אני מצרף כאן קישור למאמרו של בלפור חקק ובו קריאה להחרמת האוימפיאדה בביג'ין.

http://www.e-mago.co.il/Editor/world-2087.htm

ולעניין:

איך להתייחס לחיים בסין? האם עלינו לנקוט בשיטה של הכל או כלום? האם עלינו לשפוט כל מקום וכל תרבות על פי אמות המידה שלנו? האם זה אפשרי? האם זה חכם?

בסין חלים שינויים עצומים

נכון. עדיין ישנה צנזורה ( אבל פחותה מזו שהיית לפני 10 שנים). נכון שלא קל לסינים לנוע בין המחוזות ( אבל מליונים עושים זאת ביתר קלות מאשר לפני עשור או שניים). לסיני ממוצע לא קל לקנות מכונית ( ובכל זאת רחובות הערים עמוסות לעייפה). אין ספק שמהפכה הסלולרית מאפשרת זרימת מידע וגם האינטרנט על מליוני הגולשים תורם לעניין. האם עדיך אינטרנט שיש בו צנזורה מוגבלת על אי-אינטרנט בכלל? . השינוי בא. הוא בא לאט. לאט משהיינו רוצים אבל הוא בא על פי הפילוסופיה הסינית שהם מתכננים לדורות ולא מבינים את להיטותו של המערב לכאן ועכשיו.

במה תועיל לסיני הממוצע החרמת המשחקים? מי זוכר את החרמתם של המשחקים בטורונטו ע"י מדינות אפריקה? האם ההחרמה הועילה לחיסול האפרטהייד בדרא"פ?

אני מעריך שזרימת מאות אלפי זרים לבייג'ין משפיעה על הסיני ברחוב. אלפים לומדים את השפה האנגלית. הם נפתחים לתרבות אחרת והתועלת מן השינוי האיטי הזה רבה מן התועלת התעמולתית שבהחרמה.

אני הגעתי בראשונה לפרובינציה נידחת בצפון דרומה של סין. עיירה שכוחת אל. ללא שום שירותים. אם אני מסתכל לאחור אני יכול לומר שאני והחברה שאני עומד בראשה הצלחנו להשאיר חותם קטן בחייהם של כמה מאות סינים. שיפרנו את תנאי עבודתם. הבאנו מחשבים. טלפונים. חדרי מגורים ושירותים כאלה שגם אנו גרנו בהם. חלקם סיימו את עבודתם אצלנו ונסעו למקומות אחרים. אני בטוח שהם לקחו משהו ממה שלמדו מאתנו אתם וההעבירו את השינוי הלאה. מי שעבד אתנו ואצלנו כבר לא יסכים לתנאים מחפירים - ויש להם היכולת לבחור. יש ביקוש לידיים עובדות ותנאי העבודה עולים מיום ליום.

ואם הייתי מזדעזע ממה שראיתי אז 'מחרים' ולא חוזר- במה הייתי מועיל?

ומצד שני, אם בלפור חקק צודק בכל העובדות, מה עושים אם השאלה המוסרית העולה מהן?

אין לי תשובה חד משמעית וברורה.

אשמח אם נפתח כאן דיון בעניין.

בברכה

אבי