כותרות TheMarker >
    ';

    והיה

    והיה - יעקב יצחק הורוביץ.



    והיה בהגיע שעתך ללכת

    עת תיפול ותיבול, כעלה בשלכת

    ואל בית דין של מעלה ,תיקרא להגיע,

    שם לא ישאלוך, אם צברת הון רב

    או אם נפלת כגיבור, בקרב

    אם צדיק או רשע היית

    שאלה אחת ישאלוך בלבד

    אם לפני מותך

    חיית ?

    0

    אי- אלימות

    112 תגובות   יום חמישי, 24/7/14, 06:09

     

    אלימות, בשונה מאסון טבע, היא מאה אחוז יצירת האדם, לכן ניתן במאה אחוז למגרה.
    הדרך לריפוי אלימות היא דרך חינוך לאי-אלימות.
    "חינוך הוא הנשק החזק ביותר איתו ניתן לשנות את העולם" ~ נלסון מנדלה. מועתק מהפוסט של חנה וויס (חברה וירטואלית אהודה עלי)

     

    נניח ואנו כאן בישראל מצליחים להשתנות ולהגיע לכך שכולנו מחונכים ואנו לא אלימים בכלל.

    אך מה עם שכנינו, אותם אין אנו יכולים לשנות.

    מה אם הם ימשיכו ברצונם לסלק אותנו מכאן, בדרך של אלימות?

     

    לאור תגובתה של חנה, (2014-07-25 14:41:43) אני מוסיפה תהייה
    הטיבטים הצליחו לעבור מאלימות לאי-אלימות. למה לא כל אוכלוסיית העולם?

     

    אשמח לדיון תרבותי שיתנהל כאן.

    דרג את התוכן:

      תגובות (112)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        7/10/14 21:31:
      אני מצטערת אם אני אשמע לא רלוונטית, אבל כל עוד יש מי שמתגמל אלימות יותר ממה שמתוגמלת האי- אלימות, האלימות תבער בתוכנו. חינוך זה טוב, יפה וחשוב, אבל מה שמחזיק מעמד לאורך זמן זה החישוב הקר של גורמים בחברה של עלות תועלת, וכרגע לצערי יותר משתלם להיות אלימים . מקווה ומאמינה שהמצב הזה ישתנה, אבל מצד שני לא מתעלמת מהמציאות שקיימת כיום ואיך שהיא מתפתחת.
        7/10/14 21:19:

      צטט: חנה וייס 2014-10-07 16:48:18

      צטט: shabat shalom 2014-10-06 09:43:41

      האויב של הטוב הוא הטוב ביותר. מי שפוסל רעיון טוב כי הוא לא מספיק טוב וכוללני משאיר את המצב הרע כפי שהוא. זה מה שאני חש כשאני קורא חלק מהתגובות פה. אלימות ואמונה שהכוח הוא חזות הכל הן אסון גם אישי וגם לאומי. אבל כוח צריך כדי להתגונן. זה גם מעשי וגם נכון לחנוך אותו. יש לפסול את החינוך המקדש את הכוח והאלימות ויש לקדש את החינוך לשימוש מוגבל בכוח.
      תודה יוסי
      כל כך יפה כתבת בעיקר החלק במשפט המסיים
      יש לפסול את החינוך המקדש את הכוח והאלימות ...

       

      אמן. איש אמיץ ותורם. יישר כוח.

      תודה גם לך חנה

        7/10/14 16:48:

      צטט: shabat shalom 2014-10-06 09:43:41

      האויב של הטוב הוא הטוב ביותר. מי שפוסל רעיון טוב כי הוא לא מספיק טוב וכוללני משאיר את המצב הרע כפי שהוא. זה מה שאני חש כשאני קורא חלק מהתגובות פה. אלימות ואמונה שהכוח הוא חזות הכל הן אסון גם אישי וגם לאומי. אבל כוח צריך כדי להתגונן. זה גם מעשי וגם נכון לחנוך אותו. יש לפסול את החינוך המקדש את הכוח והאלימות ויש לקדש את החינוך לשימוש מוגבל בכוח.

       

      אמן. איש אמיץ ותורם. יישר כוח.

        6/10/14 09:43:
      האויב של הטוב הוא הטוב ביותר. מי שפוסל רעיון טוב כי הוא לא מספיק טוב וכוללני משאיר את המצב הרע כפי שהוא. זה מה שאני חש כשאני קורא חלק מהתגובות פה. אלימות ואמונה שהכוח הוא חזות הכל הן אסון גם אישי וגם לאומי. אבל כוח צריך כדי להתגונן. זה גם מעשי וגם נכון לחנוך אותו. יש לפסול את החינוך המקדש את הכוח והאלימות ויש לקדש את החינוך לשימוש מוגבל בכוח.
        6/10/14 07:12:

      צטט: נערת ליווי 2014-08-15 14:19:13

      מרב,

      חזרתי לרגע, קראתי מה שחנה כתבה פה וגם אצלה אחרי הדיון הזה שלך.

      ואני מדגישה את השלך. כי עם כל הכבוד לחנה ויש לי אליה הרבה כבוד עוד לפני  שהיא כתבה כל מתיו ריקאר, אבל זה היה לחלוטין במאמר מוסגר. אל-עימות - זו גם הסיבה שבזמנו הזמנתי את כל החברטואלים שלי שנראה היה לי שימצאו עניין בנושא לקרוא כאן וגם ביקשתי אותם לנהוג בנימוס - הדיון הזה הפך לחד שיח. ואני אסביר אותי ואפילו אבהיר. תראי את התגובה שלך לבאבא יאגה, "כמו שחנה וייס אומרת" למה חנה וייס לא מציינת ולו פעם אחת שיש היום בעולם יותר ממורה רוחני אחד שהוא יהודי בשר ודם? כזה שנחשב על ידי לא מעט אנשים.

      את יכולה להציץ מי זה למשל ג'ק קורנפילד (הוא אלא היחיד) - חנה בוודאי מכירה.. לפחות את התכנים שלו.. 

      בשביל הבהרה יותר ברורה על המינוח המדויק - את מוזמנת לדלג לפוסט ההוא שלי - זה כתוב שם למטה במילים שלי.

       

      ג'ואיש-בודהיס-team

      (השורה מעל היא לינק) ו-יש אפילו תמונה... 

       

       

       

      צטט: מרב 1956 2014-08-15 13:45:43

      צטט: באבא יאגה 2014-08-14 22:01:21

      חינוך לפתיחות, ליצירתיות בפתרון סכסוכים - שום דבר לא מובטח בזכותו חוץ מהחינוך עצמו, הרחבת הדעת ותקווה

      תודה באבא יאגה וכמו שחנה וויס אומרת ללמוד להשתמש בתודעה.

       

      כשאגיע למערה נחמדה ביום-מן-אל-איאם תוכלי לכתוב עליי מבלי שאגיב...

      זה כנראה עניין של קארמה. הקשבתי רק פעם אחת

      לאיזה פרק אחד של ספר מוקלט של ג'ק קורנפילד.

      אבל כאן תמצאי את שרון סלזברג לאהוב את אויביך,

      וכאן את סטיבן פולדר על אי עשייה, וכאן את נחי אלון,

      וכאן את מירי ארמה מחיפה.

      הדלאי לאמה, כששאלו אותו מדר שפיגל, 'מה מביא לך אושר?'

      השיב: 'להיות אחד מתוך 7 מיליארד בני אדם.'

      אייה קמה, יהודייה בודהיסטית, כתבה ספר:

       Being Nobody, Going Nowhere

       לא קראתי, קראתי את האוטוביוגרפיה:

      I Give You My Life

      מרב לא מכירה בודהיסטים. תפרגני לה. 

        17/8/14 18:10:

       

       

      "כיצד מערכת החינוך יכולה להעביר מסר לאוכלוסייתה, ממין זכר וממין נקבה כאחד, שאין להשיג את הדברים באמצעות הכוח -- כאשר מערכת החינוך עצמה בנוייה על "אינוס" אוכלוסייתה כדי להשיג את יעדיה, דבר הנותן כמובן לגיטימציה לשימוש בכוח!!?"

       

       

      כפיה בבתי הספר היא דבר מיושן

       

      אחת התופעות המפליאות והמביכות ביותר שעל הבמה החינוכית הנוכחית בארץ היא הפופולריות הגוברת של הכפיה, בצורה זו או אחרת, בשימוש בה ככלי לגיטימי לקידום מטרות החינוך. בזמן שהעולם כולו נראה כי מגביר באטיות, אולם יותר מתמיד, את מודעותו לעובדה  שכוח הוא לא שיטה יעילה כדי להשיג יעדים בני-קיימא, פלח אחד מתרבותנו -- פלח מאוד חשוב, הממונה על הכנת הדור הבא -- נראה שהוא מכוון בעקשנות לכיוון ההפוך.

       

      למעשה, בזמן שאנחנו עוברים דרך העשור השני של המאה ה-21, אנחנו עדים לתופעה אשר לפני שבעים שנה בקושי, איש שפוי לא היה חולם שהיא תופיע. מי, בשלהי מלחמת העולם השניה, היה אומר בביטחון כלשהו שהשימוש בכח על מנת לישב סיכסוכים בין מעצמות-העל יהיה לנחלת העבר? מי היה מנחש, בעיצומה של מלחמת קוריאה, שאפילו הממסדים הצבאיים הגדולים והמודרניים ביותר יהיו במהרה מחוסרי אונים בנסותם לכפות את רצונם אפילו על המדינות הקטנות ביותר כמו קפריסין, לבנון, ניקראגואה, אפגניסטן, קובה והאיטי לאחרונה, ואלה הם רק כמה מהן? מי, בשיא עצמתו של סטלין בשנות ה-40 המאוחרות, היה מספיק טיפש כדי לנבא שאחדות מהרודנויות הקומוניסטיות יודחקו הצידה על ידי אותה אוכלוסיה אשר פעם שלטו בה ביד ברזל? נכון, את השרידים הכואבים של הכוח הברוטלי אפשר לראות בשפע בעולם של היום במרכז אמריקה, במזרח אירופה, בסין, בדרום-מזרח אסיה, בעירק, באירן, ובמקומות שונים באפריקה. אולם בכל מקום, אפילו האנשים שבשילטון (בעלי השררה) יודעים שהפעמון מצלצל ללא רחם לסמכותיות הבלתי מרוסנת, ואנשים בעלי אמון וסבלנות אין קץ יגעים בשקט ובחריצות על מנת   ל ע ק ו ר   א ת   ה כ ו ח   מ ת ו ך   י ח ס י   ה א נ ו ש .

       

      כל זה ברור למשקיף הקפדני, אשר אפילו ריבוי העצים אינו מפריע לו לראות את היער. אולם למרות שהעולם מתקדם ומקבל את חופש הדיבור, את חופש הבחירה ואת הדיון הפתוח כשיטות פוריות יותר לפתרון בעיות ולקידום הגזע האנושי, האנשים האחראים על חינוך ילדינו תובעים בקול, יותר מתמיד, את החלתן של משמעת ומגבלות יותר מחמירות. אני אינני יכול לראות כל הגיון בדבר, האם הינכם יכולים? אם כפיה איננה מפיקה תוצאות בכל תחום אחר, מה מביא מחנכים, אשר נולדו וגדלו בארץ, לחשוב שהיא תפיק תוצאות בבתי הספר כאן?

       

      אני ער כמו כל אחד אחר לבעיות אשר בתי ספר מתמודדים עימן. במילה אחת, הם אינם מפיקים את הסחורה. הלקוחות שלהם, התלמידים, נמלטים מהם במספרי שיא; אלה שנשארים נראה שאינם עושים מה שנדרש מהם. בוגרים הם לעתים קרובות בלתי חברתיים, בלתי מוסריים, ובלתי כשירים. איזושהי מחלה כללית מתפשטת בכל המערכת, החל ממנהלים וכלה במורים ותלמידים. מה שאנחנו מוצאים היא הסימפטומטולוגיה של מערכת על סף קריסה ערכית כתוצאה מהתישנות וחוסר שייכות. אין תרופה אשר ניתנה במשך השנים האחרונות ואשר פעלה. ריפוי קסמים כלשהו איננו נראה באופק. כל אלו הן חדשות מדכאות.

       

      מה שקורה בין מחנכים הוא שהם איכשהו דורכים על המקום מתוך המצב המיואש שלהם. כמובן, במקום לבדוק, לחדש, ולבנות מחדש את מערכת החינוך מהיסוד ועד הטפחות, כפי שהיה עליהם לעשות, הם מחפשים עוד פלסטר להדביק.  מה שלא כל כך מובן הוא הכיוון אשר רבים  מהם  נראה כי נעים לעברו, הכיוון של הגברת הלחץ על התלמידים -- בדיוק סוג המהלך עליו כולנו מותחים ביקורת כאשר הוא נעשה בהקשר אחר כלשהו. כך, אנחנו רואים הצעות החל ממשמעת יותר חמורה, יותר שיעורי-בית, יותר קורסי חובה, יותר שליטה על הזמן הפנוי, וכלה ביותר עונשים על עבודה אקדמית ירודה בבית הספר. אף אחד מהשיעורים של העבר ושל ההווה כנראה לא משפיע על האנשים אשר מציעים את ההצעות האלו. היכן הם היו כל השנים האלו? האם המחנכים אשר מציעים את ההצעות האלו עברו את הקורסים בהיסטוריה שלהם? האם הם קיבלו ציונים טובים ב"אקטואליה"?

       

      עלי לומר בבירור, כדבר אשר חל באופן אוניברסלי, שבבתי הספר אצלנו, כמו בכל מקום אחר, כל הצעה לרפורמה המבוססת על צורה כלשהי של כפיה, מועדת לכישלון, והיא מוטעית במהותהזו בדיקת לקמוס אשר אפשר להשתמש בה לאורך ולרוחב. הגיע הזמן שהקהל יבהיר לוועדות בית הספר, למנהלים, למורים ולמשרד החינוך שהצעות כגון אלה הן בלתי מקובלות, ואין להביאן בחשבון. אינני מאמין שיש מרפא-כל פשוט כלשהו לבעיותיהם של  בתי הספר היום, אם כי מה שאני כן יודע הוא, שמה שלא ננסה, חייב להיות מבוסס על כיבוד החופש של התלמידים ושל המורים לבחור לעצמם את נתיביהםולהביע את דעתם.

       

        15/8/14 14:19:

      מרב,

      חזרתי לרגע, קראתי מה שחנה כתבה פה וגם אצלה אחרי הדיון הזה שלך.

      ואני מדגישה את השלך. כי עם כל הכבוד לחנה ויש לי אליה הרבה כבוד עוד לפני  שהיא כתבה כל מתיו ריקאר, אבל זה היה לחלוטין במאמר מוסגר. אל-עימות - זו גם הסיבה שבזמנו הזמנתי את כל החברטואלים שלי שנראה היה לי שימצאו עניין בנושא לקרוא כאן וגם ביקשתי אותם לנהוג בנימוס - הדיון הזה הפך לחד שיח. ואני אסביר אותי ואפילו אבהיר. תראי את התגובה שלך לבאבא יאגה, "כמו שחנה וייס אומרת" למה חנה וייס לא מציינת ולו פעם אחת שיש היום בעולם יותר ממורה רוחני אחד שהוא יהודי בשר ודם? כזה שנחשב על ידי לא מעט אנשים.

      את יכולה להציץ מי זה למשל ג'ק קורנפילד (הוא אלא היחיד) - חנה בוודאי מכירה.. לפחות את התכנים שלו.. 

      בשביל הבהרה יותר ברורה על המינוח המדויק - את מוזמנת לדלג לפוסט ההוא שלי - זה כתוב שם למטה במילים שלי.

       

      ג'ואיש-בודהיס-team

      (השורה מעל היא לינק) ו-יש אפילו תמונה... 

       

       

       

      צטט: מרב 1956 2014-08-15 13:45:43

      צטט: באבא יאגה 2014-08-14 22:01:21

      חינוך לפתיחות, ליצירתיות בפתרון סכסוכים - שום דבר לא מובטח בזכותו חוץ מהחינוך עצמו, הרחבת הדעת ותקווה

      תודה באבא יאגה וכמו שחנה וויס אומרת ללמוד להשתמש בתודעה.

        15/8/14 13:45:

      צטט: באבא יאגה 2014-08-14 22:01:21

      חינוך לפתיחות, ליצירתיות בפתרון סכסוכים - שום דבר לא מובטח בזכותו חוץ מהחינוך עצמו, הרחבת הדעת ותקווה

      תודה באבא יאגה וכמו שחנה וויס אומרת ללמוד להשתמש בתודעה.

        15/8/14 13:44:

      צטט: יוסיפור 2014-08-14 20:45:17

      אנחנו יכולים לחבק אותם כפי שנוהגים עם זאטוט נסער וזועם המכה ומשתולל --- או לא. הלוואי ותהיה נכונות לזה.

       

        14/8/14 22:01:
      חינוך לפתיחות, ליצירתיות בפתרון סכסוכים - שום דבר לא מובטח בזכותו חוץ מהחינוך עצמו, הרחבת הדעת ותקווה
        14/8/14 20:45:
      אנחנו יכולים לחבק אותם כפי שנוהגים עם זאטוט נסער וזועם המכה ומשתולל --- או לא.
        1/8/14 05:37:

      צטט: שניררודקי 2014-08-01 00:08:44

      אנחנו לא נלחמים בחמאס בלבד. שלא נתבלבל. מאחוריו ניצבים החמאס שלנו, שמטרתו השתלבות בתרבות ובפולקלור הלוונטיני המקומי, החרבת הציביליזציה המערבית שישראל משמשת מבוא ופתח בחומתה והשלטת אמונה בבורא עולם. הם צועקים זאת בראש חוצות זה זמן רב. חלקים בתוכנו מסרבים לשמוע. לרשות אימפריית הרשע הזאת עומדים אידיוטים שימושיים, תחנות רדיו, אולמי מופעים וגני אירועים, אולפני הקלטה המקדשים את זכות המנוולים "ליצור", ואינם מכירים בזכות האחרים להגנה מפני הנשורת הרעילה. מי שאומר אחרת, הוא לא רק אידיוט מוסרי אלא משתף פעולה עם המגמה הזאת. עם פראי האדם האלה אנחנו מתעסקים, גם אם לבושים בחליפות. רשת שלמה של אידיוטים חוזרת על האשמות לא מבוססות בדבר "קיפוח עתיק יומין של תרבותם". והלא אנחנו ביקשנו לחיות פה בשלום, רצינו לראות את ישראל מובילה קו של קידמה במזה"ת. לצערנו היא עוברת תהליך של ערביזציה שמטרתו הכחדת כל סממן עברי ארץ ישראלי. חובתה העליונה של מדינת ישראל להגן על אזרחיה, באמצעות כיפת ברזל תרבותית

      במקרה לגמרי, רגע לפני שקראתי את תגובתך, שניר, מצאתי את זה:

      http://e.walla.co.il/?w=//2771099

      אני מצטטת חלק קטן . אייל מגד: "הנער אייל מגד הפך לסופר מצליח בפני עצמו, וגם ליועץ ומקורב לראש הממשלה בנימין נתניהו. "היום המנהיגים פחות מתייעצים עם 'אנשי רוח', ואין להם כל השפעה על מקבלי ההחלטות", אומר מגד. "כשביבי לא היה ראש ממשלה, אחרי שהובס בבחירות, בין הקדנציה הראשונה והשניה שלו, הוא התייעץ איתי הרבה פעמים, כי ראינו עין בעין בנושא ההתנתקות. אבל מאז שהוא נהיה ראש ממשלה הוא לא התייעץ איתי פעם אחת. אולי זה גם בגלל השינוי בדעותיי, אבל אולי גם בגלל שהיום המנהיגים מתייעצים יותר עם סקרי דעת קהל מאשר עם אנשי רוח. לראש ממשלה לא אכפת מה כותבים הסופרים והמשוררים. לדעתי, הרבה יותר אכפת לו מסקרים"

        1/8/14 00:08:

      אנחנו לא נלחמים בחמאס בלבד. שלא נתבלבל. מאחוריו ניצבים החמאס שלנו, שמטרתו השתלבות בתרבות ובפולקלור הלוונטיני המקומי, החרבת הציביליזציה המערבית שישראל משמשת מבוא ופתח בחומתה והשלטת אמונה בבורא עולם. הם צועקים זאת בראש חוצות זה זמן רב. חלקים בתוכנו מסרבים לשמוע. לרשות אימפריית הרשע הזאת עומדים אידיוטים שימושיים, תחנות רדיו, אולמי מופעים וגני אירועים, אולפני הקלטה המקדשים את זכות המנוולים "ליצור", ואינם מכירים בזכות האחרים להגנה מפני הנשורת הרעילה. מי שאומר אחרת, הוא לא רק אידיוט מוסרי אלא משתף פעולה עם המגמה הזאת. עם פראי האדם האלה אנחנו מתעסקים, גם אם לבושים בחליפות. רשת שלמה של אידיוטים חוזרת על האשמות לא מבוססות בדבר "קיפוח עתיק יומין של תרבותם". והלא אנחנו ביקשנו לחיות פה בשלום, רצינו לראות את ישראל מובילה קו של קידמה במזה"ת. לצערנו היא עוברת תהליך של ערביזציה שמטרתו הכחדת כל סממן עברי ארץ ישראלי. חובתה העליונה של מדינת ישראל להגן על אזרחיה, באמצעות כיפת ברזל תרבותית

        31/7/14 23:53:

      צטט: eyalees 2014-07-24 15:15:38

      אני מציע לך לקרוא את שתי הרשומות האחרונות שלי ואז אולי תביני מי בעצם הוא האלים באזורנו. מאות הרוגים ואלפי פצועים מעבר לגבולנו ללא כל סיבה מוצדקת. הוא שלח אלפי חיילים למטרת הרג והרס ובעצם ללא כל הגיון ומוסר.

      הבנת ? קודם תקראו את מה שכתבתי ואז נדבר... איזה רעב לתשומת לב....

        30/7/14 08:30:

      צטט: עופר לבבי 2014-07-30 08:02:05

      אל - לי - מות  מוצא חן בעיני אל-לי- למות, מאלימות.
      זה מאוד יפה לדבר על חינוך. אבל, לצערי, שתי החברות שלנו- הן פוסט טראומטיות.

      אנחנו לא יודעים מה זה לחנך לאי-אלימות. לא מבינים את המשמעות.

      כבר מינקות מלמדים את הילדים- הרביצו לך- תחזיר. לא מסכימה איתך שלא ניתן. מעולם לא אמרתי  לילדיי להחזיר מכות. עבדתי בבתי ילדים בקיבוץ. מעולם לא נאמר ככה, ההפך, תמיד הגננת היתה לוקחת את הילדים לשיחה לאחר ריב. או בבית התינוקות (בו יצא לי לעבוד לפני שבועיים) כשתינוק היה מציק לאחר, המטפלת היתה מזיזה אותו למקום אחר ונותנת לו צעצוע אחר עם אמירה כמובן שאת זה (משיכת שיער למשל) לא עושים.

       

      אנחנו מתעסקים בלי הרף עם ימי זיכרון למלחמות ולחללים. לעומת זאת - אין חג אחד לשלום!!! 

      חוץ שכמה שירי געגוע וכמיהה. 

       

      יש שלום קר עם מצריים, ועם ירדן - עדיף שלום חם, עדיף שכנים טובים רכים ועדינים ועדיף שלום על מלחמה אבל...

      אנחנו לא עושים מאומה לחזק את הקשרים בין המדינות

      למרות שאנחנו מקבלים כל הזמן הוכחה שהשלום הזה יציב ואיתן.


      מה שיש לנו זה רק זיכרון על הכאב, העצב והמורא מהצד השני- ששש להשמידנו.

      חייבים לשנות לגמרי את אופן החשיבה-  ולא נראה לי שמשהו מהצדדים בשל לבצע את השינוי. חבל מאוד.בוכה עוד לא מספיק רע בכדי שיהיה טוב

        30/7/14 08:02:

      אל - לי - מות.
      זה מאוד יפה לדבר על חינוך. אבל, לצערי, שתי החברות שלנו- הן פוסט טראומטיות.

      אנחנו לא יודעים מה זה לחנך לאי-אלימות. לא מבינים את המשמעות.

      כבר מינקות מלמדים את הילדים- הרביצו לך- תחזיר.

       

      אנחנו מתעסקים בלי הרף עם ימי זיכרון למלחמות ולחללים. לעומת זאת - אין חג אחד לשלום!!! 

      חוץ שכמה שירי געגוע וכמיהה. 

       

      יש שלום קר עם מצריים, ועם ירדן - אבל...

      אנחנו לא עושים מאומה לחזק את הקשרים בין המדינות

      למרות שאנחנו מקבלים כל הזמן הוכחה שהשלום הזה יציב ואיתן.


      מה שיש לנו זה רק זיכרון על הכאב, העצב והמורא מהצד השני- ששש להשמידנו.

      חייבים לשנות לגמרי את אופן החשיבה- ולא נראה לי שמשהו מהצדדים בשל לבצע את השינוי. 

        29/7/14 21:10:

      מרב, אני שמחה שהגענו להסכמה.

      נחמה.

        29/7/14 20:47:

      צטט: n1free 2014-07-29 08:40:00

      צטט: חנה וייס 2014-07-29 04:05:15

      צטט: n1free 2014-07-28 22:41:15

      למרב ולחנה,

       

      הבה נחזור לדוגמה בשאלה המקורית: "הטיבטים הצליחו לעבור מאלימות לאי-אלימות".

       

      אי-אלימות הואילה להם עד כדי כך, שב- 1959 הדלאי לאמה ה- 14 נמלט מטיבט להודו והקים שם ממשלה גולה.

       

      ואידך זיל גמור.

       

      ‎הטיבטים חיו בשלום יחסי במשך 1300 שנה, בינם לבין עצמם ועם שכניהם.
      ‎מוריהם והוזמנו ללמד בארצות שכנות וכך דתם השפיעה גם על שכניהם.
      ‎היום, עקב הכיבוש הסיני, הטיבטים מלמדים אי אלימות ברחבי העולם,
      ‎כולל שיתוף פעולה עם מדענים כמעט 30 שנה.
      ‎מי שרוצה שלום יתמוך באי אלימות ובדיאלוג לפיתרון קונפליקטים.
      ‎הטיבטים מובילים את כולנו לעולם שפוי יותר.
      גישת דרך האמצע

       

      - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

      והיה באחרית הימים,

      משעל והניה יקימו בקטר ממשלה גולה.

      יקחו איתם מעזה 80,000 מתומכיהם המסורים,

      יפתחו בתי ספר לאי-אלימות וישפיעו טובה על העולם.

      ובא לציון גואל.  אמן

        29/7/14 08:40:

      צטט: חנה וייס 2014-07-29 04:05:15

      צטט: n1free 2014-07-28 22:41:15

      למרב ולחנה,

       

      הבה נחזור לדוגמה בשאלה המקורית: "הטיבטים הצליחו לעבור מאלימות לאי-אלימות".

       

      אי-אלימות הואילה להם עד כדי כך, שב- 1959 הדלאי לאמה ה- 14 נמלט מטיבט להודו והקים שם ממשלה גולה.

       

      ואידך זיל גמור.

       

      ‎הטיבטים חיו בשלום יחסי במשך 1300 שנה, בינם לבין עצמם ועם שכניהם.
      ‎מוריהם והוזמנו ללמד בארצות שכנות וכך דתם השפיעה גם על שכניהם.
      ‎היום, עקב הכיבוש הסיני, הטיבטים מלמדים אי אלימות ברחבי העולם,
      ‎כולל שיתוף פעולה עם מדענים כמעט 30 שנה.
      ‎מי שרוצה שלום יתמוך באי אלימות ובדיאלוג לפיתרון קונפליקטים.
      ‎הטיבטים מובילים את כולנו לעולם שפוי יותר.
      גישת דרך האמצע

       

      - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

      והיה באחרית הימים,

      משעל והניה יקימו בקטר ממשלה גולה.

      יקחו איתם מעזה 80,000 מתומכיהם המסורים,

      יפתחו בתי ספר לאי-אלימות וישפיעו טובה על העולם.

      ובא לציון גואל.

        29/7/14 04:05:

      צטט: n1free 2014-07-28 22:41:15

      למרב ולחנה,

       

      הבה נחזור לדוגמה בשאלה המקורית: "הטיבטים הצליחו לעבור מאלימות לאי-אלימות".

       

      אי-אלימות הואילה להם עד כדי כך, שב- 1959 הדלאי לאמה ה- 14 נמלט מטיבט להודו והקים שם ממשלה גולה.

       

      ואידך זיל גמור.

       

      ‎הטיבטים חיו בשלום יחסי במשך 1300 שנה, בינם לבין עצמם ועם שכניהם.
      ‎מוריהם והוזמנו ללמד בארצות שכנות וכך דתם השפיעה גם על שכניהם.
      ‎היום, עקב הכיבוש הסיני, הטיבטים מלמדים אי אלימות ברחבי העולם,
      ‎כולל שיתוף פעולה עם מדענים כמעט 30 שנה.
      ‎מי שרוצה שלום יתמוך באי אלימות ובדיאלוג לפיתרון קונפליקטים.
      ‎הטיבטים מובילים את כולנו לעולם שפוי יותר.
      גישת דרך האמצע

        28/7/14 22:41:

      למרב ולחנה,

       

      הבה נחזור לדוגמה בשאלה המקורית: "הטיבטים הצליחו לעבור מאלימות לאי-אלימות".

       

      אי-אלימות הואילה להם עד כדי כך, שב- 1959 הדלאי לאמה ה- 14 נמלט מטיבט להודו והקים שם ממשלה גולה.

       

      ואידך זיל גמור.

       

        27/7/14 23:34:
      אני מניחה שאת יודעת, כמו לא מעט מאנשי הקפה, שבנו של שחר י. נהרג. אבל לא הורדת את התגובה הצינית והלגלגנית שלך כלפיו כאן. הכיעור בהתגלמותו. ואת עוד מעזה לדבר על "רב שיח תרבותי".
        27/7/14 18:59:

      צטט: shabat shalom 2014-07-27 17:27:57

      אלימות היא דרך חיים פשטנית המאמינה שרק הכוח פותר בעיות. התגוננות היא דרך חיים המאפשרת לנו לשלוט בנטיה להשתמש בכוח לכל דבר ויפתיע אבל כוח הוא הכלי של החלשים. תודה יוסי. אתה מחזק אותי
        27/7/14 17:27:
      אלימות היא דרך חיים פשטנית המאמינה שרק הכוח פותר בעיות. התגוננות היא דרך חיים המאפשרת לנו לשלוט בנטיה להשתמש בכוח לכל דבר ויפתיע אבל כוח הוא הכלי של החלשים.
        27/7/14 16:14:

      צטט: כורך דברים 2014-07-27 08:29:50

      שלום. שלום ? או שלום !האלימות כבר מובנית בגנטיקה של הישראלי. רגע רגע, אם אני לא אלימה אז אני לא ישראלית או שיש לי גנטיקה שונה?היא קיימת ומתבטאת בכל דבר ומצב של היום יום. לדוגמא, עליה אולי לא חשבתם: אנשים שמתנגדים, מדברים, מפגינים, נגד הרג חפים מפשע, נקראים שמאל קיצוני. דווקא קיבלתי תגובה מgerrillateam שכתב שאינני קיצונית בשמאלניותי http://cafe.themarker.com/post/3123474/create/comment/?q=17243713&qt=4גם בתקשורת הממוסדת. בריונים פורעים נקראים "פעילי (?) ימין.

      צטט: כורך דברים 2014-07-27 08:29:50

      שלום. האלימות כבר מובנית בגנטיקה של הישראלי. היא קיימת ומתבטאת בכל דבר ומצב של היום יום. לדוגמא, עליה אולי לא חשבתם: אנשים שמתנגדים, מדברים, מפגינים, נגד הרג חפים מפשע, נקראים שמאל קיצוני.  גם בתקשורת הממוסדת. בריונים פורעים נקראים "פעילי (?) ימין.
        27/7/14 15:57:

      צטט: בת יוסף 2014-07-27 08:58:14

      מייאש. באמת. האלימות הופכת להיות הכלי העיקרי בויכוחים, בפתרון בעיות, בסכסוכים. לא רואה סוף למצב הזה.תודה בת יוסף  אני  איתך בתיסכול ובהרגשת חוסר האונים אך לא ביאוש.
        27/7/14 15:35:

      צטט: עין קשובה 2014-07-27 07:48:02

      חזק! תודה.
        27/7/14 08:58:
      מייאש. באמת. האלימות הופכת להיות הכלי העיקרי בויכוחים, בפתרון בעיות, בסכסוכים. לא רואה סוף למצב הזה.
        27/7/14 08:29:
      שלום. האלימות כבר מובנית בגנטיקה של הישראלי. היא קיימת ומתבטאת בכל דבר ומצב של היום יום. לדוגמא, עליה אולי לא חשבתם: אנשים שמתנגדים, מדברים, מפגינים, נגד הרג חפים מפשע, נקראים שמאל קיצוני. גם בתקשורת הממוסדת. בריונים פורעים נקראים "פעילי (?) ימין.
        27/7/14 07:48:
      חזק!
        27/7/14 07:33:

      צטט: נרתיקנית דביקה 2014-07-26 22:26:02

      דיון על מה בדיוק מרב? כשכתבתי דיון, חשבתי על מה שקורה כאן. הבעת דעות על אלימות, על שינוי, עלינו ועל האוייב. את, למשל, פסימית לגבי שינוי דרכיו של האוייב ואילו חנה וויס לא פסימית. גם כאן בתוכנו ישנם הרבה גילויי אלימות, למה זה? ממה זה נובע? איך לשנות זאת?
      כתבת בעצמך בפוסט נניח שאנחנו נעשה שינוי שאנטי באנטי

      סטייל טיבט, מה זה יעזור לנו   .אם שכנינו מעוניינים למחוק את

      קיומינו מעל פני האדמה? נכון השאלה הזו מעסיקה אותי.

       

      ולגביהם, לא נראה לי שניתן לשנות תודעתית משהו אצלהם. 

      מצטערת על הפסימיות ואולי ריאליות. לא יודעת. 

       

      כתב פה מישהו לפניי - להגיע לשלום עם בני ישמעאל

      זה מצב אוטופי, ואם כבר עסקינן בישמעאל למי מאיתנו המאמין 

      בספר התנ"ך כספר המתעד את חיינו מקדמת דנא, אז הוא האשם

      ואולי לא הוא- אברהם. גם כן, הרביע את שרה בגיל מופלג לאחר

      שכבר לקח תחתיה פילגש ועשה איתה ילד. ובמצוות ההוא במרומים 

      גירש מעליו אותה ואת בנו.  זו לא אכזריות? אם כבר אז כבר,

      נשים את כל הקלפיות על השולחן....והוא אחד מאבות האומה. פפפ

       

      בקיצור, מלחמה נושנה וכנראה שלא תסתיים גם בעוד מילניום שלא לומר

      מאה שנה. 

       

      נ.ד. 

       

        27/7/14 01:17:

      יש פה בפוסט המקור שלך שלושה משפטים שכל אחד מהם בנפרד מחזיק מים.

      אבל ביחד הם מעט בעייתיים:

       

      "נניח ואנו כאן בישראל מצליחים להשתנות ולהגיע לכך שכולנו מחונכים ואנו לא אלימים בכלל.

      אך מה עם שכנינו, אותם אין אנו יכולים לשנות.

      מה אם הם ימשיכו ברצונם לסלק אותנו מכאן, בדרך של אלימות?"

       

      קודם כל את מניחה שכולם בישראל מחונכים ולא אלימים.

      יש אנשים מחונכים שהם כן אלימים.

      יש אנשים מחונכים שאינם אלימים.

      האנשים המחונכים חלקם חיים בישראל והם יכולים להיות השכנים בבית המשותף, במקום העבודה, על הכביש או השכנים מעבר לקו הירוק / בעזה / סוריה וכו'...

       

      אם המגיבים פה מייצגים את הציבור - אז כנראה שישראל איננה טיבט.

      ולגבי המשפט השלישי - כנראה שלא צריך ממש לספק תשובה היא נמצאת בגוף השאלה הסנני

       

       

        27/7/14 00:53:

      צטט: מרב 1956 2014-07-24 20:23:53

      צטט: }~ יוסי ~{ 2014-07-24 15:53:54

      את הרצון לדיון הזה, מתאים להעלות מול הנהנתנים של אוייבינו מנגד(שכן הוא מושג מהצד הטוב של המפה). אותם שאפילו ערבים אחרים שלא ידועים כאוהדים שלנו חיפשו את הנעל הכי מסריחה בתחנה כדי לזרוק עליהם.

      צר לי יוסי, אינני מצליחה להבין . מי הם הנהנתנים. מי הם אוייבינו.(כשאני מפגינה, אני האוייבת כשאני לא, אני האוהבת) היכן הוא הצד הטוב של המפה? על מי לזרוק נעל?

       

       

      נהנתנים= החלאות הבכירים של הטרוריסטים(העולם הצהיר שהם לנים במלונות פאר בזמן שאחיהם עאלק נרצחים ע"י הצבא הכי מוסרי בעולם).

       

      לגבי הנעל, חפשי את הסרטון של השדר המצרי, תביני כבר כשתצפי בו.

        26/7/14 23:16:
      והנה, למרות הפסקת האש, שכנינו האהובים יורים כאילו אין מחר. רוצה בכל זאת לחבק אותם ולהציע את הלחי השניה?
        26/7/14 22:26:

      דיון על מה בדיוק מרב?
      כתבת בעצמך בפוסט נניח שאנחנו נעשה שינוי שאנטי באנטי

      סטייל טיבט, מה זה יעזור לנו אם שכנינו מעוניינים למחוק את

      קיומינו מעל פני האדמה? 

       

      ולגביהם, לא נראה לי שניתן לשנות תודעתית משהו אצלהם. 

      מצטערת על הפסימיות ואולי ריאליות. לא יודעת. 

       

      כתב פה מישהו לפניי - להגיע לשלום עם בני ישמעאל

      זה מצב אוטופי, ואם כבר עסקינן בישמעאל למי מאיתנו המאמין 

      בספר התנ"ך כספר המתעד את חיינו מקדמת דנא, אז הוא האשם

      ואולי לא הוא- אברהם. גם כן, הרביע את שרה בגיל מופלג לאחר

      שכבר לקח תחתיה פילגש ועשה איתה ילד. ובמצוות ההוא במרומים 

      גירש מעליו אותה ואת בנו.  זו לא אכזריות? אם כבר אז כבר,

      נשים את כל הקלפיות על השולחן....והוא אחד מאבות האומה. פפפ

       

      בקיצור, מלחמה נושנה וכנראה שלא תסתיים גם בעוד מילניום שלא לומר

      מאה שנה. 

       

      נ.ד. 

       

        25/7/14 20:16:

      נכון, מדוייק. אם שישה מיליון טיבטים יכולים, כל העולם יכול.

      זה הגיוני.

      לצורך הבהרת בעיית התרגום: 'נינג'ה' זה חומל/חומלת/חמלה

      בטיבטית והמילה הזאת, חמלה, נינג'ה, משמשת גם לתאר אדם יפה תואר.

      זאת אומרת, יופי אמיתי תמיד יהיה עם דגש על פנימיות,

      כפי שנ.ל. הבהירה עם דוגמה הפוכה, של אישה כעציץ, כחפץ, כפרח יפה. 

      להביט בקנקן דורש התבוננות בפנימיות של עצמנו ושם אנשים פוחדים להסתכל.

      כשמשקיטים את התודעה, כשמתבוננים בנשימה למשל,

      הבוץ התודעתי שוקע ומה שמתגלה זה מאוד יפה, אצל כולנו. 

      הפנימיות של כולנו בהירה ויודעת, לא מוכתמת.

      זאת האמת של התודעה. התודעה היא בהירה, צלולה ויודעת. 

      צלילות ומודעות הן תכונות התודעה, כמו שמים הם רטובים ואש היא חמה.

       

        25/7/14 18:14:

      צטט: מרב 1956 2014-07-25 18:13:13

      צטט: שחר י 2014-07-25 17:53:42

      צטט: מרב 1956 2014-07-24 15:39:33

      צטט: שחר י 2014-07-24 14:26:57

      תראי, מה שאכתוב לך כתבו לפני אלפי פעמים חכמים ממני ומוכשרים ממני:

      לטנגו צריך 2, לשלום צריך 2 אבל למלחמה צריך רק אחד. אי אפשר להלחם ללא מישהו להלחם בו.


      את יכולה לחנך לאי-אלימות כמה שאת רוצה, אבל בסופו של דבר המלחמה כופה עצמה עלינו.

      אם את רוצה לראות לאן האיזור הולך תסכלי על ספרי הלימוד (שזה חלק מהחינוך שישפיע בעוד 20 שנה) ועל השיח הציבורי.

      אצלנו ספרי הלימוד לא מלאים בדברי שיטנה על הצד השני ואצלם?

      אצלנו יש שיח ציבורי (גם אם לפעמים הוא מתלהם ובוטה ובועט וזורק אבנים ואפילו רוצח : רבין אמיל גרינצוויג) אבל יש שיח, ואצלם?

      וזה לא אומר שלה יהיה שלום או לפחותץ אי-לוחמה רק אם שכיננו יבינו שלא כדאי להם להלחם כי יש להם מה להפסיד במלחמה שאנחנו חזקים ורק אם יבינו שאנחנו פה בשביל להישאר פה וככל שיכו בנו יפסידו יותר. בוודאי שהם יודעים שאנו "חזקים", הרי אנו עושים סגר עליהם, לנו יש טנקים, לנו יש מטוסים.... להם יש יאוש גדול וגם נחישות חזקה.

      ובנוסף כמובן (איך לא) את המשפט כצאן לטבח רק אירוע אחד הטביע בתולדות האנושות ובתולדותינו.

      אז כדאי שנהיה חזקים וכואבים מאשר חלשים ואינם. אינני מקבלת את המשוואה שלך. חזק יכול להיות חומל אמפטי ואוהב לאו דווקא גדול ובעל שררה

       

      האם בגלל תגובתי הבלתי מתלהמת בעליל הורדת אותי מרשימת חבריך?? ,לא שאשקע במרה שחורה סתם כדי להבין, איך אנחנו אמורים לנהל דו-שיח.

      (זה נקרא דו שיח במזרח התיכון).   לא הסרתי איש מרשימת חבריי . לדעתי לא היינו חברים בכלל. .  הרי זה נוגד את דרכי הסבלנית והסובלנית.

       

        25/7/14 18:05:

      צטט: נערת ליווי 2014-07-25 16:51:50

      קראתי שוב את הפוסט המקורי

      כתבת למעלה ששינית לא שיניתי דבר, אלא הוספתי אחרי התגובה של חנה ואין לי מושג אחרי איזו תגובה (כי יש יותר מאחת..) עכשיו לאור הערתך, הוספתי קישור

      מה שכן. מילים והגדרות יש להם הקשר לתרבות - מה לעשות?

      באחת התגובות חנה כתבה שבתרגום לעברית היה נכון להגיד אשה חומלת ולא אשה יפה.

      ומה לעשות שלא מעט אנשים פה "אשה יפה" מזכיר להם דווקא את זאת- מסכימה איתך לגבי ההערה הזו.

       

      ''

       

        25/7/14 16:51:

      קראתי שוב את הפוסט המקורי

      כתבת למעלה ששינית אחרי התגובה של חנה ואין לי מושג אחרי איזו תגובה (כי יש יותר מאחת..)

      מה שכן. מילים והגדרות יש להם הקשר לתרבות - מה לעשות?

      באחת התגובות חנה כתבה שבתרגום לעברית היה נכון להגיד אשה חומלת ולא אשה יפה.

      ומה לעשות שלא מעט אנשים פה "אשה יפה" מזכיר להם דווקא את זאת-

       

      ''

       

        25/7/14 16:40:

      צטט: זיוה גל 2014-07-25 15:42:04

      אוטופיה מנותקת מן המציאות   זיוה, מציאות היא מה שאנו עושים. אם הטיבטים הצליחו, סימן שזה אפשרי וכל אחד יכול. הכל תלוי ברצון של האדם .

       

        25/7/14 15:42:
      אוטופיה מנותקת מן המציאות
        25/7/14 15:33:

      מרב כתבה:

      הסברת כאן, חנה, מהו הגורם להבנה לחדול מהאלימות, אך השאלה, איך הם הצליחו במהפך, נשארת ללא מענה.

       

      תעזרי לי. הטיבטים קודם כול הבינו שיש להם בעיה. זה החלק הקשה ביותר. אח''כ הם יישמו את הפיתרון. הפיתרון הוא חינוך לאי אלימות: 1. תרגול מוסר 2. מדיטציה לפיתוח ריכוז חד-נקודתי 3. לימוד הרהור מדיטה והפנמה ברבדים העמוקים ביותר של התודעה לגבי היותנו כולנו קשורים זה לזה, לגבי אופן קיום ה'אני' כקיים באופן של קשרי גומלין, באופן לא עצמאי. הם למדו, הקשיבו, הרהרו בנלמד ומדטו על הנלמד. הם עשו הרבה מאוד שיעורי בית. זה עזר שהמנהיג שלהם תמך בפרוייקט. אולי צריך לכפות על ביבי ועל פרס השתתפות בקורס לפיתוח חמלה.

      זה הספר שהמלך כתב: 16 הנחיות לחיים

      הם חיו לפי זה.

      אושר לאומי גולמי

      חמלה היא המילה הנפוצה ביותר בטיבט. המילה ליופי היא 'חמלה'. הטיבטים לא אומרים 'אישה יפה'. בשפה שלהם, המילה ל'יפה' היא: חומל/ת. בטיבטית: אישה חומלת => בעברית: אישה יפה.


      ''

        25/7/14 15:01:

      צטט: חנה וייס 2014-07-25 14:41:43

      לא העתקתי את כל התגובה שוב.

      מרב כתבה: מעניין אותי מאוד לדעת איך הטיבטים אימצו וחינכו לאי אלימות. זו בעצם שאלתי הגדולה.
      וגם מדוע רוב אוכלוסיית העולם לא נוהגת כמותם?
      בבקשה אם את יכולה להסביר בכמה מילים , אשמח.

       

      הבודהה היה אינשטיין של התודעה, מדען וחוקר התודעה. הוא המציא שיטת חינוך לאי אלימות שפרחה בהודו מאז מותו באותה התקופה.

      טיבטים אחדים עברו דרך תלאות ברגל במסעות להגיע להודו ולחזור עם שפה, ספרים ושיטת חינוך לאי אלימות. הם העריכו את הידע הזה כיקר מכול ויישמו בקנה מידה רחב. המלך סונגצן גמבו תמך בפרוייקט התירגום שלכבודו גם המציאו כתב.

      לטיבטים אין מילה 'בודהיסט'. הבודהה לא המציא דת. המילה לאדם שבוחן את תודעתו שלו עצמו כדי להתמירה באופן שיטתי וייסודי נקרא 'ננגבה'. 'בה' זה אדם, סיומת של אדם, כמו er באנגלית: teacher, speaker, painter וכו'. 'ננג' זה 'בפנים', אדם שמתבונן פנימה. לא מאשים, לא מוצא את הפגמים אצל הזולת אלא מתבונן פנימה ומוצא את הפגמים אצלו בתודעתו ומתקן אותם.

       

      'מדוע לא' הוא שאלה מאוד חשובה. מדוע לא הוא כי קשה לזהות שהבעיה אצלי בלב.

      הטעות התפיסתית לגבי אופן קיום האני גורמת לכך שמוצאים את הפגמים בחוץ ולכן קשה לזהות שהבעיה היא בכלל בלב.

      ישוע (ישו) דיבר על הוצאת המוץ מהעין של המתבונן ולא מהעין של השכן.

      שיטת עין תחת עין באמת הופכת את כל העולם לעיוורים ורק מעצימה מעגל אינסופי של אלימות.

      כדי לרצות ליישם, נדרש מהפך מחשבתי של מאה שמונים מעלות.

      זיהוי הבעיה הוא כבר חצי הדרך לפיתרונה. כשלא מזהים שישנה מחלה, אין מוטיבציה לבלוע את התרופה. הבודהה לימד שכולנו חולי נפש, כל בני האדם, עד להוצאת המוץ מהעין.

      לכן הוא דיבר כל כך הרבה על סבל, כדי שנבין שגם מה שנעים לנו, מה שאנחנו תופסים כ'אושר' הוא בעצם גם סבל. אבל זאת כבר התשובה הארוכה...

      הטיבטים היו מאוד מאוד אלימים והבינו, בגדול, שיש להם הבעיה...


      כמו סטודנט המתמצת מאמר אקדמאי, סימנתי את משפטי המפתח למוטיבציית שינוי.

      הסברת כאן, חנה, מהו הגורם להבנה לחדול מהאלימות, אך השאלה, איך הם הצליחו במהפך, נשארת ללא מענה.

        25/7/14 14:57:

      לאיך, מבחינה טכנית, נדרשים שלושה דברים:

      1. מדיטציה לפיתוח ריכוז חד-נקודתי כדי לעבוד עם הרמות העדינות ביותר של התודעה

      2. בסיס איתן של מוסר (ולאחר מכן, על בסיס המוסר, פיתוח של חמלה,

      הרצון להקל על הסבל של כל ייצור; חמלה היא רמה מתקדמת יותר של תירגול)

      3. תובנה מעמיקה לגבי היות כולנו קשורים זה לזה, קשר גומלין, תלות הדדית, התהוות תלוייה,

      'אני' לא קיים באופן עצמאי ובלתי תלוי כפי שאנו נוהגים להמשיג.

       

      בהקשר העכשיווי, ברמה החברתית, הישראלים לעולם לא יהיו מאושרים אם הפלסטינים לא יהיו מאושרים.

      לכן, דרך חכמה יותר לנהוג היא לדאוג לרווחתם של השכנים. הדרך הטובה ביותר להועיל לזולת היא

      1. מוסר, להימנע מפגיעה כלשהי בזולת

      2. להגיע לתובנות לגבי האלימות שלי עצמי/שלנו עצמנו כדי שאוכל/נוכל לחלוק תובנות אלו עם הזולת.

      כשיש לנו תובנות כלשהן, אנחנו באמת כבר יכולים להתחיל להקל על סבלו (חמלה).

        25/7/14 14:41:

      לא העתקתי את כל התגובה שוב.

      מרב כתבה: מעניין אותי מאוד לדעת איך הטיבטים אימצו וחינכו לאי אלימות. זו בעצם שאלתי הגדולה.
      וגם מדוע רוב אוכלוסיית העולם לא נוהגת כמותם?
      בבקשה אם את יכולה להסביר בכמה מילים , אשמח.

       

      הבודהה היה אינשטיין של התודעה, מדען וחוקר התודעה. הוא המציא שיטת חינוך לאי אלימות שפרחה בהודו מאז מותו באותה התקופה.

      טיבטים אחדים עברו דרך תלאות ברגל במסעות להגיע להודו ולחזור עם שפה, ספרים ושיטת חינוך לאי אלימות. הם העריכו את הידע הזה כיקר מכול ויישמו בקנה מידה רחב. המלך סונגצן גמבו תמך בפרוייקט התירגום שלכבודו גם המציאו כתב.

      לטיבטים אין מילה 'בודהיסט'. הבודהה לא המציא דת. המילה לאדם שבוחן את תודעתו שלו עצמו כדי להתמירה באופן שיטתי וייסודי נקרא 'ננגבה'. 'בה' זה אדם, סיומת של אדם, כמו er באנגלית: teacher, speaker, painter וכו'. 'ננג' זה 'בפנים', אדם שמתבונן פנימה. לא מאשים, לא מוצא את הפגמים אצל הזולת אלא מתבונן פנימה ומוצא את הפגמים אצלו בתודעתו ומתקן אותם.

       

      'מדוע לא' הוא שאלה מאוד חשובה. מדוע לא הוא כי קשה לזהות שהבעיה אצלי בלב.

      הטעות התפיסתית לגבי אופן קיום האני גורמת לכך שמוצאים את הפגמים בחוץ ולכן קשה לזהות שהבעיה היא בכלל בלב.

      ישוע (ישו) דיבר על הוצאת המוץ מהעין של המתבונן ולא מהעין של השכן.

      שיטת עין תחת עין באמת הופכת את כל העולם לעיוורים ורק מעצימה מעגל אינסופי של אלימות.

      כדי לרצות ליישם, נדרש מהפך מחשבתי של מאה שמונים מעלות.

      זיהוי הבעיה הוא כבר חצי הדרך לפיתרונה. כשלא מזהים שישנה מחלה, אין מוטיבציה לבלוע את התרופה. הבודהה לימד שכולנו חולי נפש, כל בני האדם, עד להוצאת המוץ מהעין.

      לכן הוא דיבר כל כך הרבה על סבל, כדי שנבין שגם מה שנעים לנו, מה שאנחנו תופסים כ'אושר' הוא בעצם גם סבל. אבל זאת כבר התשובה הארוכה...

      הטיבטים היו מאוד מאוד אלימים והבינו, בגדול, שיש להם הבעיה...


        25/7/14 12:25:

      צטט: מרב 1956 2014-07-25 08:58:01

      צטט: zahal 2014-07-25 07:16:32

      צטט: מרב 1956 2014-07-24 21:19:53

      צטט: zahal 2014-07-24 20:47:14

      אין סיכוי שהם ישתנו,  never say never צריך דור שלם שיחשבו שפנינו לשלום  יחשבו שפנינו לשלום כשירגישו ככה. לומר "אני רוצה שלום" זה לא מספיק. ושאנחנו  גם הם, כולם רוצים שקט ושלווה רק רוצים לחיות את חיינו בשקט, אבל כל עוד כל הם מפיצים שנאה, ושאנחנו צריכים למות כי לישראל אין זכות קיום אז אין שום סיכוי שהם ישתנו
      ---
      הם לא צריכים להרגיש שפנינו לשלום, הם צריכים לעשות את המאמץ הראשוני ולא אנחנו, ואת זה הם לא עושים, או לא רוצים לעשות, והדבר היחיד שהרגשתי מהתגובה שלך שאת מנסה לכפות עלי את דעתך, וככה לא מנהלים דיון, אבל זה לא משנה, את הדעות הימניות שלי כולם יודעים ולא נראה שהן ישתנו, במיוחד לא בזמן המבצע הזה

      חבל שאתה מרגיש ככה (שאני כופה. כי אני לא). אבל עם רגשות אין להתווכח.

      אתה כותב: "צריך דור שלם שיחשבו שפנינו לשלום " בתגובתך הראשונה. ובתגובתך השניה: "הם לא צריכים להרגיש שפנינו לשלום".  תמוהה בעיני.

      ---

      לא צריך להיות תמוה,,  בתגובה הראשונה דיברתי על דור העתיד שלהם באם הוא יחונך כמו שצריך (ולהתפלסף קצת, ראי ערך  יציאת מצרים והכניסה לישראל, העונש שקיבלו בני ישראל) בתגובה השניה כבר עברנו שלב לדור ההוה שלהם, כתגובה למה שרשמת,  סורי אם הייתי לא מובן קצת, וסורי עוד יותר על הקושי בתגובות, כשיושבים על הגבול ושומעים פיצוצים כל היום קשה להיות מדוייק

        25/7/14 12:01:

      צטט: נסיכת החלונות 2014-07-25 10:43:54

      מרב,

      כתבת שאינך מבינה את השורה האחרונה בתגובה הקודמת שלי -

      הכוונה הייתה שמותר לכל אדם שיאחוז בדעות שונות, כל עוד הן דעות.

      הבעיה מתחילה כאשר אנשים משחררים את הדיעות והן הופכות לאלימות ובעיקר הסתה לא פשוטה. מסכימה בהחלט

       

      לגבי החלק הראשון - אכן נתת דוגמאות מההכרות שלך. אולם לכל אדם יש את עולם המושגים שלו או שלה.

      לאנשים שלא באו מעולם במגע עם מחלות נפש משפט מהסוג שכתבת יחד עם משפטים ש"רצים" ברשת ומילים שהפכו שימושיות ושגורות כמו משוגע.. אנשים עושים 1+1 לא כולם. לא כל הזמן. חלקם. כל מה שמישהו יגיד ניתן לפרש זאת בצורות שונות, אינני אחראית לפרשניות. אך מצד שני, עלי האחריות להיות ברורה יותר.

       

      יש אנשים פתוחים - אנשים שיסכימו להקשיב בדרך כלל הם יהיו סבלנים. 

      יש אנשים שאינם מוכנים להקשיב לדיעה של האחר אם היא מנוגדת לדעתם, או לראות מצוקות של הפרט שאמור להיות "שייך" לקבוצה ה"רעה"

       

      כתבו לפני - חינוך.

      פתיחות

      חמלה

      ועדיין - הבנת הנקרא כיון שתוכן של מילה אחת עבור כל פרט שונה בתכלית מעצם נסיון החיים של כל אדם או של כל אחר מהתוכן שהוא או היא יוצקים (מנסיון חיים או שמועות) לאותה מילה עצמה...

       

       

        25/7/14 11:31:
      אני חושב שהם צריכים לדאוג כיצד לחנך את ילדיהם להיות מעבר ללוחמים, כי זאת הבעיה הראשונה שלהם.
        25/7/14 10:43:

      מרב,

      כתבת שאינך מבינה את השורה האחרונה בתגובה הקודמת שלי -

      הכוונה הייתה שמותר לכל אדם שיאחוז בדעות שונות, כל עוד הן דעות.

      הבעיה מתחילה כאשר אנשים משחררים את הדיעות והן הופכות לאלימות ובעיקר הסתה לא פשוטה.

       

      לגבי החלק הראשון - אכן נתת דוגמאות מההכרות שלך. אולם לכל אדם יש את עולם המושגים שלו או שלה.

      לאנשים שלא באו מעולם במגע עם מחלות נפש משפט מהסוג שכתבת יחד עם משפטים ש"רצים" ברשת ומילים שהפכו שימושיות ושגורות כמו משוגע.. אנשים עושים 1+1 לא כולם. לא כל הזמן. חלקם.

       

      יש אנשים פתוחים - אנשים שיסכימו להקשיב בדרך כלל הם יהיו סבלנים. 

      יש אנשים שאינם מוכנים להקשיב לדיעה של האחר אם היא מנוגדת לדעתם, או לראות מצוקות של הפרט שאמור להיות "שייך" לקבוצה ה"רעה"

       

      כתבו לפני - חינוך.

      פתיחות

      חמלה

      ועדיין - הבנת הנקרא כיון שתוכן של מילה אחת עבור כל פרט שונה בתכלית מעצם נסיון החיים של כל אדם או של כל אחר מהתוכן שהוא או היא יוצקים (מנסיון חיים או שמועות) לאותה מילה עצמה...

       

       

        25/7/14 10:29:

       

      דברים שרציתי לומר, אמר טוב ממני דרור אידר, אז הנה הדברים:

       

      ואהבת לאויבך כמוך?


      1 . אנחנו לא נלחמים בחמאס בלבד. שלא נתבלבל. מאחוריו ניצבים חיזבאללה, הג'יהאד האיסלאמי, אל־קאעידה, דאעש, סוריה, עיראק, חלקים בירדן, קטאר ועוד מטורפים מבית המדרש האיסלאמי הרדיקלי, כולל ברשות הפלשתינית "המתונה". וכמובן - איראן. מטרתם: החרבת הציביליזציה המערבית שישראל משמשת מבוא ופתח בחומתה. הם צועקים זאת בראש חוצות זה זמן רב. חלקים בתוכנו ובמערב מסרבים לשמוע. 

      לרשות אימפריית הרשע הזאת עומדים לא רק מיליארדים שהמערב משלם, אלא גם אידיוטים שימושיים, עשרות ארגוני "זכויות אדם" המקדשים את זכות המנוולים לחיות ואינם מכירים בזכות היהודים להגנה עצמית. ממש כמו חלקים בתקשורת הישראלית. אנחנו תמיד מחפשים ללמד זכות על הרשע. 

      וכי אינכם רואים בכל צילום של פלשתינים מסכנים רצים וזועקים, שאין שם נציגי חמאס, אין לובשי מדים! לאן נעלמו פחדני החמאס? בניגוד למפקדינו, הם נחבאים מתחת לבתי חולים ולבתי ספר. שנית, הם לא יסתובבו באזורים מוכי הפצצות, משום שהם מעוניינים במוות רב, ואם אפשר - גוויות ילדים מרוטשות. זה משרת את המטרה, והצופים אינם נשארים אדישים. 

      הנה האמת הפשוטה: מי שאחראי לכל מוות של ילד ואישה ברצועת עזה אינו צה"ל; אנחנו עושים כמיטב יכולתנו להימנע מכך. בעוד אנו יורים כדי למנוע שיגור טילים לעבר אזרחינו, חמאס יורה כדי להרוג יהודים רבים ככל האפשר. בעוד אנו מקדשים את החיים ונלחמים להגן עליהם, חמאס ולווייניו מקדשים את המוות. מי שאחראי למוות ולהרס ברצועת עזה הוא חמאס, ורק הוא. מי שאומר אחרת, הוא לא רק אידיוט מוסרי אלא משתף פעולה עם האויב. 

      הנה הסעיף השמיני באמנת חמאס, המצע לפעילות הפוליטית והצבאית של התנועה: "אללה הוא תכליתה (של התנועה), הנביא הוא דמות המופת שלה, הקוראן הוא החוקה שלה, מלחמת הקודש (ג'יהאד) היא דרכה, והמוות (מות הקדושים) למען אללה הוא הנעלה במשאלותיה". עם פראי האדם האלה אנחנו מתעסקים, גם אם לבושים בחליפות ברשתות הטלוויזיה העולמיות.

       

      2. רשת שלמה של אידיוטים מוסרניים הממומנים בידי הקרן להחרבת ישראל, ג'ורג' סורוס ומדינות אירופיות, פועלת להכין תשתית לדו"ח גולדסטון השני. חזרה על האשמות לא מבוססות בדבר ירי לכאורה מכוון ושיטתי לעבר אזרחים פלשתינים, עונש קולקטיבי, "פשעי מלחמה" ו"פשעים נגד האנושות" וכדומה. כך מכינים את הקרקע להתערבות בינלאומית. 

      בעצם ימי המלחמה, פירסמה "האגודה לזכויות האזרח" יחד עם הארגונים "בצלם", "יש דין", "עדאללה", "מחסום ווטש", "רבנים ורופאים למען זכויות האדם" ועוד, מכתב פומבי ליועץ המשפטי לממשלה, שבו הזהירה מפני "חשד רציני להפרות חמורות של המשפט ההומניטרי הבינלאומי". ממש "במקרה" פורסם המכתב בסמוך לדיון במועצת האו"ם לזכויות האדם. 

      במכתב שפורסם נאמר שלפי דיני הלחימה, יש להבחין "בין לוחמים לאזרחים שאינם משתתפים בלחימה" - סליחה? מתי נכתבו ההוראות האלה? לבטח לא ביחס לסוג המלחמה הנוכחי. מהיכן הגיעו לוחמי חמאס, מהמאדים? מדובר במשפחות הטרוריסטים וחמולותיהם. שנית, חמאס מונע מתושבי השכונות - שמהן משגר טילים - לעזוב את בתיהם, בדיוק מהסיבה שארגוני השמאל יעבדו שעות נוספות למנוע מצה"ל לפעול נגדם בתואנה שמדובר ב"ירי חסר הבחנה". אם המשפחות משמשות מגינים חיים עבור אלה המבקשים לרצוח אותנו - מה אפשר לעשות? 

      יש בנו צער עמוק על כל הרג של ילד, אישה, זקן. לא רצינו לעשות זאת, ביקשנו לחיות פה בשלום, רצינו לראות את עזה הופכת לסינגפור של המזה"ת. אבל עזה הפכה למבצר צבאי שמטרתו רצח יהודים באשר הם. 

      חובתה העליונה של מדינת ישראל להגן על חיי אזרחיה, לא רק באמצעות כיפת ברזל אלא באופן אקטיבי: למנוע מחוליות הרצח לירות לעברנו. ואם המחבלים נחבאים מאחורי משפחותיהם - דמן של המשפחות חל על ראש מחבלי החמאס. הם ורק הם אחראים למות קרוביהם.

       

      3. הבה נשטח את האמת: מבחינתכם, אין לנו לגיטימציה לעשות דבר, משום שאנחנו "כובשים" ו"מדינת אפרטהייד" ו"גזענים". מפריע לכם מותם המצער של 200 אזרחים בהפצצות נקודתיות של צה"ל ולא מותם של 200 אלף אזרחים בסוריה ובעיראק. שם ערבים הורגים ערבים. עבורכם מדובר בתופעת טבע. כמה צביעות.

      צה"ל לא צריך לספק לכם ולא למועצת "זכויות האדם" באו"ם - בהשתתפות מדינות מוסריות כערב הסעודית, לוב וקטאר - שום סיבה מדוע הפציץ בית זה ולא אחר. שום צבא לא מודיע מראש לאוכלוסיית האויב על תקיפת אזורים שמהם משוגרים טילים רבים לעברנו במטרה לרצוח כמה שיותר יהודים. 

      במשך שנים עבדה מכונת התעמולה של השמאל - באמצעות אלף סייעניה בתקשורת ובאקדמיה - לשכנע שאנחנו מפלצת וכובשים אכזריים ובעצם אין הצדקה למלחמתנו. מה היו היציאות של ידוענים ישראלים בעצם ימי הקרבות כי הם "מתביישים בנו"? אלו פירות שטיפת המוח של תעמולת "זכויות האדם". 

      העיקרון המוסרי הבסיסי, אהבת הזולת כפי שנוסחה בפסוק "ואהבת לרֵעֲךָ כמוך", נקבעה בידי גדול התנאים, ר' עקיבא, כ"כלל גדול בתורה". הלל הזקן העמיד את כל התורה על העיקרון הזה: "דעלך סני - לחברך לא תעביד (מה ששנוא עליך, אל תעשה לחברך), זו היא כל התורה כולה, ואידך (והשאר) - פירושה הוא, זיל גמור (לך ולמד)". 

      אבל אותו ר' עקיבא לימד שבמקרה של קונפליקט, יש לפעול לפי הכלל: "וְחַי אחיךָ עמךָ - חייך קודמים לחיי חברך". תשתית הרעיון היא שיחסי המוסרי אל הזולת תלוי בראש ובראשונה ביחסי המוסרי כלפי עצמי. אין אחריות כלפי האחר אם אינני אחראי קודם על עצמי. בקיצור, אהבת הזולת טעונה בירור במידה שאינך אוהב את עצמך. על אחת כמה וכמה כשמדובר באהבת האויב על חשבון האהבה והנאמנות לבני עמך. 

       

        25/7/14 08:58:

      צטט: zahal 2014-07-25 07:16:32

      צטט: מרב 1956 2014-07-24 21:19:53

      צטט: zahal 2014-07-24 20:47:14

      אין סיכוי שהם ישתנו,  never say never צריך דור שלם שיחשבו שפנינו לשלום  יחשבו שפנינו לשלום כשירגישו ככה. לומר "אני רוצה שלום" זה לא מספיק. ושאנחנו  גם הם, כולם רוצים שקט ושלווה רק רוצים לחיות את חיינו בשקט, אבל כל עוד כל הם מפיצים שנאה, ושאנחנו צריכים למות כי לישראל אין זכות קיום אז אין שום סיכוי שהם ישתנו
      ---
      הם לא צריכים להרגיש שפנינו לשלום, הם צריכים לעשות את המאמץ הראשוני ולא אנחנו, ואת זה הם לא עושים, או לא רוצים לעשות, והדבר היחיד שהרגשתי מהתגובה שלך שאת מנסה לכפות עלי את דעתך, וככה לא מנהלים דיון, אבל זה לא משנה, את הדעות הימניות שלי כולם יודעים ולא נראה שהן ישתנו, במיוחד לא בזמן המבצע הזה

      חבל שאתה מרגיש ככה (שאני כופה. כי אני לא). אבל עם רגשות אין להתווכח.

      אתה כותב: "צריך דור שלם שיחשבו שפנינו לשלום " בתגובתך הראשונה. ובתגובתך השניה: "הם לא צריכים להרגיש שפנינו לשלום".  תמוהה בעיני.

        25/7/14 07:16:

      צטט: מרב 1956 2014-07-24 21:19:53

      צטט: zahal 2014-07-24 20:47:14

      אין סיכוי שהם ישתנו,  never say never צריך דור שלם שיחשבו שפנינו לשלום  יחשבו שפנינו לשלום כשירגישו ככה. לומר "אני רוצה שלום" זה לא מספיק. ושאנחנו  גם הם, כולם רוצים שקט ושלווה רק רוצים לחיות את חיינו בשקט, אבל כל עוד כל הם מפיצים שנאה, ושאנחנו צריכים למות כי לישראל אין זכות קיום אז אין שום סיכוי שהם ישתנו
      ---
      הם לא צריכים להרגיש שפנינו לשלום, הם צריכים לעשות את המאמץ הראשוני ולא אנחנו, ואת זה הם לא עושים, או לא רוצים לעשות, והדבר היחיד שהרגשתי מהתגובה שלך שאת מנסה לכפות עלי את דעתך, וככה לא מנהלים דיון, אבל זה לא משנה, את הדעות הימניות שלי כולם יודעים ולא נראה שהן ישתנו, במיוחד לא בזמן המבצע הזה
        25/7/14 06:26:

      צטט: חנה וייס 2014-07-25 04:52:55

      ‎קראתי את כולן.

      הדלאי לאמה אומר שצריכים חינוך למוסר החל מהגן ועד לאוניברסיטה.
      ‎משמעת עצמית, דהיינו מוסר, אי פגיעה בזולת,
      ‎היא תנאי מקדים לריפוי התודעה ברבדים העמוקים ביותר שלה.
      ‎כמה וכמה מודלים לחינוך לאי אלימות על בסיס מדע מיושמים בארה''ב.
      ‎ארבע דוגמאות (יש עוד):
      הכשרה לטיפוח חמלה
      אומה בעלת מודעות נכוחה (עברית)
      טיפוח מודעות נכוחה (מיינדפולנס) בקרב משפחות, בתי ספר ונוער
      דניאל גולמן ופיטר סנגה: חינוך למודעות עצמית, אמפתיה והבנת הקשר שלנו עם העולם הרחב

      ''

       
      ‎"איש אינו נולד כשהוא שונא אדם אחר בגלל גוון עורו, מוצאו או דתו."
      ‎~ נלסון מנדלה
       
      ''

       
      ‎"אנשים לומדים לשנוא, ואם ניתן ללמדם זאת ניתן ללמדם לאהוב,
      ‎כי האהבה קרובה יותר ללבו של האדם מאשר ניגודה."
      ‎~ נלסון מנדלה

       

      הטיבטים היו עם מאוד אלים לפני שאימצו חינוך לאי אלימות.

      לאחר מכן, כל משאבי העם הוקדשו לפס ייצור של אנשים חומלים.

      נאמר שאי אפשר לצפות את כל העולם בעור,

      אבל ניתן לכסות את רגלינו בשתי פיסות עור קטנות, בנעליים,

      כדי שיהיה נוח יותר ללכת על האבנים החדות ועל הקוצים. תודה חנה. מעניין אותי מאוד לדעת איך הטיבטים אימצו וחינכו לאי אלימות. זו בעצם שאלתי הגדולה.
      וגם מדוע רוב אוכלוסיית העולם לא נוהגת כמותם?
      בבקשה אם את יכולה להסביר בכמה מילים , אשמח.

        25/7/14 06:21:

      צטט: נסיכת החלונות 2014-07-24 23:54:20

      מרב

      קראתי עכשיו את רוב התגובות.

      אני לפחות לא יכולה להגיב על הכל בבת אחת אז בוחרת כעת להגיב למה שאת ענית כאן:

      (ופירוט יבוא מתחת מייד)

       

      צטט: מרב 1956 2014-07-24 21:09:47

      צטט: P65 2014-07-24 18:24:16

      בלי קשר לשכנינו, אלימות זאת תופעה שחברה תקינה לא יכולה להשלים איתה ולא משנה כלפי מי מופנת האלימות, רופאים זקנים , ילדים , משפחה נגד סופרמן. כול קיטלוג האלימות הוא בדיחה רעה. אם משהו חזק ובריא אז זה יותר לגיטימי לנהוג כליפו באלמות? כמובן שאנשים כאלה צריך להרחיק אותם מהחברה בדרך זאת או אחרת. איני מסכימה איתך בקשר להרחקה מהחברה בלבד. כשהדגש הוא על בלבד. חולי נפש אלימים מורחקים עד שנמצא איזון תרופתי. ילד אלים מורחק ומקבל חינוך מתאים, מבוגר אלים גם מורחק אך אינני יודעת אם הוא מקבל טיפול/חינוך... לגבי שכנינו האלימים, גם את האלימות שלהם לא צריך לסבול  מסכימה איתך בהחלט ויש לענות להם באלימות מוכפלת , עין תחת עין, שן תחת שן.  כאן ממש לא מסכימה איתך. לו זה היה עוזר לא היתה יותר אלימות בעולמנו. אבל כלפי פוגעים האלימים ותומכיהם ולא כמו שעשו לנער הערבי המסכן... אלימות זאת תופעה שאסור לקבל ולסבול בשום צורה. מי שמרחם על אכזרים, סופו שיתאכזר לרחמנים...כאחת המתנגדת לאלימות אני יכולה להעיד שאינני מרחמת, אלא חומלת ומצטערת וכואבת, את כל הצדדים הסובלים מהמצב.

       

       

      ציינת מוקדם יותר את ההכרות שלך עם מחלות נפש. מחלות נפש גם הן לא מיקשה אחת.

      החלטה מיהו חולה נפש ש"אמור" להיות מורחק מהחברה - גם על כך הדעות לעיתים חלוקות.

      מהתגובה שלך משתמע כאילו כל חולה נפש הוא אלים   חבל שזה משתמע ככה. ציינתי ששני האנשים היחידים ששמעתי במו אוזניו מוגדרים ומאובחנים כבעלי הפרעה נפשית. ועוד כתבתי שכאשר חולה נפש אלים דןאגים להרחקתו פלוס טיפול. אין כאן שום הכללה. אני מקפידה לא להכליל הדבר רחוק מאד מהמציאות.

      הגדרה של מי אלים לעיתים היא גם לגבי מי יכול להיות פוגעני כלפי עצמו (ונכון שלא כאן המקום. אבל אם נוגעים בנקודה.

       

      לגבי ההתנגדות שלך לאלימות. או החמלה, הצער והרחמים כפי שהגדרת אותם את - לא נראה לי שיש מישהו שיגדיר את עצמו כ"חובב אלימות" או בעד אלימות. לא בשגרה בעד אלימות אך ראי בעצמך כמה נכתב כאן ב'קפה' ובכלל, "להכנס בהם חזק" עין תחת עין" וכד'. זוהי התבטאות אלימה. אבל יש מצבים שגם האדם הכי לא אלים נדרש לה במינון מסוים. מסכימה איתך בהחלט. קרה שצעקתי על ילדיי ופעם בחיי נתתי סטירה לבן שלי כשהיה בן 5.  אני בטוחה שאין צורך שאביא פה שום ציטוט מספר הספרים...

       

      כאשר באים לפגוע באנשים היקרים לנו ביותר האינסטינקט הראשוני הוא להגן על החלשים. זה אינסטינקט של כל בעל חיים. הכי ראשוני. תראי לי אם אחת שיבוא ילד מגודל וירים יד במגרש משחקים על הפעוט שלה והיא לא תפצח לפחות בצעקות על אותו בריון (גם אם הבריון יהיה לא יותר מילדון בן 8 ..) וכלפי מי שמביט מהצד אותה אם תתפס כאחת שופעת אלימות מילולית על... חלשים. אני לא ! יצא לי לעבוד בבתי הילדים בקיבוץ. כשהילדים היו רבים הייתי מפרידה ומדברת איתם. לו היה מישהו מתנפל על עוללי המתוק, הייית מגינה עליו בגופי ומדברת עם המתקיף, לא צועקת ובטח לא מכה.

       

      מכאן, שיכול להיות שקצת מידתיות לא תזיק לאיש. מסכימה איתך

      ואם אני לא טועה (ואני לא טועה) את היית זו שכתבת בזמנו אצלך - בפוסט "מי שמביט בי מאחור" שרק את מכירה את עצמך, כמוך כל אדם אחר מכיר את עצמו על כל זירות הפעילות שלו 

       

      האם לא כל בן אדם זכאי לאותו יחס? מודה שאינני מבינה את הקטע האחרון.

        25/7/14 05:58:

      צטט: שחר י 2014-07-24 23:28:34

      בהקשר הזה כדאי לקרוא את הפוסט הזה של מוני מרדכי.


      אני חושב שכולנו באיזה שהוא מקום שמאלנים מי שרוצה שקט ושלווה הוא אדם לאו דווקא שמאלן. ההבדל בין שמאל לימין היא נקודת המבט וההתנהגות כלפי החיים. אומרת "הד"ר מרב" במובן הזה שרוצים לחיות את חיינו, להתעסק עם צמיחה אישית ושיהיה לנו כיף ושלווה בחיים. באזור הזה זה נאיבי משהו.

       

      גם כשאתה נאבק עם שכנך או מתגרש מאשתך אתה לא מוציא לה את העיניים - יש מסגרת וכללים יחסית מוסכמים (לצורך זה יש את אמנת ז'נווה אמנת ג'נבה נערכה לאחר מספר מלחמות = צבא מול צבא. כאן זה "צבא" מול אזרחים. כאן זה טרור) ובשכונה הזו, יש לנו פיגועים ואירועים (שלא לדבר על הצהרות) שכל מטרתם היא לפגוע באזרחים וילדים וכמה שיותר. מילא אם הפיגועים היו כנגד חיילים, זה עדיין כואב אבל במסגרת הכללים (ובמאמר מוסגר, אני חושב שאם הצבור היה יודע מה שהתגלה במבצע האחרון, שערותיו היו סומרות ולא היה ישן בלילות, תאמיני לי). עד שלא יהיה פה אסון בסדר גודל של התאומים אנחנו נמשיך להתווכח עם עצמנו, רק אז נבין את גודל האסון. הם לא משחקים בכללים שלנו. נקודה.

      הם היו תולשים את הביצים לכל אחד ואחד מאתנו ואונסים את כל נשותינו בלי להניד עפעף ושלא יספרו לך על פרחים ורחאת לאקום. מה שאתה אומר לגבי מה שיעשו זו ההנחה שלך. עם הנחות אי אפשר להתווכח. אך אני בהחלט מסכימה איתך שאין חוקים כאן מצד החמאס מפני שלוחמה של אנשים מיואשים המוכנים לכל דבר, היא פחד ענק.

       

      לכן לצערי הפכתי משמאלן לא קטן לפשיסט שרוצה לחיות בצורה סבירה בארצי  גם החמאס רוצה בכך. כולנו חלוקים על הדרך להגיע לכך - לא פחות ולא יותר.

        25/7/14 04:52:

      ‎קראתי את כולן.

      הדלאי לאמה אומר שצריכים חינוך למוסר החל מהגן ועד לאוניברסיטה.
      ‎משמעת עצמית, דהיינו מוסר, אי פגיעה בזולת,
      ‎היא תנאי מקדים לריפוי התודעה ברבדים העמוקים ביותר שלה.
      ‎כמה וכמה מודלים לחינוך לאי אלימות על בסיס מדע מיושמים בארה''ב.
      ‎ארבע דוגמאות (יש עוד):
      הכשרה לטיפוח חמלה
      אומה בעלת מודעות נכוחה (עברית)
      טיפוח מודעות נכוחה (מיינדפולנס) בקרב משפחות, בתי ספר ונוער
      דניאל גולמן ופיטר סנגה: חינוך למודעות עצמית, אמפתיה והבנת הקשר שלנו עם העולם הרחב

      ''

       
      ‎"איש אינו נולד כשהוא שונא אדם אחר בגלל גוון עורו, מוצאו או דתו."
      ‎~ נלסון מנדלה
       
      ''

       
      ‎"אנשים לומדים לשנוא, ואם ניתן ללמדם זאת ניתן ללמדם לאהוב,
      ‎כי האהבה קרובה יותר ללבו של האדם מאשר ניגודה."
      ‎~ נלסון מנדלה

       

      הטיבטים היו עם מאוד אלים לפני שאימצו חינוך לאי אלימות.

      לאחר מכן, כל משאבי העם הוקדשו לפס ייצור של אנשים חומלים.

      נאמר שאי אפשר לצפות את כל העולם בעור,

      אבל ניתן לכסות את רגלינו בשתי פיסות עור קטנות, בנעליים,

      כדי שיהיה נוח יותר ללכת על האבנים החדות ועל הקוצים.

        24/7/14 23:54:

      מרב

      קראתי עכשיו את רוב התגובות.

      אני לפחות לא יכולה להגיב על הכל בבת אחת אז בוחרת כעת להגיב למה שאת ענית כאן:

      (ופירוט יבוא מתחת מייד)

       

      צטט: מרב 1956 2014-07-24 21:09:47

      צטט: P65 2014-07-24 18:24:16

      בלי קשר לשכנינו, אלימות זאת תופעה שחברה תקינה לא יכולה להשלים איתה ולא משנה כלפי מי מופנת האלימות, רופאים זקנים , ילדים , משפחה נגד סופרמן. כול קיטלוג האלימות הוא בדיחה רעה. אם משהו חזק ובריא אז זה יותר לגיטימי לנהוג כליפו באלמות? כמובן שאנשים כאלה צריך להרחיק אותם מהחברה בדרך זאת או אחרת. איני מסכימה איתך בקשר להרחקה מהחברה בלבד. כשהדגש הוא על בלבד. חולי נפש אלימים מורחקים עד שנמצא איזון תרופתי. ילד אלים מורחק ומקבל חינוך מתאים, מבוגר אלים גם מורחק אך אינני יודעת אם הוא מקבל טיפול/חינוך... לגבי שכנינו האלימים, גם את האלימות שלהם לא צריך לסבול  מסכימה איתך בהחלט ויש לענות להם באלימות מוכפלת , עין תחת עין, שן תחת שן.  כאן ממש לא מסכימה איתך. לו זה היה עוזר לא היתה יותר אלימות בעולמנו. אבל כלפי פוגעים האלימים ותומכיהם ולא כמו שעשו לנער הערבי המסכן... אלימות זאת תופעה שאסור לקבל ולסבול בשום צורה. מי שמרחם על אכזרים, סופו שיתאכזר לרחמנים...כאחת המתנגדת לאלימות אני יכולה להעיד שאינני מרחמת, אלא חומלת ומצטערת וכואבת, את כל הצדדים הסובלים מהמצב.

       

       

      ציינת מוקדם יותר את ההכרות שלך עם מחלות נפש. מחלות נפש גם הן לא מיקשה אחת.

      החלטה מיהו חולה נפש ש"אמור" להיות מורחק מהחברה - גם על כך הדעות לעיתים חלוקות.

      מהתגובה שלך משתמע כאילו כל חולה נפש הוא אלים והדבר רחוק מאד מהמציאות.

      הגדרה של מי אלים לעיתים היא גם לגבי מי יכול להיות פוגעני כלפי עצמו (ונכון שלא כאן המקום. אבל אם נוגעים בנקודה.

       

      לגבי ההתנגדות שלך לאלימות. או החמלה, הצער והרחמים כפי שהגדרת אותם את - לא נראה לי שיש מישהו שיגדיר את עצמו כ"חובב אלימות" או בעד אלימות. אבל יש מצבים שגם האדם הכי לא אלים נדרש לה במינון מסוים. אני בטוחה שאין צורך שאביא פה שום ציטוט מספר הספרים...

       

      כאשר באים לפגוע באנשים היקרים לנו ביותר האינסטינקט הראשוני הוא להגן על החלשים. זה אינסטינקט של כל בעל חיים. הכי ראשוני. תראי לי אם אחת שיבוא ילד מגודל וירים יד במגרש משחקים על הפעוט שלה והיא לא תפצח לפחות בצעקות על אותו בריון (גם אם הבריון יהיה לא יותר מילדון בן 8 ..) וכלפי מי שמביט מהצד אותה אם תתפס כאחת שופעת אלימות מילולית על... חלשים.

       

      מכאן, שיכול להיות שקצת מידתיות לא תזיק לאיש.

      ואם אני לא טועה (ואני לא טועה) את היית זו שכתבת בזמנו אצלך - בפוסט "מי שמביט בי מאחור" שרק את מכירה את עצמך, כמוך כל אדם אחר מכיר את עצמו על כל זירות הפעילות שלו 

       

      האם לא כל בן אדם זכאי לאותו יחס? 

        24/7/14 23:28:

      בהקשר הזה כדאי לקרוא את הפוסט הזה של מוני מרדכי.


      אני חושב שכולנו באיזה שהוא מקום שמאלנים במובן הזה שרוצים לחיות את חיינו, להתעסק עם צמיחה אישית ושיהיה לנו כיף ושלווה בחיים. באזור הזה זה נאיבי משהו.

       

      גם כשאתה נאבק עם שכנך או מתגרש מאשתך אתה לא מוציא לה את העיניים - יש מסגרת וכללים יחסית מוסכמים (לצורך זה יש את אמנת ז'נווה) ובשכונה הזו, יש לנו פיגועים ואירועים (שלא לדבר על הצהרות) שכל מטרתם היא לפגוע באזרחים וילדים וכמה שיותר. מילא אם הפיגועים היו כנגד חיילים, זה עדיין כואב אבל במסגרת הכללים (ובמאמר מוסגר, אני חושב שאם הצבור היה יודע מה שהתגלה במבצע האחרון, שערותיו היו סומרות ולא היה ישן בלילות, תאמיני לי). עד שלא יהיה פה אסון בסדר גודל של התאומים אנחנו נמשיך להתווכח עם עצמנו, רק אז נבין את גודל האסון. הם לא משחקים בכללים שלנו. נקודה.

      הם היו תולשים את הביצים לכל אחד ואחד מאתנו ואונסים את כל נשותינו בלי להניד עפעף ושלא יספרו לך על פרחים ורחאת לאקום.

       

      לכן לצערי הפכתי משמאלן לא קטן לפשיסט שרוצה לחיות בצורה סבירה בארצי - לא פחות ולא יותר.

        24/7/14 23:02:

      צטט: א ח א ב 2014-07-24 21:43:03

      חינוך , חינוך, חינוך...! השינויים הכי משמעותיים ומוצלחים יסודם בחינוך. לגבי השכנים צריך המון סבלנות ויצירתיות. אוהבת את תגובתך המקורית אחאב. תודה.
        24/7/14 21:43:
      חינוך , חינוך, חינוך...! השינויים הכי משמעותיים ומוצלחים יסודם בחינוך. לגבי השכנים צריך המון סבלנות ויצירתיות.
        24/7/14 21:30:

      נשיקה ~~~~ נשיקה

        24/7/14 21:25:

      צטט: sari10 2014-07-24 21:14:36

      צטט: מרב 1956 2014-07-24 12:45:25

      צטט: sari10 2014-07-24 11:49:03

      מרב,
      מסכימה איתך שהכל מתחיל בחינוך.
      וחינוך מתבטא במספר רבדים,
      בבית, דוגמא אישית של ההורים,
      בגן ובבית הספר,
      יש גם השפעה חברתית של קבוצת ההתייחסות.
      אם בחלק מהבתים יש חינוך לסובלנות ובחלק אחר
      הדוגמא האישית היא אלימות (מילולית ו/או פיזית)
      אז יש בעיה...
      החברה שלנו וגם בעולם, היא פלורליסטית ומגוונת.
      אנחנו, אלו הדוגלים בסובלנות, לא יכולים
      לשנות את כל העולם...
      כל אחד מאיתנו יכול להשפיע במקרה הטוב?
      על הסביבה הקרובה שלו.
      לצערי...
      אני לא רואה סיכוי להשפיע על אנשי חמאס קיצוניים
      לשנות את אופן החשיבה שלהם...
      ומכאן?
      יש לנו בעיה.  אכן שרי. זו הבעיה שאני מעלה. מה עם הצד השני, בהנחה שאנו בסדר.(לקחת לי את הצבע התכול חיוך)
      טוב... (עוברת לסגול ~ לאות סובלנות ושלום "מחזירה לך את התכול חיוך)
      תראי מרב, יש התייחסות לטווח הקצר ולטווח הארוך.
      לטווח הקצר? המדינה שלנו חייבת להגן על אזרחיה.

      הם תקפו ותוקפים אותנו ברחבי הארץ, בטילים, רקטות ודרך מנהרות.
      אין לנו ברירה, חייבים להגיב בהתאם.
      לטווח הארוך? אני מסכימה עם משהו שאת אמרת
      באחת התגובות שלך.
      צריך ליצור מצב בו יהיה להם טוב 
       משהו דומה:. כשניפרדתי מבעלי היה לי חשוב מאוד שיהיה לו הכי טוב בעולם. כי אם טוב לו, טוב לי.  חבל מאוד שהמדינה שלנו לא רואה זאת ככה.

      ויהיה להם
      מה להפסיד אם יתקפו אותנו.
      אם הכלכלה שלהם תתפתח ותשגשג,
      אם תהיה להם רווחה - אולי יתעסקו בשלהם,
      ולא יהיה שווה להם לשאוף ולפעול להשמדתנו...
      איך אנחנו יכולים לפעול לטובת העניין? - קטונתי,
      יש אנשים שבטח יודעים טוב ממני.
      תקווה?
        תודה לך שרי יקרה.

      א - התכול שב אלי

      ב - אוהבת את תגובתך.

        24/7/14 21:19:

      צטט: zahal 2014-07-24 20:47:14

      אין סיכוי שהם ישתנו,  never say never צריך דור שלם שיחשבו שפנינו לשלום  יחשבו שפנינו לשלום כשירגישו ככה. לומר "אני רוצה שלום" זה לא מספיק. ושאנחנו  גם הם, כולם רוצים שקט ושלווה רק רוצים לחיות את חיינו בשקט, אבל כל עוד כל הם מפיצים שנאה, ושאנחנו צריכים למות כי לישראל אין זכות קיום אז אין שום סיכוי שהם ישתנו
        24/7/14 21:14:

      צטט: חנה וייס 2014-07-24 20:16:28

      יש כאן המון תגובות... אשוב כדי לקרוא את כולן.

      דברי הדלאי לאמה מאוד חשובים ולהבנתי עונים על שאלתך.

      רוח דבריו: כשאנחנו נמצאים בשלום עם עצמנו נוכל לחלוק שלום זה עם שכניננו...

      מקובל לתת לזולת להנות מחמת הספק.

      נעשו ונעשים כל הזמן מאמצים רבים במשך שנים, גם מהצד הפלסטיני, לקדם שלום,

      מאמצים שלרוב לא זוכים לתפוצה רחבה ולכיסוי תקשורתי הולם.

      הנה רק כמה דוגמאות של מאמצים לקרב לבבות ולקדם אחווה בין עמים.

      פורום משפחות שכולות ישראלי פלסטיני למען שלום

      לוחמים לשלום

      סולחה

       

      תודה חנה.

      אני מאוד שמחה שהגעת הנה. את יכולה לראות איך אני נעזרת בך (ולא רק את בי)  אפילו מבלי ידיעתך

        24/7/14 21:14:

      צטט: מרב 1956 2014-07-24 12:45:25

      צטט: sari10 2014-07-24 11:49:03

      מרב,
      מסכימה איתך שהכל מתחיל בחינוך.
      וחינוך מתבטא במספר רבדים,
      בבית, דוגמא אישית של ההורים,
      בגן ובבית הספר,
      יש גם השפעה חברתית של קבוצת ההתייחסות.
      אם בחלק מהבתים יש חינוך לסובלנות ובחלק אחר
      הדוגמא האישית היא אלימות (מילולית ו/או פיזית)
      אז יש בעיה...
      החברה שלנו וגם בעולם, היא פלורליסטית ומגוונת.
      אנחנו, אלו הדוגלים בסובלנות, לא יכולים
      לשנות את כל העולם...
      כל אחד מאיתנו יכול להשפיע במקרה הטוב?
      על הסביבה הקרובה שלו.
      לצערי...
      אני לא רואה סיכוי להשפיע על אנשי חמאס קיצוניים
      לשנות את אופן החשיבה שלהם...
      ומכאן?
      יש לנו בעיה.  אכן שרי. זו הבעיה שאני מעלה. מה עם הצד השני, בהנחה שאנו בסדר.(לקחת לי את הצבע התכול חיוך)
      טוב... (עוברת לסגול ~ לאות סובלנות ושלום "מחזירה לך את התכול חיוך)
      תראי מרב, יש התייחסות לטווח הקצר ולטווח הארוך.
      לטווח הקצר? המדינה שלנו חייבת להגן על אזרחיה.

      הם תקפו ותוקפים אותנו ברחבי הארץ, בטילים, רקטות ודרך מנהרות.
      אין לנו ברירה, חייבים להגיב בהתאם.
      לטווח הארוך? אני מסכימה עם משהו שאת אמרת
      באחת התגובות שלך.
      צריך ליצור מצב בו יהיה להם טוב ויהיה להם
      מה להפסיד אם יתקפו אותנו.
      אם הכלכלה שלהם תתפתח ותשגשג,
      אם תהיה להם רווחה - אולי יתעסקו בשלהם,
      ולא יהיה שווה להם לשאוף ולפעול להשמדתנו...
      איך אנחנו יכולים לפעול לטובת העניין? - קטונתי,
      יש אנשים שבטח יודעים טוב ממני.
      תקווה?
       

        24/7/14 21:09:

      צטט: P65 2014-07-24 18:24:16

      בלי קשר לשכנינו, אלימות זאת תופעה שחברה תקינה לא יכולה להשלים איתה ולא משנה כלפי מי מופנת האלימות, רופאים זקנים , ילדים , משפחה נגד סופרמן. כול קיטלוג האלימות הוא בדיחה רעה. אם משהו חזק ובריא אז זה יותר לגיטימי לנהוג כליפו באלמות? כמובן שאנשים כאלה צריך להרחיק אותם מהחברה בדרך זאת או אחרת. איני מסכימה איתך בקשר להרחקה מהחברה בלבד. כשהדגש הוא על בלבד. חולי נפש אלימים מורחקים עד שנמצא איזון תרופתי. ילד אלים מורחק ומקבל חינוך מתאים, מבוגר אלים גם מורחק אך אינני יודעת אם הוא מקבל טיפול/חינוך... לגבי שכנינו האלימים, גם את האלימות שלהם לא צריך לסבול  מסכימה איתך בהחלט ויש לענות להם באלימות מוכפלת , עין תחת עין, שן תחת שן.  כאן ממש לא מסכימה איתך. לו זה היה עוזר לא היתה יותר אלימות בעולמנו. אבל כלפי פוגעים האלימים ותומכיהם ולא כמו שעשו לנער הערבי המסכן... אלימות זאת תופעה שאסור לקבל ולסבול בשום צורה. מי שמרחם על אכזרים, סופו שיתאכזר לרחמנים...כאחת המתנגדת לאלימות אני יכולה להעיד שאינני מרחמת, אלא חומלת ומצטערת וכואבת, את כל הצדדים הסובלים מהמצב.
        24/7/14 20:47:
      אין סיכוי שהם ישתנו, צריך דור שלם שיחשבו שפנינו לשלום ושאנחנו רק רוצים לחיות את חיינו בשקט, אבל כל עוד כל הם מפיצים שנאה, ושאנחנו צריכים למות כי לישראל אין זכות קיום אז אין שום סיכוי שהם ישתנו
        24/7/14 20:44:

      צטט: נערת ליווי 2014-07-24 17:56:37

      צטט: חצב מצוי 2014-07-24 16:00:02

      ,צטט: מרב 1956 2014-07-24 15:20:35

      צטט: שוורצע חיה 2014-07-24 14:05:27

      הבעיה היא לא רק עניין החינוך בקרב עמים שכנים שרוצים להטיל כלייה והרס בכל רחבי ישראל הבעיה השורשית היא האחים שלי ושלך. דניאלה וייס (פעילה מגזרת הימין) כינתה אותם בראיון אצל אמנון לוי: ''האח הדפוק שלי''- כך היא הגדירה את השמאל. השמאל נותן לגיטימציה לעמים אחרים להרוס אותנו ולקלקל כל חלקה טובה שעמלנו כל כך הרבה בשבילה, במסגרת העבודה שלי שמעתי רבות על אנשים שנלחמו כאן לא מעט בין אם זה במחתרות שהיו פה לפני קום המדינה ובין אם זה פעילים ציונים שייסדו פה את המפעלים והישובים וכל חלקה טובה שאני ואת נהנות ממנה היום, השמאל של פעם לא עשה כל כך הרבה נזק ותעמולה בעולם כפי שהשמאל של היום עושה. תקראי קצת על פרופסור שלמה זנד מאונ' ת''א או על דר' פפה מאונ' חיפה אפשר לקרוא את עיתון הארץ כדי להכיר את כל נקודות המבט של התקשורת על המצב הנוכחי הבעיה היא שהתקשורת מעצבת את דעת הקהל שלנו ומשפיעה על הדור החצוף שנהנה להשתמש במכבסת מילים כזו או אחרת ולנפנף במילה כיבוש בכל רגע שהוא מרגיש חלילה מאויים וזאת כדי לתאר מצב שאין לו שום מושג לגביו- במילים אחרות, הדור של היום מבצע כלייה והרס של כל הערכים והיסודות שהסבים והסבתות שלנו בנו פה במהלך של כמעט 70 שנה. השמאל של היום עושה יד אחת עם החמאס וזאת צרה לא פחות גדולה מכל העמים שיקומו עלינו בהמשך. וכשעיתון הארץ מציג בכל יום את הפלסטינים כאילו היו לעג לרש זה פשוט הופך למצב אבסורדי מאין כמוהו. יש לי עוד הרבה מה להרחיב בנושא.. תודה שלא המשכת להרחיב.
      תגובתך כאן מצביעה על העובדה שאת חסרת סבלנות לחלוטין למי שדיעותיו שונות משלך,וברגע שטיעונים (צודקים לחלוטין), כמו אלו שהעלתה כאן שוורצע חיה, עולים לדיון, את מסה לנפנף אותם מעלייך.
      ואת מדברת על דיון תרבותי?
      כל מה שאת מסוגלת לו הוא לנסות לסתום את פיהם של המתנגדים לך, ולהסכים בלהיטות עם אלו שחושבים כמוך.
      זה לא דיון תרבותי, זה קשקוש שמאלני שמנסה להסוות את עצמו, אבל כרגיל, לא מצליח.

       

      כמה חבל

      אני מתייסחת כמובן לתגובה של החצב המצוי (לתגובה ולא למגיב שאין לי מושג מי הוא ואם היה לי זה גם לא היה משנה) כי אני למשל הבנתי לגמרי אחרת מה שכתבת לשוורצע חיה. אבל אולי זה קשור גם לזה שאני הצלחתי לראות את המשפט הזה:  "אך מה עם שכנינו, אותם אין אנו יכולים לשנות"  בפוסט עצמו...

       

      אם יש דבר שאני מוכנה להגיד על עצמי אפילו בקול רם שאני ממש לא סובלת אצל מי שאני לא מכירה (כי אצל חברים שלי אין אותו  למשל) זה שיפוטיות והכללות גורפות. מה שאותו חצב כתב על קשקוש שמאלני.. בכדי להיות הכי ברורה בעולם.

      כי בפועל מותר לכל אחד לא להסכים עם דעות אחרות אבל להכפיש קבוצה שלמה ולא הומוגנית - בשביל מה?

      מה זה תורם?

       

      ***

      וחוץ מזה לשאלתך מקודם - אז כבר קראתי את הפוסט של חנה וגם את מה שהיא שמה אצלה מ-2010 תודה!

      אני ממליצה לקרוא עוד מהפוסטים של חנה.
      מה שיש לי לומר לחצב: "על ראש החצב  בוער הכובע. למה? כובע.

       

       

        24/7/14 20:23:

      צטט: }~ יוסי ~{ 2014-07-24 15:53:54

      את הרצון לדיון הזה, מתאים להעלות מול הנהנתנים של אוייבינו מנגד(שכן הוא מושג מהצד הטוב של המפה). אותם שאפילו ערבים אחרים שלא ידועים כאוהדים שלנו חיפשו את הנעל הכי מסריחה בתחנה כדי לזרוק עליהם.

      צר לי יוסי, אינני מצליחה להבין . מי הם הנהנתנים. מי הם אוייבינו.(כשאני מפגינה, אני האוייבת כשאני לא, אני האוהבת) היכן הוא הצד הטוב של המפה? על מי לזרוק נעל?

        24/7/14 20:16:

      יש כאן המון תגובות... אשוב כדי לקרוא את כולן.

      דברי הדלאי לאמה מאוד חשובים ולהבנתי עונים על שאלתך.

      רוח דבריו: כשאנחנו נמצאים בשלום עם עצמנו נוכל לחלוק שלום זה עם שכניננו...

      מקובל לתת לזולת להנות מחמת הספק.

      נעשו ונעשים כל הזמן מאמצים רבים במשך שנים, גם מהצד הפלסטיני, לקדם שלום,

      מאמצים שלרוב לא זוכים לתפוצה רחבה ולכיסוי תקשורתי הולם.

      הנה רק כמה דוגמאות של מאמצים לקרב לבבות ולקדם אחווה בין עמים.

      פורום משפחות שכולות ישראלי פלסטיני למען שלום

      לוחמים לשלום

      סולחה

       

       

        24/7/14 18:55:

      אחלה ערב טוב לכולם

       

      ----------------
        נערת חנל'ה החמודות  אזרחות שניה שלי היא דרום אפרקאי
      מנדלה היה אוהב רוגבי לפני הרבה שנים אבא שלי ז'ל
      היו משחקים יחד עוד לפני האפרטהייד
      -------------------------------
      מנדלה לא אהב אלימות בכלל - כל דרום אפריקאי יודע

      דגל

      ''

      בטח יש משהו בנושא רק לחברים שלי בלבד בנושא כרגיל

        24/7/14 18:24:
      בלי קשר לשכנינו, אלימות זאת תופעה שחברה תקינה לא יכולה להשלים איתה ולא משנה כלפי מי מופנת האלימות, רופאים זקנים , ילדים , משפחה נגד סופרמן. כול קיטלוג האלימות הוא בדיחה רעה. אם משהו חזק ובריא אז זה יותר לגיטימי לנהוג כליפו באלמות? כמובן שאנשים כאלה צריך להרחיק אותם מהחברה בדרך זאת או אחרת. לגבי שכנינו האלימים, גם את האלימות שלהם לא צריך לסבול ויש לענות להם באלימות מוכפלת , עין תחת עין, שן תחת שן. אבל כלפי פוגעים האלימים ותומכיהם ולא כמו שעשו לנער הערבי המסכן... אלימות זאת תופעה שאסור לקבל ולסבול בשום צורה. מי שמרחם על אכזרים, סופו שיתאכזר לרחמנים...
        24/7/14 17:56:

      צטט: חצב מצוי 2014-07-24 16:00:02

      ,צטט: מרב 1956 2014-07-24 15:20:35

      צטט: שוורצע חיה 2014-07-24 14:05:27

      הבעיה היא לא רק עניין החינוך בקרב עמים שכנים שרוצים להטיל כלייה והרס בכל רחבי ישראל הבעיה השורשית היא האחים שלי ושלך. דניאלה וייס (פעילה מגזרת הימין) כינתה אותם בראיון אצל אמנון לוי: ''האח הדפוק שלי''- כך היא הגדירה את השמאל. השמאל נותן לגיטימציה לעמים אחרים להרוס אותנו ולקלקל כל חלקה טובה שעמלנו כל כך הרבה בשבילה, במסגרת העבודה שלי שמעתי רבות על אנשים שנלחמו כאן לא מעט בין אם זה במחתרות שהיו פה לפני קום המדינה ובין אם זה פעילים ציונים שייסדו פה את המפעלים והישובים וכל חלקה טובה שאני ואת נהנות ממנה היום, השמאל של פעם לא עשה כל כך הרבה נזק ותעמולה בעולם כפי שהשמאל של היום עושה. תקראי קצת על פרופסור שלמה זנד מאונ' ת''א או על דר' פפה מאונ' חיפה אפשר לקרוא את עיתון הארץ כדי להכיר את כל נקודות המבט של התקשורת על המצב הנוכחי הבעיה היא שהתקשורת מעצבת את דעת הקהל שלנו ומשפיעה על הדור החצוף שנהנה להשתמש במכבסת מילים כזו או אחרת ולנפנף במילה כיבוש בכל רגע שהוא מרגיש חלילה מאויים וזאת כדי לתאר מצב שאין לו שום מושג לגביו- במילים אחרות, הדור של היום מבצע כלייה והרס של כל הערכים והיסודות שהסבים והסבתות שלנו בנו פה במהלך של כמעט 70 שנה. השמאל של היום עושה יד אחת עם החמאס וזאת צרה לא פחות גדולה מכל העמים שיקומו עלינו בהמשך. וכשעיתון הארץ מציג בכל יום את הפלסטינים כאילו היו לעג לרש זה פשוט הופך למצב אבסורדי מאין כמוהו. יש לי עוד הרבה מה להרחיב בנושא.. תודה שלא המשכת להרחיב.
      תגובתך כאן מצביעה על העובדה שאת חסרת סבלנות לחלוטין למי שדיעותיו שונות משלך,וברגע שטיעונים (צודקים לחלוטין), כמו אלו שהעלתה כאן שוורצע חיה, עולים לדיון, את מסה לנפנף אותם מעלייך.
      ואת מדברת על דיון תרבותי?
      כל מה שאת מסוגלת לו הוא לנסות לסתום את פיהם של המתנגדים לך, ולהסכים בלהיטות עם אלו שחושבים כמוך.
      זה לא דיון תרבותי, זה קשקוש שמאלני שמנסה להסוות את עצמו, אבל כרגיל, לא מצליח.

       

      כמה חבל

      אני מתייסחת כמובן לתגובה של החצב המצוי (לתגובה ולא למגיב שאין לי מושג מי הוא ואם היה לי זה גם לא היה משנה) כי אני למשל הבנתי לגמרי אחרת מה שכתבת לשוורצע חיה. אבל אולי זה קשור גם לזה שאני הצלחתי לראות את המשפט הזה:  "אך מה עם שכנינו, אותם אין אנו יכולים לשנות"  בפוסט עצמו...

       

      אם יש דבר שאני מוכנה להגיד על עצמי אפילו בקול רם שאני ממש לא סובלת אצל מי שאני לא מכירה (כי אצל חברים שלי אין אותו  למשל) זה שיפוטיות והכללות גורפות. מה שאותו חצב כתב על קשקוש שמאלני.. בכדי להיות הכי ברורה בעולם.

      כי בפועל מותר לכל אחד לא להסכים עם דעות אחרות אבל להכפיש קבוצה שלמה ולא הומוגנית - בשביל מה?

      מה זה תורם?

       

      ***

      וחוץ מזה לשאלתך מקודם - אז כבר קראתי את הפוסט של חנה וגם את מה שהיא שמה אצלה מ-2010 תודה!

       

        24/7/14 17:39:

       


      ברוטוס:   איזה מזל שמדינת ישראל ממוקמת בלב אירופה המערבית ושכניה, שוויץ, ליכטנשטיין, לוקסמבורג ובלגיה. מדינות תרבותיות שהאלימות רחוקה מהם מרחק מזרח ממערב

       

       


      נטוס:      אחי, מה לקחת היום? לא נותרה לך עשתונת אחת לרפואה? אנחנו בלב המזרח התיכון מוקפים במוסלמים קנאים דתיים צמאי דם שמשתוקקים לרצוח אותנו לו רק נראה סימן קל של חולשה

      ..

       

      ''

        24/7/14 16:37:
      אין לי שמץ של אמונה מכל סוג ולמרוד הכל זאת תמציתו של עולם: קהלת פרק א א דִּבְרֵי קֹהֶלֶת בֶּן-דָּוִד, מֶלֶךְ בִּירוּשָׁלִָם. ב הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶת, הֲבֵל הֲבָלִים הַכֹּל הָבֶל. ג מַה-יִּתְרוֹן, לָאָדָם: בְּכָל-עֲמָלוֹ--שֶׁיַּעֲמֹל, תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ. ד דּוֹר הֹלֵךְ וְדוֹר בָּא, וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עֹמָדֶת. ה וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ, וּבָא הַשָּׁמֶשׁ; וְאֶל-מְקוֹמוֹ--שׁוֹאֵף זוֹרֵחַ הוּא, שָׁם. ו הוֹלֵךְ, אֶל-דָּרוֹם, וְסוֹבֵב, אֶל-צָפוֹן; סוֹבֵב סֹבֵב הוֹלֵךְ הָרוּחַ, וְעַל-סְבִיבֹתָיו שָׁב הָרוּחַ. ז כָּל-הַנְּחָלִים הֹלְכִים אֶל-הַיָּם, וְהַיָּם אֵינֶנּוּ מָלֵא; אֶל-מְקוֹם, שֶׁהַנְּחָלִים הֹלְכִים--שָׁם הֵם שָׁבִים, לָלָכֶת. ח כָּל-הַדְּבָרִים יְגֵעִים, לֹא-יוּכַל אִישׁ לְדַבֵּר; לֹא-תִשְׂבַּע עַיִן לִרְאוֹת, וְלֹא-תִמָּלֵא אֹזֶן מִשְּׁמֹעַ. ט מַה-שֶּׁהָיָה, הוּא שֶׁיִּהְיֶה, וּמַה-שֶּׁנַּעֲשָׂה, הוּא שֶׁיֵּעָשֶׂה; וְאֵין כָּל-חָדָשׁ, תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ. י יֵשׁ דָּבָר שֶׁיֹּאמַר רְאֵה-זֶה, חָדָשׁ הוּא: כְּבָר הָיָה לְעֹלָמִים, אֲשֶׁר הָיָה מִלְּפָנֵנוּ. יא אֵין זִכְרוֹן, לָרִאשֹׁנִים; וְגַם לָאַחֲרֹנִים שֶׁיִּהְיוּ, לֹא-יִהְיֶה לָהֶם זִכָּרוֹן--עִם שֶׁיִּהְיוּ, לָאַחֲרֹנָה.
        24/7/14 16:00:

      ,צטט: מרב 1956 2014-07-24 15:20:35

      צטט: שוורצע חיה 2014-07-24 14:05:27

      הבעיה היא לא רק עניין החינוך בקרב עמים שכנים שרוצים להטיל כלייה והרס בכל רחבי ישראל הבעיה השורשית היא האחים שלי ושלך. דניאלה וייס (פעילה מגזרת הימין) כינתה אותם בראיון אצל אמנון לוי: ''האח הדפוק שלי''- כך היא הגדירה את השמאל. השמאל נותן לגיטימציה לעמים אחרים להרוס אותנו ולקלקל כל חלקה טובה שעמלנו כל כך הרבה בשבילה, במסגרת העבודה שלי שמעתי רבות על אנשים שנלחמו כאן לא מעט בין אם זה במחתרות שהיו פה לפני קום המדינה ובין אם זה פעילים ציונים שייסדו פה את המפעלים והישובים וכל חלקה טובה שאני ואת נהנות ממנה היום, השמאל של פעם לא עשה כל כך הרבה נזק ותעמולה בעולם כפי שהשמאל של היום עושה. תקראי קצת על פרופסור שלמה זנד מאונ' ת''א או על דר' פפה מאונ' חיפה אפשר לקרוא את עיתון הארץ כדי להכיר את כל נקודות המבט של התקשורת על המצב הנוכחי הבעיה היא שהתקשורת מעצבת את דעת הקהל שלנו ומשפיעה על הדור החצוף שנהנה להשתמש במכבסת מילים כזו או אחרת ולנפנף במילה כיבוש בכל רגע שהוא מרגיש חלילה מאויים וזאת כדי לתאר מצב שאין לו שום מושג לגביו- במילים אחרות, הדור של היום מבצע כלייה והרס של כל הערכים והיסודות שהסבים והסבתות שלנו בנו פה במהלך של כמעט 70 שנה. השמאל של היום עושה יד אחת עם החמאס וזאת צרה לא פחות גדולה מכל העמים שיקומו עלינו בהמשך. וכשעיתון הארץ מציג בכל יום את הפלסטינים כאילו היו לעג לרש זה פשוט הופך למצב אבסורדי מאין כמוהו. יש לי עוד הרבה מה להרחיב בנושא.. תודה שלא המשכת להרחיב.
      תגובתך כאן מצביעה על העובדה שאת חסרת סבלנות לחלוטין למי שדיעותיו שונות משלך,וברגע שטיעונים (צודקים לחלוטין), כמו אלו שהעלתה כאן שוורצע חיה, עולים לדיון, את מסה לנפנף אותם מעלייך.
      ואת מדברת על דיון תרבותי?
      כל מה שאת מסוגלת לו הוא לנסות לסתום את פיהם של המתנגדים לך, ולהסכים בלהיטות עם אלו שחושבים כמוך.
      זה לא דיון תרבותי, זה קשקוש שמאלני שמנסה להסוות את עצמו, אבל כרגיל, לא מצליח.
        24/7/14 15:53:
      את הרצון לדיון הזה, מתאים להעלות מול הנהנתנים של אוייבינו מנגד(שכן הוא מושג מהצד הטוב של המפה). אותם שאפילו ערבים אחרים שלא ידועים כאוהדים שלנו חיפשו את הנעל הכי מסריחה בתחנה כדי לזרוק עליהם.
        24/7/14 15:50:

      צטט: פלקונטי 2014-07-24 15:32:09

      עם כל הכבוד לנלסון מנדלה, גם בין בעלי החיים יש הרבה אלימות.

      לפי המילון של א.בן שושן. אלימות היא תוקפנות וכוח. אז נכון. החיה לא יכולה לשרוד ללא זה. אך אצלה להבדיל מהאדם זה לא מתוך בחירה אלא מתוך הישרדות. החיות לא מקיימות ישיבות מטה בשביל לדון בצעדים שיש לנקוט.

        24/7/14 15:45:

      צטט: eyalees 2014-07-24 15:15:38

      אני מציע לך לקרוא את שתי הרשומות האחרונות שלי ואז אולי תביני מי בעצם הוא האלים באזורנו. מאות הרוגים ואלפי פצועים מעבר לגבולנו ללא כל סיבה מוצדקת. הוא שלח אלפי חיילים למטרת הרג והרס ובעצם ללא כל הגיון ומוסר. אין כל צורך לקרוא את רשומותייך בכדי לדעת שהחמאס הוא אוייב של עצמו לפני שלנו וכל זה מפני היאוש הגדול בו הוא שרוי..

       

        24/7/14 15:41:

      צטט: liat62 2014-07-24 14:28:40

      פשוט מאוד. אנחנו רוצים לחיות בשלום ובשקט.כולם רוצים לחיות בשלום ובשקט. הדרך שונה. גם הדרך שלך ושלי שונה. כשאלה מהצד השני לא רוצים, ומנסים בכל דרך אפשרית למחוק את קיומנו מעל המפה, נכנס לפעולה מוטיב ה"הבא להרגך, השכם להורגו". הרוג או שתיהרג. אין פשוט מזה. ומי שרוצה לשחק אותה פציפיסט נאור, ימצא עצמו במהרה שרוע על גבו בפירפורי גסיסה, כמו מקק שנמחץ, מכיוון שהאויב לא יחשוב שניה בטרם יחסל אותו. ולגבי החפים מפשע שנפגעים בצד השני, האחריות על הפגיעה בהם חלה על מנהיגיהם בלבד (אותם מנהיגים רצחניים שהם עצמם בחרו בהם, ולפיכך אין להם להלין אלא על עצמם בלבד).
        24/7/14 15:39:

      צטט: שחר י 2014-07-24 14:26:57

      תראי, מה שאכתוב לך כתבו לפני אלפי פעמים חכמים ממני ומוכשרים ממני:

      לטנגו צריך 2, לשלום צריך 2 אבל למלחמה צריך רק אחד. אי אפשר להלחם ללא מישהו להלחם בו.


      את יכולה לחנך לאי-אלימות כמה שאת רוצה, אבל בסופו של דבר המלחמה כופה עצמה עלינו.

      אם את רוצה לראות לאן האיזור הולך תסכלי על ספרי הלימוד (שזה חלק מהחינוך שישפיע בעוד 20 שנה) ועל השיח הציבורי.

      אצלנו ספרי הלימוד לא מלאים בדברי שיטנה על הצד השני ואצלם?

      אצלנו יש שיח ציבורי (גם אם לפעמים הוא מתלהם ובוטה ובועט וזורק אבנים ואפילו רוצח : רבין אמיל גרינצוויג) אבל יש שיח, ואצלם?

      וזה לא אומר שלה יהיה שלום או לפחותץ אי-לוחמה רק אם שכיננו יבינו שלא כדאי להם להלחם כי יש להם מה להפסיד במלחמה שאנחנו חזקים ורק אם יבינו שאנחנו פה בשביל להישאר פה וככל שיכו בנו יפסידו יותר. בוודאי שהם יודעים שאנו "חזקים", הרי אנו עושים סגר עליהם, לנו יש טנקים, לנו יש מטוסים.... להם יש יאוש גדול וגם נחישות חזקה.

      ובנוסף כמובן (איך לא) את המשפט כצאן לטבח רק אירוע אחד הטביע בתולדות האנושות ובתולדותינו.

      אז כדאי שנהיה חזקים וכואבים מאשר חלשים ואינם. אינני מקבלת את המשוואה שלך. חזק יכול להיות חומל אמפטי ואוהב לאו דווקא גדול ובעל שררה

        24/7/14 15:32:
      עם כל הכבוד לנלסון מנדלה, גם בין בעלי החיים יש הרבה אלימות.
        24/7/14 15:27:
      מצטער, אבל עם כל ההערכה לנלסון מנדלה, אלימות קיימת בין בעלי החיים.
        24/7/14 15:20:

      צטט: שוורצע חיה 2014-07-24 14:05:27

      הבעיה היא לא רק עניין החינוך בקרב עמים שכנים שרוצים להטיל כלייה והרס בכל רחבי ישראל הבעיה השורשית היא האחים שלי ושלך. דניאלה וייס (פעילה מגזרת הימין) כינתה אותם בראיון אצל אמנון לוי: ''האח הדפוק שלי''- כך היא הגדירה את השמאל. השמאל נותן לגיטימציה לעמים אחרים להרוס אותנו ולקלקל כל חלקה טובה שעמלנו כל כך הרבה בשבילה, במסגרת העבודה שלי שמעתי רבות על אנשים שנלחמו כאן לא מעט בין אם זה במחתרות שהיו פה לפני קום המדינה ובין אם זה פעילים ציונים שייסדו פה את המפעלים והישובים וכל חלקה טובה שאני ואת נהנות ממנה היום, השמאל של פעם לא עשה כל כך הרבה נזק ותעמולה בעולם כפי שהשמאל של היום עושה. תקראי קצת על פרופסור שלמה זנד מאונ' ת''א או על דר' פפה מאונ' חיפה אפשר לקרוא את עיתון הארץ כדי להכיר את כל נקודות המבט של התקשורת על המצב הנוכחי הבעיה היא שהתקשורת מעצבת את דעת הקהל שלנו ומשפיעה על הדור החצוף שנהנה להשתמש במכבסת מילים כזו או אחרת ולנפנף במילה כיבוש בכל רגע שהוא מרגיש חלילה מאויים וזאת כדי לתאר מצב שאין לו שום מושג לגביו- במילים אחרות, הדור של היום מבצע כלייה והרס של כל הערכים והיסודות שהסבים והסבתות שלנו בנו פה במהלך של כמעט 70 שנה. השמאל של היום עושה יד אחת עם החמאס וזאת צרה לא פחות גדולה מכל העמים שיקומו עלינו בהמשך. וכשעיתון הארץ מציג בכל יום את הפלסטינים כאילו היו לעג לרש זה פשוט הופך למצב אבסורדי מאין כמוהו. יש לי עוד הרבה מה להרחיב בנושא.. תודה שלא המשכת להרחיב.
        24/7/14 15:15:

      אני מציע לך לקרוא את שתי הרשומות האחרונות שלי ואז אולי תביני מי בעצם הוא האלים באזורנו. מאות הרוגים ואלפי פצועים מעבר לגבולנו ללא כל סיבה מוצדקת. הוא שלח אלפי חיילים למטרת הרג והרס ובעצם ללא כל הגיון ומוסר.

        24/7/14 14:30:

      צטט: שחר י 2014-07-24 14:26:57

      תראי, מה שאכתוב לך כתבו לפני אלפי פעמים חכמים ממני ומוכשרים ממני:

      לטנגו צריך 2, לשלום צריך 2 אבל למלחמה צריך רק אחד.

       

      את יכולה לחנך לאי-אלימות כמה שאת רוצה, אבל בסופו של דבר המלחמה כופה עצמה עלינו.

      אם את רוצה לראות לאן האיזור הולך תסכלי על ספרי הלימוד (שזה חלק מהחינוך שישפיע בעוד 20 שנה) ועל השיח הציבורי.

      אצלנו ספרי הלימוד לא מלאים בדברי שיטנה על הצד השני ואצלם?

      אצלנו יש שיח ציבורי (גם אם לפעמים הוא מתלהם ובוטה) אבל יש שיח, ואצלם?

      וזה לא אומר שלה יהיה שלום או לפחותץ אי-לוחמה רק אם שכיננו יבינו שאנחנו חזקים ורק אם יבינו שאנחנו פה בשביל להישאר פה וככל שיכו בנו יפסידו יותר.

      ובנוסף כמובן (איך לא) את המשפט כצאן לטבח רק אירוע אחד הטביע בתולדות האנושות ובתולדותינו.

      אז כדאי שנהיה חזקים וכואבים מאשר חלשים ואינם.

      כל מילה גם כן!

        24/7/14 14:29:

      צטט: שוורצע חיה 2014-07-24 14:05:27

      הבעיה היא לא רק עניין החינוך בקרב עמים שכנים שרוצים להטיל כלייה והרס בכל רחבי ישראל הבעיה השורשית היא האחים שלי ושלך. דניאלה וייס (פעילה מגזרת הימין) כינתה אותם בראיון אצל אמנון לוי: ''האח הדפוק שלי''- כך היא הגדירה את השמאל. השמאל נותן לגיטימציה לעמים אחרים להרוס אותנו ולקלקל כל חלקה טובה שעמלנו כל כך הרבה בשבילה, במסגרת העבודה שלי שמעתי רבות על אנשים שנלחמו כאן לא מעט בין אם זה במחתרות שהיו פה לפני קום המדינה ובין אם זה פעילים ציונים שייסדו פה את המפעלים והישובים וכל חלקה טובה שאני ואת נהנות ממנה היום, השמאל של פעם לא עשה כל כך הרבה נזק ותעמולה בעולם כפי שהשמאל של היום עושה. תקראי קצת על פרופסור שלמה זנד מאונ' ת''א או על דר' פפה מאונ' חיפה אפשר לקרוא את עיתון הארץ כדי להכיר את כל נקודות המבט של התקשורת על המצב הנוכחי הבעיה היא שהתקשורת מעצבת את דעת הקהל שלנו ומשפיעה על הדור החצוף שנהנה להשתמש במכבסת מילים כזו או אחרת ולנפנף במילה כיבוש בכל רגע שהוא מרגיש חלילה מאויים וזאת כדי לתאר מצב שאין לו שום מושג לגביו- במילים אחרות, הדור של היום מבצע כלייה והרס של כל הערכים והיסודות שהסבים והסבתות שלנו בנו פה במהלך של כמעט 70 שנה. השמאל של היום עושה יד אחת עם החמאס וזאת צרה לא פחות גדולה מכל העמים שיקומו עלינו בהמשך. וכשעיתון הארץ מציג בכל יום את הפלסטינים כאילו היו לעג לרש זה פשוט הופך למצב אבסורדי מאין כמוהו. יש לי עוד הרבה מה להרחיב בנושא..

      כל מילה!

        24/7/14 14:28:
      פשוט מאוד. אנחנו רוצים לחיות בשלום ובשקט. כשאלה מהצד השני לא רוצים, ומנסים בכל דרך אפשרית למחוק את קיומנו מעל המפה, נכנס לפעולה מוטיב ה"הבא להרגך, השכם להורגו". הרוג או שתיהרג. אין פשוט מזה. ומי שרוצה לשחק אותה פציפיסט נאור, ימצא עצמו במהרה שרוע על גבו בפירפורי גסיסה, כמו מקק שנמחץ, מכיוון שהאויב לא יחשוב שניה בטרם יחסל אותו. ולגבי החפים מפשע שנפגעים בצד השני, האחריות על הפגיעה בהם חלה על מנהיגיהם בלבד (אותם מנהיגים רצחניים שהם עצמם בחרו בהם, ולפיכך אין להם להלין אלא על עצמם בלבד).
        24/7/14 14:26:

      תראי, מה שאכתוב לך כתבו לפני אלפי פעמים חכמים ממני ומוכשרים ממני:

      לטנגו צריך 2, לשלום צריך 2 אבל למלחמה צריך רק אחד.

       

      את יכולה לחנך לאי-אלימות כמה שאת רוצה, אבל בסופו של דבר המלחמה כופה עצמה עלינו.

      אם את רוצה לראות לאן האיזור הולך תסכלי על ספרי הלימוד (שזה חלק מהחינוך שישפיע בעוד 20 שנה) ועל השיח הציבורי.

      אצלנו ספרי הלימוד לא מלאים בדברי שיטנה על הצד השני ואצלם?

      אצלנו יש שיח ציבורי (גם אם לפעמים הוא מתלהם ובוטה) אבל יש שיח, ואצלם?

      וזה לא אומר שלה יהיה שלום או לפחותץ אי-לוחמה רק אם שכיננו יבינו שאנחנו חזקים ורק אם יבינו שאנחנו פה בשביל להישאר פה וככל שיכו בנו יפסידו יותר.

      ובנוסף כמובן (איך לא) את המשפט כצאן לטבח רק אירוע אחד הטביע בתולדות האנושות ובתולדותינו.

      אז כדאי שנהיה חזקים וכואבים מאשר חלשים ואינם.

        24/7/14 14:05:
      הבעיה היא לא רק עניין החינוך בקרב עמים שכנים שרוצים להטיל כלייה והרס בכל רחבי ישראל הבעיה השורשית היא האחים שלי ושלך. דניאלה וייס (פעילה מגזרת הימין) כינתה אותם בראיון אצל אמנון לוי: ''האח הדפוק שלי''- כך היא הגדירה את השמאל. השמאל נותן לגיטימציה לעמים אחרים להרוס אותנו ולקלקל כל חלקה טובה שעמלנו כל כך הרבה בשבילה, במסגרת העבודה שלי שמעתי רבות על אנשים שנלחמו כאן לא מעט בין אם זה במחתרות שהיו פה לפני קום המדינה ובין אם זה פעילים ציונים שייסדו פה את המפעלים והישובים וכל חלקה טובה שאני ואת נהנות ממנה היום, השמאל של פעם לא עשה כל כך הרבה נזק ותעמולה בעולם כפי שהשמאל של היום עושה. תקראי קצת על פרופסור שלמה זנד מאונ' ת''א או על דר' פפה מאונ' חיפה אפשר לקרוא את עיתון הארץ כדי להכיר את כל נקודות המבט של התקשורת על המצב הנוכחי הבעיה היא שהתקשורת מעצבת את דעת הקהל שלנו ומשפיעה על הדור החצוף שנהנה להשתמש במכבסת מילים כזו או אחרת ולנפנף במילה כיבוש בכל רגע שהוא מרגיש חלילה מאויים וזאת כדי לתאר מצב שאין לו שום מושג לגביו- במילים אחרות, הדור של היום מבצע כלייה והרס של כל הערכים והיסודות שהסבים והסבתות שלנו בנו פה במהלך של כמעט 70 שנה. השמאל של היום עושה יד אחת עם החמאס וזאת צרה לא פחות גדולה מכל העמים שיקומו עלינו בהמשך. וכשעיתון הארץ מציג בכל יום את הפלסטינים כאילו היו לעג לרש זה פשוט הופך למצב אבסורדי מאין כמוהו. יש לי עוד הרבה מה להרחיב בנושא..
        24/7/14 13:36:

      צטט: צביקה פרל 2014-07-24 13:22:51

      נתחיל מזה שגם בלהקות של חיות יש אלימות.
      אבל הם ממשל לא מעניינות אותנו.

      אין לי מה להוסיף למשפט החכם והאלמותי של נלסון מנדלה,
      האדם הוא תבנית נוף מולדתו,
      ילד שרואה את אבא שלו מקלל ומרביץ , גדל להיות איש מקלל ומרביץ.
      רק חינוך ודוגמא אישית.
      אה, ואהבה. 

      בחייייייך צביקה. האלימות של בני האדם נעשית מתוך בחירה (בכי-רע) ואילו אצל בע"ח זה ע"מ לשרוד. באופן פילוסופי, בעצם, גם אצל בני האדם, זה באיזשהו מקום האילמות היא הישרדות. החזק מנצח. אך האם אנו רוצים להידמות לחיות נלחמות?.

        24/7/14 13:30:

      צטט: סמדר כרמל 2014-07-24 12:49:55

      מרב, מהפוסט שלך עולה השאלה האם חינוך לאי אלימות מצידנו, לא יוביל לכך שייווצר אי שיוויון בין הכוחות כאשר הצד שנמצא מולנו ממשיך להיות אלים. אולי טעיתי בהבנה, אבל זו המשוואה שנראה לי שמובאת כאן. מנסיוני אני יכולה לומר שהעובדה שאדם (או חברה) אינו אלים, אינה אומרת שאין לו יכולת להתגונן. אלימות אינה מעידה על חוזק (להיפך) כמו שמתינות וטולרנטיות אינן מעידות על חולשה. אני בטוחה שרוב החיילים שלנו, בחיים הפרטיים שלהם הם גברים אנושיים, מתונים וטולרנטיים ללא כל נטייה לאלימות. האם זה הופך אותם לחיילים פחות טובים? בכלל לא, להיפך. אנשים שמחונכים לאלימות מגיבים לא מעט "מהבטן", פחות שקולים ופחות חושבים. חייל שקול וחושב בהכרח יהיה טוב יותר. תודה סמדר על התגובה. שיניתי את משפט הסיום בכדי ששאלתי/תהייתי תהיה ברורה יותר. אני מדברת על שינוי.   למדתי שאת עצמי אוכל לשנות, לכשארצה. אך את הזולת לעולם לא. שינוי תלוי אך ורק ברצון האדם עצמו, לגבי עצמו.

       

        24/7/14 13:22:

      נתחיל מזה שגם בלהקות של חיות יש אלימות.
      אבל הם ממשל לא מעניינות אותנו.

      אין לי מה להוסיף למשפט החכם והאלמותי של נלסון מנדלה,
      האדם הוא תבנית נוף מולדתו,
      ילד שרואה את אבא שלו מקלל ומרביץ , גדל להיות איש מקלל ומרביץ.
      רק חינוך ודוגמא אישית.
      אה, ואהבה. 

        24/7/14 13:22:

      צטט: ***ורד*** 2014-07-24 12:45:53

      אל ____________ לימות חיוך

        24/7/14 13:06:

      צטט: n1free 2014-07-24 12:36:36

      מרב, תודה על הדיון שהעלית נערה, תודה שהפנית אותי. עמי, התגובה שלך מרשימה בעיני.
      אני משתדלת להאמין בטוב ולהתנהג בהתאם.
      זה לא מספיק, כי די במיעוט קטן כדי לזרוע רוע.
      למרות זאת 

       כואב שכך, n1free, מסכימה איתך .מיעוט זר ועז זורע זרע רע ואין זרועות שיחבקו.

        24/7/14 13:01:

      צטט: נערת ליווי 2014-07-24 11:55:56

      ולבינתיים עוד דבר (קטן) שיחות סלון - אי [ירוק בים]

       

      ''

       

      המילים כרגיל כבר בפנים...

      לא, לא, נ.ל.  הנה המילים ולדעתי יש לציין שכתב אותן יהונתן גפן השמאלני

      ''
      לו הייתי אי ירוק בים
      הייתי נותנת אותי בחינם
      ממרחקים תבוא אלי
      ברוך הבא לנוח על חופי.

      לו הייתי אי ירוק בים
      הייתי אוהבת אותך בחינם
      ממרחקים תבוא אלי
      ברוך הבא לנוח על חופי.

      אי ירוק בים
      אי ירוק בים
      הוא רק של שנינו
      שלי ושלך.

      אי של אהבה
      חלום ושלוה
      שם נוכל להיות
      לעולם ביחד.

      לו הייתי נחל אלמוני
      הייתי זורמת אליך, אני
      אמצא לי שביל בין הר להר
      להיות טיפה שלך בים אכזר.

      לו הייתי שני עלים בסתיו
      הייתי נושרת עליך עכשיו
      ומוותרת על העץ
      עשה בי כל מה שאתה חפץ.

      אי ירוק בים
      אי ירוק בים
      הוא רק של שנינו
      שלי ושלך.

      אי של אהבה
      חלום ושלוה
      שם נוכל להיות
      לעולם ביחד.

      לו הייתי אי ירוק בים...


        24/7/14 12:49:
      מרב, מהפוסט שלך עולה השאלה האם חינוך לאי אלימות מצידנו, לא יוביל לכך שייווצר אי שיוויון בין הכוחות כאשר הצד שנמצא מולנו ממשיך להיות אלים. אולי טעיתי בהבנה, אבל זו המשוואה שנראה לי שמובאת כאן. מנסיוני אני יכולה לומר שהעובדה שאדם (או חברה) אינו אלים, אינה אומרת שאין לו יכולת להתגונן. אלימות אינה מעידה על חוזק (להיפך) כמו שמתינות וטולרנטיות אינן מעידות על חולשה. אני בטוחה שרוב החיילים שלנו, בחיים הפרטיים שלהם הם גברים אנושיים, מתונים וטולרנטיים ללא כל נטייה לאלימות. האם זה הופך אותם לחיילים פחות טובים? בכלל לא, להיפך. אנשים שמחונכים לאלימות מגיבים לא מעט "מהבטן", פחות שקולים ופחות חושבים. חייל שקול וחושב בהכרח יהיה טוב יותר.
        24/7/14 12:49:

      צטט: גייסוןג'ייסון 2014-07-24 11:54:36

      צטט: נערת ליווי 2014-07-24 10:25:57

      את הפוסט של חנה וייס עוד לא קראתי, אז אני מתייחסת כרגע רק ל:

      - ציטוט של נלסון מנדלה שהבאת לכאן.

      - השורה הראשונה שלך והאחרונה בהתאמה.

      חינוך זה לא מה שמחנכת מדינה - אלא מה שמלמדים בבית ההורים איך מתנהגים אל האחר - כל אחר.

      ומכאן גם נראה לי איך כן יראה דיון פה אצלך.הוא יהיה תרבותי והוא בטוח לא יגלוש לאלימות מילולית או סב-טקסטים שאינם במקומם.

      לך אני לא צריכה להזכיר מה קרה כשניסית להעלות את דעתך על טבעונות - אנשים שמגיבים מהבטן ומערבים אמוציות ובעיקר שופטים אחרים כשאין להם מושג מי נמצא לצידם זולגים לאלימות מילולית (שלא לדבר על אלימות פיזית ממש) ואני מדברת על מה שקורה בתוך המדינה.

      לא מחפשת כרגע בחוץ. מספיק לי בשלב ראשון שפה ידעו קצת לנהוג בכבוד אחד כלפי השני גם אם האמונה הבסיסית שונה.

      ובעיקר ברגעים שהכאב מדבר עמוק מתוך הבטן הרכה.

       

      לאנשים שהם בני אדם מותר לכאוב.

      מותר לכעוס

      מותר הכל

      אבל להוציא את הזעם בצורה מניפולטיבית ולירות חיצים מורעלים לכל כיוון בעיתות מצוקה (כמו העת הזאת שחצי מדינה יושבת בבית וכוססת ציפורניים כי לכל אחד יש שם בעזה בן או אח או חבר שמתים מדאגה מה קורה לו ברגעים האילו ממש) בקיצור. אמפטיה היא בהחלט לא מילה גסה. גם למי שלא מכירים באופן אישי.

      וזהו לעכשיו...

      כן.... מסכים עם כל מילה. כאן בתוכנו אנחנו מלאים באלימות וחוסר רגישות. במדינה הדמוקרטית שלנו מותר לאמר הכל וזה בסדר אך חסרה רגישות ואמתטיה!!! לחיי האנשים שרוצים בטוב עבורם ועבור סביבתם לחיי החיים ולחיי האמפטה!!!

      תודה לך גייסוןג'ייסון על ביקור הבכורה שלך( אני חושבת) בבית הקפה הפרטי שלי. בהחלט כדאי להרים כוס לחיי האמפטיה. לצערי בקבוקים מעטים של יין יספיקו לנו, מתי המעט בעלי הסובלנות והאמפטיה.

        24/7/14 12:45:

      אל ____________ לימות 

        24/7/14 12:45:

      צטט: sari10 2014-07-24 11:49:03

      מרב,
      מסכימה איתך שהכל מתחיל בחינוך.
      וחינוך מתבטא במספר רבדים,
      בבית, דוגמא אישית של ההורים,
      בגן ובבית הספר,
      יש גם השפעה חברתית של קבוצת ההתייחסות.
      אם בחלק מהבתים יש חינוך לסובלנות ובחלק אחר
      הדוגמא האישית היא אלימות (מילולית ו/או פיזית)
      אז יש בעיה...
      החברה שלנו וגם בעולם, היא פלורליסטית ומגוונת.
      אנחנו, אלו הדוגלים בסובלנות, לא יכולים
      לשנות את כל העולם...
      כל אחד מאיתנו יכול להשפיע במקרה הטוב?
      על הסביבה הקרובה שלו.
      לצערי...
      אני לא רואה סיכוי להשפיע על אנשי חמאס קיצוניים
      לשנות את אופן החשיבה שלהם...
      ומכאן?
      יש לנו בעיה. אכן שרי. זו הבעיה שאני מעלה. מה עם הצד השני, בהנחה שאנו בסדר.(לקחת לי את הצבע התכול חיוך)

        24/7/14 12:41:

      צטט: אבגי-כהן 2014-07-24 11:13:15

      יצירת האדם...זה כל כך נכון. ולכן צריך לנתב את זה למקומות טובים. אבל ..לעתים הטבע קשה. ואנשים חיים באזורים מוכי.. כל מיני..ומתחילים בהישרדות שעושה הרבה רע לפעמים. האם חושבת שהמצוקה היא הגורמת לאלימות?  יתכן.
      שני האנשים היחידים עד כה ששמעתי במו אוזניי , שהם בעד חיסול והשמדה של כל עזה, הם מה שנקרא נכי נפש. אחד הוא אחי הצעיר והשני מישהו ממסגרת עבודתי כמדריכת שיקום נכי נפש. לשניהם יש מצוקה חרדתית.
        24/7/14 12:36:

      צטט: HagitFriedlander 2014-07-24 10:55:07

      אני מאמינה מרב בחינוך...מאד...במתן דוגמא...החל מהבית ועד למנהיגות..מרגישה שאנו חיים באי של אלימות ואי האלימות מתרחקת למרות שכולנו מייחלים לה כולנו? האם לא שמעת "זבנג וגמרנו"?. לא תמיד זה מספיק כשבצד השני יש עדר שהוא גם שבע דמים ומיואש ללא רועה וללא חזון של שלום...
      תודה חגית. משהו התפקשש עם החינוך. פעם לא היתה כזו אליומת.

        24/7/14 12:36:

      מרב, תודה על הדיון שהעלית נערה, תודה שהפנית אותי. עמי, התגובה שלך מרשימה בעיני.
      אני משתדלת להאמין בטוב ולהתנהג בהתאם.
      זה לא מספיק, כי די במיעוט קטן כדי לזרוע רוע.
      למרות זאת

        24/7/14 12:27:

      צטט: נערת ליווי 2014-07-24 10:25:57

      את הפוסט של חנה וייס עוד לא קראתי, אז אני מתייחסת כרגע רק ל:

      - ציטוט של נלסון מנדלה שהבאת לכאן.

      - השורה הראשונה שלך והאחרונה בהתאמה.

      חינוך זה לא מה שמחנכת מדינה - אלא מה שמלמדים בבית ההורים איך מתנהגים אל האחר - כל אחר.

      ומכאן גם נראה לי איך כן יראה דיון פה אצלך.הוא יהיה תרבותי והוא בטוח לא יגלוש לאלימות מילולית או סב-טקסטים שאינם במקומם.

      לך אני לא צריכה להזכיר מה קרה כשניסית להעלות את דעתך על טבעונות - אנשים שמגיבים מהבטן ומערבים אמוציות ובעיקר שופטים אחרים כשאין להם מושג מי נמצא לצידם זולגים לאלימות מילולית (שלא לדבר על אלימות פיזית ממש) ואני מדברת על מה שקורה בתוך המדינה.

      לא מחפשת כרגע בחוץ. מספיק לי בשלב ראשון שפה ידעו קצת לנהוג בכבוד אחד כלפי השני גם אם האמונה הבסיסית שונה.

      ובעיקר ברגעים שהכאב מדבר עמוק מתוך הבטן הרכה.

       

      לאנשים שהם בני אדם מותר לכאוב.

      מותר לכעוס

      מותר הכל

      אבל להוציא את הזעם בצורה מניפולטיבית ולירות חיצים מורעלים לכל כיוון בעיתות מצוקה (כמו העת הזאת שחצי מדינה יושבת בבית וכוססת ציפורניים כי לכל אחד יש שם בעזה בן או אח או חבר שמתים מדאגה מה קורה לו ברגעים האילו ממש) בקיצור. אמפטיה היא בהחלט לא מילה גסה. גם למי שלא מכירים באופן אישי.

      וזהו לעכשיו...תודה נ.ל. אני מקווה שאת כבר אחרי הקריאה בפוסט של חנה וויס. גם אני בדעה שחינוך מתחיל בבית. אך הפלא ופלא, אחי הצעיר (אותו צלם עיוור), שונה ממני בדעתו על האחר. בעצם לא פלא. הוא סובל מהפרעה נפשית. כאן בקפה הוא לא מגיב אך תגובותיו בפייסבוק, נוראיות. אני סולחת לו כי אני מכירה אותו ואת חרדותיו.

        24/7/14 12:18:

      צטט: עמי100 2014-07-24 10:05:00

      ראשית תודה על נושא חשוב שהעלית...לאחרונה השאלה הזאת מעסיקה אותי לא מעט..ויש שאני מעמיד את עצמי במקומם של השכנים..והשאלה שאני שואל את עצמי כיצד אני הייתי מגיב.והתשובה לכך מפחידה אותי...הייתי נוהג כמוהם..לחיות בעוצר מתמשך מבלי לראות את האור בקצה המנהרה יכולה לדחוף כל בן אנוש ליאוש...ותוצאות היאוש מובילות למעשים אלימים...אני משוכנע שדו שיח עם העם ולא עם מנהיגיו היו מביאים תוצאות הרבה יותר טובות...וכבר כתבתי בעבר שלהשיג שלום אמת הרבה יותר קשה ממלחמה...אולי באמת היגיע הזמן לפתוח את חלון האור לשכנים..וכמי שמכיר אותם היטב..הרי גרתי שם כמה שנים בגוש קטיף עקב עבודתי..אני יודע ששאינם רוצים באלימות.. ואלימות מילולית מצד השמאל הקיצוני או הימין הקיצוני בהחלט לא מקובלות עלי..אינם מובילות לשום מקום..

      עמי, תודה. תגובתך הנבונה והשקולה, מרגשת אותי.

        24/7/14 11:55:

      ולבינתיים עוד דבר (קטן) שיחות סלון - אי [ירוק בים]

       

      ''

       

      המילים כרגיל כבר בפנים...

        24/7/14 11:54:

      צטט: נערת ליווי 2014-07-24 10:25:57

      את הפוסט של חנה וייס עוד לא קראתי, אז אני מתייחסת כרגע רק ל:

      - ציטוט של נלסון מנדלה שהבאת לכאן.

      - השורה הראשונה שלך והאחרונה בהתאמה.

      חינוך זה לא מה שמחנכת מדינה - אלא מה שמלמדים בבית ההורים איך מתנהגים אל האחר - כל אחר.

      ומכאן גם נראה לי איך כן יראה דיון פה אצלך.הוא יהיה תרבותי והוא בטוח לא יגלוש לאלימות מילולית או סב-טקסטים שאינם במקומם.

      לך אני לא צריכה להזכיר מה קרה כשניסית להעלות את דעתך על טבעונות - אנשים שמגיבים מהבטן ומערבים אמוציות ובעיקר שופטים אחרים כשאין להם מושג מי נמצא לצידם זולגים לאלימות מילולית (שלא לדבר על אלימות פיזית ממש) ואני מדברת על מה שקורה בתוך המדינה.

      לא מחפשת כרגע בחוץ. מספיק לי בשלב ראשון שפה ידעו קצת לנהוג בכבוד אחד כלפי השני גם אם האמונה הבסיסית שונה.

      ובעיקר ברגעים שהכאב מדבר עמוק מתוך הבטן הרכה.

       

      לאנשים שהם בני אדם מותר לכאוב.

      מותר לכעוס

      מותר הכל

      אבל להוציא את הזעם בצורה מניפולטיבית ולירות חיצים מורעלים לכל כיוון בעיתות מצוקה (כמו העת הזאת שחצי מדינה יושבת בבית וכוססת ציפורניים כי לכל אחד יש שם בעזה בן או אח או חבר שמתים מדאגה מה קורה לו ברגעים האילו ממש) בקיצור. אמפטיה היא בהחלט לא מילה גסה. גם למי שלא מכירים באופן אישי.

      וזהו לעכשיו...

      כן.... מסכים עם כל מילה. כאן בתוכנו אנחנו מלאים באלימות וחוסר רגישות. במדינה הדמוקרטית שלנו מותר לאמר הכל וזה בסדר אך חסרה רגישות ואמתטיה!!! לחיי האנשים שרוצים בטוב עבורם ועבור סביבתם לחיי החיים ולחיי האמפטה!!!

        24/7/14 11:49:

      מרב,
      מסכימה איתך שהכל מתחיל בחינוך.
      וחינוך מתבטא במספר רבדים,
      בבית, דוגמא אישית של ההורים,
      בגן ובבית הספר,
      יש גם השפעה חברתית של קבוצת ההתייחסות.
      אם בחלק מהבתים יש חינוך לסובלנות ובחלק אחר
      הדוגמא האישית היא אלימות (מילולית ו/או פיזית)
      אז יש בעיה...
      החברה שלנו וגם בעולם, היא פלורליסטית ומגוונת.
      אנחנו, אלו הדוגלים בסובלנות, לא יכולים
      לשנות את כל העולם...
      כל אחד מאיתנו יכול להשפיע במקרה הטוב?
      על הסביבה הקרובה שלו.
      לצערי...
      אני לא רואה סיכוי להשפיע על אנשי חמאס קיצוניים
      לשנות את אופן החשיבה שלהם...
      ומכאן?
      יש לנו בעיה.

        24/7/14 11:13:
      יצירת האדם...זה כל כך נכון. ולכן צריך לנתב את זה למקומות טובים. אבל ..לעתים הטבע קשה. ואנשים חיים באזורים מוכי.. כל מיני..ומתחילים בהישרדות שעושה הרבה רע לפעמים.
        24/7/14 10:55:
      אני מאמינה מרב בחינוך...מאד...במתן דוגמא...החל מהבית ועד למנהיגות..מרגישה שאנו חיים באי של אלימות ואי האלימות מתרחקת למרות שכולנו מייחלים לה. לא תמיד זה מספיק כשבצד השני יש עדר שהוא גם שבע דמים ומיואש ללא רועה וללא חזון של שלום...
        24/7/14 10:25:

      את הפוסט של חנה וייס עוד לא קראתי, אז אני מתייחסת כרגע רק ל:

      - ציטוט של נלסון מנדלה שהבאת לכאן.

      - השורה הראשונה שלך והאחרונה בהתאמה.

      חינוך זה לא מה שמחנכת מדינה - אלא מה שמלמדים בבית ההורים איך מתנהגים אל האחר - כל אחר.

      ומכאן גם נראה לי איך כן יראה דיון פה אצלך.הוא יהיה תרבותי והוא בטוח לא יגלוש לאלימות מילולית או סב-טקסטים שאינם במקומם.

      לך אני לא צריכה להזכיר מה קרה כשניסית להעלות את דעתך על טבעונות - אנשים שמגיבים מהבטן ומערבים אמוציות ובעיקר שופטים אחרים כשאין להם מושג מי נמצא לצידם זולגים לאלימות מילולית (שלא לדבר על אלימות פיזית ממש) ואני מדברת על מה שקורה בתוך המדינה.

      לא מחפשת כרגע בחוץ. מספיק לי בשלב ראשון שפה ידעו קצת לנהוג בכבוד אחד כלפי השני גם אם האמונה הבסיסית שונה.

      ובעיקר ברגעים שהכאב מדבר עמוק מתוך הבטן הרכה.

       

      לאנשים שהם בני אדם מותר לכאוב.

      מותר לכעוס

      מותר הכל

      אבל להוציא את הזעם בצורה מניפולטיבית ולירות חיצים מורעלים לכל כיוון בעיתות מצוקה (כמו העת הזאת שחצי מדינה יושבת בבית וכוססת ציפורניים כי לכל אחד יש שם בעזה בן או אח או חבר שמתים מדאגה מה קורה לו ברגעים האילו ממש) בקיצור. אמפטיה היא בהחלט לא מילה גסה. גם למי שלא מכירים באופן אישי.

      וזהו לעכשיו...

        24/7/14 10:05:
      ראשית תודה על נושא חשוב שהעלית...לאחרונה השאלה הזאת מעסיקה אותי לא מעט..ויש שאני מעמיד את עצמי במקומם של השכנים..והשאלה שאני שואל את עצמי כיצד אני הייתי מגיב.והתשובה לכך מפחידה אותי...הייתי נוהג כמוהם..לחיות בעוצר מתמשך מבלי לראות את האור בקצה המנהרה יכולה לדחוף כל בן אנוש ליאוש...ותוצאות היאוש מובילות למעשים אלימים...אני משוכנע שדו שיח עם העם ולא עם מנהיגיו היו מביאים תוצאות הרבה יותר טובות...וכבר כתבתי בעבר שלהשיג שלום אמת הרבה יותר קשה ממלחמה...אולי באמת היגיע הזמן לפתוח את חלון האור לשכנים..וכמי שמכיר אותם היטב..הרי גרתי שם כמה שנים בגוש קטיף עקב עבודתי..אני יודע ששאינם רוצים באלימות.. ואלימות מילולית מצד השמאל הקיצוני או הימין הקיצוני בהחלט לא מקובלות עלי..אינם מובילות לשום מקום..

      תגיות

      ארכיון

      פרופיל

      מרב 1956
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין