיע מהשם האכדי תמוזי (Tamuzi) "....ובתקופת תמוז יוצא השמש מתיקו בשביל לבשל את הפירות ואין העולם יכול לעמוד בו. למה? שאורו קשה." ( תנחומא תצווה , ח')

    3.רושמי רשומות דרשו: אותיות תמו"ז - ראשי תיבות של זמני תשובה ממשמשים ובאים. הכוונה כמובן לימי בין המצרים, חודש אלול וימים נוראים.

    4. בלוח גזר מכונה חודש תמוז "ירח זמיר" , כלומר חודש זמירות הגפנים . בתלמוד נאמר עליו שבו "יוצאת החמה מנרתיקה לבשל את הפרות" .

    בספר הזוהר כתוב כי "ימי תמוז וכן אב שלאחריו הם ימי סכנה ואשרי האיש הזוכה להינצל הימנה".

    תמוז הוא גם השם הערבי והטורקי לחודש יולי בלוח השנה הגרגוריאני.

    מזל החודש הוא סרטן, על שם מערכת כוכבים דמויי סרטן המופיעה בשמיים בחודש זה, או משום שבחודש זה מתרבים סרטני המים בשל החום.

    מאורעות החודש:
    -ט' בתמוז- הובקעה העיר ירושלים לראשונה על ידי נבוכדנצאר(בשנת 586 לפני הספירה) .
    -צום י"ז בתמוז, שנקבע לדורות עקב חמישה אירועים קשים שאירעו לעם ישראל בתאריך זה: נשתברו הלוחות, בטל קורבן התמיד בבית המקדש הראשון, הובקעה העיר בחורבן בית שני, אפוסטמוס הרשע שרף את התורה והועמד צלם בהיכל.

    כל חודש ומזל ומזמור התהלים שלו,


    תהלים חודש תמוז, מזמור צ':

    א תפלה, למשה איש-האלהים: אדני מעון אתה, היית לנו; בדר ודר.
    ב בטרם, הרים ילדו ותחולל ארץ ותבל; ומעולם עד-עולם, אתה אל.
    ג תשב אנוש, עד-דכא; ותאמר, שובו בני-אדם.
    ד כי אלף שנים, בעיניך- כיום אתמול, כי יעבר; ואשמורה בלילה.
    ה זרמתם, שנה יהיו; בבקר, כחציר יחלף.
    ו בבקר, יציץ וחלף; לערב, ימולל ויבש.
    ז כי-כלינו באפך; ובחמתך נבהלנו.
    ח שת (שתה) עו?נתינו לנגדך; עלמנו, למאור פניך.
    ט כי כל-ימינו, פנו בעברתך; כלינו שנינו כמו-הגה.
    י ימי-שנותינו בהם שבעים שנה, ואם בגבורת שמונים שנה ורהבם, עמל ואון: כי-גז חיש, ונעפה.
    יא מי-יודע, עז אפך; וכיראתך, עברתך.
    יב למנות ימינו, כן הודע; ונבא, לבב חכמה.
    יג שובה יהוה, עד-מתי; והנחם, על-עבדיך.
    יד שבענו בבקר חסדך; ונרננה ונשמחה, בכל-ימינו.
    טו שמחנו, כימות עניתנו: שנות, ראינו רעה.
    טז יראה אל-עבדיך פעלך; והדרך, על-בניהם.
    יז ויהי, נעם אדני אלהינו עלינו: ומעשה ידינו, כוננה עלינו; ומעשה ידינו, כוננהו.

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      אסתר רבקה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      רשימה

      רשימה