כותרות TheMarker >
    ';

    אשרי תמימי דרך ההולכים בתורת השם

    על פרשות השבוע והקשר לימנו אנו, חסידות, סיפורי צדיקים, שמירת השבת, על דברים שבין אדם לחברו ולסביבה, על דברים שבין אדם לבוראו

    מה הקשר בין נחש לנחושת - פָּרָשַׁת חוקת

    0 תגובות   יום חמישי, 3/7/14, 21:17

    בס"ד

    מה הקשר בין נחש לנחושת
    פָּרָשַׁת חוקת

     

     

    שאל בני ונען
    ילד אחד הלך עם אביו והיה שואל אותו שאלות: אבא למה השמש שוקעת במערב? חושב האבא, ועונה לו, לא יודע. שואל הילד אבא לאן הולכת השמש שהיא שוקעת? חושב האבא, ועונה לו: לא יודע. אבא זה מפריע לך שאני שואל הרבה שאלות? לא בכלל לא. הרי אם לא תשאל איך תדע?

     

    למה התורה נתנה מצוות לא הגיוניות?

    בחיי היהודי ישנם שני מצבים:

    א.    שקל להיות יהודי (למשל – שבת, נחים, חופש)

    ב.    שקשה להיות יהודי (למשל – מצוות שהם חוקים כמו פרה אדומה, ברית מילה, מקווה, בשר וחלב). במצוות אלה צריך אומץ.

     

    פרה אדומה

    הסבר על המצווה: שלמה המלך פענח 612 מצוות, למעט מצוות פרה אדומה. כמה שאני קרוב לפתרונה היא מתרחקת ממני. שלמה המלך היה החכם באדם, כשבנה את בית המקדש היה צריך הרבה פועלים. פנה למלך מצרים ובקש שישלח לו פועלים. מלך מצרים רצה להתחכם למלך שלמה, החרטומים של מצרים חישבו ומצאו 20,000 פועלים שלפי מפת המזל שלהן הם אמורים למות תוך שנה. וככה יוכלו להעליל על המלך שלמה שהרג אלפי מצרים. שהגיעו הפועלים אל שלמה המלך. הוא גם ידע לחשב חישובים ושלח אותם חזרה למלך מצרים עם מכתה ובו כתוב: כלום אין במצרים תכריכים שאתה שולח אותם למות אצלי?

     

     

    מצוות פרה אדומה מסבירה לנו שבעצם כל המצוות הן חוקים

    דוגמא למצווה הגיונית: לא תרצח. מה הסיבות שלא צריך את המצווה (זה הגיוני לא לרצוח).

    מה הסיבות שכן צריך (שיש שכן שצריך להסגיר אותו למישהו אחר, אחרת יהרגו גם אותו וגם אותנו). מספרים על הרבי ששאלו אותו כל שאלה שהיא בכל נושא שבעולם, הוא הביע בקיעות וידע מעל למשוער, אבל כששאלו אותו בנושא אמונה, הוא ענה כמו סבתא זקנה (כך קבלנו בכל דור ודור...).

    לסיכום, יש שלוש צורות: אחת – כתיבה בדיו ע"ג קלף, שתיים – חריטה על אבן, שלוש – חקיקה באבן שזה עושה חור מצד לצד וזאת הקרבה הכי גדולה לקב"ה.

     

    הסתלקותה של מרים

    מייד אחרי פרשת פרה אדומה, מסופר על הסתלקותה של מרים ועל כך שהעם לא התאבל עליה. הקב"ה העניש אותם בכך שהעלים את הבאר ועם ישראל נשארו ללא מים. כאן היה חטא מי המריבה. משה ואהרון במקום לדבר אל הסלע, הכו בסלע.

     

    הסתלקותו של אהרון הכהן

    אהרון הכהן עולה עם משה ובנו אליעזר להֹר ההר ושם מסתלק אהרון לבית עולמו ומשה ואליעזר חוזרים אל העם והעם מבכה את פטירתו של אהרון הכהן במשך שלושים ימים.

    במסכת תענית כתוב "כיוון שנסתלק אהרון, נסתלקו ענני הכבוד".

    מייד אחרי זה הופיעו עמלק.

     

    עמלק

    עמלק ישבו בנגב והתחזו לכנענים. ההתחזות הייתה רק בשפה, אך לא בלבוש. הם עשו את זה כיוון שחשבו שכך יוכלו להטעות את בני ישראל שיתפללו להקב"ה שיציל אותם מהכנענים כאשר למעשה הם עמלקים. העמלקים נלחמו בבני ישראל ולקחו שבי.

    העמלקים באו כי שמעו שמועה.

    במסכת ראש השנה דף ג' מה שמעו עמלק? שמעו שאהרון נפטר והסתלקו ענני הכבוד.

    העמלקים היו תמיד השוט נגד עם ישראל. כי כתוב שישראל ראשית ועמלק ראשית לגויים.

    והמידה כנגד מידה שכאשר ישראל חוטאים אז הם מקבלים את העמלקים כי אלה ראשית ואלה ראשית. כי עמלק לא ירא אלוקים.

    בכל פעם שעם ישראל לא מספיק ירא אלוקים – עמלק מופיע.

    מכאן לומדים שצריך לדייק בתפילה, ובבקשה.

     

    מה עשו עם ישראל עכשיו כשעמלק היו צריכים לבוא?

    בירושלמי מסכת "סוטה" פרק א' הלכה י' (דברים פרק י' פסוק ו' – "ובני ישראל נסעו מבּארוֹת בני יַעַקָן מוֹסֵרָה שם מת אהרון וגו'."

    נשאלת השאלה: מה זאת אומרת "שם מת אהרון"? הר הוא מת בהֹר ההר.

    רש"י: כיוון שבא עמלק להלחם איתם, הם חזרו חזרה דרך ים סוף, שבע מסעות אחורה. שם במסע השביעי במקום שנקרא מוֹסֵרָה הייתה מלחמת אחים שבני לוי נלחמו בשאר השבטים ונמחקו הרבה משפחות שלמות. וכשהם קברו את המתים, הם הספידו את אהרון. כי אהרון מת בראש חודש אב ולא יכלו להספיד אותו אז. שם במקום הזה הם עשו חשבון נפש והבינו מה קרה. כשאהרון הסתלק לבית עולמו פסקו ענני הכבוד, עמלק שמע, בא להילחם, והם הלכו אחורה שבע מסעות ובני לוי נלחמו בהם. כל זה קרה כי אהרון הסתלק לבית עולמו.

     

    טענות העם כלפי משה

    כשחזרו אחורה הם לא היו עם ענני הכבוד. כי ענני הכבוד זה רק כשהולכים קדימה. כשברחו חזרה הם היו צריכים להתמודד עם קשיי הטבע:  קוצים, דרדרים, גאיות, הרים, נחשים, עקרבים, חום כבד. הם לא היו מורגלים בזה.

    כשהיו עם ענני הכבוד, אז ענני הכבוד הגנו עליהם. הם היו במיזוג, הבגדים והנעליים שלהם לא בלו וצמחו עם הילדים יחד. העננים יישרו להם את הדרך, ז"א הרים וגאיות הפכו למישור וגם הגנו עליהם מפני פגעי הדרך – עקרבים, נחשים, קוצים... (מקור תנחומא).

    על זה הם לא יכלו להתלונן כי זה באשמתם בגלל שהם חזרו אחורה.

    על מה התלוננו? על מן. כי לא יכול להיות שבן אדם יאכל ויאכל ולא יוציא. הם חשבו שבסופו המן יתנפח להם במעיים והמעיים יתפוצצו. וכל זאת לאחר ארבעים שנה! כיוון שכך, שלח להם הקב"ה שרפים (נחשים). הסיבה הנוספת שהם קצו במן זה שהם ראו שלגויים יש אוכל ומים והם מזומנים להם ואילו את המן היה צריך לאסוף בזריחה ורק כמות המספיקה ליום אחד, אי אפשר היה לאגור את זה כי התמלא תולעים וכל יום מחדש היו במתח כיוון שלא ידעו אם יהיה מן למחרת. כך שהעדיפו שהחלוקה תתבצע פעם בחודש או פעם בשנה וכך לא יצטרכו להיות במתח – "כן יהיה, לא יהיה..."

    משל למלך ובנו שבא לבקרו. שאל אותו המלך כמה כסף הוא צריך בחודש ענה לו בנו: 30,000 עמד וכתב לו צ'ק ע"ס 360,000 לקח הבן את הצ'ק והמלך לא ראה אותו עד שנה אחרי זה. שבא לקחת עוד צ'ק. אמר המלך מעתה אתה מקבל כסף שיספיק לך ליום אחד. כך תבוא לבקר אותי כל יום.

    הנחש שהמזון מזומן לו בכל מקום זה עונש הכי גרוע שיכל לקבל. כי מה אמר לו הקב"ה? קח מזון כמה שאתה רוצה ומתי שאתה רוצה רק אל תתקשר אלי! לא רוצה שום קשר אתך!

    הקב"ה רוצה שנהיה איתו בקשר יומיומי ולכן צריך בכל יום לבקש על מחר כי כל יום זאת בריאה כשלעצמה.

    חז"ל אומרים שאפשר לאלף בעלי חיים למעט נחש.

    הקב"ה שלח נחשים כי הנחש היה מספר לשון הרע הראשון ואתם מספרים לשון הרע על הקב"ה.

    יבוא הנחש שדיבר לשון הרע ויבוא חשבון על אנשים כפויי הטובה.

    החיות מבקש כל יום טרף, אנחנו אומרים את זה בכל ראש חודש ובפסוקי דזימרה. "אריה שואג לטרף וגו'.", "לבני עורב אשר יקראוך וגו'."

    היונה חוזרת אל נח ועלה זית טרף פיה. היא מעדיפה עלה זית מר מהקב"ה מאשר אוכל מנֹח.

    בגמרא מסופר על שמואל הקטן שהכריז תענית כיוון שלא ירדו גשמים, והנה בשתיים בלילה ירדו גשמי זעף. העם בבוקר קם והיה שמח – הנה אפילו לא היינו צריכים לעשות תענית. רק הכרזנו עליה וכבר ירד גשם. אמר להם שמואל הקטן: ,אתם לא הבנתם. הקב"ה נתן לכם גשם כדי שלא תתפללו אליו.

     

    מבקשים סליחה

    העם בא וביקש סליחה ממשה:  מתחרטים שדיברו על ה' ועל משה. פתאום הם מבינים שהנהגת ה' היא במידה הדין, אלא במידת הרחמים.

    ומשה מתפלל לקב"ה למרות שבפרשה הקודמת (פרשת קורח) הוא אמר כבר ארבע פעמים חטאו נגדו, אך אני יכול לבוא ולהתפלל אליו. אבל עכשיו כשהם מתחרטים ומבקשים סליחה, אז הוא מתפלל והקב"ה אומר לו: "תעשה לך שרף מנחושת ותעלה אותו על נס וכאשר מישהו נשך אות נחש, יסתכל על נחש הנחושת ויירפא.

    ומשה עשה "נחש" מנחושת.

     

    למה נחש ולא שרף

    משה עושה נחש מנחושת ולא שרף כפי הקב"ה ציווה אותו.

    שואלים המפרשים, למה?

    רש"י: הקב"ה אמר לו לעשות שרף מנחושת, משה הבין שזה נחש כי הקב"ה לא רצה להגיד "נחש" מאז חטא האדם הראשון.

    אומר רבנו בחיי: "הקב"ה לא רצה לקרוא לנחש בשם "נחש" כי בגללו בא כל המוות עולם, כי הוא החטיא את האדם הראשון ובגללו כל העולם מטורטר. למה עשה נחש מנחושת? לשון נופל על לשון. המהר"ל – פירוש: שניהם מאותו השורש (נחש ונחושת מאותו השורש).

    הסבר: בחלודה של נחושת יש חיידקים ובקטריות רעילות כמו בתרכובת הרעל של נחש.

     

    שבע שאלות ותירוץ אחד

    בגמרא במסכת ראש השנה, באמצע הלכות שופר, פרק שלישי בדף נ"ט: "והיה כאשר ירים משה את ידו וגו" (כל זמן שבני ישראל היו מסתכלים לאבינו שבשמיים, ידם הייתה גוברת וכו').

    אותו הדבר היה עם מעשה הנס, שמשה עשה שרף על נס והיו מסתכלים עליו, למעשה היו מרימים עיניהם לשמיים ונרפאו.

    נחש ממית או נחש מחייה? מה זה קשור לראש השנה?

    מחבר המשנה מצא סיבה לכתוב את זה שם. פרשת הנחש מופיעה מייד לאחר פרשת עמלק.

    העמלק והנחש הם מאותו השורש.

    נשאלת השאלה: מה מחבר ביניהם?

    [גמרא במסכת בבה קמא דף ט"ז] כתוב שם שהשדרה של אדם אחרי שבעים שנים הופכת לנחש. כותב הטור: מידה כנגד מידה, שהיה לו לכרוע ולכפוף "במודים" כנחש. ולא עשה כן, לכן שדרתו כנחש.

    יוצא מזה שהוא לא קם בתחיית המתים כי סוף חוט השדרה למעלה זה עצם הלוז ואם היא יוצאת אז אין עצם לוז.

    אומרת הגמרא: "כל המלווה בריבית גם לא יקום לתחייה כי הריבית נקראת בגמרא "נשך" כמו "נחש". למה? כי בן אדם מבקש הלוואה ואומרים לו: "פריים פלוס". "פריים" נשמע לו כמו כדור נגד כאב ראש ופלוס זה מעולה. זה כמו עקיצת נחש ברגל: "אה, זאת רק הקשה קטנה ברגל", אבל בסוף זה מגיע לראש. וזאת כמו תשלומי ההלוואה שלא גומרים לשלם אותם.

    יוצא שמי שלא קם בתחיית המתים זה מי שקשור לנחש.

    כתוב גם שלא הקיש מעולם נחש או עקרב איש בירושלים, למרות שיש שם נחשים ועקרבים.

    כוחו של המשפט שהיה על הבגד של הכהן הגדול "חושן" הוא פועל כנגד המידה הנקראת "נחש". כמו "נח" ו"חן", כמו "עונג, ו"נגע".

    במדרש "שוחר טוב", בתהילים כ"ב "למנצח על איילת השחר" נאמר: "בית שיש בו נחש, לוקחים קרן של איילה, מפיחים בו עשן והנחש בורח".

    שואלים חז"ל: "מי אמר את המזמור הזה? אסתר המלכה שגם נקראה "איילת השחר" כשנכנסה לארמון של אחשוורוש והבריחה את הנחש (המן) והמן שייך לעמלק הנקראים "נחש", אז רואים שקרן של איילה מבריחה את הנחש החוצה.

    מסכת בבא בתרה, עמוד ט"ז: "חולל איילות ישמור" וגו'. נאמר שם, איילה שצריכה להמליט, הרחם שלה צר מדי ומתפללת לקב"ה שיעזור לה, הוא שולח דרקון (נחש) ומכיש אותה. הארס מרחיב לה את האיברים (ארס מרחיב איברים) ואז היא יכולה להמליט בקלות.

    אם הנחש מפספס ברגע (מוקדם מדי או מאוחר מדי), היא תמות.

    אחד הסודות הכי כמוסים בקבלה זה נושא האיילה.

    שאלו תלמידיו של הרשב"י מה הכוונה "דרך נחש עלי צור", ענה להם: "אני מבקש מכם – אל תשאלו כי גם משה רבנו ברח מהנושא הזה". תלמידו של האריז"ל,  רב חיים ויטל שאל אותו והאריז"ל לא רצה להגיד לו. בסוף הוא גילה לו. כשסיים להגיד לו, האריז"ל תפס את הראש ואמר: "ברוך דיין האמת". שאל אותו רבי חיים ויטל "מה קרה". אמר לו: "ברגע שגיליתי לך, נגזר על משה שיסתלק מן העולם". רבי חיים ויטל חזר הביתה לשבת ושאל את אשתו איפה משה (הבן). אמרה לו אשתו: "במיטה". כשהוא ניגש אל הבן, ראה שהוא קודח מחום ולאחר שבע ימים הבן שלו נפטר. סוד הגאולה טמון בזה.

     

    סוד הנחש וסוד הנחושת

    אם המהר"ל כותב שיש קשר בין הנחש לנחושת, צריך להבין מה סוד הנחש ומה סוד הנחושת. בתורה מופיע בפעם הראשונה "נחושת" בפרשת אוהל מועד, לוקחים תרומה מאנשים זהב, כסף ונחושת. זהב כנגד מלכות בבל, כסף כנגד מלכות מדאי, נחושת כנגד מלכות יוון.

    בחלום של נבוכדנצר הוא רואה דמות שמורכבת מראש זהב, כתפיים כסף וירכיים נחושת.

    אח"כ הוא חולם עוד חלום שהוא רואה אריה, אח"כ דב, אח"כ נמר, אח"כ חיה מוזרה.

    כתוב בפרקי אבות: "היה עז כנמר" שהוא השלישי הוא כנגד הנחושת שהיא גם השלישית, אז אנו אומרים במצח נחושה על מישהו שמדבר בעזות מצח. פירוש הדבר שמתכת הנקראת נחושת היא מתכת חצופה. פסוק בישעיהו: "גיד ברזל עורפך ומצחך נחושה". התכונה של חוצפה מאופיינת בנחושת ובנמר.

     

    היוונים נמשלו לנחושת

    היוונים הגבילו את היהודים. הם לא רצו שהיהודים יכרעו לקב"ה בתפילה. הם אמרו יהודים: "תכתבו על קרן השור שאין לכם חלק לאלוקים". כשגברו על היוונים, התקינו את תפילת "על הניסים" ב"מודים". כשעלו להר הבית, כרעו שלוש עשרה פעמים – כנגד אחד – בגימטרייה שלוש עשרה.

     

    חוזרים לגן עדן

    הנחש הסיט את האדם הראשון שלא יכרע לקב"ה ולכן הקב"ה הכפיף את הנחש על הגחון.

    ולפיכך מי שאינו כורע אל הקב"ה ב"מודים" עושה את שדרתו נחש. האדם הראשון חטא כאשר אכל מעץ הדעת והתיקון לכך שנתן שבעים שנה לדוד המלך אשר כתב את ספר התהלים שכל ספר התהלים הוא הודיה והשתחוויה לשם. מתי יתוקן האדם הראשון? כאשר יבוא המשיח. ראשי התיבות אד"ם – אדם, דוד - משיח. משיח ונחש – אותה גימטרייה.

    כשהמשיח הוא כנגד הנחש. כשיבוא הקב"ה וישחט את היצר הרע, יבוא המשיח ואז כולנו נשתחווה ונודה לקב"ה וכולם יכירו במלכותו. כשנותנים כתר למלך משתחווים. מתי קרה המקרה עם הנחש והאדם הראשון? בא' בתשרי, בראש השנה. במסכת ראש השנה כתוב שתוקעים בשופר כפוף.

    סיכום

    לכן כתב מחבר המשנה רֵבִּי הקדוש שבראש השנה כשאנחנו עומדים כפופים במהלך כל התפילה, את שתי הפרשיות הנ"ל, כי לא הנחש ממית ומחיה ולא הידיים של משה, אלא המבט למעלה, אל אבינו שבשמיים. ושאנחנו מוסרים את ליבנו אליו.

    והריבית – למה אסור נשך, כי מי שלוקח ריבית, לא סומך על הקב"ה ועל-ידי זה מסיר את בטחונו מהקב"ה.

    איילה נקראת החיה החסידה. כשהחיות צמאות, הן באות אל האיילה והאיילה עושה גומה תוקעת את הקרניים שלה בגומה ומי התהום מעלים לה מים. ונושאת עיניה למרום ואז יוצאים מים. שנאמר כאייל תארוג על פלגי מים כן נערוג אליך אלוקים.

     

    סוד הנחש רומז לימות המשיח

    המשיח כשהוא מגיע, כדי שתיוולד הגאולה צריכים הקשה של הנחש. עם ישראל נקרא איילה, כך כתוב בפסוק בשיר השירים: "השבעתי אתכן בנות ירושלים בצבאות, באיילות וגו'". ההכשה היא מלחמת גוג ומגוג ואז תבוא לידת הגאולה.

     

    יזכנו הקב"ה שנעמול בתורה ומתוך כך להיגאל בגאולה שלמה בקרוב ממש

     

    דברים בשם אומרם:

    כ"ק האדמו"ר הרבי מליובאַוויטש, הרב שניאור אשכנזי שליט"א, הרב ברוך רוזנבלום שליט" א, הרב אורי זהר שליט"א, הרב הרצל חודר שליט"א, הרב יצחק בצרי שליט"א

     

    מקורות:

    ויקיטקסט ויקישיבה הידברות

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      אריהאלוני1
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין