כותרות TheMarker >
    ';

    רמיאב, סיפורים, שירים, חרוזים וגם דיווחים מצולמים.

    פרוזה, שירה וחריזה ודיווח. אשמח לתגובות.
    =============#==============
    מותר ורצוי להגיב גם לפוסטים ישנים :).
    =============#==============
    לרוב לא אשיב מתחת לתגובה
    אלא במסר אישי ועמכם התודה.

    0

    רומן מקומי – סיפור קצר מחויך – מאת - רמיאב -

    22 תגובות   יום שישי , 4/7/14, 23:09

     

    רומן מקומי

    – סיפור קצר מחויך –

    מאת - רמיאב

     

     

    הסתכלה  בו. נראה לה שכמה נשים מתעניינות בו וכאילו נפרדות ממנו זמנית עד להזדמנות הבאה. ראתה שלמעשה הוא די מושך ומגרה את הדמיון.


    ניגשה אליו כשהיא ממלמלת דבר מה, העבירה כף ידה על גבו, התבוננה בו, קלטה ממנו מספר משפטים והוא ממש מצא חן בעיניה.


    למזלה התברר לה שהוא זמין. ללא קושי ולאחר כמה מילים היא צרפה אותו אליה בדרכה אל ביתה הקרוב.


    עם כניסתם לדירה, היא הניחה לו להמתין על הכורסה בחדר המגורים, כי הייתה חייבת לענות לשיחה שהגיעה בטלפון. היה זה בעלה שהודיע כי לא יקדים לחזור.


    העבירה למקרר מספר דברים שקנתה במכולת. מיהרה לשירותים ומשם לחדר השינה, להחליף את בגדי הרחוב בחלוק דק, אוורירי ונוח. הורידה את כסוי המיטה, הניחה את הכר במקומו, החשיכה למחצה את תריסי הרפפות והכינה הכול למשכב נעים ונוח.


    הלכה אל הכורסה בסלון ובלי אומר הושיטה ידה ומשכה אותו אליה, כשהיא מצמידה אותו בחיבוק אל גופה.


    הגיעו למיטה הכפולה והיא, בדחיפה קלה, גרמה לו להישמט ולהיות שרוע על הסדין לצידה, שעה שהיא משתרעת על גבה לידו.


    היא מצאה לה תנוחה נוחה, במצב של חצי פניה אליו, והוא נפתח אליה כשהיא אוחזת בו בשתי ידיה.


    אף שהייתה עייפה, המשיכה לחקור את צפונותיו ולקלוט את דבריו, דברים שהיו ברורים ומובנים, זורמים בהבעה מרתקת שרק אחד כמותו יכול לבטא. הרגישה כאילו היא שותה את מסריו לרוויה, תוך התמקדות בעלילותיו ובדעותיו הבלתי צפויות.


    כך נמשך הרומן ביניהם, כשהיא משנה מדי פעם את מצב תנוחתם, שעה שהיא מחבקת ומלטפת אותו באצבעותיה ושומרת מרחק קבוע ביניהם, וזאת כדי שלא לאבד את הקשר הנפשי שהיא חשה מקירבתם.


    נשמע קול מפתח במנעול דלת הכניסה. בעלה הגיע הבייתה. הוא הסתובב בסלון ובמטבח, נכנס לכמה דקות לחדר עבודתו, ביקר בשירותים ופנה לחדר השינה.


    "שלום, הגעתי."


    "ברוך הבא, שלום-שלום..." אמרה כשהיא בקושי מפנה אליו את מבטה.


    "מה קורה לך? את שוב שוכבת עם אחד מאלה?" שאל בקול קצת נרגן.


    "למה מה קרה?" תהתה.


     "ואת עוד נותנת לו להיות בגבולות הצד שלי, במיטה שלנו!"


    "אבל אתה לא פה!..."


     "ובכלל, למה בכל פעם שאני בא הביתה אני צריך לתפוס אותך שוכבת פה עם אחד אחר!?..."


    "מה רצית?" ענתה לו, "רצית שתמיד אקח בספריה את אותו הספר עצמו?...  נו באמת..."

     

     

     

     

     

    כל הזכויות שמורות (C)

     

     

     

    עדיין מותר, גם למאחרים, להשאיר עקבות...

     

    קריצה

    -

    דרג את התוכן:

      תגובות (21)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        30/8/14 01:52:

      צטט: מיכאלה 2014-08-30 01:49:11

      אוי, מצוין :) אכן, סו, מפתיע ומעורר הזדהות :)
        2/8/14 19:56:
      חהחהחה... הייתי בטוחה שזה חתול שהיא אספה ברחוב. אחלה סיפור
        16/7/14 17:30:

      אוהו...רמיאב.

        14/7/14 16:57:
      אחלה חבר שמותר להתעסק אתו בהסכמת בן-הזוג....... :) תודה, רמי, על חיוך בימים סוערים אלו.
        10/7/14 08:52:
      חמוד! :) אחרי שהבנתי את הפואנטה, קראתי שוב... כיף לקרוא סיפור עם פואנטה... וכמובן, שאין כמו לשקוע בספר ולשכוח מכל העולם...
        7/7/14 19:22:

      נזכרתי שכתבת שמותר להשאיר עקבות.. אז חזרתי עוד הפעם. וכבר הצצתי בתגובות.

      ולגבי בן זוג שלא מקנא בספר מה זה מסכימה, אבל מה קורה // קורא אם זה במקרה ספר שיר//ה?

      המילים built-in בטיוב המצ"ב ...

       

      ''

      __________________________________

      עטור מצחך זהב שחור || חלפי | איינשטיין | רכטר

        6/7/14 16:27:

      צטט: שטוטית 2014-07-04 23:52:00

      רייגע זה רדיו זה? :)))))

      את הפאנצ'-ליין השארתי לתגובה שלי שתגיע אחרי שיהיו תגובות אחרות:)

      אין יותר מהנה מלשכב עם ספר במיטה ולספוג ולהתמסר לתכניו.

      וואללה עוד לא פגשתי בן-זוג שמקנא בספר

      חיוך

        6/7/14 15:32:

      צטט: שניררודקי 2014-07-06 12:18:37


      איפה הבושה?

       

      הבושה אצל מי שלא קורא עד הסוף , עד המילה האחרונה,

      או שפשוט לא מבין...    מגניב


        6/7/14 12:18:
      איפה הבושה?
        6/7/14 12:05:
      איזה סיפור נחמד, נהניתי ממנו, גם אני הייתי בעבר באותו הסיפור
        6/7/14 10:20:
      תודה רמיאב....ידעתי בבואי אליך שתגרום לי לחייך....סאלינה
        6/7/14 01:56:
      חביב, רק לא הבנתי למה היה נרגן - עדיף גבר על פני ספר ? :)
        5/7/14 22:51:
      סיפור לא ריאליסטי מדיי אבל העיקר החיוך...
        5/7/14 21:59:
      נחמד רמיאב. צריך שתהיה כימיה עם ספר, בדיוק כמו עם אדם. וכן, ישנם בעלים שמקנאים גם בזה... או במחשב...חחחה שהיה לנו שבוע שקט- אמן! ונתפנה לקריאת ספרים!
        5/7/14 21:16:
      (: סיפור מושך ומגרה את הדמיון .. שבוע טוב מבורך ושקט ...
        5/7/14 16:20:
      רמי הב הב הב - חייכתי - מ ק ס י ם :)
        5/7/14 13:45:
      מהנה מאוד ההפתעה בסוף.
        5/7/14 13:06:
      חחחח..נו באמת :)
        5/7/14 08:06:
      החבר הכי טוב ומרתק ומרגש שאפשר למצוא
        4/7/14 23:52:
      רייגע זה רדיו זה? :)))))
        4/7/14 23:45:

      מי צריך סרטים כשיש ספרים? :-) וכן. אני למשל הייתי צריכה לקרוא פעמיים בשביל לקלוט. מה שבדיוק קרה נבוך

      ארכיון

      פרופיל

      רמיאב
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין