כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';
    0

    הנה אני במיטבי - שיר מאת שולה ניסים

    13 תגובות   יום רביעי, 2/7/14, 16:13

    הנה אני במיטבי

    - - - כל הזכויות שמורות לשולה ניסים - - -

      

      

      

      

      

      

      

      

      

    הנה אני במיטבי,

    כמו אישה אין לה מה להפסיד

    קירעי שירתי מוטלים סביבי

    בחוט מאדים במחט קודחת בלשון רותחת

    אלקק אתפור פצעים,

    הנה שיר במיטבו, כמו אימו,

    כמו

    כף יד נינגסה על ידי כלבי השמירה של

    שירה יש לה מה להגיד,

    עיניים קוראות מרחרחות סביבו

    פרפרים בבטן

    קוצים בתחת

    מניפת פרגים אדמומית נפתחת

    מגרשת זבובים

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (13)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        8/7/14 17:50:

      צטט: רחלסביליה 2014-07-07 04:33:13

      צודקת אני אשמה, כי אני בדרך כלל בערך פעם בשבוע פותחת לראות מה קורה אצל החברה, מה בישלו, מה כתבו. צריך כל יום לבדוק. אז אני מצטערת שכך אני נוהגת.

      אל תצטערי. איך שמסתדר לך. תודה רחל.

       

        7/7/14 04:33:
      צודקת אני אשמה, כי אני בדרך כלל בערך פעם בשבוע פותחת לראות מה קורה אצל החברה, מה בישלו, מה כתבו. צריך כל יום לבדוק. אז אני מצטערת שכך אני נוהגת.
        6/7/14 16:50:

      צטט: רחלסביליה 2014-07-05 06:05:38

      שוב אי אפשר להעניק נקודה. למה?

      אם נתת לי כוכב על שיר אחר ( וראיתי שנתת ) צריכות לחלוף לפחות עשרים וארבע שעות

      עד שתוכלי לתת לי שוב כוכב.

      המערכת לא מאפשרת לככב פעמיים ביממה לאותו אדם - וזה  לפי דעתי כדי ליצור איזשהוא שיוויון, שלא יווצר מצב שבו מישהו אחד מקבל מלאנת'לאפים של כוכבים ואילו מישהו אחר לא מקבל כלום. או שיש איזו תקלה... אבל  התגובה שכתבת כאן היא כוכב בפני עצמו...

       

        5/7/14 06:05:
      שוב אי אפשר להעניק נקודה. למה?
        4/7/14 11:10:

      צטט: שטוטית 2014-07-04 10:47:22

      אוהבת את שירייך שולה, קראתי גם את פרשנותה של יהודית מליק-שירן אין עליה בפירושי שירים. שבת שלום

      תודה שטוטית. שבת שלום.

       

        4/7/14 11:09:

      צטט: נערת ליווי 2014-07-03 22:26:25

      שולה,

      זה יפה שביקשת מיהודית רשות  להביא לכאן. וגם שהגדלת את האות בשביל שיהיה יותר קל לראות,

      לי באופן אישי זה היה קצת מדי ארוך.. אז עצרתי לי באמצע. מה שכן או אולי מה שאני אוהבת בכל סוג של כתיבה זה שכל אחד לוקח ממנה מה שהוא או היא לוקחים ממנה ולא רק זה אלא שבכל פעם שקוראים לוקחים אפילו דברים אחרים.

      עכשיו למשל אני מוכנה לספר לך שאני למשל נתקעתי על 2 השורות של הקוצים בתחת וההיא שמתחת.

      אבל זה לא אומר שבמועד אחר אני לא אתפס לשתי שורות אחרות.. (אולי) אפילו בלי לספר ... קריצה

      את יכולה לחזור לזה מאוחר יותר אם זה  ארוך לך.

      זה מה שאני עושה עם פוסטים שהם ארוכים מידי לטעמי , ולמרות זאת רוצה לקרוא אותם כי נראים לי מעניינים.

      כן, כל אחד נזרק למקום אליו נזרק כשהוא ניתקל ביצירה.

      תודה נערת ליווי ושבת שלום.

       

        4/7/14 10:47:
      אוהבת את שירייך שולה, קראתי גם את פרשנותה של יהודית מליק-שירן אין עליה בפירושי שירים. שבת שלום
        3/7/14 22:26:

      שולה,

      זה יפה שביקשת מיהודית רשות  להביא לכאן. וגם שהגדלת את האות בשביל שיהיה יותר קל לראות,

      לי באופן אישי זה היה קצת מדי ארוך.. אז עצרתי לי באמצע. מה שכן או אולי מה שאני אוהבת בכל סוג של כתיבה זה שכל אחד לוקח ממנה מה שהוא או היא לוקחים ממנה ולא רק זה אלא שבכל פעם שקוראים לוקחים אפילו דברים אחרים.

      עכשיו למשל אני מוכנה לספר לך שאני למשל נתקעתי על 2 השורות של הקוצים בתחת וההיא שמתחת.

      אבל זה לא אומר שבמועד אחר אני לא אתפס לשתי שורות אחרות.. (אולי) אפילו בלי לספר ... קריצה

        3/7/14 15:24:
      מדובר כאמור בתגובה של יהודית מליק-שירן שנכתבה בפייסבוק. אני רוצה להזכיר כאן את נורית צררבוים ( נורית ארט) שתמיד אומרת כי כשאנחנו כותבים טכסט, אנחנו עשויים להתכתב עם טכסטים אחרים גם בלי להיות מודעים לכך.
        3/7/14 15:04:

      לנערת ליווי: ביקשתי רשות מיהודית מליק-שירן והיא הסכימה.

      להלן התגובה ( הגדלתי את האותיות כדי שיהיה קל לקרוא)

      -----------------------------------------------------------------------------------


      יש כאן דוגמא יפה לשיר מתהפך. שיר מתהפך הוא שיר בעל פואנטה בסופו. (דוגמה: שיר שחשבנו שהוא שיר טבע, ומסתבר על סופו שהוא שיר קינה , או שיר שבהתחלה מתרשמים שהדובר משתף את הקורא בצרותיו, אך לבסוף מסתבר שהוא מטיח בפניו אשמה"הנה אני במיטבי,
      כמו אישה אין לה מה להפסיד" שימי לב שמילת המפתח בשיר הזה היא "מיטבי" בניגוד מוחלט ל"מיטב השיר כזבו" הדוברת יוצרת כאן עמדת הכרזה: ראו הנה אני, זאת אני היוצרת, ככה תקבלו אותי."קירעי שירתי מוטלים סביבי / בחוט מאדים במחט קודחת בלשון רותחת/ אלקק אתפור פצעים," זה לוקח אותי לשירו של חיים גורי "הנה מוטלות גופותינו שורה ארוכה,ארוכה.....
      יש כאן באמת תחושה שהשיר הזה מתכתב עם יצירות ספרותיות רבות העוסקות בהכנות של טרם מלחמה כמו הבלדה "בעין דור" שכתב שאול טשרניחובסקי" עֲלָטָה… אֵשׁ זְוָועוֹת…בַּפִּינָה קַלַחַת,
      וּשְׁמוֹת כָּל הַשֵׁדִים וּבְלִילָה רוֹתַחַת…" זה מתקשר לשורה הבאה מהשיר שלך" בחוט מאדים במחט קודחת בלשון רותחת" על דרך הניגוד קודם הדוברת תלקק את פצעי הבחורים שנפצעו בשדה הקרב ואחר כך תתפור את פצעיהם" אלקק אתפור פצעים,"זה יוצר אצלי אווירה של הבאת בחורים שנהרגו בשדה הקרב וזהותם לא נודעה, לבדיקה משפטית שלאחר המוות. כמו הפעולות שנעשות באבו כביר. ואולי השיר הזה הוא קינה על מותם של הנערים ואולי לא אך הוא מתכתב היטב עם קרעי החיים בהכנות של לפני המלחמה ואחריה.
      "הנה שיר במיטבו, כמו אימו," לִפְנֵי שָׁנִים בְּסוֹף שִׁירַת דְּבוֹרָה,/ שָׁמַעְתִּי אֶת דּוּמִיַּת רֶכֶב סִיסְרָא אֲשֶׁר בּוֹשֵׁש לָבוֹא,/ מֵבִּיט בְּאִמּוֹ שֶל סִיסְרָא הַנִּשְׁקֶפֶת בַּחַלּוֹן,/ אִשָׁה שֶׁפַּס כֶּסֶף בִּשְׂעָרָהּ." אם סיסרא שממתינה לבנה שישוב משדה הקרב אך הוא לא שב, כי יעל אשת חבר הקיני הרגה אותו. הדימוי כמו אמו מבליט את הציפיה וההמתנה מורטת העצבים לשובו של בן מהמלחמה ולא משנה עם הבן הוא אויב שנלחם נגד עם אחר. במלחמה יש חוקי משחק אחרים והשיר הזה בא להבליט את ההסתכלות על החיים מנקודת מבט אחרת. מה קורה בשדה הקרב? מי מנצח ומי מפסיד והרגשות העוברים על האמא שממתינה ומצפה לבנה.
      "כמו
      כף יד נינגסה על ידי כלבי השמירה" זה מזכיר לי את איזבל אחרי שהורתה לרצוח את נבות היזרעאלי קיבלה עונש מאלוהים. שהכלבים ילוקו את דמה טרם מותה." של
      שירה יש לה מה להגיד," את מזכירה לי פה ויכוח ישן בין התנאים " הוא להגיד שירה ולמות
      שירה של מחיה" זוהי כוונתם של חז"ל: אדם הראשון אכן לא אמר שירה, אלא שיר. השיר הוא הבעת תודה על דבר שהושלם. על המזמור הזה אמרו חז"ל (משנה תמיד ז, ד):"מזמור שיר ליום השבת - מזמור שיר לעתיד לבא ליום שכולו שבת מנוחה לחיי העולמים". אדם הראשון, כמו גם אלו שבעקבותיו, ידעו להעריך את הטוב כשהוא מגיע אליהם, ואף לשיר עליו, אבל הם לא ידעו לומר שירה. אדם הראשון מתקן את השיר שייאמר באחרית הימים, אבל אינו אומר שירה על מה שהוא רואה בעיניו. הראשונים ששרו בעיצומו של תהליך גאולה, כשעדיין לא רואים את הסוף, הם בני ישראל לאחר קריעת ים סוף. למרות שהם מבינים שהם רק בתחילתו של תהליך ארוך שעתיד להסתיים בבניית בית המקדש, ובינתיים הם עברו רק את השלב הראשון, הם יכולים כבר בשלב הזה לעצור ולומר שירה.
      אמרו חז"ל (סנהדרין צד, א) שהמשיח היה ראוי לבוא בימיו של חזקיהו המלך, אבל בסופו של דבר זה לא קרה כי אחרי שהוא ניצל מסנחריב הוא לא אמר שירה. מה מנע מחזקיהו, שהיה מלך צדיק, לומר שירה? – התשובה היא שכשסנחריב הפסיק את המצור על ירושלים היה קשה להגדיר זאת כגאולה. הנביא (ישעיהו א, ח) מתאר זאת באופן קשה מאוד: "וְנוֹתְרָה בַת צִיּוֹן כְּסֻכָּה בְכָרֶם". ירושלים אמנם לא נפגעה, אבל רוב ערי יהודה וישראל נחרבו, עשרת השבטים גלו, וגם הסכנה על ירושלים עברה רק באופן זמני. האם במצב כזה אפשר לומר שירה? סביר להניח שחזקיהו לא היה במצב רוח של שירה... אבל חז"ל אומרים שכדי לזכות לראות את המשיח, צריכים לדעת להגיד שירה ולא לחכות רק ליום שבו נוכל לומר שיר חדש. את המשיח יזכה לראות רק מי שיכול לראות גם את השלבים הראשונים ולהבין שגם השלב הזה כבר מצדיק שירה.
      "עיניים קוראות מרחרחות סביבו
      פרפרים בבטן
      קוצים בתחת
      מניפת פרגים אדמומית נפתחת
      מגרשת זבובים" תיאור פוצע של העיניים שהן ראי הנשמה של חיילים בשדה הקרב הן מלוות במבט אחרון את החיים או לחילופיו מלוות את המוות והחיים נשארים כמתת אל עבורם. בשדה הקרב הכל נדבק אפילו אמירה בנלית של "קוצים בתחת" גם התיאור המסיים את השיר מתאר את החיים, למרות שהשיר מתאר מוות לאורכו, כאן השיר מתהפך הוא מתאר את החיים" מניפת פרגים אדמומית נפתחת /מגרשת זבובים". הפרגים נפתחים בבוקר לשירת חייהם והשירה מגרשת בזמן הווה את הזבובים. ידוע לנו שזבובים ניזונים מריח צחנה ומגופות. אך הפרחים הנפתחים מסמלים את החיים ואת התקווה האופטימית של השיר.

        3/7/14 14:28:

      צטט: נערת ליווי 2014-07-03 13:47:26

      ומה יעשה או תעשה אחת כמוני שלא מתאים לה להגיב שם... כי ישר איזו מופלטה עוד פעם לא תוכל להתאפק הסנני ותגלוש במילותיה ואני וזה בדיוק מה ש(לא) חסר לי ...

      בקיצור - אם בא לך תביאי את מה שיהודית כתבה לכאן :-))

      לעשות לזה קופי-פסט להביא את זה לכאן על דעת עצמי אני לא רוצה.

      לדעתי אני צריכה לבקש ממנה רשות.

      אולי -מהסיבות שלה לא מתאים לה?

        3/7/14 13:47:

      ומה יעשה או תעשה אחת כמוני שלא מתאים לה להגיב שם... כי ישר איזו מופלטה עוד פעם לא תוכל להתאפק הסנני ותגלוש במילותיה ואני וזה בדיוק מה ש(לא) חסר לי ...

      בקיצור - אם בא לך תביאי את מה שיהודית כתבה לכאן :-))

        3/7/14 12:39:
      אלו מכם שנמצאים בפיסבוק יכולים לקרוא את הפרשנות היפה והמעניינת של יהודית מליק-שירן בקבוצת "אות ועוד"