כותרות TheMarker >
    ';

    על דא ועל הא

    ארכיון

    0

    עם ישראל יכול גם ללא התלהמות: מקס שטיינברג, חייל "בודד", הלוויה

    13 תגובות   יום חמישי, 24/7/14, 12:42

    בין 30,000 (?- איך סופרים קהל כזה...)

    המשתתפים בלווית החייל הבודד מקס שטיינברג, הייתי גם אני.

    (יש אפילו הוכחה...במקרה גיליתי את עצמי בוידיאו שפורסם במאמר בג'רוזלם פוסט – ראו למטה)

    על הקלנועית. צופה ומקשיבה מרחבה מוגבהת שהיתה נגישה,

    שם חנו האמבולנסים של מד"א.

     

    אכן עם ישראל במיטבו :

    חם מאד היה אתמול על ראש הר הרצל. השמש קופחת, מעט צל.

    המון אנשים זורמים להר בלי הפסקה בשקט ובסדר,

    המון אנשים נכנסים למתחם בשקט, בנימוס,

    בלי דחיפות וצעקות...

    המון של אנשים מכל הסוגים –

    צעירים וזקנים, דתיים, חרדים וחילונים, בודדים, בזוגות, בחבורות.

    אפילו אמהות עם תינוקות יונקים.

    ימנים "לייט" עם כתובות על טי שירטס,

    ואני מניחה גם ימנים אחרים...

    שמאלנים וסמולנים שאני מכירה.

    אנשים "חשובים" והמון "סתם" אנשים, כמוני.

    באמת כל עם ישראל...

     

    בלי התלהמות, בלי הפגנות זעם ותגובות מכוערות

    בלי שלטים וכמעט בלי דגלים – חוץ מכמה של גולני.

    אנחנו בכל זאת יכולים – כשצריך חיוך

     

    עמדתי עם הקלנועית קרוב לשפת הרחבה :

    (איכות התמונות לא משהו - לא התכוונתי לצלם וזה עם נייד שאינו אייפון אפילו..)

    ''

     

    היו לפני כמה סלעים, כפי שרואים כאן, שאפשר היה לעמוד לידם, או לשבת.

    ''

    רוב האנשים נמנעו מלהדחק לפני –

    כמה התנצלו שלא שמו לב - כשביקשתי בנימוס -  וזזו.

    היחידים שלא שאלו, אלא דחקו עצמם לקידומת בחשיבות רבה

    והקימו מצלימה ענקית בעסק גדול, כל זה, הרבה לאחר שהטקס החל -

    היו אנשי תקשורת – לא יודעת מי...מישהו מכיר?

    ''

    עוזרת הצלם הציע לי מים כשהשתעלתי,

    אבל לא התנצלה על ההפרעה...

    לא הגבתי, מאחר שממילא אפשר היה רק לשמוע...

     

    הודיעו ברמקול הנחיות לגבי אפשרות של רקטות – איש לא התרגש.

    מספר אנשים התעלפו באמצע הטקס – מהחום וחוסר מים, כנראה.

    קריאות מיידיות לרופא (גם כאן בלי צעקות...) –

    ותוך דקות הגיעו מד"א מהרחבה שעליה עמדתי.

    הטקס ממשיך כל העת ללא הפרעה.

     

    הרב הראשי הצבאי דיבר, כמובן, על קדושים ועל קידוש השם –

    חשבתי על החמאס...סליחה.

    על היותנו חלק מההתלהמות הדתית באזור.

     

    אח"כ דיברו בני המשפחה וחברים. 

    המשפחה אינטליגנטית ומאופקת –

    הספיקו לרשום לעצמם דברים כתובים היטב.

    ההורים, שזו להם הפעם הראשונה בארץ,

    מבינים עכשו היטב –

    במיוחד במעמד המרגש הזה, עם האלפים לצידם –

    למה בנם בא לכאן, למה נשאר ולמה לא היסס להקריב את עצמו.

     

    הם  מספרים – בקריאה משותפת, פעם היא פעם הוא -

    על הבן הבכור –

    למן השמחה על לידתו, אחרי הפלה ראשונה ועד היום.

    היה ילד שמח וחכם, תלמיד טוב, חברותי ואוהב ספורט.

    על אף ממדי גופו הקטנים, הצליח להשתלב היטב בפעילויות גופניות.

    בחור שכנראה שם לו כל חייו מטרות להשגה.

    כמו התעקשותו להגיע לגולני,

    אף שלא התקבל בתחילה, בגלל קשיי שפה ובעיות גופניות.

    הוריו פרטו משימות אלה במשך חייו הקצרים,

    מסכמים כל פעם:"MISSION ACCOMPLISHED"

     

    הוא הגיע לראשונה לארץ,עם אחיו ואחותו הצעירים ממנו,

    ב-2012 במסגרת "תגלית".

    באותה שנה חזר לכאן לבדו, 3 חדשים בלבד אחרי הטיול (!)

    במטרה להתגייס לצבא ולתרום למדינה.

     MISSION ACCOMPLISHED…

     

    פרטים על הבחור מתוך מאמר על הנופלים ב"הארץ":

    http://cafe.themarker.com/image/3123958/
     
    "סמל מקס שטיינברג (24) מבאר שבע, לוחם בחטיבת גולני.

     שטיינברג, אזרח אמריקאי, התגייס לצה"ל בדצמבר 2012, לאחר שהגיע לישראל לבדו מביתו שבלוס אנג'לס
    שטיינברג התנדב לשירות בתור חייל בודד והתגורר בבאר שבע. הוא עבר קורס בן חודשיים של הכנה לצה"ל לעולים חדשים, בבסיס מחווה אלון. לאחר המתנה לשיבוץ קרבי עקב ניתוח בקע שעבר, קיבל את מבוקשו ושובץ לחטיבת גולני.

    במהלך הטירונות הוכשר שטיינברג כקלע ועם סימון האימון המתקדם, הפך ללוחם במחלקת הסיור של הפלוגה המסייעת בגדוד 13.
    שטיינברג לא חסך את ביקורתו מהתנאים שבהם משרתים חיילים, במיוחד כאלה שהגיעו מרקע סוציו אקונומי נמוך. בעמוד הפייסבוק שלו קרא שטיינברג לחבריו ולקרוביו בארה"ב לתרום כסף לרכישת ציוד וביגוד חם לחיילי מחלקתו.

    לפני חודשיים ביקר שטיינברג בביתו בקליפורניה, ומשם שב לפעילות מבצעית בישראל. לאחר מותו, הועלה שטיינברג מדרגת רב"ט לדרגת סמל. "

     

    אחיו - JAKE, 22 ואחותו - PAIGE,20,  דיברו גם הם.

    כל אחד בנפרד, נחנקים מדמעות.

    השניים העריצו את אחיהם הבכור על יכולותיו,

    התמדתו בהשגת מטרותיו ועל אישיותו בכלל –

    שמחת החיים שלו והיותו אדם חם ותומך לבני משפחתו.

    אחיו הזכיר מספר פעמים בדבריו, את הערצתו של מקס

    לזמר הראגיי בוב מארלי.

     

    (למי שלא יודע : http://en.wikipedia.org/wiki/Bob_Marley )

    ובקיצור:

    (Robert Nesta "Bob" Marley (6 February 1945 – 11 May 1981

    was a Jamaican reggae singer-songwriter, musician

    .and guitarist who achieved international fame and acclaim

     

    גם חבריו הקרובים של מקס שרכש בשנתיים לשהותו בארץ,

    דיברו עליו בהערכה ואהבה רבה.

     

    ולסיכום אמר האח -

    את מה שלדעתו היה התמצית והעקרון בחייו ובמותו

    של מקס שטיינברג 

         במילים של בוב מארליי:

     

    Live for yourself -

     you live in vain.

     

    Live for others -

     you live again.

     

     

    יהי זכרו וזכר כל הנופלים האחרים למען בטחוננו – ברוך.

    (וגם זכרם של כל בני האדם וביחוד הילדים משני הצדדים, שנפגעים על לא עוול בכפם)

     

    להלן שני מאמרים בעברית ובאנגלית על הלוויה + תמונות וגם ווידיאו.

     

    JERUSALEM POST: http://www.jpost.com/Operation-Protective-Edge/Tens-of-thousands-attend-funeral-of-Los-Angeles-native-Max-Steinberg-who

    בוידיאו של המאמר לעיל, גיליתי את עצמי במקרה -

    ''

    הסבתא על הקלנועית... 4 שניות ברקע של ראיון:  דקה 0:46 – 0:50

     

    "הארץ": http://www.haaretz.co.il/news/politics/1.2385452 

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (13)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        12/10/14 07:23:
      פוליטיקה הייתה אחד הדברים היפים ביותר עד שבאו הפוליטיקאים והרסו אותה
        10/10/14 11:57:
      יפה
        10/10/14 11:34:
      יהי זכרו ברוך ! תהיה נשמתו צרורה בצרור החיים יחד עם נשמות כל החיילים הקדושים שמסרו נפשם למען שקט וביטחה לאחיהם החיים בזאת המדינה לה נכספו אלפי שנים יהודים גולים שגורלם היה רדיפות וגירושים ובערה האדמה תחת כפות רגליהם תדיר . חג שמח ושנה טובה ולוואי נדע שלום ושלווה
        25/7/14 18:25:

      צטט: silviaisr 2014-07-25 17:43:10

      גם אני השתתפתי.... מאוד מרגש להראות כמו שאת אומרת כל סוגי אנשים... מרגש מאוד...

      צילמת????
        25/7/14 17:43:
      גם אני השתתפתי.... מאוד מרגש להראות כמו שאת אומרת כל סוגי אנשים... מרגש מאוד...
        24/7/14 20:23:

      צטט: כורך דברים 2014-07-24 17:12:13

      ההתקהלות הזו בהלוויה אינה "עם ישראל במיטבו". העם במיטבו היה אמור להפגין מול קרית הממשלה נגד שליחת אלפי עובדי חקלאות זרים לשדות, באזורים מופצצים ללא הפסקה, לדרוש לגונן עליהם, אפילו שהם מסכנים שמישכנו את כל חייהם כדי לעבוד רחוק מהבית והמשפחות שלהם. ההשתתפות בהלוויה מספקת טקס של רגשות שמופעלים מלאכותית, לטובת תחושת הזדככות מעימה, צועילה למשתתף, נעימה ומרגשת.

      שני הדברים חשובים. גם וגם...
        24/7/14 17:12:
      ההתקהלות הזו בהלוויה אינה "עם ישראל במיטבו". העם במיטבו היה אמור להפגין מול קרית הממשלה נגד שליחת אלפי עובדי חקלאות זרים לשדות, באזורים מופצצים ללא הפסקה, לדרוש לגונן עליהם, אפילו שהם מסכנים שמישכנו את כל חייהם כדי לעבוד רחוק מהבית והמשפחות שלהם. ההשתתפות בהלוויה מספקת טקס של רגשות שמופעלים מלאכותית, לטובת תחושת הזדככות מעימה, צועילה למשתתף, נעימה ומרגשת.
        24/7/14 15:07:

      צטט: מזל וברכה 2014-07-24 14:48:22

      ליזי יקירתי, יעל של ירון הייתה שם אתמול. כל הכבוד לה, למרות מצבה, החליטה ובצעה. הערכתי לכל מי שהתחשבו במשפחה והשתתפו.

      באמת כל מי שיכול היה -בא.

        24/7/14 14:48:
      ליזי יקירתי, יעל של ירון הייתה שם אתמול. כל הכבוד לה, למרות מצבה, החליטה ובצעה. הערכתי לכל מי שהתחשבו במשפחה והשתתפו.
        24/7/14 14:09:

      צטט: איניגומונטויה0 2014-07-24 14:02:32

      אכן. האירוע היה מרשים מאוד. עמדתי צמוד לשביל המוביל לרחבת הקבר. כשעבר הארון, הלם בי שוב הריח של חומרי החיטוי. (לפני שנים רבות, היתה לי הזכות להיות בין נושאי הארון של חבר למחלקה שנפל בלבנון. אני זוכר היטב את הריח). בחדשות ערוץ 2 אתמול, התראיין האלוף יורם יאיר. הוא סיפר שנכח בהרבה לוויות בחייו אך כזו, לא היתה. אני שמח שחלקנו לו כבוד אחרון.

      גמני שמחתי בתוך העצב הזה שהלכתי.
      בעיקר לראות שאנחנו יכולים גם בלי התלהמות...
        24/7/14 14:02:
      אכן. האירוע היה מרשים מאוד. עמדתי צמוד לשביל המוביל לרחבת הקבר. כשעבר הארון, הלם בי שוב הריח של חומרי החיטוי. (לפני שנים רבות, היתה לי הזכות להיות בין נושאי הארון של חבר למחלקה שנפל בלבנון. אני זוכר היטב את הריח). בחדשות ערוץ 2 אתמול, התראיין האלוף יורם יאיר. הוא סיפר שנכח בהרבה לוויות בחייו אך כזו, לא היתה. אני שמח שחלקנו לו כבוד אחרון.
        24/7/14 13:45:

      צטט: bonbonyetta 2014-07-24 13:41:15

      * עצוב כל כך, יהי זכרו ברוך. רציתי להיות אתכם שם, בנפשי בלבי הייתי.

      אכן. עצוב כל המצב הזה.
      שמחתי בעיקר על חוסר ההתלהמות של הקהל העצום הזה...
        24/7/14 13:41:
      * עצוב כל כך, יהי זכרו ברוך. רציתי להיות אתכם שם, בנפשי בלבי הייתי.