כותרות TheMarker >
    ';
    0

    מחיר הדם משתנה עם הזמן

    3 תגובות   יום שני, 21/7/14, 14:04

    בניגוד לדבריו של נתניהו שהפלסטינים מקדשים את המתים והישראלים את החיים, האמת הפוכה אין עוד עם בעולם שמוכן לשלם מחיר עבור גופה או להקריב חיים כדי להחזיר גופה, או למצוא שרידי גופה.

    רגישות זו שהתפתחה במיוחד ב 20 שנה האחרונות נראית אולי חיובית בעיני אחדים, אולם היא הופכת את ישראל לפגיעה מאוד ומחלישה את הצבא שעסוק יותר בשמירה על החיילים (וגופותיהם), יותר מאשר בביצוע המשימה.

    ב 2006 כל הציונים לשבח היו על חילוץ פצועים, לא על כיבוש יעדים (למען האמת לא היו הרבה כאלה). 4 אוגדות בסיוע ארטילריה ומטוסים התקדמו במשך שבועיים רק מספר קילומטרים מהגבול.

    המבצע הנוכחי גם הוא לא מסתמן כהצלחה מזהירה, למרות הרטוריקה המתלהמת של צה"ל והממשלה. מתוך כ 500 הרוגים פלסטינים רק כמאה הם מחבלים (אזרחים פלסטינים לא נספרים בישראל). לפי גורמים מודיעיניים יש בעזה כ 20000 מחבלים, אם הריגת 100 מהם הייתה כרוכה במהלך יבשתי של 4 ימים בהשתתפות מספר אוגדות  ועם מחיר של 20 חללים (לאחר ההפצצות של שבועיים). הרי כדי להרוג את כולם ידרשו חודשים ארוכים של לחימה ואלפי חללים. זה מחיר שישראל לא מסוגלת לעמוד בו הן מבחינה פסיכולוגית והן מבחינה כלכלית , כך שכל הפרשנים ה"גיבורים" שדורשים ללכת עד הסוף מעל כל מסך ומיקרופון , חיים בסרט מהעבר.

    בעלות הזאת עדיף לתת להם כסף ולשלוח אותם לחו"ל. בכל מקרה מערכת כיפת ברזל משודרגת בתוספת מערכת לגילוי מנהרות שצה"ל כשל בפיתוחה פותרת את האיום בעלות נמוכה בהרבה בכסף ודם.

    האבסורד הוא שגם אם התרחיש האוטופי של חיסול החמאס היה מתקיים, ואבו מאזן היה משתלט על הרצועה, מה בדיוק היה נתניהו מציע לו מדינה עצמאית?  הצחקתם אותו.

    לא מובן מדוע ישראל לא יכולה לאפשר כניסת אוניות לעזה לאחר בדיקה ביטחונית באשדוד, מה שיאפשר בניית כלכלה עצמאית ברצועה וייתן חופש לאזרחים הכלואים שם כעת. זה הדבר היחיד שיכול להוריד את המוטיבציה שלהם להמשיך בטרור, מי שאין לו מה להפסיד מוכן למות זה הכלל.

    דרג את התוכן:

      תגובות (3)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        25/7/14 16:34:

      הקטע הראשון של הפוסט קצת מוזר. נכון שישראל עושה הרבה כדי להביא את אנשיה לקבורה - אפס - ההנחה מכאן שהיא מקדשת את המתים קצת תמוהה. בפועל ישראל עושה מאמץ אחר לגמרי בניסיון לשמר על חיי אזרחיה (וחייליה). ולראייה הקביעה בפסקה השנייה של הפוסט (שסתרה לגמרי את ההנחה מהפסקה הראשונה) - שהצבא הישראלי עוסק יותר בשמירה על חיי חייליו מאשר בביצוע המשימה. בפועל מחירים גבוהים שישראל שילמה בעבור גופות (כמו במקרה של רגב וגולדווסר) הייתה תלויה בתקווה שמדובר בחיילים חיים. לכן קשה לומר שהקביעה הראשונה מחזיקה מים.

       

      אבל הרבה יותר חמורות ההנחות מהפסקאות הבאות. הרעיון של מדידת הצלחתו של מבצע צבאי היא בכמות הקילומטר הנכבש או חלילה וחס בכמות הדם הנגבה מהצד השני היא הנחה נוראה, וצריך להיות מחרחר מלחמה מדופלם כדי להעלות אותה. מכיוון שהמטרות של המלחמות האחרונות נוסחו בצורה גרועה (שלא לומר רשלנית) באמת קשה למדוד את מידת הצלחתם. העניין הוא שמלכתכילה ישראל מנהלת מערכה בתנאי "הפסד הפסד" . מצד אחד הרוג ישראלי הוא הישג של החמאס. מן הצד השני הרוג פלסטיני גם הוא הישג של החמאס. על פי ההצהרות לפחות נדמה שהמטרות היו לשקם את כוח ההרתעה הישראלי. למרות שבאופן אישי אני חושב שאלו מטרות לא ראויות (ובעצם הן חופפות למילה טרור - השלטת פחד) - אפשר לומר שהן הושגו באופן חלקי. בחזית הצפונית ההרתעה השיגה סוג של רגיעה - שמתקיימת כבר כ-8 שנה. בחזית העזתית לכוח ההרתעה יש תאריך תפוגה מאוד קצר (בערך של שנה).הסיבות לכך ידועות (לחמאס יש כנראה פחות מה להפסיד מהחיזבאללה).

       

      בעייני הרעיון שאם נהרוג את כל חיילי החמאס יושג שקט - הוא גרוע מאוד. כל עוד בעזה נולדים ילדים - וכל עוד התנאים לא ישתנו - מצבת החיילים תוכל להתחדש גם אם תהרוג 20 אלף מהם - בעצם הרג מאסיבי יכול להוות זרז למוטיבציה של העזתי להלחם בישראל. נדמה לי שמלבד מספר קיצונים איש לא מעלה את הרעיון הזה.

       

      גם הטענה שישראל לא יכולה לעמוד כלכלית\ פסיכולוגית במספר חודשי לחימה אין לה על מה להישען. כל סבבי האלימות הקודמים - נכפו על ישראל על ידי הקהילה הבין לאומית לאור מחאותיה של דעת הקהל הישראלית. הנזק של כל אותם סבבי לחימה לכלכלה הישראלית היה שולי. אפס המחיר הבין לאומי שהאלימות גבתה מאיתנו - היא שהפכה את הסבבים הללו ל"יקרים מדי" עבור ישראל. יכול להיות שכך יהיה גם בסבב הנוכחי - ויכול להיות שסבבי האלימות האזוריים (כולל שלנו - אבל כולל המלחמה הסורית על מאה וחמישים אלף קרבנותיה, המלחמה הנוכחית בעירק תחילתה של רשימה) מתחילים לעייף את דעת הקהל בעולם - שעלול להיות אדיש להקזת הדם האזורית ולהניח לנו (ולערבים) לפעול על פי הריטואלים שלנו.

       

      דווקא בפסקה האחרונה יש הגיון. ישראל מציעה לפסלטינים מקל לא משנה אם הם בוחרים באלימות או בדרכי פיוס - ואכן ממשלתנו תיארה את הניסיונות הדיפלומטים הפלסטינים להגיע להכרה חד צדדית - כ"טרור דיפלומטי". מצד שני ברור לך שהפנייה של החמאס לאלימות משמשת את התמריץ הטוב ביותר ממי שרוצה למנוע את הקמתה של מדינה פלסטינית. 

        23/7/14 14:57:
      לדיאבון הלב, לתבונה, כפי שהיא משתקפה בפןסט שלך, אין ממשלה בישראל. כאן שולטת ההתלהמות וריח הדם.
        22/7/14 20:55:
      מעטפת הבטחון האמיתית היחידה היא לא כיפות ברזל אלא להיות מוקפים במדינות אתן יש הסכמים מדיניים, או לפחות שיחות להסדרים, גם אם תימשכנה שלוש שנים, בתהליך איטי ומסורבל. כך לא תהיה לכנופיות טרור מסוכנות טריטוריה בלתי מוגבלת לפעולה נגדנו ובהדרגה הן יאבדו את הרלבנטיות שלהן.

      ארכיון

      פרופיל

      חיפאי מודאג
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין