כאשר גדעון סער החליט לפסול את חוק העזר של עיריית תל אביב, הוא צדק לחלוטין. וזה שסבר אולי כי הדבר יועיל לו פוליטית, לא מעלה ולא מוריד. גם אם זוהי הטענה בה נאחזים מתנגדי המהלך, המנסים להציגו כחנופה לדתיים, בהיגיון צולע למדי. סער אולי לא התכוון לכך, אך בסופו של יום, הצליח מי שמתעתד להנהיג את מחנה הימין, בהכרזה אחת לחשוף את הבלוף ולהוכיח עובדה המצערת לפיה רבים מאלו המתיימרים להיות "שמאלנים" ומצביעים מר"צ וכו', לא באמת מונעים מתפיסה ערכית הומאנית, אלא ובעיקר מגדירים עצמם יותר לפי האנשים והקבוצות להם הם מתנגדים (ע"ע דתיים, מתנחלים) והרבה פחות מאשר לפי הערכים החברתיים בהם הם דוגלים. וכך לפתע גילה אלמגור נלחמת בסרטן (לפחות חזרה בה...) ואחרים יוצאים בשצף קצף למען זכותם לקנות חומרי ניקוי דווקא בשבת, זאת בעוד שהומניסטים אמיתיים מחללי שבת, כמו מירב מיכאלי, תומכים בחוק מתוך דאגה לזכויות העובדים המנוצלים וחשיבות יום המנוחה השבועי לתא המשפחתי. או זכותם לסיכוי הוגן של העסקים הקטנים הנרמסים ע"י הענקים. צאו וראו היכן בעולם יותר עסקים פתוחים בשבתונים ובחגים המקומיים ותראו כיצד דווקא באירופה המערבית, בה הליברלים האמיתיים והסוציאל-דמוקרטים הינם השאור שבעיסה מזה כמה דורות, שם לא תמצאו שום סופרמרקט וכו' פתוח בימי מנוחה במרכזי ערים או בשכונות מגורים. ואילו בערש הקפיטליזם החזירי – ארצות הברית, הכל פתוח, אך גם כן לא בשכונות בהן גרים החזירים הגדולים (...) אלא בשוליים, במקומות הפחות נחשבים למגורים, הזולים יותר, שם מתרכזים ה"אאוטלטים". ולמרות זאת, חפשו ביו יורק היכן לערוך קניות ביום ראשון באזור מגורים ולא תמצאו מינימרקט פתוח בבעלות של אמריקנים דור שלישי ורביעי. אך כן תמצאו בעיקר מינימרקטים בבעלות קוריאנים, שם כל המשפחה עובדת מבוקר עד חצות ליל ולא אחת גם גרה מעל או מאחור, סוג של עבדות מודרנית מרצון.
לתשומת לב התל אביבים שכל כך מוחים נגד הטייקונים כשמעלים להם את מחיר הקפה-לאטה, אך מתוסכלים מסגירת סופר באבא ודומיו בשבת, שמא ייאלצו לערוך קניות כמו מרביתנו, בליל חמישי (מוקדש לפאבים), או בשישי בבוקר.(מצוות בתי קפה...) או שמא חלילה יצטרכו להוסיף לאופניים המדוגמות גם סל קניות ולדווש עד תחנת הדלק הקרובה לקנות בשבת חלב... |