כותרות TheMarker >
    ';

    משוב השופטים מיותר – וכך גם החרם

    0 תגובות   יום ראשון, 6/7/14, 20:52

    היד שמנענעת את עריסת לשכת עורכי דין עם משוב השופטים, פוגעת בעצמה בתדמיתה ובאמון הציבור בחבריה.

    אני בעד ביקורת, בקרה, בדיקה, תלונה – אך דרך המשוב, במתכונת שהיתה, היא שגויה, רעה ולא אפקטיבית.

    השופטים לא חסינים מביקורת, מהצבעה על טעויות ושגיאות, התנהגות בלתי הולמת ואפילו מועמדים להדחה.

    אך יש דרכים ויש דרכים – המשוב לא ביניהם.

    חרם בנוסח: "חרם דרבינו גרוניס" – גם הוא לא מקובל.

    חרם הפרקליטים על נציבת הביקורת – גם הוא לא תקין.

    "שגיאה שהצליחה, לא חדלה מלהיות שגיאה". (אחד העם)

    "איין לך נזק גדול לאמת חדשה, מאשר טעות ישנה". (גיתה)

    טעות שחוזרת על עצמה

    כבר בקדנציה הראשונה שלו, יו"ר לשכת עו"ד דורון ברזילי, התעקש על משוב שופטים, במסגרת מסע הבחירות שלו לראשות הלשכה.

    הנשיאה דאז, השופטת דורית ביניש, נציגת השופטים דאז, השופטת אלשייך, התנגדו נמרצות למהלך.

    כפי שזה נראה עכשיו – המצב לא השתנה, והנשיא גרוניס ביחד עם מנהל בתי המשפט והשופטים יצאו במסע נגדי, כולל חרם בנוסח "חרם דרבנו גרוניס" – שגם הוא לא מקובל.

    הפתרון היותר מעשי – הדברות תוך מציאת נוסחה משולבת, הגיונית, שתבליט את עיקרי המטרה המשותפת שהיא: שופטים טובים יותר, קשובים יותר, ידענים יותר, נותנים כבוד לעורכי הדין.

    ומנגד – לתת אפשרות לשופטים להשמיע קולם בעד עורכי דין טובים יותר, משקיעים יותר, מתנהגים בכבוד הראוי לבית משפט ולמקצוע, לבושים, כהלכה ומדברים בעברית ולא בסלנג.

    אפשר וניתן – למצוא שפה משותפת, כי גם השופטים וגם לשכת עו"ד חייבים לשפר מעמדם הציבורי ותדמיתם המקצועי.

    המשוב, לדעתי, בדרך כפי שהוכן ונבדק בפעם הקודמת, היה חסר תועלת, לא מדויק מקצועית, ולא רציני משפטית. לעומת זאת, הצליח מאד מבחינת העלות הכספית שעלה ללשכה וכל זאת על חשבון דמי החבר הגבוהים ממילא.

    במקום משוב אני מציע: את שיטת המשקיפים והמבקרים. לשכת עורכי הדין, בתיאום עם נציגות השופטים יבחרו רשימה של משקיפים/מבקרים, מבין עורכי דין פעילים בעלי וותק, גמלאים, הן עורכי דין, והן שופטים, שיבקרו באולמות השופטים, תוך הצלבה מבוקרת (לאמור: אצל אותו שופט כמה משקיפים/מבקרים) והדוחות שלהם יועברו לצוות משותף לשכה-שופטים שיבחן את הדוחות ויפרסם את ההתרשמות, כל 6 או 12 חודשים על השופטים ועל ממצאי והערכות המבקרים.

    הביקורים יתמקדו בנושאים הבאים:

    1. תחילת הדיונים.

    2. ניהול המשפט ושליטת השופט באולם.

    3. שליטה בחומר של השופט.

    4. יחס לעורך דין ולנאשמים (כל עוד לא הורשעו הם זכאים).

    5. ניהול פרוטוקול ותוכנו.

    6. הערות הקשורות להופעת עו"ד – התנהגות, ידע, אתיקה ונימוסי בית משפט.

    7. סיכום התרשמות של המשקיף/מבקר – על השופט, על ניהול המשפט והופעת עורך דין.

    8. הסיכום כאמור – יועבר לצוות משותף לשכה/שופטים לבדיקה, הערכה, הערות ופרסום. הצוות גם יקבע את דרך הפעולה לגבי השופטים במידת הצורך.

    כאפיזודה ניתן להוסיף – כי שר המשפטים בזמנו ד"ר יוסי בילין היה רגיל מדי פעם לעשות התגנבות יחידים לאולמות שופטים – כדי לראות ולהתרשם, בנוסח הכליף מבגדאד.

    אפשר ללמוד על השיטה, מהותה ודיוקה – מהעיתונאי איתמר לוין – מאתר News1, שבו הוא מנהל מעקב ודיווח על שופטים, התנהלותם ותפקידם, כמודל לשיטה המוצעת על ידי.

    החסרונות והיתרונות הבודדים של המשוב:

    כמעט מחצית מהציבור, לפי סקרים שפורסמו, לא מאמינים במערכת המשפט. זהו נתון מדאיג ותוצאה מפחידה.

    לכן, אני טוען, ביקורת כן, אבל בדרך הנכונה ובאמצעים הנכונים.

    מערכת המשפט אינה חסינה מבקרה, השופטים אינם חסינים מטעויות, משגיאות ומקבלת הערות קונסטרוקטיביות, מגורם מקצועי שמקובל על שני הצדדים.

    המאבק בין נציגות השופטים לבין לשכת עורכי הדין, החל מיד עם ההחלטה על קיום המשוב ובמיוחד אחרי ביצועו בפועל. כיום ניתן להגדיר את המצב כקרב על "המשוב".

    מחד – "המשוב" הפך ל"בייבי" של יו"ר הלשכה הקודם עו"ד שלמה כהן, בוטל ע"י מחליפו עו"ד יורי גיא רון ועכשיו חוזר בגדול ע"י דורון ברזילי.

    השופט המחוזי דאז מיכה לינדנשטראוס, שהיה יו"ר נציגות השופטים, נלחם במשוב מיומו הראשון בצורה אגרסיבית, בגיבוי מלא של השופטים ובמיוחד בגיבויו של נשיא בית המשפט העליון דאז פרופ' ברק. היו עורכי דין שפירשו את עמדת הנשיא כ"חרם דרבינו ברק", שהטיל צל כבד על היחסים בין השופטים ללשכת עורכי דין, עד כדי החרמה אישית מהשתתפות שופטים מכנסים, אירועים הרצאות, ימי עיון, לרבות הכנס הגדול השנתי באילת. כיום משמשת השופטת וורדה אלשייך כנציגת השופטים.

    לציין, היו חלק מבין עורכי הדין שתמכו בהתלהבות ב"משוב", כדרך של בקרה ושליטה על התנהלות השופטים, אך היו גם רבים אחרים, שראו את חוסר התועלת, הנזק שהדבר גרם למערכת המשפט ותדמיתה, כולל לשכת עורכי דין.

    נציגות השופטים, לעורך כל הדרך הסכימה שיש מקום להידברות ופשרה, שתביא לקידום הנושא, מבלי לפגוע אישית בשופטים, במעמדם, אישיותם ומשפחותיהם. לדוגמא – פרסום שמות השופטים, בעלי הציון הנמוך, היא פגיעה חסרת רחמים במעמדו ובשמו הטוב של השופט – מבלי שהוא יכול להתגונן או לערער על הקביעה, הלא מבוססת ולא תמיד אמינה.

    מאידך, האפשרות של עורכי דין, לתת את הציון ההולם לדעתם, השאיר בידם כוח ואמצעי לחץ או הפחדה לא מבוטלים.

    ברור שמצב זה אינו בריא, אינו הולם את המערכת המשפטית או מערכת שלטון החוק, בו יש לקהיליות עורכי דין ולשכת עורכי דין תפקיד חשוב וחיוני. פגיעה במערכת – היא גם פגיעה בלשכת עורכי הדין.

    כאשר מחצית מהציבור לא מאמינים במערכת המשפט, וכאשר 24% סבורים שיש לשחד גורמים במערכת כדי לזכות במשפט הוגן, זהו מצב קשה, מפחיד, מעורר דאגה ויש לעשות מיד בדק בית, הסברה וייעול המערכות, בשילוב כל גורמי אכיפת החוק וטוב שעה אחת קודם.

    המאבק בין הלשכה לבין השופטים לא מוסיף כבוד למערכת, ולא אופתע, אם חלק מהנשאלים בסקר הושפעו ישירות או בעקיפין (ללא הצדק הסביר) ממלחמת "המשוב" המיותרת.

    המספרים המפחידים דלעיל, עולים מדו"ח שפורסם ע"י הארגון הבינלאומי למלחמה בשחיתות, שבו חברות 100 מדינות. אחד מכל 4 ישראלים סבור כי משפט הוגן יושג רק באמצעות שוחד. הנתון המדאיג הזה, פירושו שאחוז גדול בציבור סבור שיש שחיתות בבתי המשפט, בפרקליטות ובמשטרה, כלומר: בזרועות החוק ובאכיפתו.

    לא ברור לי, מאין שאבו נותני התשובות את המסקנות הנוראיות והמדאיגות האלו.

    אפשר לומר על מערכת המשפט ושופטיה: שהם איטיים, מסורבלים, לא כולם יעילים, לא כולם נחמדים, לא כולם בעלי מזג שיפוטי הולם, חלקם לא מתאימים לשיפוט או לשיבוץ שלהם – אבל אסור ולא צודק לומר שהם מושחתים. אם זה היה נכון – היינו דוהרים במדרון לפגיעה אנושה בשלטון החוק.

    נכון שבשנים האחרונות התערער מעמדו של בית המפשט העליון, בעיני הציבור בשל הביקורת הקשה שמוטחת עליו ועל חלק מהחלטותיו, אך מכאן לשחיתות – הדרך ארוכה. הסכנה קיימת בעצם התחושה בציבור – שאכן, אולי הדבר אפשרי. חלק מנותני התשובה לסקר, בוודאי הושפעו מהפרסומים על השחיתות שמדי פעם מתגלה במשרדי הממשלה, בין השרים, על ריבוי החקירות של נבחרי הציבור ושריה, וההרגשה היא שהמחלה המדבקת מחלחלת כלפי מטה ולכל מוסדות השלטון, ביניהם בית המשפט, הפרקליטות והמשטרה, שם אכן נמצאו לא מעט תפוחים רקובים.

    הלשכה והשופטים חייבים להתאחד ולתאם את המאבק בשינוי הלך הרוח השלישי ועל רקע זה, התלהמות ההדדית בעניין "המשוב" – נראית שולית, לא עניינית וחסרת טעם לגוף העניין ולגוף הנושא.

    מה הם היתרונות והחסרונות של המשוב

    יתרונות:

    א.      לדעת המצדדים במשוב – הוא נותן תמונה אמינה כביכול להיקף התנהלותו של השופט המוערך.

    ב.       נותן בידי עורכי הדין המופיעים אמצעי בקרה, תוך הדגשת הנקודות החלשות והחזקות של השופט, כמו: ידע משפטי, שליטה בחומר, שליטה בניהול המשפט, יעילות, מתן החלטות במועד, מזג שיפוטי – תוך יחס לעורכי הדין המופיעים בפני השופט.

    חסרונות:

    א.      הוצאה כספית עצומה, מיותרת, חסרת השפעה, כאשר את הכספים הרבים האלה ניתן לנתב ולנצל להורדת מיסי החבר, חלוקת מלגות, "ערכת ספרים" וגלימות לבוגרים, סבסוד השתלמויות וימי עיון, עזרה כספית לעורכי הדין צעירים עם פתיחת משרדים ועוד...

    ב.       כוח בלתי מרוסן, בידי קבוצה קטנה של עורכי הדין לקבוע גורלו ומעמדו של שופט ע"י מתן ציונים לפי שיקול דעתם.

    ג.       אפשרות ל"קומבינות" – בהערכה ובמתן ציונים.

    ד.       אין כל בקרה מקצועית, מדעית, שהציון שניתן ע"י קבוצה קטנה, הוא אכן הציון הנכון.

    ה.      יש אפשרות תיאורטית ומעשית, שעורכי דין יתנו הערכות ב"משוב", מבלי שיופיעו או מכירים כלל את השופט, אלא על פי "שמועה" מחברים או רכילות.

    ו.       מספר המעריכים המינימלי למתן ציון הוא נמוך מדי ולא משקף את המציאות, את עבודת השופט ומספר התיקים בהם הוא מטפל.

    ז.       יש הרבה עורכי דין שלא מעוניינים או רוצים למלא דו"ח משוב – והטופס מועבר (לפי בקשה) לעורכי דין אחרים – שיכולים למלא את הדו"ח לפי ראות עיניהם.

    כמו כן, יש אפשרות תיאורטית ומעשית, שמשרדים גדולים יסמנו שופטים מסוימים כמזיקים למשרד ויתאגדו למתן הערכה שלילית.

    ח.      אסור לשכוח בכל דיון יש מנצח ומפסיד (פרט להסכם הדדי בין הצדדים), ותמיד צד אחד יהיה מאוכזב, מעוצבן ואולי מפסיד שכ"ט ומכאן גם ההערכה שלו.

    המסקנה הסופית בהשוואת הנתונים היא, ש"המשוב" –לא רציני, לא אמין מדעית, לא אמין בהערכה מקצועית.

    לדוגמא: ניתן להביא את המסקנות המלומדות מה"משובים" הקודמים, לפיהם נשיא בית המשפט העליון פרופ' ברק קיבל ציון בידע וניהול משפט נמוך יותר משופט תעבורה, או נשיא בית משפט מחוזי מוערך ורציני ובעל ידע, שמרצה ומפרסם ספרים, מקבל ציון נמוך יותר משופט שלום בפריפריה. ההערכות והציונים במקרים רבים, היו כל כך תמוהים ומשונים, שהדבר גרם במקרה הטוב לחיוכים או לגיחוך ודחייה ממש.

    אבל שלא תהיה אי הבנה: יש שופטים לא מוערכים, לא מתאימים, לא יעילים וחסרי מזג שיפוטי, אותם צריך להוציא מהמערכת. הדרך הנאותה – טיפול משולב בין השלכה למערכת המשפט ע"י וועדות בתי המשפט – שיפעלו בתיאום עם נשיאי בתי המשפט האיזוריים ויחד עם נציגות השופטים. הלשכה חייבת להחזיר לעצמה את מעמדה וכוחה, ע"י כך שבכל תלונה נגד שופט שנמצאת מבוססת וראויה – תהיה תגובה של מערכת המשפט, עם ע"י העמדת השופט לדין משמעתי, אם ע"י נזיפה, או העברה מהתפקיד ועד כדי הדחה.

    העבר הוכיח, שבאותם המקרים בוועד מחוז מסוים התעקש כנגד שופט "משתולל", הדבר טופל והשופט הודח, הועבר או פרש מהמערכת. זאת הדרך הנבחרת והמומלצת גם בעתיד.

    כיום, כאשר יש גם מוסד של אומבודסמן לשופטים בראשות שופטת עליונה בדימוס – המצב טוב יותר, נגיש יותר ויעיל יותר מבעבר.

    תפקידה של הלשכה לעת הזאת: לא להילחם בשופטים או בנציגות שלהם, אלא יש להגיע לפשרה ולהסכם הדדי לטובת שני הצדדים ובמיוחד לטובת מערכת אכיפת החוק.

    על יו"ר הלשכה – להפנים את המצב שנוצר בחרה, על הפגיעה באימון במערכת בציבור, ולעשות כל שביכולתו לתיקון המצב, תוך ביסוס מחדש של ערכי היסוד של שלטון החוק, לחימה על עקרונות של "חזקת החפות", על קיום וביצוע חוקי היסוד של: "כבוד האדם וחירותו" – "חופש העיסוק" – חיזוק מעמדו והשפעתו של ציבור עורכי הדין בחברה הישראלית להשמיע קול בנושאים עקרוניים, כמו מלחמה בפשע, שחיתות, אלימות והחזרת הכבוד המקצועי למקצוע עריכת הדין. הדבר אפשרי, ניתן לביצוע ולא בשמיים.

    הערות של הרגע האחרון:

    1.      חרם נוסף – הפרקליטים לא מוכנים לשתף פעולה עם השופטת הילה גרסטל, נציבת הביקורת על ייצוג המדינה.

    2.      מרגע שהוקמה הנציבות, על פי דין, אין מקום לחרם או שביתה. יש מקום לבקש תיקונים, שיפוצים והדברות בנושא.

    3.      פרקליטים שמחרימים מוסד על פי דין - אינה התנהלות תקינה.

    4.      לגוף הנושא: יש מקום לביקורת ולבדיקה על החלטות והתנהלות.

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      אברהםפכטר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין