חברים וחברות יקרים,

השבוע חל שבוע השלום הישראלי של התנועה האזרחית לזכויות הילד בישראל, שיש לי את הזכות והכבוד לעמוד בראשה ולעזור ולסייע להורים ולילדים ישראלים שסבלו ממערכת המשפט, הרווחה והחינוך. את זה אני עושה כבר 4 שנים. ככל שהכרתי יותר את הילדים הישראלים, יהודים, ערבים, אפריקנים, דרוזים, צ'רכסים ואחרים – כולם מקווים לשלום ואהבה, ולא למלחמה ולאלימות. בימים קשום אלו הילדים, ובמיוחד ילדי הדרום, רוצים שישמעו את קולם, את קולם למען מציאות יותר טובה עבורם ועבור החברים והחברות שלהם.

המצב הנוכחי; היחס שבין יהודים לערבים ולהפך, אינו מקובל עליי. צריך להילחם באויבנו אך לא מתוך רצון לנקמה אלא רצון לביטחון ולשלום. לא מתוך שנאה לאויבינו, אלא מתוך אהבה לעמנו ולילדינו, וכדי להוות דוגמה אישית לילדים חשוב מאוד בימים אלה לא להכליל את כולם תחת אותה קטגוריה, לדוגמה "היהודים הם כאלה…" או "הערבים הם כאלה…" וכדומה. זה לא משרת אינטרס של אף אחד מהצדדים בימים האלו

אני בעד פעולת התגמול יחד עם זאת אני בהחלט נגד כל פעולות תג המחיר והפצת מסרים של שנאה וגזענות כלפיי ערביי ישראל והפלסטינים. זוהי לא דרכנו – אנחנו יותר טובים מזה. מוזמנים לקרוא את הכתבה של ד"ר סוזי קגן בנושא על "למה אנחנו כל כך רוצים לנקום?" – http://www.nrg.co.il/online/55/ART2/592/401.html?hp=55

לכבוד שבוע השלום העלינו במספר דפים שלנו בפייסבוק את התמונות הבאות:

אני שומע וקורא את הלבבות הפצועים משני הצדדים…
הכאב שלי עבור ועבור ילדי הדרום, ילדי עזה שהם קורבנות לסיטואציה וילדי המזרח התיכון – כאבכם קורע את הנשמה
מגיע לנו שקט, שלום וביטחון – לשני הצדדים

ידידתי, ח"כ שלי יחימוביץ', נוקטת עמדה נגד הגזענות ובעד הסכם שלום ולא מלחמה עם אויבנו, ושיתפה את התמונה הבאה: "קודם כל סוף שבוע שקט לדרומיים שבכם, תחזיקו מעמד ושייגמר מהר.

"וארור האומר נקום!" כך כתב המשורר הלאומי חיים נחמן ביאליק לפני שכתב את ההמשך: "נקמת דם ילד קטן עוד לא ברא השטן", בשירו הדואב והקודח "על השחיטה", שנכתב אחרי פרעות קישינייב ביהודים לפני 111 שנים.
רק את חלק הנקמה בחרו לצטט פוליטיקאים חסרי אחריות, מתחברים לגל עכור של שנאה וגזענות ששטף רבים מדי בחברה הישראלית אחרי מציאת גופותיהם של גלעד, נפתלי ואייל ז"ל. את החלק הראשון הם שכחו: וארור האומר נקום.
"וְאָרוּר הָאוֹמֵר: נְקֹם!
נְקָמָה כָזֹאת, נִקְמַת דַּם יֶלֶד קָטָן
עוֹד לֹא-בָרָא הַשָּׂטָן"
אחרי הצער, האבל, התדהמה מהרצח האכזרי של שלושה נערים בדמי ימיהם, הסולידריות, האצילות של המשפחות – שטף אותנו גל עכור ומסוכן. אם אכן רצח מוחמד אבו חדר בן ה-16, נעשה כנקמה על רצח גלעד, נפתלי ואייל ז"ל – זה לא רק פיגוע טרור לכל דבר, ולא רק אכזריות מזעזעת, אלא בראש ובראשונה קריאת תיגר ברברית על הממלכה, על הצבא, המשטרה, בתי המשפט והממשלה. כאלה גם הם עשרות נסיונות הלינץ' בערבים חפים מפשע.
אוי לנו אם תאוות נקם תחליף את המדינה ואת מוסדות שלטון החוק והסדר שלה. ויזכור כל מי שנותן לגיטימציה לנקמת דם, כי גם ידיו יהיו מגואלות בדם.
תראו את תגובתה האצילית של משפחת פרנקל, משפחתו של נפתלי ז"ל: 'מדובר במעשה מחריד ומזעזע. אין הבדל בין דם לדם. אין הצדקה, אין סליחה ואין כפרה על רצח כלשהו. רצח הוא רצח.'"

עותק מהמכתב ששלחתי השבוע לאיחוד האירופאי:
I want to hear a loud voice for peace against the terror of Hamas from the European Union. Hamas is using terror against civilians. The EU is right, the killing of a Palestinian boy was wrong but what is more wrong than that is that Hamas is trying to kill Israeli children everyday with shooting missiles against Israeli schools and hospitals,
I call upon the European Union leaders – be our friends for peace and share your voice against terror.
Regards,
Ben Shteg
PM of the Israeli Palestinian Confederation
תרגום:
אני רוצה לשמוע קול חזק עבור שלום ונגד הטרור של חמאס מהאיחוד האירופאי. האיחוד צודק – הריגתו של ילד פלסטיני היתה שגויה אבל מה שיותר שגוי מזה הוא שחמאס מנסה להרוג ילדים ישראלים בכל יום שעובר ויורה טילים לעבר בתי ספר ובתי חולים ישראלים.
אני קורא למנהיגי האיחוד האירופאי – היו חברינו למען השלום ודברו כנגד הטרור.
ברכות,
בן שטג
חבר פרלמנט מטעם הקונפדרציה הישראלית-פלסטינית

"זו רק משאלת לב…"
ישראל היא מדינה מדהימה. ישראל היא אחת מ-20 הממשלות העשירות ביותר בעולם. הטכנולוגיה הישראלית ידועה בכל העולם, מערכת הבריאות ומערכת התקשורת מוערכות מאוד. הנשק הישראלי מרשים כל חייל אמריקני ששמע עליה או השתמש ברובה עוזי.
יחד עם זאת המציאות הישראלית משפיעה עליי ועל כולנו. הלחץ והפחד מאויבנו, הצורך לתמיד להגן על עצמנו מלחיץ את כולנו, בין אם נרצה בכך או לא.
יחד עם זאת לא הייתם רוצים לפעמים חברה רגועה יותר?
שאנשים יאהבו אחד את השני יותר?
שהמציאות בישראל תהיה טובה יותר?
אני שואל את עצמי בכל יום, איך אני יכול להיות יותר טוב לאנשים כי זה לא תמיד קל לי למרות שאני מאוד אוהב אנשים. אני רוצה להיות טוב לכולם ולרצות אנשים.
זה חשוב לי.
לא כי אני אדם חלש שרוצה לרצות את כולם, אלא כי אני רוצה שאהבה תשלוט במציאות שלי.
שאצליח לאהוב, שאצליח לא לשפוט אחרים, שאצליח לשמור על החיוך ולא לתת לכאב ולאכזבות שהיו בחיי מאנשים שאהבתי ופגעו בי לגרום לי לאהוב פחות אנשים אחרים ואת עצמי, חשוב שנאהב את עצמנו
והלוואי אזכור שהאהבה היא הדבר הכי חשוב והכי נצרך עבורנו
בישראל ובעולם כולו.
בואו זכור שזה תלוי בכל אחד ואחת מאיתנו, "לדעת לוותר… לתת את הנשמה ואת הלב – לתת כשאתה אוהב"

מצרף את המכתב השבוע המרשים של מנהיג מפלגת העבודה, יצחק הרצוג (בוז'י), שווה קריאה!:

"'הֶן עָם כְּלָבִיא יָקוּם, וְכַאֲרִי יִתְנַשָּׂא'
(במדבר כג)

לקראת הראשון ביולי, התכוונתי להעלות לעמוד הפייסבוק ברכה לתחילת החופש הגדול בצירוף תעודת בית ספר שקיבלתי בילדותי, עליה חתומה מורתי האהובה גאולה, בתו של דוד בן גוריון. לצערי רגע לפני שהסטטוס היה אמור לעלות החלו להגיע הידיעות הנוראות על מציאת גופות הנערים והסטטוס נראה פתאום מיותר. כזאת היא המציאות הישראלית, בין תקווה לעצב גדול. בין שגרה נעימה לאווירת חירום. הכל משתנה ברגע אחד.

עבור אלפי ילדים בשדרות, בעוטף עזה וביישובי הדרום החופש הגדול החל בחרדה עצומה, בין אזעקת צבע אדום אחת למשניה. לא כך זה צריך להיות. אנחנו מחויבים לעשות הכל על מנת להחזיר לילדים האלה את החיים להם הם ראויים. את חוויות הילדות הבנאליות. אני וסיעת העבודה עומדים בקשר שוטף עם ראשי הרשויות בשדרות ובעוטף עזה ומחזקים את ידיהם ואת ידי תושבי האזור.

אני מקווה שבשעה ששורות אלה נכתבות תעצר האלימות. אם לא, ישראל תדע להגיב. אנו שואפים לשלום אך איננו תמימים, נכה ונפגע בארגוני הטרור ובמי שמאיים על תושבי מדינת ישראל. תפיסת הביטחון בעת הזאת צריכה להיגזר מפריזמה של מה טוב לבטחון ולשקט של תושבי שדרות ועוטף עזה ללא התעלמות מהאיזון השביר במזרח התיכון כולו. במקביל, אם לא נפעל לבנות קואליציות ונחתור ליוזמה מדינית אמיצה מול כוחות הרוב המתון לא נקבל לגיטימציה בינלאומית מתמשכת לפעול נגד הטרור.

פתחנו את השבוע עם תקווה לשובם של בנינו היקרים בחזרה לביתם, באתי לכיכר רבין, יחד עם הנשיא הנבחר ראובן (רובי) ריבלין ואלפי אנשים מכל קצות הארץ לומר לבני משפחות שאער, יפרח ופרנקל שאנו עומדים לצידם ונעשה הכל כדי להשיב את הנערים הביתה. לצערי הרב, התקווה הזו לא נמשכה לזמן רב, ולמחרת התבשרנו בשורה קשה.

חטיפה ורצח של נערים צעירים ותמימים באישון לילה הוא פשע נתעב ובלתי נסלח. אין לכך כל הסבר או צידוק אנושי ואני משוכנע, שידיהן הארוכות של כוחות הביטחון יגיעו אל הרוצחים. ידענו בעבר פיגועים קשים וכואבים והתגברנו וכך יהיה גם הפעם. אלה הם חיינו בארץ הזו. בשבועות האחרונים נחשפנו לשלושה נערים ישראלים שהפכו להיות הבנים של כולנו, אייל, נפתלי וגיל-עד. צר לי מאוד על ששירת חייהם נגדעה על ידי מחבלים נפשעים. ליבי ותנחומיי עם המשפחות. יהי זכרם של הנערים ברוך.

הרצח הנתעב של שלושת הנערים, הצית העלה גל עכור של שנאה וגזענות. החל בהתלהמות מכוערת של פוליטיקאים ומובילי דעה, ועד מפגני אלימות של אזרחים יהודים וערבים ברשתות החברתיות ובמרחב הציבורי. לא אתייחס לרצח של מוחמד אבו חדיר, הפרטים טרם ידועים, אך גם כך סף האלימות והגזענות הם סכנה לחברה הישראלית, ללכידות החברתית ולחיים המשותפים שלנו בארץ הזאת. בעוד חודש נציין את ט' באב וחשוב שנזכור שבגלל שנאת חינם נחרבה ירושלים.

לפני יומיים, כתגובה נחרצת לאירועי האלימות והגזענות, התארגנה עצרת ספונטנית של קואליציית "תג מאיר" בלב ירושלים. מאות רבות הגיעו בהתראה קצרה למחות כנגד הגזענות והשנאה. הגעתי לשם כנואם המרכזי, וקראתי לנחמה במקום נקמה, אור תחת טרור: "באנו חושך לגרש. לא ניתן לפחד, לשנאה ולגזענות לשלוט בחיינו בארץ הזאת. לא ניתן לקיצוניות להשתלט. לא ניתן לרודפי רעה לנצח."

לידידנו המוסלמים רמדאן מבורך. שיעבור הצום בקלות למרות החום הכבד והימים הארוכים ושנזכה לחגוג יחד את עיד אל פיטר.

לידידנו הטובים בארצות הברית, יום עצמאות שמח.

ולבסוף תודה. ביום ראשון נערך כינוס הוועידה התשיעית של מפלגת העבודה, בהשתתפות מאות צירות וצירים. הייתה ועידה סוערת שסיימה פרק חשוב של התאמת חוקת המפלגה לרוח התקופה. אני משוכנע שנצא מחוזקים מהתהליך שעברנו. תודה לכל מי שלקח חלק בתהליך, למי שנתן עצה טובה ולמי שהביע דעתו. למי שהתווכח ולמי שהסכים. רשימת העושים במלאכה כל כך ארוכה והתודות הן לכולכם. עכשיו לאחר שסיימנו להסתכל אל הבית פנימה אנו יוצאים ביחד לדרך ארוכה בדרך להחלפת השלטון.

מאחל לכולנו שבת שקטה ומבורכת, במיוחד לתושבי עוטף עזה וירושלים,

בוז'י"

שבוע טוב,
שלכם,
בן