מאפר אל , תוך הלילה את בדלי מחשבותיי העולים אל על. מכוח פליטת אנחות מקוטעות לא ברורות מאביוני ליבי. תפזורת סמיכה משונה של אהבות נאנקת- במתת נפש עלומה מזקינה לאיטה טרם זמנה, מכוח הבדידות באפלה מאולצת . . חולף לי לאיטי בין הפסיעות הקטנות של הלילה הקורא תיגר לאצילות רגשותיי הנעלמים בחביון הקטן של האני העצמי שכבר אינו קיים. |