חברתי פטימה 

לקוראי היקרים בקר טוב

גם הבקר יום של מלחמה,  כאב ועצב סביבי, הפחד  הדאגה לנערים. האם תצלח דרכם ויחזרו אלינו בשלום?

ולרגע אני חושבת על האשה משם.

שמרי הרעלה עלייך

חֲבֶרְתִּי פָטִימָה,

הַאִם הֵיטַבְתְּ כְּסוּתֵךְ עָלַיִךְ,

וְהָרְעָלָה

הַמַּרְעִילָה מְכַסָּה כְּבָר פָּנַיִךְ?

כַּסִּי, כַּסִּי הֵיטֵב

גּוּפֵךְ, עוֹרֵךְ הַמְּלַבֵּב,

לְבַל תֻּצַּת הָאֵשׁ

אֵי שָׁם בְּאֵזוֹר זְמָמָם

וְתוּסַת

נְחִישׁוּתָם,

הוֹי אֵיזוֹ אֵשׁ מִסָּבִיב

וְאֶת  הָרְעָלָה לֹא הִצִּיתָה

חֲבָל

 ר. מיפו

סבתא פטימה רואה בשחור

הַכֹּל הֵחֵלּוּ נָסִים

וְסָבְתָא פָטִימָה בֵּין שְׁנֵי גְּבָרֶיהָ

בִּמְנוּסָה מְדַדָּה

קוֹלוֹת הַנֶּפֶץ כְּמוּזִיקָה בְּתַפְאוּרָה

סָבְתָא פָטִימָה

לֹא שָׁכְחָה

שַׂלְמַת שְׁחוֹר מְלַטֶּפֶת גּוּפָהּ

רְעָלָה שְׁחֹרָה עַל פָּנֶיהָ

מְתוּחָה

אֲפִלּוּ אֶת הַמִּלְחָמָה

דַּרְכָּהּ הִיא רוֹאָה,

אֵין סָפֵק

כָּךְ בְּשָׁחֹר הִיא רוֹאָה

אֶת עוֹלָמָהּ

ר. מיפו

מאסרה הוא לעולם

חֲבֶרְתִּי פָטִימָה

כָּל כָּךְ חוֹשֶׁשֶׁת מֵאַלְלָה הָעַכְבָּר

הַזּוֹחֵל כָּעֵת בַּמְּחִלּוֹת שֶׁחָפַר

אָז הִיא מְהַדֶּקֶת הָרְעָלָה

לְבַל תּוּפַר חָלִילָה

צְמִיתוּתָהּ

מַאֲסָרָהּ

ר. מיפו