כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    twobe1.com- לחזור לגן עדן. זוגיות בעין יהודית. מכובדי! אבקש לקרוא בבלוג בימי החול. תודה.

    הבלוג עוסק בעיקר בהתבוננות עמוקה ופשוטה על חיי הזוגיות. יש בו מאמרים קצרים, מאמרים עיוניים, ושו"ת קצר. מי שמגיב למאמרים ישנים- נא ליידע בדואר האישי.

    תגובות (0)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    אין רשומות לתצוגה

    0

    דיון בלי אמון- היתכן?

    0 תגובות   יום שישי , 11/7/14, 01:28

    דיון בלי אמון- היתכן?

     

    מה קורה כאשר כתבת דעה באינטרנט, ומישהו מגיב אליה מתוך תחושה של איום על הזהות שלו? שולל דעותיך בטענה שאתה מונע משנאה, ולב רע.

    שיטה פשוטה שלא להתמודד עם הטענות עצמם היא להטיל דופי באישיות הכותב, כך יוצרים חוסר אמון, ואוטומטית מבחינה פסיכולוגית כל דברי הכותב מתפרשים כאינטרסנטים ובלתי מתחשבים.

    אישית, בד״כ אין לי עניין להתדיין מעמדת מוצא של חוסר אמון, כיון שהמרכיב הפסיכולוגי גובר על הדיון ההגיוני, כך שכדאי קודם לשאול את הצד החולק עליך ״האם אתה מוכן לתת לי אמון?״. אם כן, דבר איתו, ואם לא- אין טעם כי לעולם יפרש את דבריך באופן שהם שמונעים מתוך לב רע.

    הנוסחה הזו היא דו צדדית, גם אתה חייב לעבוד על עצמך, לא להיות ״לחוץ״ על הזהות שגיבשת, ועל הערכים הקיומיים לך, להקשיב לזה שמולך, ולהשתנות אם גילית אמת בדבריו- משימה נפשית לא פשוטה בכלל

    כשאין אמון הצד השני עשוי גם לשנות את מה שכתבת, כדי לפרשם באופן שמייחס לך גאוה ולב רע.

    במסגרת חוסר האמון, וייחוס של רוע לדברים שכתבת, עלולים להיתקל בניסוחים שמטרתם להעליב.

    כך כתב עלי מישהו פעם:

    ״מנסה להצדיק את תחושת העליונות המוסרית שלו על פני אחרים״ ו״מטיף לשנאה עיוורת״.

    כלומר שתי האשמות: גאוה, ולב רע.

    אינני בא להכחיש את האקסיומה שאני בעל גאוה או לב רע, רק לדון על מהירות האבחון.

     

    כך עניתי: שני אנשים יכולים לומר את אותו משפט, כגון ״אני גאון בכדורסל״, אחד גאוותן ואחד עניו, כיצד נבחין?

     גאווה= רצון לקבל לעצמך (אומר גאון כדי שיכבדו אותו)

    ענווה= רצון להעניק (אומר גאון בכדורסל כדי למשוך אליו נערי מצוקה ללמד אותם ולהוציא אותם מהפשע).

     כיצד הנ״ל ייחס לי גאווה ולב רע בלי שמכיר אותי כלל, ובמהירות כזו? הרי צריך להתרשם מהאדם אם רוב כוונתו לקבל לעצמו, או להעניק לזולת. זה אבחון פסיכולוגי בשנייה, וברור שזה לא רציני.

    דיון אמיתי זה כששני הצדדים באותה סירה, מבררים ביחד את האמת, ומוכנים להקריב חלק מהזהות עבורה.

    אי אפשר להכניס את הצד השני לסירה המשותפת בכוח, צריכים לשאול אותו אם רצונו בכך, אם כן, אז יופי, אפשר לשייט ביחד בסירה, וכמו שאמרתי, גם לך עצמך זו עבודה נפשית לא פשוטה להיכנס באמת לסירה המשותפת.

     

    דרג את התוכן:

      ארכיון

      פרופיל

      אסף ויצמן
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין